כשרות היוחסין של הנולד מאֵם פונדקאית נשואה* / ד"ר מיכאל ויגודה
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

כשרות היוחסין של הנולד מאֵם פונדקאית נשואה*

מחבר: ד"ר מיכאל ויגודה

מתוך אתר משרד המשפטים וברשותם
ירושלים ט' בטבת, תשפ"ד
21 בדצמבר, 2023

כשרות היוחסין של הנולד מאֵם פונדקאית נשואה*

זוג נשוי פנה לבית הדין הרבני לאשר את כשרות הילד שנולד להם בעזרת אם פונדקאית יהודייה נשואה. נתבקשתי לחוות דעתי בעניין.

לדעתי, מאחר שהביצית והזרע הם של ההורים המזמינים, ברור שיש לאשר את כשרות הילד, וכפי שיפורט להלן.

סעיף 5(א)(1א) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996, קובע כתנאי ראשון לעניין האֵם הנושאת:

(א)    היא אינה נשואה, ואולם ועדת האישורים רשאית לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אישה נשואה, אם הוכח להנחת דעתה כי לא עלה בידי ההורים המיועדים, במאמץ סביר, להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת שאינה נשואה;

נראה שמה שהניע את המחוקק לקבוע כלל שניתן לסטות ממנו אם יש קושי לעמוד בו, הוא השיקול ההלכתי לפיו לכתחילה לא רצוי שהאם הנושאת תהיה נשואה כדי למנוע חשש כלשהו לגבי כשרות הילד שייוולד מאותה אישה בשל שיטות מחמירות בהלכה, אף אם הן דעות מיעוט. אבל אם יש קושי לעמוד בתנאי זה, הרי שלנוכח דעת רוב הפוסקים שאינם פוסלים את הילד, לא רצה המחוקק לשלול לחלוטין אפשרות להזדקק לאם פונדקאית נשואה.

חובת הזהירות לכתחילה עולה מתשובתו של הרב זלמן נחמיה גולדברג לשאלה שנשאל בנושא זה על ידי חברי הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים[1]:

 

שאלה:

האם מותר לאישה נשואה להיות אם פונדקאית ומה מעמדו של הצאצא?

 תשובה:

לא. ילד שיוולד לאם פונדקאית נשואה כאשר אביו איננו הבעל של האם היולדת עלול לסבול ממעמד אישי פגום. גם אם נסבור יחד עם עוד מאה רבנים שאין פסול בפונדקאית נשואה ורב אחד או מספר קטן של רבנים יחשבו אחרת, הילד יינזק [ההדגשה אינה במקור].  

אכן הרוב המכריע של הפוסקים סבורים[2] שאין ממזרות אלא כתוצאה מיחסי מין בין גבר ואישה האסורים זה על זה באיסורי עריות החמורים. כך נוקטים גדולי הפוסקים ביניהם הרב משה פיינשטיין[3] והרב עובדיה יוסף[4]. הרב עובדיה יוסף מעיד שכך נקטו גם הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל ז'ולטי בישבם יחד על מדין:

וזכורני כי זה כעשרים שנה, בהיותי ביחד בבית הדין הגדול ירושלים, עם עמיתי הגרי"ש אלישיב, והגר"ב זולטי, דברנו בזה, והיה פשוט לכולנו שגם אם קיבלה האשה זרע מאיש אחר וילדה, שאין הולד ממזר, מכיון שאין כאן ביאת איסור... וכן עיקר להלכה ולמעשה [ההדגשה אינה במקור].

רק מיעוט הפוסקים נוקטים שממזרות נוצרת מעצם המפגש בין תאי הרבייה של מי שאסורים זה על זה, כלומר אף אם נעשה הדבר בהפריה חוץ גופית ולא ביחסי מין.

נמצא שאפילו כאשר ביצית של אישה נשואה הופרתה בזרע של יהודי שאינו בעלה, רוב הפוסקים מכשירים את הילד. ונראה שפשוט עוד יותר שיכשירו אותו כאשר, כמו במקרה דנן, הביצית הופרתה בזרע הבעל והביצית המופרית הושתלה ברחמה של אם פונדקאית נשואה. אמנם, יש פוסקים הסבורים שהאם היולדת (הפונדקאית) היא האם, אבל מאחר שלא היה מגע מיני אסור - קל וחומר שהילד יוכשר, שכן אין זיקה הכרחית בין הגדרת האימהות ובין שאלת כשרות היוחסין[5]. וכך פסק הרב יעקב אריאל[6]:

... רק כאשר אשת איש נזרעת מגבר אחר, אף על פי שההזרעה היא מלאכותית ללא ביאת איסור, הוולד ממזר [לשיטת המחמירים], אך אם העובר כבר נוצר בהיתר, ורק הוחדר לרחמה של הפונדקאית, הוולד כשר. וגם אם נאמר שלהלכה נחשב[ת] הפונדקאית לאמו (דבר השנוי במחלוקת...), בכל זאת אין לומר שהיא נזרעה מגבר אחר, שהרי העובר כבר קיים כאשר היא קלטה אותו ברחמה[7].

