שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו סימן יג (א)

הרופא מחויב להודיע לשלטונות המתאימים ולמעבידו של החולה על מגבלותיו, ואפילו אם החולה מבקש לשמור את קיום המחלה ומבטיח להימנע מנהיגה וכו', כל עוד הרופא אינו משוכנע שאמנם כך יעשה, מחויב להודיע כפי שהזכרתי.

ואם מזמינים את הרופא להעיד על כך, מחויב הוא ללכת ולהעיד, ולא חלה על זה שבועת הרופאים הכללית לשמור סודיות רפואית, וגם לא הבטחה ושבועה פרטית, כי הדבר דומה לאדם הנשבע לבטל את המצווה, שאין לשבועה כזאת תוקף.

גם מסתבר שהשבועה הכללית של הרופאים לא הייתה בכלל על דבר כזה, ששמירתו בסוד היא עבירה על החוק ויכולה להזיק לבני אדם. וכפי שביארתי ביתר אריכות בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' פ"א אותיות ב' ג'.

ואפילו אם לא מזמינים את הרופא להעיד, מחויב הוא גם כן מיוזמתו להודיע על הדבר לשלטונות המתאימים, כי אחרת יוכל לגרום לפעמים לידי סיכון חיי אנשים אחרים.

ולא עוד, אלא שאם הרופא נמנע מלהודיע, הרי הוא עובר על הלאו של "לא תעמוד על דם רעך".

ולכן אין לו להתחשב בכך שיגרום אולי נזק כלכלי או חברתי לחולה, כי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש.