"פראלעטארישער געדאנק", גיליון 2, מאי 1941
מתוך: עיתונות המחתרת, כרך ב', עמ' 294-295



הערת הקדמה:
ברית המועצות חתמה על הסכם אי התקפה עם גרמניה, ובכך איפשרה לגרמנים להתקיף את אירופה בלא שיחששו מהתקפה בעורפם מן הרוסים. המפלגות הסוציליסטיות שפעלו בגטו היו צריכות למצוא צידוק לעמדה ה"ניטראלית" של ברית המועצות, שנתנה לגרמנים יד חופשית באירופה. כתבה זו היא אחת מרבים שנתפרסמו בגטו, במהלך שנת 41.

ברית המועצות אינה נוטה להתקשר אף עם אחד משני הגושים האימפריאליסטיים המתמודדים, בין מתוך נימוקים מדיניים כלליים ובין מתוך שיקולים צבאיים מעשיים.
הריפורמיסטים העוסקים במדיניות גבוהה רואים את הצלת העולם רק בקשר הדוק עם המדינות האנגלו-סאקסיות, תוך הישענות על עזרתן. כיצד עזרה זו נראית באופן ממשי ומה חשיבותה המעשית - על כך היתה לנו הזדמנות ללמוד מגורלן הטראגי של יוגוסלביה ויוון. אם לפני יותר משנה וחצי התבוססה פולין בדמה ללא עזרה מצד בעלות בריתה; אם לפני שנה התמוטטו נורווגיה, בלגיה, הולנד ואפילו צרפת משום שלא היה בכוחן לעמוד מול הלחץ העצום של מכונת המלחמה הגרמנית - עדיין אפשר היה לטעון, שאנגליה אינה מוכנה, שעדיין חסר לה החימוש הדרוש וכד'. באשר ליוגוסלביה וליוון טענה זו מופרכת. שתי המדינות האלו סמכו על הבטחות חגיגיות מצד אנגליה ומצד ארצות הברית כאחת, שלא יימנע מהן כל סיוע. והנה נתברר, כי ברגע המכריע עמדה יוגוסלביה בודדה לחלוטין, מוקפת מכל העברים כוחות תקיפה של האויב (איטליה, גרמניה, הונגריה ובולגריה), וביוון הגנו כמה דיביזיות בריטיות על הקווים המשניים, נכונים להפליג ברגע שיתמוטט קו החזית הראשון...

אילו הייתה ממשלת ברית המועצות סומכת עתה על "עזרתן" של אנגליה ואמריקה והיתה נגררת למלחמה, כי אז היתה כל עוצמת המיליונים של הגוש הפשיסטי מתרכזת נגד ברית המועצות, הן באירופה הן באסיה, וברית המועצות היתה צריכה לשאת בדמה את כל מעמסת המלחמה ולהקריב קורבנות אין ספור למטרות זרות ועוינות. למותר להוסיף, כי לגבי ברית המועצות לא היו המדינות האנגלו-סאקסיות נוהגות אחרת מכפי שנהגו לגבי בנות בריתן הקאפיטאליסטיות; אדרבה, בריטניה הגדולה וארצות הברית דווקא מעונינות להפנות את תשומת לבו של היטלר לעבר ברית המועצות, במגמה לחפש פשרה עם מתנגדיהן הפשיסטיים על חשבון ברית המועצות.
במצב זה מדיניותה הנייטרלית של ברית המועצות היא היחידה שהיא נכונה ומוצדקת. ממשלת ברית המועצות התעלמה מן העובדה, שיפן מבקשת לחזק את עמדותיה נגד הגוש האנגלי-האמריקאני, ובמחיר של התחייבות לנייטרליות במקרה של סכסוך בין אמריקה ליפן חייבה את יפן שלא תתקיף את ברית המועצות בעורפה ברגע שהיטלר יפתח בהתקפה גלויה על ברית המועצות.
לממשלת ברית המועצות אין כל התחייבויות לגבי המדינות האנגלו-סאקסיות. את הקו המדיני שהיא נוקטת קובעים אך ורק האינטרסים של מדינת הפועלים, ולהקריב אינטרסים אלה על מזבח הפשיסטים-האימפריאליסטים היה פשע היסטורי לא רק לגבי ארצה, אלא גם לגבי האינטרסים והתקוות של הפרולטריון הבינלאומי.