זכייה באות בספר תורה והשלכתה על חוק הבחירות
מחבר: ד"ר יעקב שפירא ועו"ד ירדנה קופ-יוסף
מתוך אתר משרד המשפטים
כ"ד באדר ב', תשע"ט
31 מרץ, 2019
תנועת ש"ס פרסמה מודעות שבהן מוכרז כי כל הנרתמים לפרויקט 'יוסף עליכם', שעניינו הבאת תומכים נוספים, וכן כל התומכים החדשים בתנועה יזכו באות בספר תורה מיוחד שיוכנס לכותל המערבי.
התנועה למען איכות השלטון עותרת בפני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 וטוענת כי:
קבלת טובת הנאה אישית מעין זו, שמתאפיינת בערך סנטימנטלי-רוחני משמעותי, ויש אף המייחסים לה סגולות, ובתמורה לתמיכה במפלגה בבחירות או להרחבת כמות תומכיה - מהווה, על פניו, שוחד בחירות אסור לפי סעיפים 8 ו־122 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט-1969 (להלן: "חוק הבחירות לכנסת") ולהנחית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1910- "טוהר הבחירות". כן מהווה הפרסום, הבטחה לחלוקת מתנות אסורה על פי חוק התעמולה.
עבירת שוחד בחירות נקבעה בסעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969:
(1) הנותן או המציע שוחד על מנת להשפיע על בוחר להצביע או להימנע מהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת;
ומובהר בסעיף 123 כי:
אין נפקא מינה בשוחד –
(1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת, למעט הובלת בוחר בכלי רכב אל מקום הקלפי וממנו לצורך הצבעתו;
סעיף 122 (6) קובע עבירה גם כלפי:
המשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסוימת, בדרך של השבעה, קללה, נידוי, חרם, נדר, התרת נדר, הבטחה להעניק ברכה, או מתן קמיע; לעניין זה, "קמיע" – לרבות כל חפץ שבעיני חלק מהציבור יש ביכולתו להיטיב או להרע עמו.
לשם הכרעה בעתירה, יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, ביקש את חוות דעתנו אודות המשמעות הדתית של זכיה באות בספר תורה ובעקבות כך נכתבו הדברים הבאים.
מצוות כתיבת ספר תורה
בתלמוד נאמר כי מוטלת מצווה על כל איש מישראל לכתוב ספר תורה:
אמר רבא: אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה - מצוה לכתוב משלו, שנאמר: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" (דברים לא, יט).
הרמב"ם אימץ הוראה זו בספר פסקיו תוך שמבהיר, בהתאם לדברי התלמוד, כי אף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצווה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני.
הרמב"ם מוסיף:
ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו, וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו.
כלומר, לשם קיום מצוות כתיבת ספר תורה האדם רשאי לשכור סופר אשר יכתוב עבורו את ספר התורה, וכן בידו להגיה ספר תורה אשר נכתב על ידי אחר ובכך עולה לזכותו מצוות כתיבת ספר תורה.
בעל ספר החינוך (ספרד, המאה י"ג) מבאר כי מצוות כתיבת ספר תורה נועדה על מנת שלכל אחד יהיה ספר תורה זמין ללמד בו באופן תדיר:
ועל כן ציוונו ברוך הוא להיות לכל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו שיוכל לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חברו, למען ילמד ליראה את ה', וידע וישכיל במצוותיו היקרות והחמודות מזהב ומפז רב. ונצטווינו להשתדל בזה כל אחד ואחד מבני ישראל.
הוא מטעים כי המצווה מהתורה מתייחסת רק לספר התורה אולם בהתאם לביאורו הוא קובע כי "אין ספק שגם בשאר הספרים שנתחברו על פירוש התורה... יש לכל אחד לקבוע מדרש בביתם לסופרים לכתוב ספרים רבים כברכת השם אשר נתן להם". הוא מוסיף כי גם אם הניחו לו אבותיו ספר תורה עליו להשתדל לכתוב אחרים "למען ירבו הספרים בינינו ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו לקנות, וגם למען יקראו בספרים חדשים כל אחד ואחד מישראל פן תקוץ נפשם בקראם בספרים הישנים שיניחו להם אבותיהם".
לעומתו, רבינו אשר בן יחיאל (הרא"ש; גרמניה-ספרד, המאות הי"ג-י"ד) מורה שאמנם המצווה במקורה התייחסה לכתיבת ספר התורה, כיוון שהיו לומדים מתוכו, אולם מאז שספר התורה מושם בבתי הכנסת ולא לומדים מתוכו המצווה מתייחסת לכתיבת "חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהם להגות בהן הוא ובניו. כי מצות כתיבת התורה היא ללמוד בה כדכתיב 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם'. ועל ידי הגמרא והפירושים ידע פירושי המצוות והדינים על בוריים לכן הם הם הספרים שאדם מצווה לכתבם".
הרב יהושע פלק כ"ץ (פולין, המאה הט"ז) מטעים כי לדעת הרא"ש אין כיום מצווה לכתוב ספר תורה אלא ספרי לימוד תורניים. לעומתו, רבי יוסף קארו סובר שאף לפי הרא"ש מצוות כתיבת ספרים על מנת ללמוד מהם לא פוטרת ממצוות כתיבת ספר התורה.
