הפלה טבעית
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
בקיצורים ובהשמטות
תוכן המאמר:
דברי ניחומים למפלת – הרב זילברשטיין
רקע רפואי
סוגי הפלות – הפלה יכולה להיות:
היריון מחוץ לרחם
מניעת היריון אחרי הפלה
ברכת הגומל למפלת
הגדרות – הפלה מוגדרת כהפסקת ההיריון. את ההפלות אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות: הפלה טבעית והפלה מלאכותית.
המקור לאי יעילותם של תהליכי הרבייה האנושית הוא ככל הנראה המורכבות הגנטית של האדם. השחלה היא מקום בו מאוחסנות מאות אלפים של ביציות, שכולן רדומות מבחינה התפתחותית מרגע היווצרותן ועד כמה עשורים מאוחר יותר, כאשר הן מופעלות ומובאות לכלל התפתחות. במהלך תקופת התרדמה הזו חשופות הביציות לנזק גנטי. ככל שהן מופעלות להבשלה ולביוץ בשלב מאוחר יותר בחיים, כך גדלים הסיכויים שנגרם להן נזק גנטי כלשהו. זו הסיבה לכך שהסיכוי להפיל גדל עם הגיל. למרות זאת, גם אצל נשים בגיל צעיר מתרחש לעתים ביוץ עם חריגה גנטית. בדומה לכך, בגופו של גבר נורמלי מיוצרים מליוני זרעונים באופן שוטף. ייצור כה רב ובלתי פוסק של זרעונים מאפשר הזדמנויות רבות לתקלות בהעברת המידע הגנטי. חקר עוברים מהפלות טבעיות מראה חריגות גנטיות ב-70%-60% מהמקרים. חריגות אלה נובעות מביציות חריגות, מזרע חריג, או משניהם. בכל מקרה, יש לראות הפלות מעין אלה כדרכו של הטבע לוודא שמרבית התינוקות ייוולדו בריאים. אכן, רק מיעוט קטן של עוברים עם חריגות גנטיות מצליח לחמוק מן התהליך הזה ולשרוד עד ללידה. פרופ' חיים ריצ'רד גראזי, 'היבטים כלליים של אי פוריות נשית', הורות נכספת, עמ' 127
אשה שהפילה, רחמנא ליצלן, או שילדה תינוק ונפטר, אל תאמר: להבל הריתי ולבהלה ילדתי, מאחר ויש שכר לפעולתה. שהנה במסכת סנהדרין (קי, ב) נחלקו: קטן מאימתי בא לעולם הבא? רבי חייא ורבי שמעון בר רב, חד אמר משעה שנולד... רבינא אמר משעה שנזרע דכתיב: "זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ" (תהלים כב, לא).
וכתב רש"י ז"ל (שם, דיבור המתחיל 'משעה שנזרע'): משעה שנקלט הזרע במעי האשה, אפילו הפילה אמו ונמחה, יש לו חלק לעתיד לבוא, דכתיב: "זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ". והכי אמר בכתובות (קיא, א): "נְבֵלָתִי יְקוּמוּן" (ישעיהו כו, יט) – לרבות נפלים, עד כאן. וכתב באגרות משה (יורה דעה, חלק ג, סימן קלח) שרבינא שהוא בתרא הלכה כמותו.
נמצא שלהלכה נפסק, שכשנקלט במעי אמו, אפילו הפילתהו אחר כך, יש לו חלק לעולם הבא, ויקום בתחית המתים כצדיק גמור הנקי מכל חטא. וכתב שם באגרות משה, שהם יקומו בלי צער וגלגול מחילות, ואמו זכתה לקיים חסד גדול עם נשמה שעשתה כאן תיקונה.
ובסוטה (יב, א) נאמר שמרים הנביאה אמרה לעמרם: גזירתך קשה משל פרעה, שפרעה גזר רק בעולם הזה ואתה גזרת גם בעולם הבא. ופירש רש"י (שם, דיבור המתחיל 'אלא'): "שכיוון שאינם נולדים, אינם באים לעולם הבא". ומבואר מזה שכדאי לנשמה לרדת לעולם הזה, אף שתתיסר בצער טביעה ביאור, וגם להוריה לעבור צער זה ולראות פרי בטנם מושלך ביאור, כיוון שעל ידי כך תוכל הנשמה לבוא לעולם הבא.
ושנינו ביבמות (סב, א): "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף". נמצא שעל ידי שעסקה בפרייה ורבייה ונקלט הזרע, קירבה את הגאולה. ובוודאי תהיה נשמה זו מליצה טוב עבור הוריה שזיכו אותה בתיקונה.
