על המדריך


מדריך זה הוא חלק מערכה הכוללת גם מקראה לתלמיד, תקליטור ואתר אינטרנט ייעודי.

הטיפול ביחידות הלימוד של ספר יהושע נעשה בשני מסלולים:

א. הסבר כללי של היחידה, הרעיונות המרכזיים שבה, תיאור רצף המאורעות והקשרם במסגרת הספר כולו.

כיוון שרמת התלמידים אינה אחידה, מעוצב ההסבר הכללי בדרך שתבדיל בין רעיונות המיועדים לתלמידים כולם, במידת האפשר, לבין רעיונות ומוקדים המיועדים לתלמידים מתקדמים יותר, שאפשר להעמיק עמם ולעסוק בהשוואות למקורות אחרים.

רעיונות המכוונים לתלמידים מתקדמים מודפסים באות קטנה יותר, כדי להבדיל בין המסלול הראשי של ההוראה לבית מסלולי ההרחבה.

ב. היבטים דידקטיים של יחידת ההוראה. היבטים אלה כוללים: תיאור מטרות ההוראה ונושאיה, דרכי העבודה והקשיים בהוראת היחידה, וכן מבחר מגוון של הצעות לפעילויות ושיקולי דעת בדבר הפעלתן.

מבנה הָעֶרְכָּה

• חוברת לתלמידים ובה שני מרכיבים:
מקראה. פסוקים נבחרים בניקוד מלא; עימוד הטקסט; שכתוב עם ניקוד מסייע - כתיבה סיפורית תוך שילוב ביטויים וחלקי פסוקים במידת האפשר; ביאורי מילים.
פעילויות. בעקבות עיון טקסטואלי - שאלות, השלמות להבנת הטקסט והעמקה בו; פעילות לאחר התבוננות במפות, בתמונות ובאיורים; הצעות לעבודות קבוצתיות, דרמה יוצרת, בובטרון, תנועה והמחזה.

• מדריך למורה ובו מפורטים:
עיונים בטקסט, העמקה והעשרה למורים;
מטרות והסברים לפעילויות;
תיאור נושאי היחידה;
שלבי עבודה מוצעים;
התנהגויות מצופות של התלמידים;
קשיים צפויים;
מגוון הצעות לפעילויות ובצדן שיקולי הדעת שיש לנקוט בבחירתן יישומן.

• תקליטור ובו:
מפות;
תצלומים;
איורים;
תמונות אמנותיות;
פעילויות משחקיות.


על הוראה לאוכלוסיות מיוחדות

מתוך חוזר מנכ"ל משרד החינוך ס"ג 10(ב) א' בסיוון התשס"ג, 1 ביוני 2003

אחת מאבני הבוחן של מערכת החינוך בישראל היא יכולתה ונכונותה לתת מענה חינוכי-לימודי הולם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים המתקשים להסתגל מבחינה לימודית או חברתית לנורמות המקובלות במסגרות החינוך הרגיל, ולהימנע ככל האפשר מהפנייתם למסגרות החינוך המיוחד. אין חולק על כך שיש תלמידים בעלי צרכים מיוחדים שלהם בעיות מורכבות וכוללניות משמעותיות בתחומי תפקוד שונים המצריכות התערבות רב-מקצועית כוללנית במשך מרבית שעות הלימודים והם נזקקים בשל כך למסגרת חינוכית-טיפולית המיוחדת להם. לתלמידים אלה, ורק להם, נועדו מסגרות החינוך המיוחד. רוב רובם של התלמידים בעלי צרכים מיוחדים יכולים להשתלב במסגרת הכיתה הרגילה בעזרת תכנית השילוב ולהפיק תועלת רבה מכך הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית רגשית.
התפיסה החינוכית המנחה את המורה בעבודתו להתייחס לכל תלמיד כפרטי, להכיר את נקודות החוזק והחולשה שלו ולהתאים את שיטות ההוראה והחינוך לצרכים המיוחדים שלו - תפיסה זו מבוססת על ההנחה שילדים כתלמידים וכבני אדם, שונים זה מזה, ושומה על המורה להכיר בשונות זו ואף לחנך את תלמידיו להכיר בה. ההתמודדות עם התלמיד בעל הצרכים המיוחדים בכיתה הרגילה היא אתגר חינוכי למורה ומופת לקהילה שבה הוא אמור להשתלב בשעות שלאחר הלימודים וכאדם בוגר.
משרד החינוך והתרבות והספורט משקיע מאמצים מוגברים לטפח את התודעה לשילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגיל, תוך שימת דגש על צורכיהם המיוחדים. בד בבד גיבשו תכניות שונות להקניית כלים ושיטות הוראה מתקדמות המותאמות לתלמידים אלה.


על הוראת ספר יהושע כמתאים
לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים

ספר יהושע ממשיך את התורה ומקשרה אל ספרי הנביאים. המשכיות זו עשויה להקל על התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים להבין את תכניו ולהזדהות עם ערכיו. הקישור אל טקסטים מהחומש, במהלך לימוד ספר יהושע, והחזרה על הדמויות ועל האירועים שנלמדו בעבר יגרמו לתלמידים תחושת ביטחון מהיכרותם עם החומר.
תלמידים בעלי צרכים מיוחדים יותר מהאחרים, זקוקים לראיית כל חלק בתוך שלם גדול, מובנה והגיוני. לכן, לפני שמתחילים בהוראת הספר כדאי להציע לתלמידים תמונת עלילה שלמה של הספר כולו, ובהמשך להעמיק בכל פרק ולהציגו בתוך השלם.

