בדיקת זרע
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
בקיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
רקע רפואי
בדיקת זרע לצורך פוריות – כיווני פסיקה עיקריים
הלכה למעשה
החובה לבדוק
בדיקת הזרע היא הבדיקה הבסיסית הראשונית להערכת פוריות הגבר.
בדיקת זרע יש לבצע לאחר יומיים-שלושה של הימנעות מיחסי אישות, ואם הבדיקה אינה מבוצעת במעבדה יש להביאה לשם תוך שעה ממתן הזרע. מדדי הסף לבדיקת זרע תקינה כפי שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי נגזרים מהערכים שנמצאו אצל יותר מ-95% מגברים פוריים, והם משמשים מדד שאינו בעל מתאם מוחלט אך יש בו משום כלי הערכה ליכולת ההפריה של הזרע. יש שוֹנוּת בין הבדיקות, ולכן מסתמכים בדרך כלל על שתי בדיקות לפחות, במרווח של כמה שבועות.
באופן מעשי בודקים בזרע שלושה נתונים עיקריים: ריכוז, תנועה ומבנה.
לסיכום, מדדי הסף המקובלים כיום בהגדרות ארגון הבריאות העולמי הם ריכוז של מעל 15 מיליון תאים למ"ל, תנועתיות מעל 40% ומעל 4% תאים תקינים לפי שיטת קרוגר.
הרופא יבקש לפעמים לבדוק האם יש זיהומים או דלקות בזרע שעלולים לגרום לבעיות פוריות. ייתכן שגבר אינו יודע כלל שיש לו בעיה של דלקת או זיהום בזרע או בדרכי הזרע.
כמות הזרע, מבנהו ותנועתו אינם המדדים היחידים להעריך את פוריות הגבר, ומדענים ממשיכים לחקור ולבחון בדיקות אפשריות נוספות. בדיקת זרע ממוחשבת ( CASA) התקבלה כתוספת רצויה לרוב מעבדות הפוריות. בדיקה זו מאפשרת הערכה אובייקטיבית יותר של ספירת הזרע ושל התנועתיות, ויכולה למדוד אפיונים של הזרע שאינם נראים לעין. כיום נמצאות בפיתוח בדיקות נוספות שעשויות לאפשר לקלינאים להעריך את יכולת ההפריה של הזרע. לעתים אפשר להיעזר בבדיקות ביוכימיות ובבדיקות של נוגדנים הנצמדים לזרע. על אף שכל אלה מוסיפים לבדיקת הזרע המקורית והחשובה, עדיין אין בדיקה שהוכחה כמדויקת מבחינת היכולת להבדיל בין פוריות תקינה לבין פוריות בלתי תקינה, והמחקר בנושא זה פעיל ומתמשך.
חשוב להעיר כי עם כל המגבלות שבבדיקות הקיימות, בחינה של הזרע היא לעת עתה הדרך היחידה לברר האם גבר הוא פורה. אי אפשר ללמוד דבר על פוריות הגבר מעצם העובדה של פליטת זרע במהלך יחסי אישות, היות שגם לגברים ללא כל זרע יש זִרמה. כלומר, קיימת הפרשת נוזל הזרע המיוצר על ידי בלוטות לאורך צינור הזרע, גם כאשר אין ייצור תאי זרע. בנוסף לכך, ישנם גברים שאינם מייצרים זִרמה בשל חריגות אנטומיות, ועם זאת ייצור הזרע שלהם תקין לחלוטין. אין ספק כי הופעת טכנולוגיות רבייה מתקדמות (ART – Assisted Reproductive Technology) שינתה את תפיסת הרופאים באשר לפוריות הגבר. עם זאת, כאמור, בדיקת הזרע נותרה כלי האבחון המרכזי מאז הונהגה בראשית המאה העשרים.
שלח ליה רבא בריה דרבה לרב יוסף: ילמדנו רבנו, היכי עבדינן? אמר ליה: מייתינן נהמא חמימא דשערי ומנחינן ליה אבי פוקרי, ומקרי וחזינן ליה. אמר אביי: אטו כולי עלמא יעקב אבינו הוי, דכתיב ביה: "כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי" (בראשית מט, ג), שלא ראה קרי מימיו?! אלא אמר אביי: מעברינן קמיה בגדי צבעונין. אמר רבא: אטו כולי עלמא ברזילי הגלעדי הוא?! אלא, מחוורתא כדשנין מעיקרא.