והבה נמשיל ונאמר לאם, אילו מלך גדול היה מפקיד בידך פיקדון יקר מאד, וכי לא היית שמחה? וגם לאחר שהמלך דרש וקיבל חזרה פקדונו, זכות היא שהיית שומרת למלך. כך האם זכתה להיות שומרת למלך. והייתה דומה לארון קודש שספר תורה מונח בתוכו, שאוצרת בתוכה תינוק אשר נר אלוהים על ראשו, ולומד כל התורה כולה, הרי שהייתה האם בבחינת בית מדרש וארון קודש. ושנינו במסכת עבודה זרה (ג, ב) שבשעה רביעית יושב הקדוש ברוך הוא ומלמד תינוקות של בית רבן תורה. ואיתא בספרים שהכוונה לתינוקות הנמצאים בבטן אמם. לכן תקבל עליה באהבה דין שמים ואל יפול רוחה, ויש תקווה ושבו בנים לתיקונם. הרב יצחק זילברשטיין, תורת היולדת, עמ' קעג-קעד
הפלות טבעיות מתרחשות בשכיחות של 20%-15% מכלל ההריונות הידועים, אך מגיעות לכ-60% מכלל ההריונות, שכן במקרים רבים אין האישה יודעת כלל שהיא בהיריון. אחוז ההפלות הטבעיות גבוה יותר אצל נשים שגילן מתקדם. ככל שההיריון מתקדם יותר, קטנים הסיכונים להפלה טבעית.
סיבות – ב-40% מההפלות הטבעיות אי אפשר לאתר כל סיבה. ב-60% מההפלות הטבעיות אפשר למצוא אחת מהסיבות הבאות – בעיה גנטית, הורמונלית, אנטומית, זיהומית, מחלה כרונית של האֵם או מומים בעובר.
עצמונית – פליטת העובר מן הרחם ללא התערבות חיצונית, בעיקר בשליש הראשון להיריון.
נדחית – מות העובר ברחם ללא פליטתו. יש לבצע פעולה רפואית להוצאת העובר.
בלתי שלמה – חלק מההיריון נפלט וחלקו נותר ברחם, מלווה בדרך כלל בדימום ניכר. יש לבצע פעולה רפואית להרחקת שרידי ההיריון.
היריון חוץ רחמי, הנקרא גם היריון אקטופי, הינו השרשה של העובר והשִליה במקום אחר מחוץ לחלל הרחם. המיקום השכיח ביותר להשרשת היריון חוץ רחמי הוא בחצוצרה (97%). בשכיחות נמוכה יותר תיתכן השרשה בשחלות, בצוואר הרחם או בחלל הבטן. היריון מחוץ לרחם איננו תקין, שכן הוא עלול לגרום לקרע של החצוצרה או השחלה ולדימום שעלול לסכן את חיי האישה, ולכן הכרחי להפסיקו. שכיחות היריון מחוץ לרחם היא 2%-1%.
א. על פי הרופאים יש למנוע במשך זמן מה היריון אחרי הפלה. מבחינה רפואית, בדרך כלל היריון אחרי הפלה אפשרי כבר אחרי ראיית וסת אחת בלבד. יש לקיים את ההמלצה הרפואית, ומותר למנוע היריון באופנים המותרים. במקרים שבהם הרופאים מחמירים וממליצים על המתנה ארוכה יותר, יש לברר האם זו הוראה בעקבות נסיבות מיוחדות, ולפי זה להתייעץ עם רב פוסק. כדאי וראוי במקרים כאלה לקבל חוות דעת רפואית נוספת.
ב. אישה שהפילה לאחר מיתת בעלה, צריכה להמתין שלושה חודשי הבחנה לפני שתינשא. הסבר – אישה שנתגרשה או שנתאלמנה צריכה להמתין שלושה חודשים לפני שתינשא בשנית, כדי להבחין בין היריון מזרעו של הבעל הראשון לבין היריון מזרעו של הבעל השני. במקרה שהפילה מיד לאחר שנתאלמנה, לכאורה ברור שלאחר ההפלה אין היא מעוברת מהבעל הראשון, כיוון שהפילה. בכל זאת, גם כאן מצריכים להמתין שלושה חודשי הבחנה. ויש מי שכתב שיש מקום להקל בכך בתנאים מסוימים.
ג. יש מי שהורה שהמפלת אינה מברכת ברכת הגומל, ויש מי שכתב שמברכת. ויש מי שכתב שלמרות שמעיקר הדין ראוי היה שגם המפלת תברך הגומל, כדין חולה שהבריא, מפאת הצניעות והבושה מפרסום הפלתה, נהגו העולם שהאישה תכוון לצאת ידי חובה באמירת 'ברכו' בעת עליית בעלה לתורה בשבת הראשונה כשהולכת לבית הכנסת לאחר ההפלה. ואז יכוון הבעל באומרו 'ברכו את ה' המבורך' שנותן הודאה לה' בשביל אשתו, והיא תשמע ברכתו ותענה אמן.