פונדקאות
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
קיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
הגדרות
רקע רפואי
רקע משפטי
תנאי התאמה נוספים גובשו ונקבעו בוועדת האישורים:
רקע סוציאלי – נוהל מסירת ולד מפונדקאית להורים מיועדים
מעמד הוולד הנולד מפונדקאית גויה
פרייה ורבייה
היתר הלכתי לפונדקאות
פונדקאות Surrogacy) ) נשיאת עובר מחומר גנטי שאינו של האישה ההרה ובן זוגה עד להולדתו, לשם מסירת היילוד לאחר הלידה להורים מיועדים. האישה שנושאת את העובר ויולדת אותו נקראת אם פונדקאית (Surrogate mother).
פירוט מעשי של האפשרויות השונות לפונדקאות:
ההתייחסות כאן היא רק לאפשרויות הרפואיות ולא לבחינה ההלכתית או האתית שהתייחסות אליהן תובא בהמשך.
1. פונדקאות רגילה היא מצב שבו האישה אינה מסוגלת להחזיק את ההריון. לפיכך יוצרים בהפריה חוץ גופית קדם עובר מזרע הבעל ומהביצית של אשתו, ומשתילים את קדם העובר ברחמה של אישה זרה, פונדקאית. בדרך כלל כשדנים בפונדקאות מתייחסים למצב כזה.
2. יש מצבים שבהם – נוסף על חוסר האפשרות להחזיק הריון ברחם – גם אין לאישה ביציות. במצבים כאלה אפשר לקחת ביצית מאישה אחרת, שלישית, להפרותה בזרע הבעל ולהחזירה לפונדקאית. הוולד הנולד מועבר לבעל הזרע ולאשתו החוקית, שאינה פורייה.
3. במצב שבו יש לאישה ביציות אך היא זקוקה לפונדקאות, ובנוסף לכך לבעלה אין זרע. מבחינה רפואית אפשר להפרות את הביציות בזרע של תורם, ואחרי ההפריה להחזיר את קדם העוברים לאם פונדקאית. גם במצבים כאלה הוולד הנולד מועבר לבעלת הביציות ולבעלה החוקי, שאינו פורה.
4. פונדקאות תחליפית-מלאכותית היא מצב שבו הפונדקאית עוברת הזרעה מלאכותית עם זרע מהבעל של אישה לא פורייה. הפונדקאית 'תורמת' את הביצית וגם את השימוש ברחם. במקומות רבים בעולם שבהם הותרה פונדקאות מקובל שאין נוהגים כך, וגם לא משלבים כך תרומת זרע. פעולה כזאת אינה מותרת על פי החוק גם במדינת ישראל.
5. במצב של בני זוג ששניהם אינם פוריים, אפשר מבחינה רפואית לקחת זרע מאדם פורה וביצית מאישה פוריה, ואחרי הפריית הביצית להחזיר את העובד לרחם של אישה פונדקאית, שלישית. למעשה מדובר באימוץ לכל דבר, מפני שאין קשר גנטי כלשהו בין בני הזוג ובין הילד שייוולד.
הסיבות הרפואיות לשימוש בפונדקאות: במקרים שבהם אין לאישה רחם, או שרחמה אינו תקין ולכן היא אינה מסוגלת לשאת הריון, או שהיא סובלת מהפלות טבעיות חוזרות מסיבה שאינה ניתנת לתיקון, או כשעובי רירית הרחם אינו מאפשר קליטה של העובר, או שיש לאישה בעיות בריאותיות והיא אינה מסוגלת להיכנס להריון או להחזיק הריון, או שההריון עלול לסכן אותה; במקרים כאלה אפשר להיעזר בפונדקאית.
החוק קובע חמישה תנאים מצטברים שצריכים להתקיים כדי להתיר השתלת ביצית מופרית בפונדקאית.
1. הסכם בכתב בין הפונדקאית להורים המיועדים אשר אושר על ידי 'ועדת האישורים'.
2. הצדדים הם בגירים תושבי ישראל.
3. הפונדקאית אינה נשואה ואינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים. המונח 'קרובת משפחה' כולל אם, בת, נכדה, אחות, דודה ובת דוד או בת דודה. אם ההורים המיועדים לא הצליחו, אחרי מאמץ סביר, למצוא פונדקאית לא נשואה, רשאית ועדת האישורים לאשר הסכם עם פונדקאית נשואה.
4. הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד והביצית אינה של הפונדקאית. הביצית יכולה להיות של האֵם המיועדת, ואז הילד קשור קשר גנטי לשני ההורים המיועדים, או שהביצית יכולה להיות של תורמת אנונימית ואז יש קשר גנטי רק לאב המיועד.
5. הפונדקאית חייבת להיות בת דתה של האֵם המיועדת. כאשר כל הצדדים להסכם אינם יהודים, יכולה הוועדה לסטות מהוראה זו.
