מלון אכדיה

קבוצת מומחים הגישה להנהלת משרד החינוך הצעה שאי אפשר לסרב לה: קורס ללימוד אכדית.

המקום: מלון אכדיה, כדי שהלומדים יהיו בסביבה בה אכדית היא השפה המדוברת.

הזמן: חמשה מחזורים בני חודשיים כל אחד.

ההישגים: בתום הקורס ידעו משתתפיו לדבר אכדית ברמה סבירה בשימוש חיי היום יום.

התקציב: 4 מליון דולר לשנה. מחציתם מתקציב שנהר, (שהרי אכדית היא אם הלשון העברית)  ומחציתם מתקציב הררי, כי ההוראה תיעשה באמצעות מחשבים.

בונוס: מלון אכדיה מוכן להפעיל את התוכנית בשלשה מליון בלבד, בגלל הבנת הצורך הלאומי בפרויקט זה. אבל הם דורשים תשובה תוך שבוע ימים, כי יש להם פניות נוספות, ועליהם להחליט.

והיה בדיון אחד, שהבנתו בפרויקטים מוגבלת. והוא שאל שלש שאלות. שלוש שאלות שאל האיש:

א. האמנם במלון אכדיה מדברים אכדית? שהרי אם אין הדבר כן, אפשר לערוך את הקורס באכסניית נוער, והוא יעלה רק 2 מליון דולר.

ב. איך אפשר ללמד שיחה באמצעות מחשב. והרי המחשב הוא כלי להבעה בכתב?

ג. בשביל מה צריכים ללמוד שיחה באכדית, אם האכדי האחרון מת לפני ארבעת אלפים שנה?!

השאלות הציקו מאוד לחברי הוועדה, והם החליטו להעבירן למוסדות העליונים ביותר של המשרד, לעיון חוזר ולהחלטה. וזו הייתה התשובה שנתקבלה:

א. אין לזלזל בכספי ציבור, ועל כן חברי הוועדה מתבקשים לשהות שבוע אחד במלון אכדיה, כדי לבדוק את הנושא מקרוב. (הסוויטה במלון כבר הוזמנה, ועליכם לצאת מיד לעבודה).

ב. שואל השאלות, שגילה אחריות ציבורית, יקודם: במקום להיות חבר וועדה, הוא מתמנה מעכשיו להיות יו"ר ועדת יחיד, שתעסוק בנושא המלחמה בכינמת בגני הילדים.
כתב מינוי והרשאה לקנות את כל התרסיסים נגד כינים - כבר נשלחו לו בדואר מהיר.