חזרת רופא או איש צוות רפואי לביתו בשבת
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
מתוך ספר פועה ג' בקיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
נסיעת רופא למשמרת בבית החולים
כל היוצאים להציל חוזרין למקומן. משנה, עירובין פרק ד, ג (בבלי, מד, ב)
עיקר מה שיש לדון הוא לעניין החזרה לביתו ממקום החולה כשהוא במקום רחוק ואי אפשר לילך רגלי. ולהישאר שם כל השבת ... יש לחוש שבני ביתו לא יניחוהו בפעם אחר וגם שהוא עצמו יתרשל, אם יש להתיר לבוא בחזרה בנסיעה ברכב ... ברור שבעובדא דידן מותרין לחזור כדי שלא להכשילן לעתיד לבוא. הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, אורח חיים, חלק ד, סימן פ
לא מצינן בשום מקום שהתירו איסור תורה ב'סופן משום תחילתן' ... רואים ברור שסוברים [תוספות ורשב"א] דלא התירו אלא מלאכות דרבנן ... ולא דאורייתא, ותו, דאם מותר גם מלאכות דאורייתא, על כורחך דהיתר גמור הוא משום פיקוח נפש, ואם כן איך אפשר למנותם בהדי הנך שהתירו חכמים? הרב שלמה זלמן אויערבאך, שו"ת מנחת שלמה, חלק א, סימן ז
נא. רופא או מיילדת שנקראו לשם הצלה, מותרים לחזור למקומם בשבת עם נהג גוי. ויש מי שכתב שאין להתיר חזרה בשבת אפילו עם נהג גוי.
נב. כאשר אין נהג גוי, נחלקו הפוסקים כיצד יש לנהוג – יש שכתבו שאסור לחזור עם נהג ישראל, כיוון שלדעתם הדין של 'כל היוצאים להציל חוזרים למקומם' נאמר רק באיסור דרבנן. ויש שכתבו שרופא או איש הצלה שמוזעקים בשבת, ויש חשש שאם לא יתירו להם לחזור, יימנעו בעתיד מלצאת להציל, מותרים לחזור אפילו באיסורי תורה, דהיינו על ידי נהג ישראל. ויש מי שהכריע שככלל אין להתיר חזרה עם נהג ישראל ויש לסדר מראש אפשרות של חזרה עם גוי, אך אם מדובר במקרה אקראי וחריג שבו לא הצליחו למצוא גוי, יש מקום לסמוך על המתירים.
נג. לפי שיטת האוסרים חזרה באיסור תורה יש לאסור גם חזרה עם נהג גוי כאשר הנסיעה היא יותר משנים עשר מיל מחוץ לתחומי העיר, כיוון שיש דעות שאיסור תחומין יותר משנים עשר מיל הוא מהתורה. יש מי שהציע שייסע ברכב שקרקעיתו גבוהה למעלה מעשרה טפחים מהקרקע, כגון רכב מסחרי גדול, כיוון שאין תחומין למעלה מעשרה טפחים. ויש מי שאסר חזרה אפילו כשמדובר במרחק של יותר מאלפיים אמה. ויש מי שהורה שבכל מקום שמתירים חזרה עם נהג גוי יש להתיר גם כשהמרחק עולה על שנים עשר מיל, כיוון שיש סוברים שאיסור תחומין חל רק כשאדם הולך או נוסע בעצמו ולא כשמישהו אחר מוציא אותו.
נד. גם לפי השיטות שאוסרות חזרה באיסור תורה, אם יש חשש סביר שיצטרכו את הרופא או איש ההצלה במקומו, כגון שהוא הרופא היחיד באותו מקום, מותר לו לחזור למקומו אפילו באיסור תורה. ויש מי שהוסיף על כך שחזרה כזאת תהיה אך ורק לביתו של הכונן או למקום קרוב שאינו גורם לו פגיעה בכוננות אך לא למקום אחר, כדי למנוע מראית עין וחשש לחילול השם.
נה. גם לפי השיטות שמתירות חזרה באיסור תורה, ההיתר נאמר דווקא לגבי רופא או איש הצלה שנקרא בשבת לצורך חולה, אבל רופא או אחות שמסיימים משמרת בשבת, אין להתיר להם חזרה לביתם באיסור תורה, כיוון שאין את הטעם של התירו סופם משום תחילתם שהרי זאת עבודתם הקבועה. ויש מי שנראה מדבריו שגם ההיתר לחזרה עם נהג גוי הוא דווקא לגבי אנשים שקובעים בעצמם האם ייצאו להציל אם לאו, אבל מי שמוכרח לכך מחמת עבודתו ואין לו שיקול דעת בדבר, אסור לו לחזור אפילו עם נהג גוי.
כל ההלכות הקודמות נאמרו על חזרת רופא בשבת, להלן הלכה העוסקת בהגעת הרופא למשמרת.
נו. מעיקר הדין מותר לרופא תורן לנסוע בשבת ברכבו לתורנות בבית החולים, ואינו חייב לעזוב את בני משפחתו בערב שבת ולשהות בבית החולים, על מנת להימנע מנסיעה בשבת לתורנות, אך לא ינהג כך בקביעות אלא רק במקרה שלא הצליח למצוא נהג גוי שיסיענו. ויש מי שכתב שאם הרופא יודע מראש על תורנות שמתחילה בשבת, מחויב להגיע לבית החולים או לסביבתו קודם השבת כדי למנוע נסיעה בשבת באיסור תורה.