כאמור, הרב זלמן נחמיה גולדברג, סבר שלכתחילה יש להימנע משימוש באם פונדקאית נשואה כדי למנוע חשש שיבוא פוסק כלשהו ויטיל דופי בכשרותו של הילד. אולם שונה המצב בדיעבד. כאשר בני זוג משוועים לילד ואינם מוצאים פונדקאית רווקה אין לשלול מהם את הסיכוי היחיד שלהם להפוך להורים ובכגון זה ראוי לסמוך על דעת הרוב, ועל כן הסמיך המחוקק את וועדת האישורים במצב זה להתיר להזדקק לשירותיה של אם פונדקאית נשואה[8].

כיום, במקרה דנן, משנולד הילד לאם פונדקאית נשואה, באה הבקשה בדיעבד בפני בית הדין להכיר בכשרותו של הילד. אינני מכיר דיין שיכריז על ילד זה כממזר, וכך אישר באוזניי אחד מדייני בית הדין הרבני הגדול שהתייעצתי אתו בעניין. אשר על כן, אני סמוך ובטוח שבית הדין יאשר את כשרותו של הילד.



* חוות דעת זו נכתבה לבקשתה של עו"ד גיל קליימן מהלשכה המשפטית של משרד הרווחה והביטחון החברתי, במסגרת טיפולה בתיק 1428730/1 בבית הדין הרבני האזורי אשדוד

 

[1] הרב זלמן נחמיה גולדברג, "על תרומת ביצית פונדקאות הקפאת זרעו של רווק ונטילת זרע מן המת", אסיא סה-סו (תשנ"ט), עמ' 45, בעמ' 47. וראו הערת המבוא שם.

[2] סיכום עיקרי השיטות ראו בחוות דעתי "אישה נשואה הטוענת שהרתה מתרומת זרע", באתר היחידה למשפט עברי, ליד ציון הערה 11 ואילך. וראו אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ב, ירושלים תשס"ו, ערך "הזרעה מלאכותית", עמ' 577-576.

[3] שו"ת אגרות משה, אבן העזר, חלק א, סימן י וסימן עא.

[4] שו"ת יביע אומר, חלק ח, אבן העזר, סימן כא.

[5] ראו הרב מיכאל בלייכר, "הפריית מבחנה - לענין דין 'הלך אחר הפגום'", אסיא מט-נ (תש"ן), עמ' 68. הוא מגיע למסקנה שילד שנולד לאם פונדקאית ממזרת – כשר, אף למי שנוקט שהאם היולדת היא האם.

[6] שו"ת פועה – פוריות יוחסין וגנטיקה, ירושלים תשע"ו, עמ' 326.

[7] אמנם השווה הרב אריה כץ, "האם אישה נשואה יכולה לשמש כפונדקאית"?, תחומין מא (תשפ"א), עמ' 189. לאחר שהוא מביא את דברי הרב אריאל הוא מעיר (בעמ' 194), שבכל זאת לכתחילה אין להשתמש בפונדקאית נשואה בין השאר משום שיש לחשוש לאותם פוסקים, אף אם הם מיעוט שבמיעוט, הסבורים שעצם החדרת זרע יהודי לתוך רחמה של אשת איש די בו ליצור ממזרות. כנגד זה ראו הרב זאב ויטמן, "פונדקאות אישה נשואה (תגובה), תחומין שם, עמ' 201, שמתפלמס אתו בין השאר בנקודה זו. לדעתו, ניתן להתיר פונדקאות על ידי אישה נשואה אף לכתחילה בכפוף להקפדה על מספר תנאים. על כל פנים שניהם תמימי דעים שבדיעבד הילד כשר. תודה לעמיתתי ליחידה עו"ד ירדנה בודנהיימר (קופ-יוסף), שהפנתה את תשומת לבי למאמרים אלה.

[8] וראו צבי רייזמן, רץ כצבי – פוריות, יוחסין, אישות, כרך א, לוס-אנג'לס תשע"ו, עמ' סו. הוא מביא מכתב מאת הראשון לציון הרב שלמה עמאר שהוגש לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים בשנת 2006, ובו התיר לזוג - שבשל מצוקה כספית לא מצא פונדקאית רווקה - לקחת פונדקאית נשואה, ומציין שהרב עובדיה יוסף סמך את ידיו על היתר זה. וברור שלא היו עושים זאת אילו סברו שכשרותו של הילד מוטלת בספק. אמנם במכתב נוסף הוא מבהיר שאין להשתמש בהיתר זה לכתחילה, אולם עולה ממנו בבירור שבדיעבד וודאי שאין לפסול את הילד.