תרגום: שלח רבא בנו של רבה שאלה לרב יוסף: מהו האופן המותר לעשות בדיקת זרע? אמר לו: מביאים לחם שעורים חם ומניחים לאדם על פתח פי הטבעת כדי שיתחמם ויראה קרי. שאל אביי: וכי כולם צדיקים כיעקב אבינו שלא ראה קרי מימיו קודם הולדת ראובן, שצריך לפעול באופן כה נמרץ כדי שיראה קרי?! אלא אמר אביי: מעבירים לפניו בגדי צבעונים של אשה. שאל רבא: וכי כולם שטופים בזימה כברזילי הגלעדי שמספיקה פעולה קלושה כהעברת בגדי צבעונים של אשה כדי שיראה קרי?! אלא מחוור כפי ששנינו תחילה. יבמות עו, א
ואיברא לצורך, אף להוציא זרע לבטלה להשחיתו על הארץ שרי, כדאשכחן לעניין בדיקת הנקב בגובתא דשכבת זרע דמותבינן ליה אבי פוקרי. שמע מינה דאיסור חמור זה הותר מכללו אצל צורך מצווה. רבי יעקב עמדין, שו"ת שאילת יעבץ, חלק א, סימן מג
כללו של דבר, שיש לסמוך על דברי שו"ת יעב"ץ שכתב שהיכא דאי אפשר בגרמא, לעשות גם בידיים. ודרך תשמיש על ידי נרתיק, בוודאי מותר לכולי עלמא. הרב חיים עוזר גרודזינסקי, שו"ת אחיעזר, חלק ג, סימן כד, ד
איסור השחתת זרע מוגדר בשלחן ערוך כעוון חמור מכל העברות שבתורה. בכל זאת קיימת מחלוקת ראשונים בשאלה האם האיסור הוא מהתורה או מדרבנן.
קיימת מחלוקת עקרונית בין הראשונים מהו גדר האיסור בהשחתת זרע. שיטת בעלי התוספות היא שאיסור השחתת זרע כלול באיסור פרייה ורבייה. לשיטה זאת, הוצאת זרע לצורך קיום פרייה ורבייה, כלומר, לצורך בירור או טיפול בבעיות פוריות - לא תהיה בכלל האיסור. לעומת זאת, רבו הראשונים הסוברים שאיסור השחתת זרע איננו חלק ממצוות פרייה ורבייה אלא הוא איסור עצמאי. לשיטתם ניתן לראות את המקור לאיסור בדברי הברייתא המציינת את איסור הניאוף כמקור לאיסור ההשחתה. ניאוף, כידוע, לא הותר אפילו לצורך פרייה ורבייה.
הלכה למעשה נחלקו בדעתם שניים מגדולי הפוסקים בדור האחרון, הגרי"ז גוסטמאן והגר"מ פיינשטיין זצ"ל. הרב ישראל זאב גוסטמאן שעוד בצעירותו היה דיין חשוב בוילנה בבית דינו של ה"אחיעזר", פסק באופן חד משמעי שכל איסור השחתת זרע מקורו בביטול פרייה ורבייה. לדעתו, כשיש צורך בהוצאת זרע לצורך פרייה ורבייה, ההיתר הוא לכתחילה ולא רק בדיעבד. לעומתו הרב משה פיינשטיין, גדול הפוסקים בארה"ב בשלושת הדורות האחרונים, פסק שאיסור הוצאת זרע באופן שאיננו קשור לגוף האשה, שייך לגדרי איסור הניאוף עם כל המשמעויות ההלכתיות הנובעות מכך. [הרב ד"ר מרדכי הלפרין, 'הקפאת זרע לשם קיום מצוות פרייה ורבייה - תשובת העורך', ספר אסיא יג, עמ' 118-117]
א. יש פוסקים האוסרים לבצע בדיקת זרע מכמה טעמים:
איסור הוצאת זרע הוא איסור חמור, והחמירו בו אפילו על ידי גרמא רחוקה.
גם אם יגלו בעיה, ספק אם יוכלו לפותרה.
ייתכן שהבעיה היא באישה.
ב. לעומת זאת, פוסקים רבים התירו בדיקת זרע במצבים מסוימים מהטעמים הבאים:
הבדיקה אינה לשם זנות וניאוף ואינה בגדר השחתה לבטלה, אלא לצורך תיקון, רפואה, מצווה ושלום בית.
הבדיקה היא לצורך מצווה רבה של פרייה ורבייה.
הפעולה היא באקראי, ללא הרגל עבֵרה.
יש אומרים שאיסור זרע לבטלה הוא דווקא באדם הראוי להוליד.
מוטב לעבור על הוצאת זרע פעם אחת, כדי לנסות ולהימנע מעברות רבות בעתיד.
בזוג עקר – יש לבצע קודם כל בירור של מצב הפוריות של האשה, ואם נמצא שאין כל תקלה באשה, מותר לבצע בירור פוריות הבעל על ידי בדיקת זרעו.
אין מקום להשתמטות הבעל מבדיקה זו, אלא עליו לכוון לבו לשמים, כדי שעל ידי זה יוכל אולי להגיע למטרה הנכספת להקים תולדות בישראל.
הוצאת זרע לצורך בירור רפואי – לאחר שהאשה כבר נבדקה – אין בו משום הוצאת זרע לבטלה, אך יש לבצע את הבדיקה בדרך 'הקל הקל תחילה' מבחינה הלכתית. הלכות רופאים ורפואה, עמ' קנד, הלכות א-ב-ג
ג. יש מי שכתב שאדרבה - כשצריך לבדוק, חובה לעשות כן, אך בדרך המתאימה בלבד. ועל המחמירים על עצמם בלי יסוד חזק - עליהם להביא ראיה.
ד. היתר בדיקת זרע במקום הצורך מותנה בבירור מדוקדק שכל הבדיקות הרפואיות הרלוונטיות האחרות מוצו, כולל בדיקות האישה.
ה. גם כשכבר מתירים, יש לבצע זאת באופן הפחות בעייתי מבחינה הלכתית, לפי הכלל 'הקל הקל תחילה'.