בספר יהושע מסופר על ראשיתו של עם ישראל בארץ כנען - כיבוש הארץ בהנהגתו של יהושע, הנחלתה וחלוקתה בין שבטי ישראל. כך, אפשר להראות לתלמידים איך מתגשמת הבטחת הארץ שניתנה בתורה לאבות ולבני ישראל. עוד ילמדו התלמידים בספר יהושע על המעבר של בני ישראל עם הכניסה לארץ מחיים אפופי נסים לחיים מציאותיים, ועל המצוות שקיימו כגון, מילה, פסח, מחיית עמלק. מצוות אלה מוכרות לתלמידים והן רלוונטיות לעולמם.
דמותו של יהושע בן נון, משרת משה, המנהיג את העת בעת הכיבוש ומנחיל את הארץ לשבטים, היא דמות שהתלמידים יכולים להזדהות עמה, ולהפנים את ערכיה.

החלקים הסיפוריים והערכים והמסרים החינוכיים הגלומים בהם עשויים לעורר את התעניינות התלמידים ולהתאים לצורכיהם מבחינה רגשית וערכית, כגון: קיום מצוות, אהבת ארץ ישראל, שכר ועונש, הקשר הישיר בין חטא ועונש, עזרת ההשגחה בכניסה לארץ ובכיבושה, קיום הבטחה, אחריות הכלל לחטאו של היחיד ועוד.
במהלך הוראת הספר נחזור פעמים אחדות אל מה שלמדו התלמידים בתורה, ונחזק את הקשר ביניהם, למשל בפרשת המרגלים, שבטי ראובן גד וחצי המנשה, בנות צלופחד וערי המקלט.

כהכנה ללימוד ספר יהושע, יש להפנות את התלמידים אל מה שלמדו בספר במדבר (כ"ז, טו-טג), ובספר דברים (ג', כח; ל"א, ז-ח; ל"ד, ה, ט). כך יחושו בקשר שבין התורה לבין ספר יהושע וגם יעמדו על הרציפות הכרונולוגית. הסיפור על בני ישראל החונים בערבות מואב יושלם בסיפור מותו של משה וסיפור הכניסה לארץ ישראל. כמו כן, יש להציג לפני התלמידים את המשנה הראשונה של מסכת אבות (א', א), המציינת את מקומו של יהושע במסורת ההלכתית. [בכיתה טובה אפשר לבקש מן התלמידים לקרוא בסוף הספר (כ"ד, לא) על הזקנים הזהים לזקנים המאוזכרים במשנה].


דרכים להפעלת התלמידים

ערכה זו מיועדת לאוכלוסייה "הגבוהה" של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הנמצאים על רצף של יכולות למידה. תלמידים אלה נמצאים במסגרות ההבאות: כיתות משלבות, כיתות קטנות בבתי ספר רגילים, ובבתי ספר לחינוך מיוחד.

השונות הגבוהה בין התלמידים מבחינת כישורי הלמידה ומבחינת רמת הידע מאפשרת לעתים להפעיל הוראת עמיתים, שבה תלמידים חזקים יחסית המסייעים לחלשים, ובמיוחד בכיתות המשלבות.

במדריך למורה ובחוברת לתלמידים יש מבחר הצעות לפעילויות בכל מיני רמות קושי, ומהן יוכלו המורים לבחור את המתאימות לתלמידיהם ולהתאימן לצורכיהם. למעשה יכול המדריך לשמש גם את המורים בכיתות הרגילות לעיון ולגיוון ההוראה.

התבוננות במפה:
חשוב שהתלמידים יכירו את מפת הארץ בקווים כלליים, גם אם עדיין אינם בקיאים בקריאת המפה בצבעיה ובסימניה הגרפיים, ואינם מבינים את נושא קנה המידה. במהלך הלמידה רצוי שתהיה לפני התלמידים מפת ארץ כנען בקווים כלליים, ובה יהיו מסומנים גבולות, הרים, נהרות וערים מרכזיות. בהמשך הלימוד יכירו התלמידים את מפת הנחלות. ניתן להיעזר במפה מצוירת שאותה קל יותר להבין. כך תיווצר אצלם תמונה כללית של כיבוש הארץ.
בכיתה טובה, כשהתלמידים בשלים לכך, רצוי להקדים ללימוד ספר יהושע, המחשת מפת ארץ ישראל על ידי בנייה של שולחן חול, ועל ידי הצגת מפות מסייעות על קירות הכיתה. כמו כן רצוי לתמוך בנושא על ידי סרטים עם מפות מפורטות. פעילות זו יכולה לחזק את ההתמצאות במרחב ואת למידת כיווני השמיים.

