המלחמה הנוכחית מעכה ומחצה את היהודים כמעט מכל הבחינות. אולם המקום הרגיש ביותר שפגע בו ההיטלריזם, אלא שאולי לא הכול עומדים על חשיבותו, הוא הדור הצעיר. העוני והדלדול הכלכלי הגמור יחלפו כאשר ישתנו התנאים הפוליטיים, אולם העם לא יקום עוד מן השפל אם הנוער שלו יסתאב ויתנוון. שכן רק אנו, בני 18-13 היום, הם החייבים להוליך את המוני היהודים אל עתיד אחר, טוב יותר. הפשיזם הגרמני הבין זאת היטב, והוא עושה את הכול להשמידנו.
הגדול שבאסונות שפקד את הנוער הוא שלילת בית הספר ממנו, גזירה שפירושה ניתוק גמור מעולם התרבות. לבני נוער מבוגרים יותר (שלא אעסוק בהם במאמר זה), שכבר הספיקו לספוג השכלה יסודית כלשהי, צפויה סכנה פחותה, אך טראגי ממש הוא מצבם של הצעירים ביותר, שהפסיקו את לימודיהם בכיתה ג', ד' או ה'. אם לא ישתפר המצב בעתיד הקרוב, יגדלו ילדים אלה יהיו בורים.
הרעה נוספת היא סגירת הספריות, שהניחה את הרוב באפלה גמורה. בני 13 שוכחים את הקריאה וכמעט אינם יודעים לכתוב. מהלומות אלו, מזה, והחמרה ניכרת בתנאים החומריים, מזה, עיצבו את פני הנוער בימינו. ראשית, נעלם קסמם הגדול של הנעורים - האידיאליזם. הצעירים נעשו ציניים, סרקאסטיים, אינם יודעים להתעלות מעל למציאות, מחשבים כל צעד לפי הרווח והתועלת שיביא להם. מבחינה זו חמורה ביותר בעיית הילדים המרוויחים את לחמם במסחר זעיר.
השפעה עצומה השפיעה על הנוער החמרת תנאי המגורים. רק לעתים רחוקות תופסת היום משפחה יותר מחדר אחד, ומצב זה הביא את הילדים להכרה גסה ומסולפת של חיי המין בין המבוגרים. הילד, אשר במקרים רבים לא הוכן לכך, היה עד להתרחשויות ולפעולות שאינו יודע להסביר לעצמו, קיבל אותן כהווייתן והניח, שכך צריך להיות. החמרת המצב החומרי ומצב הדיור הביא לירידה עצומה בסמכות ההורים. האב, שאינו משתכר לפרנסת משפחתו, בני הזוג העצבניים, הרבים תמיד - אלה הגורמים שהביאו לזלזול הילד באביו ובאמו.
ברור, שנוער כזה נתפתה בהכרח למלכודת הסיסמה "חטוף ואכול", ואילו העדר כל פיקוח והשגחה הביא לפריקת כל מוסר, למשחק מופרז בקלפים, לעישון, לריקודים פרועים ולהשתוללות מינית.
בקיצור, היטלר החריב במדיניותו את החלק החיוני ביותר בעם. בתנאים אלה נטלנו על עצמנו את תפקיד הצלתו של הנוער "שלנו" מפני אותן סכנות, תפקיד לחנך אוואנגרד, שיידע לבלות את תקופתנו ולהמשיך בעבודה החלוצית בארץ. יש אפוא להשקיף בביקורת על מאמצינו ועל יבול עבודתנו, במגמה לגלות את השגיאות ולהתוות את המשך דרכנו.