התוכנה שלא תעשה דבר
מחבר: ריצ'רד לופטין, מיקומארקטוורלד
אנשים ומחשבים, ספטמבר
מה יהיה החידוש הבא בעולם המחשבים, החידוש שיציל את התעשייה ממכירותיה הנופלות מחודש לחודש? התעשייה בפאניקה, כולנו יודעים. אולם, אני מכיר לפחות אדם אחד שלא איכפת לו כלל המהומה. למען האמת, הוא חושב לנצל את הנפילה לטובתו שלו.
"ערכתי סקר מיוחד על מחשבים אישיים", הוא מגלה לי.
"גיליתי שקיימים שלושה פלחי שוק עיקריים: ראשון- של אלה שאוהבים מחשבים, השני - של אלה השונאים מחשבים, והשלישי - של אלה המתביישים בגלל מחשבים. אלה שאוהבים מחשבים קנו כבר מחשב. לכן, עבורנו הם שוק אבוד. אלה השונאים מחשבים לעולם לא יקנו מחשב. גם הם שוק אבוד. מי שנותר הם אלה המתביישים, וזהו פלח השוק שלי."
"מי הם אותם המתביישים ממחשבים?" שאלתי את ידידי.
"אלה בעיקר צעירים, עובדים הנמצאים במעלה הסולם, כאלה שעד עתה לא למדו להפעיל את המחשב האישי. הם דואגים מאוד מאוד לתדמיתם כ"בורי מחשב". הם לא משתתפים בשיחות המחשב עם חבריהם לעבודה. בכלל - הם מרגישים מאוד לא IN."
"אני רואה קצה של תכנית פעולה", אני אומר. "אתה תמכור מחשבים לאנשים אלה."
"טעות, אני אמכור להם מחשבים בזכות תכנה. תכנה שלא תעשה דבר. פשוט - שום דבר."
"מי צריך תכנה שלא עושה דבר?" אני תמה.
"טיפוסים אלה בדיוק. אותם לא מטרידה הפעלת המחשב לעבודה ממש, אלא תדמיתם בעיני החברה".
"במקרה זה, מה לא-תעשה התכנה שלך?"
"אוהו, הרבה דברים. זו תהיה חבילה שלמה של תכנות שאינן עושות דבר - לא-גיליון-אלקטרוני לא-מעבד-תמלילים לא-בסיס-נתונים, ועוד ועוד."
"איך לא יפעלו התכניות?"
"הרעיון פשוט. לדוגמה: הלא-גיליון-אלקטרוני. התכנה תציג מסך לוטוס - עמוס במספרים ובנוסחאות. בכל פעם שמישהו יתקרב, הוא יהיה בטוח שהבחור שלנו עסוק בהרכבת גיליון ענקי ומסובך."
"ואם יגלה אותו מישהו שחברנו מרמה?"
"במקרה זה, עליו ללחוץ על F1. הגיליון יחושב מחדש. חברנו לא יידע מה היה החישוב, העיקר שיהיה אקשן על המסך."
"ואם מישהו יבקש ממנו פרטים על עבודתו?"
"שתי אופציות. אם זהו ביישן-מחשב כמוהו, הוא יגלה את הסוד ואני מרוויח עוד מחשב. אם זה מקצוען, הוא ילחץ על מקש "פאניקה" ,F1 שיזרוק אותו החוצה למערכת ההפעלה."
האם עלה ידידי על מכרה זהב?