קריאה:
היכולת לקרוא ולעיין בתנ"ך היא מטרה חשובה. אולם מאחר שהקניית מיומנות הקריאה והבנתה היא לעתים בעיה מורכבת בחינוך תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לא מומלץ להקנות את עצם מיומנויות הקריאה באמצעות טקסטים תנ"כיים. עם זאת, חשוב לזכור שבאמצעות הוראת הסיפורים ניתן לקרב את התלמידים אל העיון העצמי בו, כשירכשו את מיומנויות הקריאה והבנת הנקרא.

קריאה בתפקידים:
כחזרה על הפרק אפשר להציע לתלמידים לקרוא פסוקים נבחרים בתפקידים. קריאת המורה עשויה לשמש כהדגמה לקריאה רהוטה ומוטעמת. לפני הקריאה יתכוננו התלמידים ויערכו חזרות. אפשר ללוות את הקריאה בתנועות גוף מתאימות ובהבעות פנים. לתלמידים המתקשים בקריאה אפשר לתת טקסטים קצרים ולהציע להם להתכונן בבית. אפשר גם לחלק את התפקידים באופן שתלמיד ששולט בקריאה יהיה הקריין ותלמידים אחרים ימחיזו את הטקסט שהוא קורא.
התלמידים ישתדלו להקפיד על קריאה מוטעמת ועל תנועות נלוות מתאימות לחיזוק דבריהם. לעתים ניתן להקדים שלב הכנה, שבו התלמידים ימלאו את תפקידם תחילה בלשונם ורק אחר כך בלשון הכתוב.
אפשר להחליף את בעלי התפקידים ולשלב תלמידים אחרים במשחק התפקידים. החזרה על הסיפור תקל את השינון ואת זכירת הכתוב.

פעילויות להבנת הנקרא:
להלן רשימת פעילויות לתרגול מיומנויות הבנת הנקרא שיסייעו לתלמידים בלימוד הטקסט בספר יהושע. פעילויות אלה ניתן ליישם בכל פרק.
• חלוקה ליחידות לימוד קטנות ומתן כותרת מתאימה לכל יחידה בלשונו של התלמיד או באמצעות פסוק.
• שיחה ודיון על מעשים, על דמויות ועל ערכים המופיעים בכתוב או המשתמעים ממנו.
• שאלות מידע שהתשובות עליהן כתובות בטקסט: מי? מה? היכן? מתי?
• רעיון מרכזי: תנו שם לפרק, לקטע; מתחו קו תחת הכותרת המתאימה; בחרו את התשובה המתאימה, מצאו את הפסוק העיקרי, המרכזי, הביאו דוגמה ל-
• הסקת מסקנות מן הכתוב: מה ניתן ללמוד מ...? מה היה קורה אילו...?
• השלמת פערים כגון: פירוש רגשות הדמויות והתנהגותן.
• מילוי הוראות: ציירו, צבעו, מתחו קו, סמנו, הקיפו בעיגול.
• הסקת מסקנות: ניבוי אירועים, מציאת הקשר בין סיבה לתוצאה, יצירת היקשים.
• השוואת טקסטים או היגדים בתוך טקסט; מציאת השווה והשונה בין אירועים דומים.
• סידור קטעי טקסט או פסוקים ברצף הנכון - ראו להלן.
• נכון או לא נכון. מציעים רשימת משפטים והתלמידים מסמנים את המשפטים הנכונים.
• סיכום התוכן או ארגון מידע על ידי תרשים זרימה.


מילים וביטויים - דרכים וכלים להקנייתם:
פעילויות להעשרת אוצר המילים: מה פירוש המילה? השלימו את המילים החסרות (הבנת מילה מתוך הקשרה, בעזרת המשמעות של המשפט), סדרו את המילים למשפט, מצאו מילים נרדפות.
במהלך הלימוד אפשר להציע לתלמידים לבחור מילים שקשות להם, ולרשום אותן במילון מיוחד לספר יהושע. את פירושי המילים יבררו במשותף בהדרכת המורה. אפשר לרשום על כרטיסים את המילים שאותן בחרו רוב התלמידים ולסדרם לפי פרקים בפינת התנ"ך. מילים אלה ישמשו לחזרה ולחידון.

לפני כל שיעור יוכל המורה לרשום על הלוח את המילים והביטויים החדשים, שאותם ילמדו התלמידים. אפשר לחלק את המילים לשני סוגים:
• מילות מפתח. מילים הנחוצות להבנת הפרק ובעלות שימוש בלשון ימינו. למשל: חזק ואמץ, תקוות חוט השני, דמו בראשו.
• מילים סבילות. מילים שאמנם אינן מוכרות לתלמידים ויש להבהירן, אך אין צורך לצרפן לאוצר המילים הפעיל של התלמידים. למשל: יכרתון, מבוקעים ומצוררים.
איך אפשר להקנות את המילים והביטויים החדשים?
את המילים הקשות רצוי ללמד כשהן משולבות בטקסט או בסיפור המשוכתב ולא בנפרד כמילים בודדות. הלימוד הראשוני ייעשה בדרך הקריאה.
קריאה מבארת. בעת הקריאה יחליף המורה את המילה הקשה במילה נרדפת המוכרת לתלמידים.
קריאה דרמטית. קריאה מודגשת הממחישה ביטויים ומילים באמצעים כמו הטעמה נכונה, הבעות פנים ותנועות גוף. קריאה כזו הופכת את הלימוד לחווייתי.
• המילים והביטויים החשובים ייקלטו על ידי חזרות ועידוד התלמידים להשתמש בהם במהלך הלימוד.
• לעתים אפשר לעודד את התלמידים לנחש את פירוש המילים ולהקנות להם כלים לגילוי משמעות המילים על ידי התייחסות לשורש ולמשמעותו.
נציע לתלמידים להקליט ברשמקול את קריאת המורה וכך לחזור על הפרק בבית.
• הכנת כרזות המבליטות את הביטויים החדשים.
• שימוש באמצעים חזותיים להמחשת המושגים.
• שימוש בדרמה.