6. גיל המועמדת להיות האֵם הנושאת יהיה לא פחות מ-22 ולא יותר מ-38 בעת הגשת המסמכים לוועדה.
7. מועמדת להיות אם נושאת צריכה להיות אם שהרתה וגידלה ילד אחד לפחות, ומי שעברה לא יותר משלוש לידות, ולא יותר מלידה אחת בניתוח קיסרי. תהליך האישור למועמדת יחל רק בתום שנה מלידתה האחרונה. לא תאושר מועמדת שכבר ילדה פעמיים בתהליך פונדקאות.
8. גילם של ההורים המיועדים יובא בחשבון לצורך בחינת התאמתם לתהליך. על פי מדיניות הוועדה, ככל שגילה של האֵם גבוה מגיל ההורות הטבעי והמקובל (גבוה מגיל 48–54) יעלה משקלו של מדד זה במסגרת כלל שיקולי הוועדה. בפועל, ועדת האישורים מאפשרת גיל מקסימלי של 54 לאישה המגדלת את הילד. יש לזכור שמרגע האישור של הוועדה ועד שהושג הריון יכול לעבור זמן של שנתיים–שלוש ויותר.
מעמד הילד שנולד מהריון של פונדקאית - החוק מתייחס באריכות לנושא מעמד הילד שייוולד. האפוטרופוס הבלעדי על הילד מעת לידתו ועד למתן 'צו הורות' בידי בית משפט יהיה 'עובד סוציאלי לפי חוק' (שנקרא בעבר 'פקיד סעד') שנקבע לכך. הילד יהיה במשמורת ההורים המיועדים ויימסר להם סמוך ככל האפשר לאחר הלידה. החוק קובע שההורים יגישו בקשה למתן צו הורות תוך שבעה ימים מיום לידת הילד, ובית המשפט יתן צו כזה, אלא אם תסקיר פקיד הסעד יצביע על כך שהדבר נוגד את טובת הילד.
על פי חוק הפונדקאות, בית המשפט לא יאשר לאם הנושאת לחזור בה מההסכם לנשיאת עוברים ולהחזיק בילד, אלא אם לאחר קבלת תסקיר פקיד הסעד נוכח בית המשפט כי חל שינוי בנסיבות, שיש בו כדי להצדיק זאת, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד, ובלבד שלא ניתן עדיין צו הורות.
על פי נוהל משרד הבריאות התינוק יימסר להורים המיועדים מיד לאחר הלידה, בנוכחות עובדת סוציאלית. למעשה, לפעמים התינוק נולד בזמן שאין עובדת סוציאלית במקום, והתינוק נמסר להורים המיועדים גם ללא נוכחותה, מפני שהפונדקאית מסיימת את תפקידה בעצם הולדת התינוק, וכל האחריות של הטיפול בתינוק נמסרת להורים המיועדים. הצוות הרפואי יודע , בדרך כלל, מראש מי הם ההורים המיועדים, ואפשר למסור להם את התינוק גם ללא נוכחות העובדת הסוציאלית. מבחינה מעשית ההורים המיועדים נמצאים במרכז הרפואי בזמן הלידה, אולם גם אם לא הגיעו לפני הלידה או במהלכה, התינוק לא יושאר אצל הפונדקאית אלא יועבר לאחריות הצוות הרפואי עד להגעת ההורים המיועדים.
מבחינה משפטית, על פקידת הסעד להגיע תוך 24 שעות כדי להסדיר באופן רשמי את העברת התינוק מהיולדת הפונדקאית להוריו המיועדים. כמו כן, עד מתן צו הורות רשמי על ידי בית המשפט, פקידת הסעד נחשבת לאפוטרופסית החוקית של התינוק. בפועל ההורים המיועדים הם המטפלים בילד מרגע היוולדו ואילך, והם גם מקבלים את התינוק לביתם כשהוא משתחרר מבית החולים, עוד בטרם ניתן צו ההורות.
יש אפשרויות שונות לאם המיועדת כדי שתוכל לשהות בקרבת התינוק עד שישוחרר לבית. יש מקומות שבהם תוכל האֵם המיועדת להתאשפז במחלקת יולדות (בעוד הפונדקאית תאושפז במחלקת נשים); לפעמים ההורים המיועדים שוכרים חדר במלונית הסמוכה למרכז הרפואי, כאשר יש כזאת; ולפעמים, אם הם גרים קרוב למרכז הרפואי, ייסעו הביתה ויחזרו.
חלק מהפונדקאיות מעדיפות לנתק את הקשר עם התינוק מיד לאחר שנולד. לעומת זאת, חלקן מעדיפות לבצע תהליך פרידה מהתינוק. תהליך הפרידה צריך להיעשות בתיאום ובהסכמה עם ההורים המיועדים.
