הזרעה מלאכותית Intrauterine Insemination - IUI
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
בקיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
מבוא
רקע רפואי
הזרעה מלאכותית - דיון הלכתי ראשוני
שאלות הלכתיות עקרוניות בהזרעה מלאכותית
יוחסין - השאלה העקרונית
הלכה למעשה
הזרעה מלאכותית Artificial Insemination - AI) ) פעולה של החדרת זרע בהזרקה ללא קיום יחסי אישות. ההזרעה השכיחה ביותר היא לתוך הרחם IUI) ) לאחר השבחה. תהליך ההפריה באישה, ההריון והלידה, כולם ממשיכים להתרחש באופן טבעי לאחר ההזרעה המלאכותית, כבכל התעברות טבעית.
האפשרות שאישה תהרה שלא על ידי קיום יחסי אישות מוזכרת כבר בגמרא, היינו כאשר גבר הטיל זרעו למים באמבטיה, והזרע נכנס לרחם של האישה שהתרחצה שם אחריו. מקור נוסף הוא האגדה המוסרת כי בן סירא היה בנה של בת ירמיהו הנביא שהתעברה באמבטיה מירמיהו אביה. אכן יש מהפוסקים שפקפקו מאוד באגדה זו ולא סמכו עליה להסיק ממנה מסקנות הלכתיות. מקור נוסף הוא פסק ההלכה של אחד הראשונים, שאין לאישה לשכב על סדינים ששכב עליהם איש זר, שמא תתעבר משכבת זרעו, ועלול אח לשאת את אחותו. אך אין אישה נזהרת מלשכב על סדינים ששכב עליהם בעלה גם בעת נידתה, כי הוולד שאולי ייוולד כתוצאה מכך הוא כשר לחלוטין.
הזרעה מלאכותית נעשית במקרים של אי פוריות מסיבות שונות, הכוללות בעיות בפוריות הגבר ובעיקר בעיה באיכות הזרע, בעיות ביחסי אישות, כגון אין אונות או וגיניזמוס, וגם באי פוריות על רקע בלתי מוסבר. כיוון שאפשר להשתמש בזרע קפוא שהופשר, היא יכולה להיות פתרון גם במקרים של בעיות הקשורות בתזמון ההפריה על רקע הלכתי, כגון ביוץ מוקדם, או על רקע טכני, לדוגמה, כשהבעל אינו נמצא בקביעות בזמן הביוץ, אפשר להשתמש בזרע קפוא. הזרעה מלאכותית מתבצעת גם במקרים של תרומת זרע.
הפעולה הרפואית-הטכנית של הזרעה מלאכותית היא קלה ופשוטה. הזרקת הזרע נעשית ישירות לחלל הרחם, לאחר שמנקים אותו מפרוסטגלנדינים ומרכזים אותו, פעולה שנקראת השבחת זרע. מבצעים את ההזרעה ביום הביוץ לאחר מעקב זקיקים, עם או בלי שימוש בזריקה להשראת ביוץ, כגון 'אוביטרל'. יש פרקטיקות שונות לגבי עיתוי ההזרעה המדויק - 36/24 שעות לאחר השראת הביוץ, ויש דעות בין הרופאים האם ביצוע של שתי הזרעות במרווח של יום או יומיים משפר את הסיכוי להריון. הזרעה מלאכותית יכולה להתבצע במחזור טבעי ללא טיפול הורמונלי או לאחר טיפול מקדים להגברת הביוץ בכדורים או בזריקות.
הדיון המובא להלן הוא דיון הלכתי, עקרוני ומעשי בנושא ההזרעה המלאכותית. מחד גיסא יש להדגיש שעקב מורכבותן של השאלות ההלכתיות, ומפני שהן שאלות כבדות משקל, חובה לשאול מורה הוראה מובהק, הבקי למעשה בנושאים אלו. אך מאידך גיסא חשוב לציין שכשיש צורך אמיתי בהזרעה מלאכותית, וזהו האופן היחיד שבו בני הזוג מסוגלים להיפקד בילדים, רוב פוסקי דורנו מורים למעשה לבצע הזרעה מלאכותית. פעולה זו לדעתם מותרת ואף נצרכת, והילד הנולד מיוחס אחר הוריו.
חשוב להדגיש, שכאשר מבחינה רפואית נצרכת הזרעה מלאכותית מזרע הבעל או הפרית מבחנה, אחרי קבלת פסיקה הלכתית ממורה הוראה, יש לראות בדרך זו פעולה המותרת על פי ההלכה. אל להם לבני הזוג לשקוע בהתלבטויות, ויש להבין כי פעולה כזאת המותרת על פי ההלכה במקרים מסוימים, מאפשרת להשתמש בחידושי הטכנולוגיה והרפואה כיום, כדי לזכות בצאצאים. המפתח הוא, כאמור לעיל, התייעצות אישית עם רב פוסק.
כתב בחלקת מחוקק:
יש להסתפק אשה שנתעברה באמבטי אם האב קיים פרו ורבו ואם נקרא בנו לכל דבר. ויש להביא ראיה מה שכתב בהגהת ספר מצוות קטן, והבית חדש הביא ביורה דעה סימן קצה: אשה מוזהרת שאל תשכב על סדין ששכב עליהן איש אחר פן תתעבר משכבת זרע של אחר גזירה שמא ישא אחותו מאביו, נשמע דהוי בנו לכל דבר. בית שמואל, על שלחן ערוך אבן העזר, סימן א, ס"ק י
א. יש כמה שאלות הלכתיות עקרוניות ומעשיות שיש לדון בהן לפני שדנים בהזרעה המלאכותית עצמה:
יוחסין
1. שאלה עקרונית היא האם הוולד הנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית מתייחס אחר בעל הזרע.
