לתהליכים ולאירועים כלכליים נודעת השפעה משמעותית, ופעמים מפליגה, על חיי היום-יום שלנו. באופן טבעי, מקומם של אלה אינו נפקד מפרשיות התורה שהיא תורת חיים. בחלק מהן אזכורים כלכליים מוצגים בגלוי ובאופן ישיר, כמו ניהול המשק הלאומי המצרי בידי יוסף; בפרשיות אחרות הם משתקפים במצוות חברתיות כגון החיוב להותיר לקט, שכחה ופאה לעניים; ויש מהן שאינן מתייחסות לתופעות כלכליות במפורש, אם כי אלה ממלאות תפקיד חשוב כרקע לפסוקי הפרשה, מאחורי הקלעים, כדוגמת מערכת הרגולציה מרצון המסתתרת בתוככי הלכות כשרות המזון. חז"ל כינו את הפעילות הכלכלית שבה שקוע האדם בשם 'קמח'. מטבע לשון זה שימש בפיהם כאבן פינה לאמרתם המכוננת: "אם אין קמח אין תורה". בתרגום לשפה בת זמננו מכוונים אותנו חכמים להבנה שלא ניתן לקיים חיי רוח, בלי תפקודה הסדיר של מערכת כלכלית תומכת. מתוך רצון לאפשר לקוראים להתמקד, נבחר נושא כלכלי אחד בכל פרשה. הדיון בו נפתח בפסוקים מהפרשה, עובר לאפיון כלכלי שלהם, בונה מסגרת מושגית הלקוחה מתחומי הכלכלה ומנהל עסקים, מתקדם על בסיסה לאוסף מקורות תורניים, מחקריים, וכלליים ממין העניין, ומגיע בסיומו לתובנות ומסקנות מתבקשות. הספר כולו נותן ביטוי למבט על פרשיות התורה מזווית לא שגרתית, מעוררת מחשבה, ואף מפתיעה.