טיפולי פוריות
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
בקיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
מבוא
הגדרת העקרותbr>
הגדרת טיפולי הפוריותbr>
עניינים כלכלייםbr>
טיפולים לזוג עם ילדים, עניינים הלכתיי
כדאי שזוגות הנזקקים להתערבות רפואית בשל אי פוריות יבינו כי רבייה אנושית היא תהליך בלתי יעיל במידה רבה אפילו בתנאים נורמליים. מרבית הזוגות נזקקים לנסיונות חוזרים ונשנים כדי להשיג הריון. כלומר, אפילו במקרה שבו מקור אי הפוריות מוגדר באופן ברור, לא ניתן לצפות שתיקון הבעיה יביא בעקבותיו הצלחה מיידית. הצלחה בעקבות טיפול כירורגי בליקויי פוריות מושגת בדרך כלל שנה או שנתיים לאחר הניתוח.
כמו בכניסה טבעית להריון, גם לכל טיפול פוריות הממוקד במחזור פוריות מסוים יש סיכויי הצלחה מצטברים עם הזמן. אין טיפול שיביא להריון בוודאות בפעם הראשונה. מסיבה זו ממליצים הרופאים בדרך כלל לחזור על טיפול שכשל. בעבור זוגות רבים ובסוגים שונים של טיפולים, הסיכויים הסטטיסטיים להצלחה אינם פוחתים עד לאחר שלושה כשלונות. כניסה להריון אפשרית גם בניסיון הרביעי או החמישי של אותו טיפול.
למעשה, רוב הזוגות מתחילים לחוש חרדה מסוימת לאחר מחזור כושל אחד של טיפולים; לאחר שניים, האכזבה והחרדה מתעצמות; אחרי שלושה, רוב הזוגות משוכנעים שאין להם סיכוי להצליח בעתיד. למרות שמבחינה טכנית הם טועים, מרבית הנהלים להתערבות רפואית קוראים לשינוי הטיפול אחרי שלושה ניסיונות כושלים.
קשה לזוגות העוברים טיפולי פוריות להבין כיצד ייתכן שלא הושג הריון. לדוגמה, זוגות הסובלים מאי פוריות ושאין להם חריגות אנטומיות ותפקודיות של הזרע או של הביצית, מטופלים בדרך כלל בדרך שמהותה היא חשיפה מקסימלית של האשה לזרעונים בדיוק בעת הביוץ. בהתחשב בתרופות הניתנות ובגיל האשה, לטיפול זה יש שיעור של 45%-30% סיכויי הצלחה על פני שלושה מחזורי טיפול, המיתרגמים ל 15%-10% סיכויי הצלחה לכל מחזור טיפולי. זוגות המטופלים באופן זה בדרך כלל המומים כאשר התוצאה איננה הריון בניסיון הראשון. כיצד ייתכן, הם שואלים, שייפגשו ביצית וזרעון מבלי שיושג הריון? ואם כך קרה, איזו תועלת תניב חזרה על אותו הטיפול?
התשובה לשתי השאלות היא שזוגות הסובלים מאי פוריות אינם שונים מזוגות פוריים מבחינת הצורך לחזור ולנסות כמה פעמים בטרם יצליחו להרות. כפי שלוקח לזוגות רגילים ופוריים חודשים ארוכים להיכנס להריון, כך צריכים גם זוגות מטופלים להמתין ולהמשיך לנסות. הסיבה לכך זהה אצל שניהם: הריון אינו רק מפגש של זרעון וביצית. על הזרעון והביצית להיות נורמליים מבחינה גנטית; העובר שנוצר צריך גם הוא להיות נורמלי מבחינה גנטית, כדי שתאיו יוכלו להתחלק ולהתפתח; עליו לעשות דרכו מהחצוצרות ועד הרחם; על רירית הרחם להיות מפותחת באופן מושלם כדי לאפשר השרשה, ועל ההורמונים המופרשים מהאשה לתמוך בהריון המתפתח. ליקוי בכל אחד משלבים אלה משמעותו מכשול בפני קליטת ההריון, וזהו רק קיצור הליקויים האפשריים. ישנם, כמובן, אלפי תהליכים, שרובם עדיין נסתרים מאתנו, שצריכים להתרחש באופן מושלם כדי לאפשר התהוותו של אדם בריא.