עבודה בכתב:
סיכום הפרק או יחידת הלימוד, יכולה להיעשות לפי שלבים אלה:
• התלמידים יעתיקו למחברת מילים קשות ויסבירו אותן בעזרת המורה.
• ניתן לשלב חלק מהמילים במשפטים מתאימים, שאותם יחברו.
• מתוך רשימת המילים יבחרו את חמש המילים המרכזיות והחשובות ביותר לדעתם (ובהתייעצות עם המורה או חברי הקבוצה), וירשמו אותן על כרטיסים.
• את פירושי המילים אפשר לכתוב מעבר לכרטיסים או להכין כרטיסים אחרים שבהם יירשמו ההסברים, והתלמידים יתאימו מילה לפירושה.
• כך אפשר לעשות בכל פרק. הכרטיסים ישמשו לחזרה, לשינון ולמשחק.

מילים בתפזורת:
אפשר לשלב מילים מהפרק בתשבץ אותיות. אפשר להציג את רשימת המילים לאחר ההוראות. רמת קושי גבוהה יותר היא הבאת התשבץ בלי רשימת המילים.
התלמידים יזהו את המילים ויקיפו אותן בעיגול. אחר כך יתאימו להן הסברים או ישלבו אותן במשפטים. ראו דוגמה בפרק א'.

תשבצים:
מדי פעם אפשר לחבר תשבצים בכל מיני רמות קושי שבהם ישולבו מילים ומושגים מרכזיים מהפרק. גם תלמידים יכולים לנסות כוחם בחיבור תשבץ.

הבעה בעל פה ובכתב:
ספר יהושע מזמן אפשרויות מגוונות להבעה יצירתית כהטרמה ללמידה או כסיכום וכחזרה. התלמידים יביעו עצמם בעל פה או בכתב - יעלו השערות להתפתחות עלילתית בפרק, יגיבו לנושאים העולים בו ויסכמו שיחות שהתנהלו בכיתה. הצעות נוספות:
• שחזור הפרק מנקודות מבט שונות. למשל מנקודת מבטם של המרגלים, של ילד מבני ישראל, של אחד מעמי כנען.
• מילוי פערים. למשל: מלך יריחו מתדרך את שליחיו לפני יציאתם לביתה של רחב.
• כתיבת יומן של אחת הדמויות, ריאיון עמה או כתבה עליה.
• אחד הגיבורים מדווח לבני משפחתו על מה שאירע לו.
• שיחה בין שתי דמויות מבני ישראל על האירועים שבפרק.
• עריכת משפט ודיון על התנהגותן של דמויות כגון רחב, עכן הגבעונים.
• מה היה קורה אילו? העלאת השערות על התפתחות אחרת של האירועים.
• חילופי מכתבים בין שני ילדים המספרים על הנעשה במקומם. למשל, ילד משבט ראובן כותב לחברו בארץ כנען.
• הערכה והשוואה. למשל: רישום תכונות של אחת הדמויות ודירוגן לפי סדר חשיבותן.

למידה מחוץ לחדר הכיתה:
הלמידה מחוץ לכיתה, הטיול והסיור חשובים בלימוד ספר יהושע. היציאה לאתרים שאליהם ניתן להגיע בימינו, והנזכרים בספר, תורמת לתהליך הלמידה. יצירת קשר אל הנוף התנ"כי מסייעת להבנת התכנים והאירועים. כך יכירו התלמידים את גיבורי התנ"ך על רקע המקומות שבהם חיו ופעלו. המקומות עצמם יקבלו משמעות מיוחדת בשל המאורעות המרתקים שהתרחשו בהם בעבר. למשל, אפשר לערוך טיול בעקבות יהושע אל קריית יערים (כביש ירושלים-תל אביב), אל גבעון (אחרי רמות - נבי סמואל), אל מעלה בית חורון ואל עמק איילון (בדרך לטרון). יחד עם זאת צריך לזכור כי ברוב המקרים מראה המקום כיום אינו דומה למראהו בעת העתיקה.
לימוד חוץ-כיתתי וביקור באתר ארכיאולוגי כגון חפירות חצור, עשויים להמחיש מושגים מופשטים כמו מזבח, במה, עיר-חומה, שער, מדבר. מושגים ורעיונות למיניהם יהיו ברורים יותר אם נמצא להם ביטוי מוחשי מחוץ לכותלי הכיתה.
גם מוזיאונים יכולים לשמש כסביבת לימוד מעשירה. המפגש עם אמצעי התצוגה - מוצגים, דגמים, תמונות, מפות, סרטים - צריך להיות בנוי על התנסות בהתאם לנסיבות, למוצגים ולמטרת הביקור.
היציאה אל השטח יכולה להיות משולבת בלימוד של הפרק, של הנושא או של הסיפור הקשור באתר. ייתכן גם לצאת אל השטח בסיום הלימוד, וכך יוכל הסיור להתבסס על ידע שכבר נרכש וישמש כחזרה מזווית אחרת או כסיכום.
במהלך הסיור יוכלו הילדים לזהות את המקום, לתארו, להתאים את המראות שבשטח לנתונים שבידם, לספר על האירועים שקרו בו ועל הדמויות שפעלו בו.

