הוראות מעשיות ליום הכיפורים לנשים בהיריון ולמניקות
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
בקיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
הכנת הגוף לצום בערב יום הכיפורים
הסעודה המפסקת
בתום הצום
כשצריך לאכול ולשתות ביום הכיפורים
מומלץ להקפיד על שתייה מספקת (כ-10 כוסות במשך היום). חשוב לדאוג לכך שביום שלפני הצום יתמלאו מחסני הסוכר הזמין בגוף באמצעות אכילת מזונות עתירי פחמימות, כגון לחמים למיניהם, פסטה, אורז, תפוחי אדמה, ומזונות עתירי סוכר, כגון פרות טריים ויבשים, דבש וכיוצא בזה. מומלץ שהמזון יהיה דל תבלינים ומלח.
לנוהגים לשתות כמויות גדולות של קפה, הפסקה חדה של צריכת קפה עלולה לגרום לכאבי ראש במהלך הצום, לכן מומלץ להפחית את כמויות הקפה בהדרגה במהלך שלושה-ארבעה ימים לפני הצום, ויומיים לפני הצום לשתות כוס אחת בלבד, או להימנע מקפה בכלל.
חשוב להקפיד שסעודה זו תהיה קטנה יחסית, מבוססת בעיקר על פחמימות ושומן ומעוטת חלבונים. מומלץ להימנע ממאכלים מתובלים או מטוגנים, שעלולים לגרום לצרבת ולצימאון. רצוי לא לאכול הרבה ירקות ולהימנע ממזונות שיוצרים גזים ואי נוחות במערכת העיכול, כגון עדשים, שעועית, חומוס, בצל ותירס.
כדאי לצרוך מזונות עתירי שומן בלתי מוקשה, כגון אבוקדו וטחינה, בתוספת פחמימות, כגון תפוחי אדמה ואורז. לאלה אפשר להוסיף מנה קטנה של עוף או דג מבושלים, לכבוד הסעודה המפסקת שהיא סעודת מצווה. במהלך היום שלפני הצום והסעודה המפסקת מומלץ להמעיט באכילת מזונות עתירי חלבון, כגון חלב ומוצריו, בשרים ודגים, כיוון שכמות גדולה של חלבון גורמת לאיבוד מיותר של נוזלי הגוף ולתחושת צימאון.
בתום הצום כדאי להתחיל בשתיית משקה, רצוי ממותק, לא חלב, בטמפרטורת החדר. למשקה אפשר להוסיף פרוסת לחם מרוחה בדבש או בריבה. לא מומלץ לאכול עוגה. לאחר כשעה כדאי לאכול ארוחה קלה בלבד. מומלץ לאכול ארוחה זו לאט וללעוס היטב. מי שיישאר רעב יוכל לאכול כעבור שעתיים דבר מה נוסף. גם את הנוזלים יש להשיב לגוף בהדרגה. כדי למנוע הזעה וירידה בחום הגוף, יש להסתפק בכוס עד כוס וחצי לשעה.
כדי לאכול או לשתות ביום הכיפורים צריך לקבל הוראה אישית של רופא מומחה שמחייב אכילה או שתייה ביום צום. עם הוראת הרופא יש לשאול רב מורה הוראה, כדי שיברר את פרטי המקרה בעצמו ויפסוק הלכה למעשה. ההוראות שלפנינו הן חלק בלתי נפרד של הוראה הלכתית בעל פה ואין לדייק בהן או להסתמך עליהן ללא הוראה אישית.
ההיתר לאכילה וההיתר לשתייה נידונים בנפרד לפי הצורך הרפואי. כך לדוגמה, ייתכן מצב שבו חולה יקבל היתר לשתייה בלבד, ולא לאכילה.
אם הותרה שתייה בצום, יש לשתות ביום שלפני כן הרבה מעל למה שרגילים לשתות בדרך כלל. אם שותים מים, יש להוסיף כחצי כפית סוכר לכל כוס.
ביום הכיפורים יש להימנע ממאמץ ומשהייה במקום חם. עדיף להישאר בבית, ליד מזגן או מאוורר, במקום ללכת לבית הכנסת, כשהדבר מצריך מאמץ או אם תנאי מזג האוויר עלולים להכביד על הצום.
יש להסתפק בשתייה המכונה בהלכה 'שתייה לשיעורים', אם יש לכך אישור רפואי והלכתי. כדי למדוד את ה'שיעורים' לפני יום הכיפורים יש למלא את הפה במים ככל האפשר בשני הצדדים ולפלוט אותם לכוס. קצת פחות מחצי מכמות זו, היא הכמות שאפשר לשתות ביום הכיפורים בהפסקות של תשע דקות בין שתייה לשתייה. אם יש צורך בהפרשי זמן קטנים יותר, אפשר לרדת לשבע וחצי דקות, ארבע דקות או אפילו שתי דקות. אם אין שום אפשרות להמתנה כזאת, אפשר לשתות את ה'שיעורים' אפילו במרווחים של שניות ספורות בין שתייה לשתייה, הכל כפי האפשר ועל פי דעת הרופא המומחה.
רצוי לשתות משקאות מזינים, כגון – מיץ ענבים, מרק נוזלי, מיצים טבעיים, יוגורט וכדומה, שאותם אפשר להכין לפני יום הכיפורים. אם שותים מים יש להמתיקם לפני השתייה בכפית סוכר ומעט מלח.
במקרים שרב פוסק מתיר לשתות שתייה מרה מעבר ל'שיעורים', אפשר להכין תמצית מרוכזת של תה מר בעזרת תה קמומיל (בבונג).
חולה שהרופא אמר לו לאכול ביום הכיפורים, ומורה הוראה התיר לו לעשות כן, יכין מאכלים בנפח של 30 סמ"ק, ואם יש צורך אפשר להוסיף עד 38 סמ"ק. מאכל זה אפשר לאכול ברווחי זמן המפורטים לעיל, ועד מינימום ארבע דקות בין אכילה לאכילה.
אכילה ושתייה אינם מצטרפים לשיעור. דהיינו, אם הותר לאדם גם לאכול וגם לשתות, אין צורך בהמתנה בין האכילה לבין השתייה.
חולה שצריך לאכול או לשתות ביום הכיפורים, טוב שיאמר לפני האכילה או השתייה הראשונה כך:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתייה ביום הכיפורים, כמו שכתבת בתורתך: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה' " (ויקרא יח, ה). ובזכות קיום מצווה זו, תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" (שם טז, לא), כן יהי רצון, אמן.