|
|
כדי לעמוד על מבנה הקהילה היהודית בפולין, נוח לבדוק את תוצאות הבחירות למועצת הקהילה ולוועד הקהילה.
(המספרים על פי הספר "תולדות יהודי ורשה, לאברהם לוינסון, עם עובד תשי"ג, עמוד 216 ואילך, ופנקס הקהילות, כרך רביעי: פולין. בתוצאות הבחירות השלישיות יש אי התאמה בין שני מקורות אלה).
עשרים ואחת שנה בלבד הייתה פולין עצמאית. משנת 1918 ועד שנת 1939. בתקופה זו התקיימו שלוש פעמים בחירות לקהילה היהודית. בבחירות היו שני שלבים: חמישים איש נבחרו למועצת הקהילה, ומתוכם נבחרו 15 איש לוועד הקהילה. להלן התוצאות:
הבחירות הראשונות לקהילה היהודית נערכו בשנת 1926, והעלו תוצאות אלה: מבין 50 חברים במועצת הקהילה, הייתה חלוקת המנדטים זו:
נבחרה הנהלה למועצת הקהילה, ובה 15 חברים. ההנהלה כללה 7 חברים מאגודת ישראל וגוש החרדים, 6 מהגוש הציוני, 1 מהבונד, 1 מהפולקיסטים. לראש הקהילה נבחר נשיא המזרחי, יהושע העשל פרבשטיין, וליושב ראש מועצת הקהילה נבחר אליהו קירשבורון מאגודת ישראל..
בבחירות השניות, שנערכו בשנת 1931 נבחרו למועצת הקהילה 50 חברים ממפלגות אלה:
לוועד הקהילה נבחרו 15 חברים ואלה התוצאות:
אגודת ישראל חברה עם שלושת הנבחרים האחרונים, וקיבלה את נשיאות הקהילה, והעמידה בו את אליהו מזור. שלטונה של אגודת ישראל בקהילה נמשך עד 1936.
בבחירות השלישיות, שנערכו בשנת 1936 השתתף ה"בונד", שהחרים את הבחירות הקודמות. נבחרו 50 איש למועצת הקהילה, ואלה התוצאות:
(הערה: הספרות מציגה מספרים שונים לתוצאות בחירות אלה, אך התמונה הכללית ברורה: נוצרו שלשה גושים, שלא הצליחו ליצור קואליציה שתשקף את רוב הנבחרים, ועקב כך שותקה פעילות הקהילה).
הוועד שנבחר כלל 5 מהבונד, 5 מאגודת ישראל ו- 5 ציונים. מועצת הקהילה הייתה משותקת, כי הועד לא הצליח ליצור קואליציה שתפעיל את הקהילה. הממשלה פיזרה את מועצת הקהילה, ומינתה מועצה וועד בלתי מפלגתיים. (אחד מהם היה אדם צ'רניאקוב, שעתיד היה למלא תפקיד ראש היודנראט בימי השואה). לראש הקהילה נתמנה מאוריצי מייזל, מתבולל למחצה ומקורב לשלטונות. האיש ברח עם פרוץ המלחמה, ונשיא העיר סטאז'ינסקי מינה במקומו את צ'רניאקוב, שנתמנה לאחר מכן על ידי הנאצים לראש היודנראט, ושימש בתפקידו עד שהתאבד כאשר נדרש לשלוח יהודים למוות.
בתאריך יט טבת תשס"ז (9/7/07) התקבל באתר דעת המכתב הבא:
התשובה שנשלחה למשפחה הייתה זו:
(המספרים על פי הספר "תולדות יהודי ורשה, לאברהם לוינסון, עם עובד תשי"ג, עמוד 216 ואילך, ופנקס הקהילות, כרך רביעי: פולין. בתוצאות הבחירות השלישיות יש אי התאמה בין שני מקורות אלה).
עשרים ואחת שנה בלבד הייתה פולין עצמאית. משנת 1918 ועד שנת 1939. בתקופה זו התקיימו שלוש פעמים בחירות לקהילה היהודית. בבחירות היו שני שלבים: חמישים איש נבחרו למועצת הקהילה, ומתוכם נבחרו 15 איש לוועד הקהילה. להלן התוצאות:
הבחירות הראשונות לקהילה היהודית נערכו בשנת 1926, והעלו תוצאות אלה: מבין 50 חברים במועצת הקהילה, הייתה חלוקת המנדטים זו:
|
אגודת ישראל
חסידי אלכנסדר אגודת ישראל בפראגה מזרחי ציונים ציוני פראגה אומנים ציונים בונד פולקיסטים פועלי ציון שמאל מוסדות צדקה |
15
3 2 5 11 2 1 5 3 2 1 |
ס"ה הגוש הדתי: 20 ס"ה הגוש הציוני: 17 |
נבחרה הנהלה למועצת הקהילה, ובה 15 חברים. ההנהלה כללה 7 חברים מאגודת ישראל וגוש החרדים, 6 מהגוש הציוני, 1 מהבונד, 1 מהפולקיסטים. לראש הקהילה נבחר נשיא המזרחי, יהושע העשל פרבשטיין, וליושב ראש מועצת הקהילה נבחר אליהו קירשבורון מאגודת ישראל..