הפעלה בעקבות תמונה או איור:
במהלך הלימוד אפשר לשלב תמונות אמנותיות או איורים הממחישים את תוכני הפרק. שילוב כזה מפתח את כושר הדמיון, מגוון ומעשיר את הלמידה בתנאי שהוא מותאם לרמתם של התלמידים.
אפשר להראות לתלמידים איורים או תמונות בשלבים שונים של הסיפור. בתחילת השיעור, כדי ליצור אווירה מתאימה או בסיום. יש לאפשר לתלמידים להביע את התרשמותם מן התמונות בתיאור מילולי ובציורים משלהם. בהמשך הלימוד ישחזרו התלמידים את הסיפור בעזרת תמונה או בעזרת רצף התמונות. עם זאת, יש לזכור ולהזכיר לתלמידים, שתמונות אמנותיות בנושאים תנ"כיים מגלות את פירושיהם האישיים של הציירים לטקסט, ואת תפיסת עולמם.

נציין עקרונות אחדים:
• על ידי תיאור מילולי של התמונות ועל ידי השוואתן לתמונות אחרות נחרטת משמעות התמונות בזיכרונם.
• יש תלמידים שהתבוננות בתמונה אמנותית עשויה לעודדם לצייר בעצמם.
• תמונות ואיורים מזמנים לתלמידים אפשרות לחזור על הפרק ולעסוק במעשיה של הדמות או בהשתלשלות האירועים.
• כאשר מראים לתלמידים תמונות או איורים של דמויות תנ"כיות יש חשש שהדבר ייצור אצלם קיבעון של מראה מסוים, יגביל את דמיונם ואולי אף יקלקל איזה דימוי שהיה להם מתחילה, ויפגום ויסלף את הבנת התכנים. אחת הדרכים למנוע זאת היא להציג בפני התלמידים תמונות של ציירים אחדים באותו נושא. התלמידים יראו את השוני שבין היצירות, ויגלו שכל אמן מתאר את האירועים בדרכו שלו. אפשר להציע לתלמידים לבחור תמונה המעניינת אותם ולהסביר מדוע משכה את לבם.
• יש לאפשר לתלמידים להתבונן ביצירה, להניח להם לשקוע בתמונה, לחוות את המתואר בה, ואחר כך לעודדם להגיב בצורה ספונטנית במילים, בציור משלהם או בביטוי יצירתי אחר.
• ניתן להציע לתלמידים לבדוק באיזו מידה נאמנה תמונה מסוימת לכתוב, מה מתוך הפרק מתואר בה ואילו פרטים שאינם נזכרים בפרק נוספו בה.
• אפשר להכין פאזל מאיור או ממפה. הרכבת הפאזל יכולה להיעשות ברמות קושי שונות. למשל, מעבר לכל חלק אפשר לרשום מספר או שאלה שהתשובה עליה מצויה על הלוח.

ציר זמן:
כדאי להכין על פלקט גדול בכיתה ציר זמן הכולל את האירועים העיקריים מבריאת העולם ועד ימינו. בתוך הציר הזה יש למקם את אירועי ספר יהושע. פלקט כזה יאפשר לחזק אצל התלמידים את הפרספקטיבה של הזמן, שבה הם מתקשים.
באמצעות ציר הזמן אפשר לחזק את ההבנה של יחסי סיבה ותוצאה ולהיעזר בו גם לסידור ברצף.


סידור ברצף:
אחת ממיומנויות הבנת הנקרא היא סידור אירועים לפי רצף זמן או לפי רצף לוגי. אפשר להיעזר בה לבדיקת ההבנה ולחזרה.
• סדרת איורים המתארים את האירועים לפי שלבים. מערבבים את האיורים ומבקשים מהתלמידים לנסח כותרת לכל איור או לבחור כותרת מתוך רשימה נתונה. אחר כך הם יסדרו את האיורים על פי רצף התרחשותם של האירועים המתוארים בהם.
• סדרת משפטים. במקום איורים אפשר לנסח משפטים אחדים ולרשום אותם על כרטיסים. התלמידים יסדרום לפי רצף כנ"ל, או יתאימו מספרים למשפטים ברצף הנכון.
• בחירת פסוקים. אפשר להציע לתלמידים לבחור משפטים מרכזיים מהכתוב או חלקי פסוקים שנאמרו בפרק. לאחר שאוספים חמישה-שישה משפטים כאלה מסדרים אותם התלמידים לפי רצף ההתרחשות.
• מוקדם ומאוחר. אפשר לשלוף אירוע אחד, פסוק או חלק ממנו כנקודת מוצא. אחר כך מגישים לתלמידים רשימת אירועים. על התלמידים לסמן ליד כל אירוע אם התרחש לפני האירוע הנבחר או לאחריו.
• הכנת פעילות רצפית. תלמידים יכולים לחבר בעצמם פעילות של סידור ברצף ולאפשר לתלמידים אחרים לבצע את המשימה.