פרייה ורבייה
2. אם הוולד הנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית מתייחס אמנם אחר בעל הזרע, יש לדון האם בעל הזרע מקיים מצוות פרייה ורבייה או מצוות "לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" על ידי הזרעה מלאכותית.
3. אם אין מקיימים מצווה בכך, האם מותר להיעזר בהזרעה מלאכותית לצורך הולדת צאצאים למרות שלא מקיימים בכך מצווה.
שיקולי הפסיקה
4. שאלה עקרונית היא מהו המדד העיקרי כדי להתיר הזרעה מלאכותית: האם ההיתר תלוי במצב הרפואי של בני הזוג, או שההיתר תלוי בזמן שמנסים להרות ללא הצלחה, או בגילם של בני הזוג בכלל ושל האישה בפרט, או בגורמים אחרים ספציפיים לבני הזוג ולמצבם, או בשילוב ושקלול של כל הגורמים גם יחד.
נתינת הזרע
5. שאלה עקרונית נוספת בנתינת הזרע לצורך הזרעה מלאכותית היא האם יש בכך איסור הוצאת זרע לבטלה; או שמפני שהזרע מיועד לפרייה ורבייה, אין בכך הוצאת זרע לבטלה.
6. לפי הדעות שמתירות את נתינת הזרע, מהו האופן הראוי ביותר לתת את הזרע, ומה עושים אם אופן זה אינו מעשי.
פיקוח הלכתי
7. שאלה מעשית שהועלתה בספרי הפוסקים היא כיצד ניתן לוודא ממי הופרתה האישה בפעולת ההזרעה המלאכותית שנעשתה בעזרת אנשי הרפואה. האם הופרתה מזרע בעלה או שמא מזרע של אדם אחר, עקב טעות אנוש או אפילו בכוונה.
הזרעה מלאכותית לפני טבילה
8. שאלה נוספת העולה לעתים היא הזרעה מלאכותית החלה לפני זמן הטבילה של האישה. שאלה זו קשורה לאופני נתינת הזרע שחלקם לא יכול להתאפשר כשבני הזוג אסורים. מעבר לכך עולה השאלה של חשש לפגם רוחני בוולד בעצם הכניסה להריון לפני הטבילה, גם כשאין ביאת איסור.
פעולת ההזרעה המלאכותית קשורה בנושאים הלכתיים רבים הנובעים ממנה וגם משפיעים על הדיון ההלכתי בהזרעה המלאכותית עצמה, להיתר או לאיסור. עקב ריבוי הנושאים ומורכבותם, הדיון ההלכתי שלפנינו יעסוק תחילה בנושאים הלכתיים הנובעים מההזרעה המלאכותית וגם משפיעים עליה, כגון יוחסין, פרייה ורבייה והמסתעף מהם. לאחר מכן נעסוק בפעולת ההזרעה המלאכותית עצמה.
כשהקב"ה משרה שכינתו, אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל. קידושין ע, ב
ב. הפוסקים דנים בהרחבה כיצד נקבע ייחוס הוולד לאביו. השאלה העקרונית היא האם ייחוס נקבע לפי נותן הזרע או שיש צורך גם במעשה ביאה של האב המוליד. אם הייחוס נקבע רק לפי הזרע, הרי שילד שנולד מהזרעה מלאכותית מתייחס לחלוטין אחרי אביו – נותן הזרע. אך אם יש צורך במעשה ביאה כדרך כל הארץ כדי לקבוע את האבהות, הרי שבהזרעה מלאכותית, כשאין מעשה ביאה, אין התייחסות של הילד לנותן הזרע. האדם מצווה על השתדלות להוליד ילדים, אך התוצאה אינה בידו אלא בידי שמיים. כשנולד ילד מזרעו אך לא בהשתדלות המקובלת כדרך כל הארץ, יש המחשיבים יותר את מבחן התוצאה, ויש המחשיבים יותר את ההשתדלות האנושית שהאדם מצווה עליה כגורם היוצר את האבהות.
ג. יש כמה התייחסויות לשאלה עקרונית זו:
1. יש הסוברים שהבן מתייחס אחרי אביו לכל דבר גם אם אין פעולת ביאה.
2. יש מי שכתב שהוולד לא מתייחס לבעל הזרע כיוון שלא הייתה ביאה כדרך כל הארץ שהיא היוצרת את האבהות.
3. יש שהסתפקו בכך וכתבו שהבן מתייחס אחר אביו לחומרה ולא לקולא.
4. יש מי שכתב שאף על פי שהעיקרון הוא שהוולד מתייחס אחר בעל הזרע, למעשה אין אפשרות לדעת בוודאות מזרעו של מי הופרתה האישה.
ד. להלכה, לדעת רוב הפוסקים בן הנולד מהזרעה מלאכותית נחשב כבנו של בעל הזרע לכל דבר, ולפיכך הוא אסור בקרובות האב בעל הזרע, יורשו בנכסיו, אשת אביו פטורה מייבום וחליצה, הבן חייב בכיבוד אב, אם האב כהן בנו נושא את כפיו, האב חייב במזונותיו של הילד, ויש לכך גם השלכות נוספות.
ה. יש אומרים שאף שהעיקרון הוא שהוולד מתייחס לבעל הזרע, כיוון שאין וודאות של מי הזרע שהוזרק לאישה בהזרעה מלאכותית, הוולד מתייחס אחריו רק לחומרה. פיקוח הלכתי נאות יכול לפתור בעיה חמורה זו.
ו. יש מי שכתב שבן הנולד מכהן וגרושה בהזרעה מלאכותית, דינו כספק חלל.