בבחירות השניות, שנערכו בשנת 1931 נבחרו למועצת הקהילה 50 חברים ממפלגות אלה:
|
אגודת ישראל
חסידי גרודז'ינסק דתיים בלתי מפלגתיים ציונים מזרחי דמוקרטים פולקיסטים פועלי ציון שמאל חסד של אמת רובע העיר העתיקה בעלי בתים מתבוללים |
19
2 3 12 4 2 2 1 1 1 1 2 |
ס"ה הגוש הדתי: 24 ס"ה הגוש הציוני: 18 ס"ה מפלגות שלא הצטרפו לשום גוש: 8 |
לוועד הקהילה נבחרו 15 חברים ואלה התוצאות:
|
אגודת ישראל
ציונים ומזרחי רוויזיוניסטים פולקיסטים בעלי בתים בלתי תלויים |
6
5 1 1 1 1 |
אגודת ישראל חברה עם שלושת הנבחרים האחרונים, וקיבלה את נשיאות הקהילה, והעמידה בו את אליהו מזור. שלטונה של אגודת ישראל בקהילה נמשך עד 1936.
בבחירות השלישיות, שנערכו בשנת 1936 השתתף ה"בונד", שהחרים את הבחירות הקודמות. נבחרו 50 איש למועצת הקהילה, ואלה התוצאות:
|
בונד
פועלי ציון שמאל הגוש הלאומי המזרחי פועלי ציון ימין רוויזיוניסטים אגודת ישראל אחרים |
15
1 11 4 2 1 (13) 11 3 |
(הערה: הספרות מציגה מספרים שונים לתוצאות בחירות אלה, אך התמונה הכללית ברורה: נוצרו שלשה גושים, שלא הצליחו ליצור קואליציה שתשקף את רוב הנבחרים, ועקב כך שותקה פעילות הקהילה).
הוועד שנבחר כלל 5 מהבונד, 5 מאגודת ישראל ו- 5 ציונים. מועצת הקהילה הייתה משותקת, כי הועד לא הצליח ליצור קואליציה שתפעיל את הקהילה. הממשלה פיזרה את מועצת הקהילה, ומינתה מועצה וועד בלתי מפלגתיים. (אחד מהם היה אדם צ'רניאקוב, שעתיד היה למלא תפקיד ראש היודנראט בימי השואה). לראש הקהילה נתמנה מאוריצי מייזל, מתבולל למחצה ומקורב לשלטונות. האיש ברח עם פרוץ המלחמה, ונשיא העיר סטאז'ינסקי מינה במקומו את צ'רניאקוב, שנתמנה לאחר מכן על ידי הנאצים לראש היודנראט, ושימש בתפקידו עד שהתאבד כאשר נדרש לשלוח יהודים למוות.
בתאריך יט טבת תשס"ז (9/7/07) התקבל באתר דעת המכתב הבא:
מאוריצי מייזל, אחיו של סבי, היה חילוני ולא מתבולל .
כל חייו תרם לקהילה, ולציבור. "בריחתו", סביר להניח, הייתה ניסיון נואש לעזור מבחוץ, ולא להציל את נפשו. הרי כל משפחתנו הייתה "בפנים", ולא יעלה על הדעת כי היה מפקירם ומשאירם מאחור, לו כוונתו הייתה להציל את עצמו, ולא את הקהילה. הוא נורה בגבול הרומני. בתה של נכדתו חיה היום בארצות-הברית ומסרה לארכיון בוורשה מכתבים שירשה מהמשפחה. באחד מהם, שנכתב לפני המלחמה, מזכיר מאוריצי לבני המשפחה לזכור תמיד כי הינם יהודים. עשו עם זכרו צדק! איה מייזלס. |
התשובה שנשלחה למשפחה הייתה זו:
|
ההיסטוריונים באמת דנו את מייזל לכף חובה, בשל העובדה שברח יחד עם אחרים, ולא נשאר כמנהיג הקהילה. קשה לדעת את מניעיו, כי רוב המנהיגים ברחו, ובהם מנחם בגין, משה סנה, ישראל שייב, זרח ורהפטיג.
ובכל זאת: ברחה ההנהגה שהייתה מפורסמת בעולם, כי הנאצים ידעו עליה ובקשו את נפשה. הדור השני של המנהיגים לא ברח, וחלק מהם ברח וחזר, בהם, למשל, מרדכי אנילביץ. הוא ברח ממש בתחילת המלחמה, וקשה להניח שבאותם ימים מבולבלים, בהם לא ידעו מה עומד לקרות, יצאו אנשים כדי להציל מבחוץ. בדברייך את כותבת כי "סביר להניח" שזו הייתה מטרתו - משמע שאין לכך הוכחה בצורת מכתב או רמז ממנו עצמו. איני יכול לשפוט או לדעת מה האמת, אבל אני מכבד את רצונך להעמיד את גישתכם לידיעת הציבור. אשר על כן אני מתכוון לכלול את דברייך בסוף המאמר בו הוזכרה בריחתו של מייזל, והקורא ישפוט. כל טוב ותודה על הדברים החשובים שהעברת לי. יהודה איזנברג |