[פרופ' חיים ריצ'רד גראזי, 'היבטים כלליים של אי פוריות נשית', הורות נכספת, עמ' 126-124 ]
להלן נשתמש גם במונח 'עקרות' ובהטיותיו, כיוון שאנו עוסקים בהגדרות ההלכתיות כפי שנוסחו על ידי הפוסקים. אך ככלל, נשתדל להשתמש במינוח 'אי פוריות' כיוון שהוא מונח יותר מתאים למצב הרפואי בימינו. זוגות רבים שהיו מוגדרים בעבר כעקרים, עשויים בימינו להיפקד בילדים אף על פי שיש להם בעיות פוריות.
א. הפוסקים בימינו נחלקו כיצד להגדיר את מצבם של הזוגות הלא פוריים: האם בגלל חוסר תפקוד תקין של המערכות הדרושות לפוריות נחשבים האיש או האישה שאינם פוריים כחולים, ואם כן - מה דרגת מחלתם. או שמא אי פוריות איננה מחלה, ודינם כבריאים לכל דבר.
ב. יש אומרים שדינם של הזוגות הלא פוריים כבריאים. יש שהגדירו את מצבם כמקצת חולי. ויש הסבורים שדין איש או אישה שיש להם פגיעה ממשית באברי ההולדה ועקב כך הם לא פוריים, הרי זה בגדר 'סכנת אבר'. הגדר 'סכנת אבר' חמור יותר מאשר גדר של 'מקצת חולי' וגם יותר מאשר גדר של 'חולה שאין בו סכנה'.
דעת רוב הפוסקים היא להחשיב את אי הפוריות כגדר של חולה שאין בו סכנה ואת טיפולי הפוריות לזוגות שאינם יכולים ללדת כדרך כל הארץ בגדר של רפואה, דבר זה נעשה גם מתוך ההתחשבות בזוג המבקש להביא לעולם צאצאים עקב הכמיהה ורצון להיות הורים. אי פוריות של בני זוג עלולה לגרום למצב נפשי קשה וחמור, וכדברי רחל אמנו: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן - מֵתָה אָנֹכִי". מי שאין לו בנים נחשב כמת, וכאילו הוא הרוס. ראיה לכך שהבראה מעקרות נחשבת רפואה אפשר להביא מספר בראשית (כ, יז), שם נאמר: "וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ". ולמעשה יש לפסוק כדעה זו.
ג. מותר לטפל בכל סוג של עקרות, בין שנגרם בידי אדם או בידי שמים.
ד. יש בטיפול תרופתי או בטיפולים רפואיים המאפשרים הריון ולידת ילדים, כגון צִנתור חצוצרות, הסרת מחיצה ברחם וכדומה, סיוע לקיום מצוות פרייה ורבייה, ורפואת בני הזוג יש בה גדר של הכשר מצווה.
ה. על פי ההכרעה ההלכתית שאי-פוריות היא בגדר מחלה, וריפויה הוא בגדר רפואה, מותר לקחת סיכונים מסוימים בטיפולי פוריות, ומותר לבצע בשבת פעולה רפואית הכרחית לצורך טיפולי פוריות בדרך של שינוי באיסורי דרבנן או אמירה לגוי. מאותה סיבה יש חובה על החברה לספק את הצרכים והמשאבים הנחוצים לטיפולי פוריות, וחלה על הרופא החובה הכללית של "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" במתן סיוע וטיפול לזוגות כאלה.
ו. יש בעזרה לזוג עם בעיות פוריות גמילות חסדים גדולה, הן מצד הסיוע הקיים בכל גמילות חסדים, וגם באופן מיוחד כיוון שהזוגות סובלים סבל נפשי מהיעדר צאצאים, ויש בכך גם משום השכנת שלום בין איש לאשתו.
טיפולי פוריות עלולים לעלות ממון רב. בנוסף לכך, גם הזמן הרב המושקע בטיפולים מתגלם לעתים בכסף, שהרי 'זמן הוא כסף'. האישה צריכה להתפנות מעבודתה לעתים תכופות, ולעתים גם הבעל צריך להתפנות מעבודתו, גם לצורך הטיפולים וגם כדי ללוות את אשתו, כדי שלא תרגיש, חלילה, שזו רק בעיה שלה.