יצוין שהיו שהעצימו את הערך של מצוות כתיבת ספר תורה. רבי חיים פלאג'י (תורכיה, המאה הי"ח) מדמה מצווה זו למצוות פריה ורביה ומטעים כי כמו שבמצוות פריה ורביה יש ערך להרבות בנים לעבודת ה' "וברוב עם הדרת מלך", כך הוא במצוות עשה של כתיבת ספר תורה[7]. אחד מהרבנים בני זמנינו ביקש להסיק מכך שמצוות כתיבת ספר תורה מקרבת את קץ הגאולה[8].
קיום מצוות כתיבת ספר תורה מהווה עול כספי ונחלקו הדעות האם ניתן לקיים את המצווה בכתיבת ספר התורה בשותפות.
הרב ראובן עמאר, המצדד בקיום כתיבת ספר התורה בשותפות כותב כי:
בספר תורה הנכתב מעיקרו בשותפות, בזה רשאי כל אדם לקנות לו אות ולהיות לו חלק בכתיבת הספר תורה וצריך שיתכוון בעת קניית האות שרוצה להיות שותף בכתיבת הספר תורה ובכהאי גוונא [=בדרך זו] שפיר מקיים המצווה בשותפות.
אולם יש המורים כי שותפים יוצאים ידי חובת מצוות כתיבת ספר תורה רק אם יש לכל אחד שותפות בכל הספר להבדיל ממי שקנה אות אחת.
לסיכום: יש מחלוקת אם כיום מוטלת על כל אחד מצווה לכתוב ספר תורה. לפי הדעה שיש מצווה לכתוב ספר תורה נחלקו הדעות אם ניתן לקיימה באמצעות כתיבה בשותפות. אף לסוברים שניתן לעשות כן בשותפות, יש מחלוקת האם בקניית אות נוצרה שותפות המקיימת את המצווה.
ערך קניית אות בספר תורה
מעבר לשאלה האם בקניית אות בספר תורה מתקיימת מצוות כתיבת ספר תורה, תנועת חב"ד העצימה את הערך הרוחני ואף המיסטי שבדבר.
רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, כותב:
כל פרטי האותיות מצטרפים להיות 'תורה אחת, תורת אמת, תורה נצחית ושלימה, ששלימותה תלוי (כך) בכתיבת כל האותיות כולם. ולכן, כאשר כל אחד ואחד מבני ישראל קונה אות בספר תורה - הנה מאחר ש'במעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו' (כלשון אדמו"ר הזקן בתניא, פרק לז), הרי 'נותן חיי נפשו' עבור קניית אות בספר תורה, ועל ידי זה הרי הוא מתאחד עם כל שאר בני ישראל באיחוד אמיתי ונצחי - על ידי 'תורה אחת', תורה אמיתית ונצחית[12].
הרב שניארסון הורה לחסידיו בשנת תשמ"א להתחיל ב"מבצע" למכירת אותיות בספר תורה שייכתב למען ילדי ישראל. מאז ועד עתה התפשט הרעיון של מכירת אותיות בספרי תורה למען אחדות סביב מטרות רוחניות או ארגונים דתיים.
הרב שמואל ביסטריצקי, רב בתנועת חב"ד, כותב בנוגע לקניית אותיות ספרי תורה לתינוקות:
לאחר קריאת השם לתינוק, בנוסף לעדכון הרשויות במשרד הפנים, כדאי מאד גם לרכוש עבור הילד אות בספר התורה המיוחד של ילדי ישראל... קניית אות בספר התורה... מחברת אותו עם כמות עצומה של ילדים יהודים נוספים שקנו אות בספר התורה 'שלו', והיא מהווה סוג של ''קמיעה רוחנית" עבורו.
רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, הטעים בנוגע לקניית אותיות לחיילי צה"ל:
ובזה צריכה להיות השתדלות מיוחדת בנוגע ליהודים הנמצאים ב"צבא הגנה לישראל", שתפקידם - להגן על בני ישראל בגופם כפשוטו... צריכים להשתדל שלכל אחד ואחד מהם יהיה כלי ביטחון הכי חזק, היינו התקשרות עם "נותן התורה", על ידי קניית אות בספר תורה שניתנה לכל אחד ואחד מישראל בתור יחיד.
על פי תפישה זו, קניית האות שבספר תורה מהווה אפוא 'כלי ביטחון' שיש בו שמירה והגנה, וכאמור יש שתיארוהּ כסוג של "קמיעה רוחנית".
סיכום
קניית אות בספר תורה מהווה:
א. לדעות מסוימות, קיום מצוות כתיבת ספר תורה.
ב. לפי תפיסות מסוימות, אות בספר תורה היא סגולה רוחנית המביעה אות הזדהות עם הרעיון של אחדות ישראל סביב התורה.
ג. יש אף הרואים בזכייה באות בספר תורה הגנה ושמירה רוחנית-מיסטית.
נמצא שמחד גיסא, אפשר שהמתקשר למספר הטלפון שהציגה תנועת ש"ס לשם זכיה באות בספר התורה, יראה עצמו כמי שזכה במצווה, ואף ייתכן שירגיש מחויבות דתית שלא לסטות מכוונת הצבעתו. האות בספר התורה של תנועת ש"ס אשר הוקנתה לו, מאגדת אותו בקשר רוחני עם ספר התורה כולו המשתייך לתנועת ש"ס.
מאידך גיסא, ניתן לראות בזכייה באות בתורה תעמולת בחירות המשתמשת בשפה ובסמלים הדתיים המאפיינים את התנועה, והאות בספר התורה הוא סימן של הזדהות עם תורת ישראל וסמל לרעיון שמייצגת תנועת ש"ס.