אבחון היריון – מבוא הלכתי
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
בקיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
מתי לספר על ההיריון
היבטים משפטיים
תפילות בהיריון
משך ההיריון
עד כמה מותר לאישה להסתכן כדי להרות
טיפול באם שעלול לסכן את העובר
וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר... וְגַם הִנֵּה הָרָה... בראשית לח, כד
מבחינה הלכתית יש הגדרות שונות לאבחון ההיריון – משהוכר העובר, שהוא זמן של שלושה חודשים; עברו עליה שלוש עונות ולא ראתה דם; שראשה כבד עליה ואבריה כבדים עליה.
ההגדרה העיקרית של הכרת העובר לעניין סילוק דמים, דהיינו שהאישה לא צריכה לפרוש בזמן שאמור להגיע וסתה, היא שלושה חודשים. יש דיון בין הפוסקים האם זמן זה הוא תנאי הכרחי או שזהו הזמן שמגלה לנו שהיא מעוברת, ולכן אם ייוודע בדרכים אחרות שהיא מעוברת, תיחשב מעוברת ומסולקת דמים גם קודם לתום שלושה חודשים.
ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר: "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ" (דברים כח, ח). תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו. בבא מציעא מב, א
ההלכות שלפנינו אינן בגדר הלכות ממש אלא הן הדרכות מומלצות.
א. יש הנמנעים מלספר על ההיריון, עד שיהא ניכר, כיוון שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין.
ב. ככלל, לא כדאי לספר על ההיריון לפני שרואים דופק בבדיקת אולטרה-סאונד.
ג. ראוי לספר להורים של שני בני הזוג על ההיריון בשלב מוקדם, עוד לפני שרואים שהאישה בהיריון. במיוחד חשוב לספר על ההיריון אם הייתה בעיית פוריות שעיכבה את ההיריון.
ד. אין להימנע מבדיקה רפואית רק כדי להסתיר את ההיריון.
ה. יש מי שכתב שלא לפרסם את דבר ההיריון עד שתיכנס לחודש החמישי, אבל מותר להודיע לרופא ולקרובים מוקדם יותר, כפי הצורך.
ו. אישה הנוהגת שלא להיכנס לבית העלמין בתקופת הריונה, ואם לא תיכנס כעת לבית העלמין ייוודע הריונה, והיא רוצה להסתיר זאת, מותר לה להיכנס לשם.
ז. עובדת צריכה להודיע למעסיקה שהיא בהיריון החל מהחודש החמישי להריונה.
ח. על פי המקובל בפסיקה המשפטית, אישה שנשאלת בראיון לעבודה אם היא בהיריון, אינה חייבת לספר על כך עד החודש החמישי של ההיריון, אלא אם כן יש לעובדת ההיריון חשיבות מהותית לעצם המשרה, כגון שמדובר בעבודה המחייבת הרמת משאות כבדים או חשיפה לחומרים מסוימים שעלולים לסכן את ההיריון, או שמראש מדובר במשרה זמנית לתקופת זמן מוגדרת כדי למלא מקום של עובד אחר, או שמדובר במשרה לשם פרויקט חשוב שעתיד להסתיים בזמן שבו העובדת לא תוכל לעבוד עקב חופשת הלידה, והדבר יפגע בפרויקט פגיעה ניכרת, שאז חובה על האישה לספר על ההיריון גם קודם לכן.
תקופת ההיריון היא זמן הראוי להודאה מיוחדת לה' על טובו ועל חסדו הגדול. למרות שמדובר על תהליך טבעי לכאורה, יש בכל היריון סייעתא דשמיא מיוחדת.
ט. יש להיזהר מלהפוך את תקופת ההיריון למעיקה עקב חששות ודאגות והנהגות מכבידות, אלא להיפך – יש להוסיף בה שמחה. ומתוך כך גם להודות ולשבח לריבונו של עולם, ולהתפלל להמשך היריון ולידה מוצלחים.
וכך הייתה תפילתו של כהן גדול: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם, אם שחונה – גשומה... שנה שלא תפיל אשה פרי בטנה... מתוך תפילת מוסף של יום הכיפורים, נוסח ספרד
ריבון העולמים אדון הצבאות, עיני כל אליך ישברו ובעת צרה לך ישוועו, ואם כי איני כדאית לבוא לפניך בתפילה, שמתי פניי כחלמיש ובאתי להפיל תחינתי לפניך, שכשם שפקדת לשרה ועתרת לרבקה וראית בעוני לאה וזכרת לרחל, אמותינו הקדושות, ושמעת לקול תפילות הצדקניות אשר היו מעולם, כן ברחמיך הרבים תראה בעוני אמתך, ותזכרני, ותאזין, ותקשיב לקול שוועי, ותשלח מלאך הגואל לסמכני, ועזרני בעת הריוני זה. ולמען חסדך תושיעני ותצילני מכל פגע רע ומכל מחלה ומכאוב ומדווה ועצב. וחנני שלא יהיה הוולד שבמעיי סנדל, ותחזקני ותאמצני לבל אפיל ממעי. ובעת לידתי הזמן לי שעה טובה, שלח עזרך מקודש ותשגיח עלי ברוב רחמיך ותחלצני ותפלטני כמשפט הצדקניות אשר לא היו בפתקה של חוה. ולוולד הנולד הכן לו שעה ראויה ונכונה לעבוד אותך, שעת פרנסה שלא יצטרך לבריות, ולי הכן חלב בדדי לינק אותו, וחונני שאגדלהו לעבודתך וליראתך, ולי ולבעלי תן חיים טובים והזמן לנו פרנסתנו בלי טורח ועמל ויגיעה, והצליחנו בכל מעשינו. שמע תפילתי כי אתה שומע תפילת כל פה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. תפילת אישה מעוברת, איטליה, תקע"ד
י. לאחר תחילת ההיריון, יש להתפלל לריבונו של עולם שההיריון ימשיך בצורה תקינה עד ללידה ועד בכלל, ושיהא הוולד בריא ושלם, ושיצא הוולד בשלום, שלום לאם ושלום לוולד.
וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ היריון וַתֵּלֶד בֵּן. רות ד, יג
"היריון" בגימטריא מאתיים שבעים ואחת. נִדה לח, ב
יא. משך ההיריון על פי חז"ל הוא 273-271 יום, או 274-271 יום. חישוב זה הוא מזמן הביאה או מזמן ההפריה, שהוא משך ההיריון האמיתי. אמנם חז"ל הכירו באפשרות שההיריון יתארך יותר מכך. כיום מקובל לומר שמשך היריון ממוצע הוא 266 יום מזמן ההפריה.
מטעמי נוחות ואחידות, החישוב המקובל כיום ברפואה מבוסס על תאריך הווסת האחרונה שהוא כ-14 יום לפני ההפריה. לכן כיוון שההיריון האמיתי נמשך בממוצע 266 יום מזמן ההפריה, כפי שהובא בהלכה הקודמת, בתוספת כשבועיים מהווסת האחרונה, יהיה משך ההיריון הממוצע 280 יום שהם ארבעים שבועות.
א. אישה שהיריון עלול לסכן את חייה, כגון שאינה בריאה, פטורה מלהרות, הואיל וחשש פיקוח נפש דוחה מצוות אחרות.
ב. ככלל, אסור לאישה להסתכן ולהרות בניגוד להוראות הרופא, ואין לבסס אי ציות לרופא על סמך מקרים מעטים של נשים שהרו בניגוד להוראות רופא ולא קרה להן כל רע. ויש מי שכתב שאם אין לאישה ילדים, והיא רוצה להרות בכל מחיר כדי שיהיה לה שם ושארית בארץ, וטוענת שללא ילד אין משמעות לחייה, מותר לה להסתכן, כיוון שלדעתו האיסור להסתכן קיים רק אם לדעת הרופאים במצב כזה אין לה סיכוי לחיות או שהסיכויים שלה לחיות קלושים מאוד. ויש שהתירו להסתכן במצב כזה אם יש צורך גדול מאוד והסיכון מועט.
ג. אישה שיש לה הרבה ילדים, אסור לה להסתכן בהיריון אפילו בסיכון קל, מפני שחבה לאחרים אם תמות, ויינזקו מכך הילדים שלה. ויש מי שכתב שייתכן שמותר לה להסתכן קצת כדי ללדת ילד נוסף, ותשאל שאלת חכם.
ד. למעשה, יש לאסור על אישה להרות אם היריון ולידה עלולים לסכן אותה, אלא אם כן שני רופאים מומחים מסכימים שהיא יכולה להרות והם מוכנים ללוותה במהלך ההיריון והלידה.
ה. אישה הזקוקה לטיפול מציל חיים שעלול לסכן את העובר, כגון אישה שסובלת ממחלה ממארת וזקוקה לטיפול כימותרפי או הקרנתי, מותר ומצווה שתקבל את הטיפול כיוון שחייה קודמים לחיי העובר.
ו. אם במקרה כזה, התועלת לאישה מטיפול תרופתי או הקרנות היא מועטת, ולעומת זאת הנזק לעובר עלול להיות גדול מאוד, יש מי שכתב שיש להסביר זאת לאישה, ואולי תוותר על הטיפול, אך אם בכל זאת תדרוש לקבל את הטיפול – יש לבצעו, כיוון שחייה קודמים. לדעתו, אפילו אם אי אפשר להציל את האם על ידי הטיפולים, אלא רק להאריך את חייה, מותר לתת לה את הטיפול, אף על פי שהוא עלול לפגוע בעובר או לגרום להפלה, כיוון שאין היא חייבת להקריב את חיי השעה שלה עבורו. ויש מי שכתב שבתנאים כאלה אין שומעים לאישה לתת לה טיפול כימותרפי או הקרנתי שכמעט לא יועיל לה אבל עלול להזיק מאוד לעובר, אפילו אם היא מבקשת זאת.
ז. כאשר לא מדובר בסכנת חיים, אולם האישה סובלת וזקוקה לתרופות שעלולות לסכן את העובר, יש שהתירו לה לקחת את התרופות ויש שאסרו. למעשה יש לבדוק כל מקרה לגופו, עד כמה התרופות חיוניות ועד כמה הן עלולות לפגוע בעובר.