ניתוח קיסרי

מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין

בקיצורים ובהשמטות.

תוכן המאמר:
סוגי הניתוח
שכיחות ניתוחים קיסריים

ניתוח קיסרי   Caesarean Section  פעולה ניתוחית להוצאת היילוד מן הרחם על ידי ביצוע חתך בדופן הרחם והבטן במקום דרך נרתיק האישה.

ניתוח קיסרי נזכר כבר במשנה ובתלמוד, והיילוד שנולד כך נקרא יוצא דופן. הכוונה בעבר הייתה להוצאת היילוד מרחם אמו לאחר שנפטרה, כיוון שלא היו אז ידע ואמצעים רפואיים לניתוח קיסרי שיותיר את האישה בחיים. כיום ניתוח קיסרי שכיח כמעט כמו לידה רגילה.

סוגי הניתוח

 יש שני סוגים של חיתוך הרחם בניתוח קיסרי – החתך הקלאסי והחתך הרוחבי בחלק התחתון. הניתוח הקלאסי מתבצע על ידי חיתוך אנכי במרכז רחמה של היולדת. כיום מקובל יותר לבצע חיתוך תחתון רוחבי. היתרונות של החתך הרוחבי הם שהיולדת מאבדת פחות דם; קל יותר לסגור אותו, ואפשר ללדת לידה וגינלית בעתיד. לאחר הניתוח נהוג להשגיח על היולדת כמה שעות בחדר התאוששות, ולאחר מכן היא מועברת למחלקת יולדות לאשפוז שנמשך כחמישה ימים. רוב החוטים שבהם משתמשים לתפירת הרחם בסיום הניתוח נמסים מעצמם, ואת העור מחברים במהדקי מתכת ומסירים אותם לקראת השחרור מבית החולים. מכל יתר הבחינות המהלך לאחר הניתוח דומה למהלך שלאחר לידה רגילה – התכווצויות הרחם, ההנקה וההפרשה הנרתיקית. ההתאוששות מהניתוח היא כמו התאוששות מכל ניתוח דומה, בכל הקשור ליכולת התנועה, לכאב, לפעולת מעיים וכדומה.

הסיבות לניתוחים קיסריים כוללות – אי התאמה בין גודל האגן של האישה לגודל הראש של העובר; מצוקת עובר; מצגים לא תקינים של העובר; משקל עודף, בייחוד במקרים של סוכרת אימהית; מחלות אימהיות; ריבוי עוברים; חשש מפני תביעות רשלנות משפטיות; בקשת היולדת; נוחיות זמנית של הרופא או היולדת. סיבה שכיחה היא ניתוח קיסרי קודם.

כאשר ניתוח קיסרי מתוכנן מראש, לפני הזמן המשוער להגעת צירים, הוא נקרא ניתוח קיסרי אלקטיבי, והוא לא תלוי בתחילת צירים או בכל גורם אחר. לעתים יש צורך בניתוח חירום עקב סיבוך או בעיה לפני הלידה או במהלכה, ועקב כך הצוות הרפואי מחליט על מעבר לניתוח חירום.

שכיחות ניתוחים קיסריים

אחוז הניתוחים הקיסריים עלה מאוד בעשרות השנים האחרונות. יש נשים שמעדיפות ללדת בניתוח קיסרי למרות שאין לכך שום התוויה רפואית. נשים בוחרות ללדת בניתוח קיסרי כדי להימנע מכאבי הלידה, כדי ללדת בתאריך מסוים, ולעתים גם מתוך חוסר מודעות לסיכונים שבתהליך הכירורגי ולזמן ההחלמה הממושך. במקביל גדל גם מספרם של רופאי הנשים שמוכנים לאשר ניתוח קיסרי על פי בקשת האישה, וללא כל סיבה רפואית. ההנחה כיום היא שבמקרים רבים אין הצדקה לניתוחים הקיסריים, ויש מגמה לנסות ולהפחית את מספרם. הסיבה להתנגדות הרפואית לניתוחים קיסריים מיותרים היא העובדה שניתוחים אלו כרוכים בתחלואה ובתמותה של היולדות בשיעור גבוה יותר בהשוואה ללידה רגילה.

קיימים כמה סיבוכים אימהיים לניתוח קיסרי, וביניהם – דלקת הצפק; דלקת באנדומטריום; פגיעות בדרכי השתן; תסחיפים ריאתיים; שטפי דם; סיבוכי הרדמה; נטיית יתר לקרישה; דלקת ריאות וזיהומים. זמן ההתאוששות והכאבים אחרי ניתוח קיסרי ממושכים יותר מאשר בלידה רגילה. כמו כן הוכח כי מצב הדחק של הלידה נחוץ ליילוד, כדי שיוכל להתחיל לנשום דרך ריאותיו בכוחות עצמו, ולפיכך יש חשיבות פיסיולוגית ללידה העצמונית הרגילה. גם מבחינה מערכתית ציבורית מדובר בעלות גבוהה יותר, בצורך בצוות גדול יותר וביותר ימי אשפוז.

בעיה נוספת קיימת במשפחות שמעוניינות בילדים רבים, כיוון שלאחר שני ניתוחים הרופאים נמנעים מלידה רגילה ומיילדים את האישה אך ורק בניתוח קיסרי, למעט מקרים מיוחדים, כפי שיובא להלן. לאחר שלושה או ארבעה ניתוחים רופאים רבים מזהירים את האישה מפני הריונות נוספים בכלל, מחשש שהרחם לא יוכל להחזיקם עקב היחלשות דופן הרחם.