פרק י': "שמש בגבעון דום" - מלחמת מלכי הדרום


נושאי הפרק:
• אדוני צדק מלך ירושלים ובעלי בריתו צרים על גבעון - א-ז
• דברי ה' ליהושע - ח-יא
• שירת יהושע על ישועת ה' - יב-יד
• הניצחון על חמשת המלכים - טו-כז
• הכיבושים בדרום - כח-מג

מטרות:
התלמידים:
יידעו את תוכן הפרק בתמצית, על פי נושאיו המרכזיים.
יכירו במחויבות של יהושע כלפי הגבעונים עקב מכריתת הברית.
יבינו מדוע ביקש יהושע להאריך את היום - "שמש בגבעון דום".
יעריכו את גודל הנסים שאירעו לעם ישראל במלחמה זו.

קשיים:
ייתכן קושי בקריאת מפה עקב קשיים אחרים של התלמידים כגון התמצאות במרחב, שליטה בכיוונים וכושר הפשטה.

דפי העבודה לתלמידים:
השאלות בדפי העבודה יינתנו לאחר לימוד הפרק כחזרה על הנלמד או כשיעורי בית. אין קושי מיוחד בשאלות, והן יסייעו לתלמידים לחזור על הפרק. לתלמידים מתקשים אפשר לתת רק חלק מן השאלות ולהציע שתי תשובות לכל שאלה.
על שאלת ההשוואה עם ספר שמות רצוי לדון תחילה בכיתה. התלמידים ייזכרו בלי קושי במכת הברד, וכך נקשור פעם נוספת את התורה לספר יהושע.
לפעילות לפסוק "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעון דּום, וְיָרֵח, בְּעֵמֶק אַיָּלון" כדאי להקדיש זמן. רצוי שהתלמידים יזכרו פסוק זה בעל פה.


עיון בפרק

הרקע הצבאי:
פרק י' שבספר יהושע כולל תיאור של כיבוש דרום הארץ.
תיאור מפת המלחמה ברגע זה מראה, כי ישראל שולטים על כיס הכולל את המחצית הדרומית של הירדן, בין ים כינרת לים המלח, ובצד מערב הם הצליחו להגיע עד גב ההר, כמחצית הדרך שבין הירדן לים התיכון. כיס זה מפריד בין מלכי הצפון למלכי הדרום ומאפשר ליהושע לכבוש תחילה את הדרום ואחר כך את מלכי הצפון.
הגבעונים, הנמצאים קצת דרומה לבית אל ולעי, קרובים לקו הכיבוש הישראלי, והם נכנעים ומבקשים לכרות אתם ברית. פעולה זו מפחידה מאוד את יושבי הארץ, שכן ברית נפרדת של ערים עם ישראל תחליש את יכולת הלחימה של יושבי כנען. מסיבה זו נוצרת קואליציה של ערים היוצאות למלחמה - לא על יהושע, אלא על יושבי גבעון.
בפרק י' שבספר יהושע מתוארת המלחמה שהכריזו מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון על העיר גבעון. ערים אלה נמצאות מדרום לשטח הכיבוש הישראלי.
בפרק זה נלמד על המלחמה שהכריזו מלכי חמשת הערים האלה על גבעון ועל העזרה שהושיט להם יהושע. אבל לא המלחמה תהיה נושא עיוננו, אלא נס שהתרחש בזמן המלחמה הזאת.
נקרא תחילה את תיאור המלחמה בפרק י' של ספר יהושע:
וַיִּשְׁלַח אֲדנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶל הוהָם מֶלֶךְ חֶבְרון וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶך ְיַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶך ְעֶגְלון לֵאמר:
"עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי, וְנַכֶּה אֶת גִּבְעון, כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהושֻׁעַ, וְאֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל." וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמרִי: מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, מֶלֶךְ חֶבְרון, מֶלֶךְ יַרְמוּת, מֶלֶךְ לָכִישׁ, מֶלֶךְ עֶגְלון - הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם. וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעון וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעון אֶל יְהושֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמר: "אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיך. עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה, וְהושִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ, כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמרִי ישְׁבֵי הָהָר." וַיַּעַל יְהושֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל, הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּו, וְכל גִּבּורֵי הֶחָיִל. (י', ג-ז)

יהושע נדרש עכשיו לממש את הברית שכרת עם הגבעונים. מלכי האמורי יוצאים למלחמה נגד גבעון, והם פונים בלי היסוס ליהושע:
" אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיך."

