סדר סליחה לתענית פולדא
הודפס ללא ההערות
מחבר: הרב ד"ר יוסף אונא
סיני, גיליון מ"ו, 1960
תקציר: במאמר שלפנינו מובאת הסליחה אשר חוברה לתענית פולדא. בתחילת המאמר מביא המחבר הקדמה קצרה לסליחה זו: היכן נמצאה, מי חיברה והסיבה שבגינה חוברה הסליחה.
מילות מפתח: פולדא; סליחה.
ב"מנהגי ארפורט" נזכר גם י"ז טבת "בו מתענין גזירת וולדא (FULDA). בעל המאמר מניח, שקבעו תענית זו זכר לגזירה שהייתה שם בשנת תתקצ"ו (1235).
בקשר עם זה כדאי להעתיק סדר סליחה אחד שנמצא בתוך כתבי היד של הרה"ג ר' שלמה זלמן ווארמש זצ"ל, ששימש מקודם רב בשטטלנגשפלד (סמוך לארפורט) ועבר לאחר מכן לפולדא לכהן שם כמרא דאתרא; באותו הכרך של כה"י יש גם דברי תורה ודרוש של בנו, הרה"ג ר' יצחק זעקל ווארמש זצ"ל. קשה לקבוע בדייקנות מי משני גדולים אלה חיבר את הסליחה, כמו שגם קשה לקבוע את המאורע שגרם לעריכת סדר סליחה זה. מסוף הסליחה נראה כאילו חוברה לרגל פינוי עצמות מבית קברות אחד לשני. פניתי בעניין זה לפני כמה שנים לרבה האחרון של קהילת פולדא, הרב ד"ר ל. כהן ז"ל. בתשובתו הוא מציין, שאין לו ידיעות ברורות על מאורעות כאלה. הוא רק שמע, שבפולדא היו מוכרחים לקבור את מתיהם שכבה על גבי שכבה, הואיל והממשלה לא העמידה שטח חדש למטרה זו לאחר שבבית החיים הראשון לא היה מקום. במכתבו הוא מדגיש, שאף פעם לא היה באפשרותו להתעניין במקורות להיסטוריה של הקהילה מאחר שכל הגנזכים של הכמרים היו במקום טומאה ולא הייתה לו, בתור כהן, כל אפשרות לגשת לשם. על כן עלינו להסתפק בזה להעתיק את סדר הסליחה כמו שהוא לפנינו מתוך כי"ה של הרבנים הנזכרים.
קודמים לסליחה פסוקי תנ"ך מתאימים. העורך הוסיף שלוש סליחות מן הסידור הידוע, בהתאם למנהג הישן של דרום גרמניה לומר שלוש עד ארבע סליחות בכל תענית (תענית ציבור ובה"ב). תיקנתי את סימני הסליחות האלה לפי דפוס רעדלהיים תקצ"ד (הוצ' היידנהיים).
וזה לשון המחבר:
והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו.
אם עוונות תשמר י-ה ה' מי יעמוד.
אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
כי יצר לב האדם רע מנעוריו, כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו.
ועתה ה' אבינו אתה אנחנו החומר ואתה יוצרנו ומעשה ידך כולנו.
קראתי שמך ה' מבור תחתיות.
כי לא יזנח לעולם ה'. כי אם הוגה ורחם כרב חסדיו.
לה' הישועה על עמך וכו'.
מה יתאונן אדם חי חכמיא וספריא / הוי אדון כי פנה לרום שמיא / נפש רוח נשמה יחידה חיה / אל מקום מה נורא לא שזפתהו עין איה.
הוי הוי על זאת החרידה / וי ונהי על זאת הפרידה / אשריכם וטוב לכם כי הכנתם צידה / לכן בכו בכו להולך על זאת האבידה.
הנה לכבודכם באנו בקהל וציבור / בעד נפשכם נחבר חיבור / ובעד נשמתכם ויחידכם נדבר דיבור / נחנן ונחלה פני א-ל גיבור.
ואף גם זאת נקראו לא-ל בגרון / ירחק מפנשם כל אף וחרון / וביראתך יזכה וישתחווה פני ארון / ויכתוב לחיי עד בספר זיכרון.
א-ל מלא רחמים א-להי המרכבה / שומריהם מכל דינין אש ולהבה / ותעל בשנאנים אלפי רבבה / אל מקום רצון העליון מקום המחשבה.
אנא רב חסד נורא עלילה / הרבה עמם פדות ומחילה / קרבם אליך בשמחה וגילה / ואל עמם תביאם ברחיצה וטבילה.
הכניסם למנוחה ודירה נאה / שמע קולנו ולא יתיב לבראה / מלטם מכל משטין ומאנה אונאה / ומאור ומזיו השכינה יהנה בהנאה.
יעזור ויגן ויושיע להם זכות אבותם האתנים / יברכם וישמרם ויחננם ויאר אליהם פנים / ישא פנים וישם להם שלו' מכל מדנים / ויהא חלקם עם בני א-ל חי ולא עם בני מרי וסרבנים.
ואם חלילה אנחנו מעלנו מעל / ועוונינו גרמו לירד לארץ צלמות מקום געל / יהי ה' א-להיו עמם ויעל / ואל ישתם חמר (בסף) מרת רעל.
והיה נפשם ורוחם צרורה / את ה' א-ל נאזר בגבורה / ובמקום אהבת עולם ואהבה רבה גמורה / תהי נפשם ורוחם ונשמתם קשורה.
ומכל עונש ונזק וצער יהיו בטוחין / וכל לשון תקום אתו למשפט נצוחין / והיה לפניהם העקוב למישור והאבן נימוחין / בל יפגעון זיקים ושדים ורוחין.
יבוא רוח ויחיו ויעמדו (צ"ל: ותעמדו) על רגליכם / ויקרם עליכם עור מלמעלה ותקרבו עצמותיכם / העצמות האלה מבני ישראל המה ואבותיכם / הנה אני פותח והעלתי אתכם מקברותיכם.
יחליץ עצמותיכם וירוויון מדשן / יעמוד להם ולנו זכות הניצול מכבשן / ויהא מנוחתם בכבוד עורה למה תישן / ותזכו לברכת ואכלתם ישן נושן.
א-ל מלך יושב וכו'.
אקרא אל א-להים סי' פ"ד
אנוש במה יצדק סי' ק'
פזמון: י"י י"י סי' כ"ד
חטאנו
א-ל נא רפא נא סי' כ"ה