תרשים זרימה:
תרשים זרימה משמש ככלי עזר לקידום הבנת הנקרא. זהו סרטוט בקווים כלליים, תיאור גרפי המבטא מערכות יחסים בין אירועים ורעיונות, ויכול להמחיש מבנה של עצם, של תכנית או של תהליך. למעשה ניתן לתאר בתרשים זרימה כל התנסות לימודית, למשל רצף של אירועים היסטוריים שהביאו לתוצאה מסוימת, או שלבים בסיפור. מטרת התרשים יכולה להיות להציג את מפת הפרק, את ההתחלה והסיום, את האירועים המרכזיים שבו, או את הפרטים הדרושים כדי להגיע לסיכום. החצים מסמנים את ההתפתחות (מלמעלה למטה ולצדדים), ואת הקשר שבין הפרטים. הרצף בתרשים זרימה יכול להיות כרונולוגי, סיבתי, גורם מארגן או אמצעי להבחנה בין פרט וכלל. כך ניתן ליצור תמונה מארגנת של השתלשלות האירועים באמצעות תרשים.
אפשר להיעזר בתרשים זרימה כפתיחה ליחידת לימוד, כחזרה על הפרק או כהתבוננות בו מזווית ראייה אחרת. למשל, אפשר להציג לתלמידים רשימת אירועים שאירעו בפרק, ולבקשם לסדרם בתרשים זרימה לפי רצף של סיבה ותוצאה או לפי רצף כרונולוגי. לעתים הרצף הסיבתי מוביל להדגמת נגזרות אפשריות לגורמים משתנים, ולעתים הוא זהה לרצף הכרונולוגי. עוד אפשר להראות ולהשוות בתרשים זרימה התפצלות של התנהגויות ותגובות המובילות לתוצאות שונות.
דוגמאות לשימוש בתרשים זרימה ראה בפרקים ב', ו', ח', ט', י"ז וכ'. המורים יוכלו לחבר כדוגמתם גם לפרקים אחרים. אפשר להשאיר בתרשים רק חלק מהמילים ומהמשפטים ולבקש מהתלמידים להשלים את החסר.

פעילות בחומרים:
פעילות בחומרים עשויה להעשיר את הלמידה ולהפוך אותה לחווייתית. הפעילות מסייעת להפנמת החומר ומקילה על התלמידים לזכרו. יש לשקול ולתכנן באילו פרקים ובאיזה שלב של הלמידה לשלב את הפעילות.
• רצוי להכין בכיתה פינת יצירה, שבה יהיו חומרים למיניהם, שבאמצעותם יוכלו התלמידים ליצור לפי החומר הנלמד, למשל: קלקר, צבעים, קרטון, חומר חרסיתי (חימר), פלסטלינה, ניירות, עיתונים, גבס, שאריות בדים, דבק, מסכות ופריטי לבוש שונים.
• אפשר ליצור תבליטים ותחריטים ולבנות דמויות וחפצים מחומרים שונים. למשל: הכנת תבליט של מפת הארץ, בניית חומה, עיצוב הים הגדול, הכנת אביזרים כמו אלה שבהם השתמשו הגבעונים.
• אפשר להציע לתלמידים לצייר ולהביע את התרשמותם המיידית מהסיפור, כשהרושם עדיין טרי. את התוצרים תולים לפי הסדר הכרונולוגי של ההתרחשויות ומוסיפים להם פסוקים מתאימים.

דרמה יוצרת:
בספר יהושע אירועים מרתקים שניתן להמחיזם. הפעלה בדרמה היא אמצעי יעיל לקרב את התלמידים אל הטקסט. לדרמה יוצרת יש כוח דידקטי רב, מכיוון שהיא משלבת כישורי אוריינות וכישורי חשיבה רבים. היא מאפשרת לתלמידים למלא פערים, להוסיף מדמיונם על המסופר ולהביע את רגשותיהם. במשחק דרמטי אפשר לאלתר ולפעול ספונטנית. האלתור מאפשר לתלמידים לבטא את התרשמותם ולתת פרשנות אישית משלהם לטקסט. כך יגבר העניין אצל התלמידים וילווה במעורבות אישית.
דרך ההפעלה. מציעים לתלמידים לדמיין את מצבן של הנפשות הפועלות או אף של עם ישראל כולו במהלך אירוע המתואר בפרק או ביחידת הלימוד, לתארו בתנועה ובמלל נלווה ולהציגו בזוגות או בקבוצות. למשל:
• אנו נמצאים עם בני ישראל וחווים את מעבר הירדן בחרבה; עוברים לעברו המערבי של הירדן ומרגישים בכפות רגלינו את אדמת הארץ שהובטחה לאבותינו ולנו.
• שני תלמידים מתחפשים למרגלים ששלח יהושע ליריחו. המרגלים נתונים בסכנת חיים. הם עלולים להיתפס על ידי שליחי מלך יריחו. ברגע האחרון הם מצליחים להינצל בעזרת רחב. הם חוזרים ליהושע ומספרים לו את קורותיהם.

המחזה:
לא תמיד מתבטא המשחק הדרמטי בהצגה ספונטנית. לעתים תלמידים רוצים לתכנן את משחקם ולערוך חזרות לפני הופעתם. אין הכוונה להפוך את השיעור למחזה, אלא להמחיז קטעים מן הפרק. לפני ההמחזה אפשר לדון עם התלמידים בשאלה כיצד להמחיז את האירוע כגון: הכניסות והמיקום של הנפשות הפועלות, נימת הדיבור שיש לנקוט, ותנועות הגוף שילוו את האמירות. אפשר גם להציע לתלמידים להכין תפאורה ותלבושות מתאימות.
ההמחזה עשויה להשתלב עם הבעה בכתב. ניתן לעודד את התלמידים לחבר את הטקסטים שיאמרו במהלך ההמחזה ולהעלותם תחילה על הכתב.

תיאטרון בובות:
אחד מאמצעי העזר להמחשת לימוד התנ"ך בחינוך תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הוא תיאטרון הבובות. באמצעות הבובות יכולים התלמידים ליצור קשר עם זולתם, לבטא בחופשיות את רגשותיהם.
הבחירה בתיאטרון בובות להמחזת אירועים תנ"כיים מסייעת להכניס את התלמידים אל עולם חדש, עולמן של הבובות, ודרכו להבין סיטואציות מורכבות ולבחון סיטואציה נתונה מנקודות מבט שונות. אפשר להתאים את סוג הבובות וחומרים לכל קבוצת תלמידים מבחינת היכולת המוטורית ומבחינת אופי ההפעלה של הבובות. התלמידים יכולים לצייר את הדמויות על בריסטול, ולהצמידן למקל (בובת מקל) ולנהל בעזרתן דו-שיח בין שתי דמויות מן הסיפור. למשל שיחות בין יהושע למרגלים, בין המרגלים, בין הגבעונים, בין מלכי כנען. אפשר להניח רשמקול בקרבת התלמידים ולהקליט את דבריהם. הקלטה כזו מאפשרת להאזין לדברי כל התלמידים ולהסביר דברים שלא הובנו כראוי.

מסכות:
פעילות דרמטית אחרת יכולה להיעשות באמצעות מסכות ניידות. מסכות אלה אינן נקשרות לראש, אלא מוחזקות ביד מול הפנים על גבי מקל ועל כן ניתנות להחלפה בן רגע. מסכות מן הסוג הזה אינן מכסות את כל שטח הפנים. לכן קל לנשום בהן, וקל לדבר ולהישמע בלי קושי. הן מאפשרות לעבור במהירות מדמות אחת לדמות אחרת. המסכות האלה נוחות מאוד לקריאה קולית דרמטית של הטקסט התנ"כי.
את המסכות הניידות ניתן להפוך למסכות רגילות, על ידי הצמדת גומי לשני צדי המסכה. במקרה כזה, משתחררות שתי הידיים של השחקן לצורכי תנועה והבעה. כך אפשר, למשל, "להזמין" אחת או יותר מהדמויות לבוא לכיתה, לשוחח עם התלמידים ולענות על שאלותיהם.

הבעה בתנועה:
כמו דרמה יוצרת, גם התנועה יכולה לשמש כלי עזר במפגש עם הטקסט התנ"כי. בעודו נע דרך הסיפור בעקבות יהושע והדמויות האחרות, נעשים האירועים מוחשיים ואמיתיים בעיניו של התלמיד, והערכים העולים מהם נעשים רלוונטיים בעבורו. אירועים שבהם הפעולה מרובה, ובספר יהושע מרובים האירועים מסוג זה, ניתן לתארם באמצעות תנועה. פעילות חושית-מוטורית היא חלופה או תוספת ראויה במקרים שבהם מוגבלויות הקריאה הן מחסום.
התלמידים יתארו בפנטומימה ובמימיקה, בהבעות פנים ובתנועות גוף בלא מילים • אירועים, מצבים ורגשות העולים מן הטקסט. למשל: תנועות המרגלים ביריחו, המים הנעמדים נד אחד וכיבוש יריחו.
אפשר לשוחח עם התלמידים על הדרך שבה שפת הגוף, הבעות פנים, מבטים ותנועות משדרים רגשות ומעבירים מסר. השיחה תלווה בהדגמה ובתרגול הבעות פנים המשדרות מסר ומשקפות רגשות. לאחר הפעילות בתנועה יוכלו התלמידים לדווח על מה שביקשו להביע, ועל התחושות שעלו בהם במהלך הפעילות.

חידונים:
המורה והתלמידים יחד יכולים להכין חידון על פרק או על פרקים אחדים. באמצעות החידון אפשר לבדוק בקיאות בחומר, ולשאול שאלות מסוג: מי אמר למי? באיזה עניין נאמר? מה כתוב במקום? שמות מקומות והשלמת פסוקים. אפשר לערוך תחרות בין התלמידים כפרטים או בין שתיים-שלוש קבוצות של תלמידים.

