זוגיות אחרי לידה

מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין

בקיצורים ובהשמטות.

תוכן המאמר:
הילד הראשון ש"נכנס בינינו".

הילד הראשון ש"נכנס בינינו".

הודעה להורים,

אבא יקר.

מזל טוב  על הבן שנולד, ואולי זו בת. מה שבטוח – שזה הראשון, ואתם מתרגשים שניכם.

כבר שבועיים אתם אצל אמא שלה, ואתה בעל מבין ואוהב, אבל גם לך כבר קצת נמאס. ויותר משנמאס – קשה לך. קשה כי אשתך הלכה לך לאיבוד, ובמקום זה קיבלת אמא במשרה מלאה, שעסוקה רק בתינוק ואין לה פנאי בכלל אליך. למעשה, אתה מרגיש שאתה רק מפריע כאן. שכחו אותך ושכחו ממך.

קשה לך גם התקופה הארוכה שאתם אסורים, ואתה לא מצליח להתאפק וקצת לוחץ שנתחיל כבר להתכונן לטבילה, ואולי כבר אפשר להתחיל שבעה נקיים.

אבא יקר, סבלנות.

כרגע אתה באמת מפריע. כרגע אתה באמת בצד. התינוק הקטן ממלא את כל עולמה של אשתך, גם בגלל החידוש שבדבר, אבל גם בגלל התלות. הוא תלוי בה לגמרי. צריך לאכול כל שעתיים או  שלש, ואין אפשרות לשכוח או לדלג.  הוא צמוד!

משהו פעם היה צמוד אליך? בטירונות קיבלת שבועיים להיות צמוד לבזנ"ט כי שכחת את הנשק.  איך היה? קשה, נכון?! ילד זה לא בזנ"ט, זהו יצור חי שזקוק לאימו הטרייה כל שנייה. זה ממלא את כל עולמה. היא צריכה להאכיל ולהניק ולהרגיע ולעשות לו גרעפס ועוד.

מה שאשתך צריכה ממך כעת זה גיבוי, סבלנות, ומעט ענווה לזוז הצידה ולתת לה את הזמן שהיא כל כך זקוקה לו.

גם בעניין הטהרה לא כדאי ללחוץ. בכל מקרה קשה להיטהר אחרי לידה בטרם עברו שישה שבועות. אלו שבועות נצרכים. האמא לומדת להכיר את התינוק, מצליחים לבסס שיגרה כל שהיא. מהמקום הזה אפשר לראות איך טובלים. וגם אז, יקח זמן. צריך סבלנות. אל תלחץ, וגם אל תיפגע. לא שכחו אותך, ולא מזניחים אותך. נכנסה כאן נשמה חדשה, ואשתך היקרה עסוקה בה מאוד. תן לה את הזמן, והיא תחזור אליך, רגועה ושמחה. אם תדע לגבות, לפרגן, ובעיקר – לא  להיעלב.

אמא יקרה.

מזל טוב להולדת הבן, ואולי זו בת. תשעה חודשים סחבת, והנה עכשיו את אוחזת גם בתינוק אבל גם בתואר הגדול והחשוב מכולם – אמא. מי ידמה ומי ישווה לך.

את אמא.

אך זאת את חייבת לזכור. תמיד, כל הזמן, את קודם כל אשה לבעלך. בעלך אינו רק אמצעי דרכו אפשר לזכות בהורות. בעלך הוא השותף שלך, הוא הנשמה התאומה, הוא איתך. ואת קודם כל אשתו. ושניכם ביחד הורים.

אל תשימי את האמהות לפני הזוגיות. זה הרסני. אמא טובה היא קודם כל אשה שמחה לבעלה. כך הילדים גדלים בבית שמח ומלא טוב.

נכון – כעת זו תקופת מעבר, ואת כל כולך עסוקה בילד, ובעלך הצדיק גם מאפשר לך זאת, והולך צעד לאחור – לא מצפה ממך כעת לשיחות עומק, לא מצפה לקירבה וגעגוע, הוא רואה אותך בין החיתולים והבקבוקים לומדת את התפקיד החדש. הוא גם יודע שאת עייפה כמו שרק מי שישן בפעימות של שעתיים בלבד יכול להיות. אבל הוא גם ממתין. ממתין לך שתחזרי אליו. קחי את הזמן, אבל תדעי שבעלך ממתין לך.

משפחה בריאה מתחילה מבני זוג ששומרים על המקום של הזוגיות וממנו מגיעים אל ההורות. אם מוחקים את הזוגיות, ההורות עלולה להתברר כמשהו מתיש ומעייף. אך הזוגיות נותנת לכם כוח, מחזירה אתכם אחד אל השני.

לא לחינם ברכנו אתכם בחתונה "שמח תשמח רעים אהובים". ברכנו אתכם שכל חייכם, גם אחרי שתהיו הורים, תמיד תישארו גם בבחינת רעים, חברים טובים, בני זוג.

לכן, קחי את הזמן, תלמדי את הילד החדש והוא ילמד אותך, אבל תזכרי שבעלך מחכה לך. ויותר ממה שהוא מחכה לך, הזוגיות מחכה לך. הזוגיות היא התשתית של הורות בריאה ושמחה לאורך שנים.

מזל טוב.          

הרב אייל ורד, 'בהמשך הדרך' – חוברת 5, עמ' 32-31