כדי לא להתעמת עם הנושא הכספי בכל שלב ושלב רצוי לחשוב מראש על פתרונות. הלוואות וגמ"חים יכולים לבוא בחשבון, או סיוע מהורים ובני משפחה המעוניינים לעזור. הכרחי להקציב מראש סכום כסף נכבד שיוגדר לצורך ייעודי זה לאחר התייעצות רפואית. כמו בכל נושא בעל חשיבות, גם הנושא הכספי צריך להיות מוגדר ולהתבצע מתוך שיתוף פעולה מלא מצד שני בני הזוג.
במדינת ישראל יש טיפולים ובדיקות רבות שאפשר לבצע דרך הרפואה הציבורית, בתשלום סמלי דרך קופות החולים, בפרט אם יש לבני הזוג ביטוח משלים. לכן מומלץ לבני זוג לרכוש ביטוח משלים מיד בראשית נישואיהם, עוד לפני שידוע על בעיה כלשהי.
טיפולים פרטיים הם נעימים יותר, בדרך כלל. אך לעתים זהו תענוג יקר, ולא תמיד חיוני. יש להעדיף טיפול פרטי רק אם איש מקצוע המבין בנושא ממליץ על טיפולים מסוימים שבהם יש צורך במיומנות מיוחדת. במקרים כאלה מוצדק גם להיעזר במשפחה או בגמ"חים מיוחדים לענייני פוריות המעניקים הלוואות או תמיכות. צריך שיקול דעת רחב והתייעצות עם אדם מחוץ למערכת הזוגית, לפני ששוברים תכניות חיסכון, ובוודאי לפני עשיית צעדים דרמטיים כגון מכירת דירה.
ו. לצורך טיפולי פוריות מותר ואף צריך להוציא הוצאות מרובות, ויש מי שכתב שאין צורך להוציא ממון רב לצורך קיום מצוות פרייה ורבייה אך רשאי לעשות כן, ויש מי שהסתפק בכך.
ז. יש מי שכתב שככלל אי אפשר לממן טיפולי פוריות מכספי מעשר כספים של הנצרך לכך בעצמו, כיוון שמעשר כספים מיועד לצדקה לעניים, וטיפולי הפוריות אינם מיועדים לעניים ולצרכי רבים. ויש שהורו שמותר לזוג לשלם את טיפולי הפוריות שלו מכספי מעשר, אך ורק בשעת הדחק, דהיינו כשאין בידם אפשרות לממן טיפול כזה ממקור אחר. יש מי שנטה לאפשר להשתמש בכספי מעשר לצורך טיפולי פוריות, ויש מי שחילק והורה שאפשר להשתמש בכספי מעשר לצורך תשלום על פיקוח הלכתי אך לא לצורך קניית תרופות וכדומה.
ח. לעומת זאת, מותר לאדם לתת את כספי המעשר שלו לטיפולי פוריות של חברו או לארגון המסייע לזוגות שעוברים טיפולי פוריות. הטעם הוא שאדם יכול לתת כספי צדקה לנצרכים אך אינו יכול להשתמש בכספי מעשר לצורך עצמו, גם אם מדובר באותם צרכים.
ט. אם אישה רוצה עוד ילד והבעל חושש בגלל הפרנסה, אפשר לנסות לשכנע את הבעל שתינוק בא עם כיכרו ופרנסתו, אך אם הדבר עלול לגרום למריבות - אין לבצע טיפולי פוריות.
י. מסתבר שיש הבדל בין המאמץ הכלכלי הנדרש לקיום מצוות פרייה ורבייה לבין מאמץ להרחבת המשפחה מעבר לכך.
ז. זוג שיש להם כבר בן ובת, והאישה אינה מצליחה להרות כדרך כל הארץ, אין למנוע ממנה ללכת לרופא לקבל טיפולי פוריות, אם היא רוצה בכך, ויש לסייע לה בכך. ויש מי שכתב שאם לא ידועה הסיבה לאי הפוריות, לא ילכו לרופאים, שיש לתלות שהקב"ה לא רוצה לזכותם ביותר ילדים, ויסתפקו בתפילה.
ח. אישה שיודעת שכניסה להריון תגרום לה צורך בחילולי שבת רבים, בכל זאת מותר לה להיכנס להריון, ואפילו אם בעלה קיים כבר מצוות פרייה ורבייה.
ט. מותר לרופא יהודי לטפל באישה גויה שיש לה בעיות פוריות, כדי שתלד.
י. מותר לאישה ישראלית להתרפא אצל רופא מומחה גוי.