כרטיסי נושאים:
במהלך הלימוד אפשר לעודד את התלמידים לאסוף ולרכז בפינת התנ"ך כרטיסים, איורים ויצירות מפרי ידם לפי נושאים, ולרכזם באלבומים או בקופסאות שיוכנו מראש למטרה זו.
נושאים לדוגמה: דמויות מרכזיות (יהושע, פנחס, אלעזר, רחב, כלב), מקומות מיוחדים ומה שהתרחש בהם, ביטויים מיוחדים - פירושם ובאיזה הקשר נאמרו; מלחמות הכיבוש - במי נלחמו ומה היו התוצאות; חלוקת הנחלות - חלוקה, גורל, שניים וחצי השבטים; קיום מצוות ומנהגים; קיום הבטחות (בנות צלופחד, ערי מקלט, מתן חברון לכלב, מתן עבר הירדן לשניים וחצי השבטים).

חזרות:
החזרות הן חלק בלתי נפרד מהלמידה. הן נועדו:
• ליצור לתלמידים תמונה של המשכיות ורצף בין האירועים.
• לסייע להם לזכור את התכנים.
• להקל עליהם להבין את משמעויות הכתוב.
החזרות יהיו קצרות ומגוונות ככל האפשר, כשבכל חזרה יתווסף חידוש כלשהו בהעמקה בכתוב, בפירוש נוסף או במדרש חז"ל. אחת הדרכים לחזור על החומר היא באמצעות משחק שאלות.
משחק שאלות. אפשר לגוון את החזרה והשינון של יחידת לימוד או של הספר כולו על ידי הכנת כרטיסים בצבעים. בצבע אחד יירשמו השאלות, ובצבע האחר - התשובות המתאימות. השאלות יהיו בנושאים מגוונים: מידע, הנמקה, מובאות, שמות של מקומות, ביטוייים ופירושים.
הכרטיסים יחולקו לשתי קבוצות. תלמיד מקבוצה א' יקרא בקול שאלה והתלמידים מקבוצה ב' יענו (מותר לחברי הקבוצה להתייעץ ביניהם). אם ענו נכון כרטיס השאלה עובר לרשותם. אחר כך מתחלפות הקבוצות. הקבוצה שזוכה במרב כרטיסי השאלות היא המנצחת.
לאחר שהתלמידים יכירו את השאלות אפשר להעלות את הרמה, ולבקשם לנסח שאלה לתשובה נתונה. גיוון זה עשוי לתרום ללימוד הלשון וליכולת לנסח שאלות. להלן דוגמאות לדפי חזרה לספר כולו.

דפי חזרה:
מספרים ומשפטים

התאימו את המספרים שבעיגול למשפטים שלפניכם.
• מספר המרגלים ששלח יהושע לרגל את הארץ.
• מספר האבנים שהוקמו בירדן ובגלגל.
• מספר השבטים בעבר הירדן המזרחי.
• מספר השבטים בעבר הירדן המערבי.
• מספר הפעמים שהקיפו בני ישראל את יריחו בכל יום.
• מספר הפעמים שהקיפו בני ישראל את יריחו בשבת.
• מספר בני ישראל שהרגו אנשי העי במלחמתם הראשונה.
• מספר בנות צלופחד.
• מספר ערי המקלט בשני עברי הירדן.
• מספר השנים שחי יהושע.



מי אני? מי אנו?

• עברנו חלוצים לפני בני ישראל.
• נשלחנו לרגל את הארץ.
• שיקרתי כדי להציל שני אנשים.
• התגליתי כשבידי חרב שלופה.
• קיבלתי לנחלה את עיר הענקים.
• לקחתי מהחרם ונסקלתי.
• לא היו לי בנים כי אם חמש בנות.
• קיבלנו נחלה בארץ אף על פי שנשים אנו.
• לא קיבלנו נחלה בין שבטי ישראל.
• התלוננו שהנחלה אינה מספיקה לנו.

סידור ברצף:
סדרו את המאורעות לפי סדר התרחשותם:
• מעבר הירדן;
• חלוקת הארץ לנחלות;
• כיבוש העי;
• כיבוש יריחו;
• חטא עכן;
• בניית המזבח בעבר הירדן המזרחי;
• פסח בגלגל;
• מות יהושע;
• מעשה המרמה של הגבעונים;
• המרגלים בבית רחב;
• בניית מזבח בהר עיבל.

התבוננות באיורים:
מה מזכירים לכם האיורים הבאים (האיורים יהיו מסודרים לפי סדר הפרקים):
רשימת איורים:
• ספר תורה;
• חומה, חלון וחוט שני;
• המים נעצרים ונותר מקום יבש למעבר;
• אבנים לזיכרון;
• מצות ויין;
• חרבות צורים;
• שופר ועליו הספרה 7;
• השלל: מאתים שקלים והאדרת;
• האורב;
• לחם ניקודים, נעלים בלות, נאדות יין מבוקעים;
• חוטב עצים ושואב מים;
• שמש וירח;
• מפת הנחלות;
• אישה נופלת מהחמור;
• בתים ושלט שעליו כתוב "מקלט";
• מזבח שעליו כתוב "עד הוא בינינו וביניכם".