המלצות מעשיות לבדיקות בהיריון

מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין

בקיצורים ובהשמטות.

בשנים האחרונות יש התקדמות רפואית עצומה ביכולת לטפל בעובר סמוך מיד לאחר הלידה או אפילו במהלך ההיריון. יש חשיבות מכרעת למידע רפואי על אודות הוולד עוד במהלך ההיריון, ומידע כזה עשוי להציל את הוולד ממחלה כרונית שעלולה לפגוע בו למשך כל חייו, ולעתים אף להציל את חייו. המידע יכול לסייע בטיפול בעובר עוד במהלך ההיריון, במידת האפשר, או למנוע תקלות במהלך הלידה או לאפשר טיפול חיוני בוולד מיד אחרי הלידה. כמו כן המידע נחוץ כדי שהצוות הרפואי יוכל להתכונן מראש, ובמידת הצורך יכין עזרים רפואיים מיוחדים המצויים במרכזים רפואיים מסוימים. לעתים המידע הרפואי משפיע על ההחלטה היכן ללדת. נוסף על כל אלה, יש חשיבות גדולה להכנה נפשית ומשפחתית לזוג ולמשפחה שייוולד בה ילד חולה או ילד עם בעיה.

עם זאת, יש להבדיל בין בדיקות פשוטות מבחינה רפואית, שאין בהן סיכון, לבין בדיקות שיש בהן סיכון, ובין בדיקות שנותנות מידע ברור וממוקד יחסית לבדיקות סקר שנותנות חישוב סטטיסטי בלבד.

א. ככלל, כל בדיקה בהיריון שלתוצאותיה עשויות להיות השלכות מעשיות, האם וכיצד לטפל באֵם או בעובר, ואינה מסכנת את ההיריון, מומלצת מאוד. לכן מומלץ לבצע בדיקות אולטרה-סאונד בשליש ראשון; אולטרה-סאונד – סקירת מערכות; בדיקת העמסת סוכר; אולטרה-סאונד להערכת משקל העובר ומצג העובר; בדיקות דם שגרתיות שונות. התועלת שבכל אחת מהבדיקות הובאה במקומה.

גם בדיקות סקר המיועדות לאיתור עוברים שנמצאים בקבוצת סיכון לתסמונות כרומוזומליות – מומלצות מאוד, כיוון שברוב המקרים התשובה המתקבלת מהן עשויה להרגיע את בני הזוג ולאפשר המשך היריון רגוע יותר, מבלי לסכן את העובר. לכן מומלץ לבצע אולטרה-סאונד – שקיפות עורפית; סקר ביוכימי – שליש ראשון; סקר ביוכימי – שליש שני.

ב. לעומת זאת, ככלל, אין לבצע בדיקות חודרניות שיש בהן סיכון מסוים לעובר ללא צורך רפואי מובהק. לכן אין לבצע דיקור מי שפיר או בדיקת דיגום סיסי שִליה ללא קבלת המלצה רפואית מספקת לביצועה והכוונה הלכתית מרב הבקי בתחום זה.

ג. בדיקות מיוחדות כגון אקו לב עוברי ו-MRI עוברי לא ייכללו בהמלצות הכלליות אלא הן תלויות בממצאים שנמצאו בעובר ובמצבה הספציפי של האישה, בגיל שלה, בבריאותה ובהמלצות הרפואיות המסוימות על פי ממצאים שונים שידועים מהתורשה של העובר.