א. כאשר האֵם הפונדקאית גויה, יש שכתבו שהילד צריך גיור, אף על פי שאביו יהודי, כיוון שהילד נחשב כבנה של הפונדקאית לכל דבר. ויש שכתבו שכיוון שהביצית קובעת, אם ביצית מיהודיה הושתלה ברחמה של גויה, אין צורך בגיור. ויש שהורו שעל אף שהביצית קובעת, בכל זאת צריך גיור לחומרה.
ב. ככלל, האב מקיים מצוות פרייה ורבייה על ידי פונדקאות. אך לפי השיטות שהיולדת נחשבת לאם, הילד אינו מתייחס אחרי האב במקרה של פונדקאית גויה, ולכן האב לא קיים פרייה ורבייה.
שאלה: אם אשה חרדית חשוכת ילדים, היכולה להביא צאצא לעולם רק בסיוע אם פונדקאית, תפנה אל הרב בשאלה אם לנסות להיות אם בדרך זו, מה ימליץ לה הרב?
תשובה: אם התהליך בפיקוח ורישום נאות כהלכה – אמליץ על התהליך.
הרב זלמן נחמיה גולדברג, מתוך שו"ת של חברי הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים,
הובא בספר אסיא כרך יג, עמ' 110
ג. מצד עיקר הדין אין איסור הלכתי בביצוע פונדקאות אצל יהודיה פנויה. אמנם פוסקים רבים מתנגדים לפונדקאות מחשש לתקלות שונות.
ד. אכן יש מי שכתב, שאם מדובר בזוג חשוך ילדים ופונדקאות היא הדרך היחידה עבורם להביא צאצא לעולם, יש מקום להמליץ להם לעשות זאת, בתנאי שתהליך הפיקוח והרישום על הפונדקאות ייעשו כהלכה, בדרך שתמנע בעתיד בעיות יוחסין וגילוי עריות.
למעשה, כיוון שמדובר בצורך גדול אצל הזוגות הנזקקים לו, גם חלק מהפוסקים שהתנגדו לפונדקאות, אִפשרו להסתמך על הדעה המתרת.
ה. גם מי שהתירו פונדקאות במקום הצורך, התירו זאת בתנאי שהפונדקאית תהיה יהודיה פנויה.
ו. אין לאישה נשואה להיות פונדקאית, כיוון שהילד עלול לסבול ממעמד אישי פגום. אצל פונדקאית נשואה אי אפשר לדעת האם הוולד הוא מהביצית המופרית שהושתלה ברחמה, או שמא ההשתלה נכשלה והאישה הרתה כדרך כל הארץ מבעלה. ויש מי שהתיר בשעת דחק גדול, כשאי אפשר למצוא פונדקאית פנויה, שאישה נשואה תשמש כפונדקאית.
ז. לשיטת הסוברים שבעלת הביצית היא האֵם, יש מי שהתיר להשתמש בשעת דחק בפונדקאית גויה כשאין אפשרות להשיג פונדקאית יהודיה. אולם לשיטת הסוברים שהיולדת היא האֵם, יש מי שכתב שיש איסור של השחתת זרע במתן זרע לצורך הפריה חוץ גופית, כאשר מתוכנן להשריש את הביצית המופרית ברחם של פונדקאית גויה, כיוון שאין העובר מתייחס אחר זרעו של הבעל היהודי.
ח. בני זוג שכבר יש להם ילד, וזקוקים לפונדקאות כדי להוליד ילד נוסף, כגון אישה שכבר ילדה ילד ולא יכולה ללדת יותר, והם חפצים בכך מאוד, יש מי שהורה שאפשר להתיר להם פונדקאות, אך אין להמליץ על כך לכתחילה.
ט. ראוי שהפונדקאית תדאג לכך שהציבור ידע שהיא הרה בתהליך של פונדקאות, כדי שלא יצא עליה שם רע.
י. ראוי שהפונדקאית תטבול לפני החזרת קדם העובר לרחמה, למרות שאינו נחשב בן הנִדה.
ההלכה הבאה מתייחסת לאישה החולה במחלה שלא מאפשרת לה להרות, ומעוניינת ללדת על ידי פונדקאות.
יא. למתירים פונדקאות בתנאים מסוימים, יש מי שהורה שאין להימנע מלאפשר זאת לאישה הסובלת ממחלה שעלולה לקצר את חייה, מחשש שתשאיר ילד יתום. השקפת העולם העומדת בבסיס דעה זו היא שעדיף לאדם להיוולד עם סיכון להתייתם בגיל צעיר מאשר לא להיוולד כלל. אולם למעשה, השיקול של טובת הילד מחייב בדיקה רפואית של ההורים המיועדים כדי לוודא שיהיו מסוגלים לגדל את הילד, על מנת למנוע הולדת ילד שעלול להתייתם בגיל צעיר.