עקרונות הלכתיים בהצלת עוברים

מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין

בקיצורים ובהשמטות.

י. מחללים שבת כדי להציל עוברים ברחם אמם, ואפילו להצלת עובר פחות מבן ארבעים יום. ואף על פי שעובר אינו בכלל 'נפש', מכל מקום שייך בו הדין שנאמר בפיקוח נפש בשבת – 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה'. גם אם מתה האישה, מחללים שבת לצורך יילוד העובר והצלתו.

יא. יש מי שכתב שדווקא בוודאי פיקוח נפש מחללים שבת להצלת העובר, אך אם מדובר בספק פיקוח נפש – אין מחללים עליו שבת. אולם פוסקים רבים חלקו עליו וכתבו שמחללים שבת גם בספק פיקוח נפש של עוברים.

יב. אין מחללים שבת לצורך חיי שעה של עובר, דהיינו כשאפשר רק להאריך את משך ההיריון, אך יודעים בבירור שלא ייוולד חי. כיוצא בזה, יש מי שכתב שאין מחללים שבת להצלת עובר פגוע שידוע שיהיה חסר דעת או חסר יכולת לקיים מצוות.

הלכות

יג. אישה מעוברת שיש לה דימום רב, או חום גבוה שאינה יודעת את מקורו, או חולשה כללית והיא קרובה לעילפון, או שלחץ הדם שלה גבוה, או שיש לה צירים לפני החודש התשיעי, צריכה לקבל טיפול רפואי מיידי, ומותר לחלל שבת לשם כך.

יד. אישה שאינה מרגישה את תנועות העובר גם לאחר מנוחה ואכילת דברים מתוקים, צריכה להגיע מייד למרכז רפואי קרוב, ומותר לחלל שבת לצורך כך.

טו. מותר לחלל שבת בגלל אישה מעוברת, כאשר הדבר נחוץ להרגעתה הנפשית. הטעם הוא שהצורך הנפשי של מעוברת ויולדת חיוני עד כדי כך שהוא עצמו גורם הלכתי המתיר חילול שבת.

טז. אישה שהיו לה צירים מוקדמים מאוד, ולכן מבצעת בקביעות מוניטור מהבית, מותר לבצע מוניטור כזה גם בשבת. הטעם הוא שבדיקה כזאת חיונית בשבת, וגם אילו הייתה בבית החולים היה מותר לבצע אותה.

יז. מעוברת שזקוקה לתרופות בשבת מפני החשש לבריאותה או לבריאות העובר, תתייעץ עם הרופא אם אפשר לקחת את התרופות לפני השבת ובמוצאי שבת, ואם אין אפשרות – מותרת לקחת תרופות כאלה בשבת, אבל לא תרופות אחרות שהיא זקוקה להן בשל מיחוש אחר שיש לה, כגון כאב שיניים קל וכדומה.