לא זאת הייתה הבעיה שלו.
הוא לא מביע את ההתקוממות שלו.
לא את סלידתו, חוץ מאשר מכמה יהודים: אלה שנטשו את הקהילה והיגרו מוקדם, או אחרים ששיתפו פעולה, כמו גאנצוויך (שמסר לגסטאפו דוחות שבועיים על הנעשה בגטו, וסופו שהוצא להורג בידי המחתרת היהודית).
ועל הגרמנים אין ולו מלה אחת של גועל.
הוא מעל...
הוא לא מבקר את הגרמנים עצמם.
ולעתים נדירות הוא מדווח על כך שהתווכח על אחת מהפקודות שלהם.
הוא לא מתווכח איתם.
הוא טוען, הוא משתדל. הוא אינו מתווכח.
הוא מתווכח כשהוא חייב לא רק לבנות את החומה, אלא גם לשלם עבורה.
הוא אומר שאם החומה הינה אמצעי להיגיינה,
המגן על הגרמנים והפולנים מהמגיפות היהודיות,
אז למה היהודים צריכים לשלם?
אלה המקבלים את החיסון הם החייבים לשלם עבור החיסון.
שהגרמנים ישלמו!
ואוארסוואלד משיב: טיעון יפה, יום אחד תוכל להעלות אותו...
בוועידה בינלאומית. "אך בינתיים שלמו!"
צ'רניאקוב מדווח על כל זה, כולל תשובת אוארסוואלד.
הביקורת שלו על הגרמנים לעולם אינה מרחיקה לכת יותר מכך.
שום דבר הבא מהם אינו מפתיע אותו.
הוא חש, הוא צופה מה שקורה ליהודים, כולל הגרוע מכול.