ואמנם יהושע, הנמצא בגלגל, עולה במסע מלחמה מהיר מגלגל לגבעון. גלגל נמצאת ליד הירדן, וגבעון נמצאת צפונית לירושלים. במסע לילי ארוך יהושע מוליך את צבאו עשרים קילומטר בדרך הרים קשה ובעלייה תלולה של 1000 מטרים. עם שחר, כנראה, יהושע מתקיף את המלכים.
ההתקפה של יהושע מצליחה, ומלכי האמורי נסוגים לצד מערב, לכיוון בית חורון. הנסיגה הופכת להיות מנוסה מבוהלת. וכך מתארים הפסוקים את הקרב:
" וַיָּבא אֲלֵיהֶם יְהושֻׁעַ פִּתְאם. כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל. וַיְהֻמֵּם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכֵּם מַכָּה גְדולָה בְּגִבְעון, וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית-חורן, וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה, וְעַד מַקֵּדָה." (י', ט-י)

עד כאן תיאור הקרב עם חמשת המלכים.

"שמש בגבעון דום"
וכך נאמר בהמשך לתיאור הקרב:
" אָז יְדַבֵּר יְהושֻׁעַ לַה', בְּיום תֵּת ה' אֶת הָאֱמרִי, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעון דּום, וְיָרֵח, בְּעֵמֶק אַיָּלון." יג וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקּם גּוי איְבָיו. הֲלא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר." (י', יב-יג)

יהושע רודף אחרי מלכי האמורי. השעה מתאחרת, ויהושע חושש שלא יספיק לסיים את הקרב עד חשכה. בחושך יוכלו חיילי האמורי לברוח, ומכיוון שהם מכירים את השטח טוב יותר מבני ישראל, לא יוכל יהושע לנצל את הניצחון ולהשמיד את צבא האמורי. יהושע צריך עוד כמה שעות-אור. ועל כן הוא מצווה:
"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעון דּום, וְיָרֵח, בְּעֵמֶק אַיָּלון."
והפסוק ממשיך:
וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקּם גּוי איְבָיו. ... וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלא אָץ לָבוא כְּיום תָּמִים. יד וְלא הָיָה כַּיּום הַהוּא, לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמעַ ה' בְּקול אִישׁ: כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. (י', יג-יד)

מה קרה כאן? אנו קוראים "ויעמד השמש בחצי השמים, ולא אץ לבוא כיום תמים". השמש נעצרת בחצי השמים. כאשר השמש בחצי השמים, השעה היא 12 בצהריים. ומה פירוש ההמשך, "ולא אץ לבוא כיום תמים"? "אץ לבוא" פירושו מיהר לשקוע. השמש איחר לשקוע, האיחור נמשך כיום שלם. כמה שעות היה פיגור זה? ובכלל: כמה זמן נמשך היום הזה, שבו עצר יהושע את השמש?

הדיון בתלמוד:
שלושה אמוראים בתלמוד הבבלי פירשו פסוקים אלה במסכת עבודה זרה, דף כה. ואנו נסתפק בפירוש הראשון:
רבי יהושע בן לוי מפרש, כי בסך הכול השמש עמד במקומו "יום תמים" - 12 שעות. וכך הוא מפרש את הפסוק: "ויעמד בחצי השמים":
השמש נע 6 שעות, מזריחה ועד לחצי השמים, ונעצר. בחצי השמים נעצר השמש ל-6 שעות. אחרי 6 שעות המשיך השמש לנוע למערב. מסלול זה נמשך כרגיל, 6 שעות. ושוב, בהגיע השמש לצד מערב, נעצר ל-6 שעות נוספות, בהתאם לפסוק "ולא אץ לבוא", לא מיהר לשקוע, ואחר כך שקע. לפי הפירוש הזה של רבי יהושע בן לוי, נמשך היום הזה 24 שעות במקום 12 שעות של יום רגיל.

רבי יהושע מבין את הנס כפשוטו: יהושע עצר את השמש ואת הירח במקומם, כדי להספיק לסיים את הקרב. הפירוש לפסוק הוא פירוש צבאי: יהושע רצה לסיים את המלחמה לפני הלילה, כדי שחיילי האמורי לא יוכלו לברוח בחסות החשכה.

פירוש פרקי דרבי אליעזר:
אבל יש פירוש אחר למעשהו של יהושע. פירוש זה נמצא בספר "פרקי דרבי אליעזר", ספר דרשות קדום, שיש בו אגדות על התורה. שם מובא הסבר זה לנס יהושע:
כשבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל, והגיע ערב שבת, וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת... מה עשה יהושע? פשט את ידו לאור השמש ולאור הירח, והזכיר עליהם את השם, ועמד כל אחד ואחד במקומו שישה ושלושים שעות, עד מוצאי שבת... וראו כל מלכי ארץ ותמהו, שלא היה כמוהו מיום שנברא העולם, שנאמר "ולא היה כיום ההוא" (פרקי דרבי אליעזר נא).

לפי מדרש אגדה זה, כל הנס היה כדי למנוע חילול שבת. זהו בוודאי פירוש מיוחד ומקורי, שהרי כיבוש העיר יריחו היה - כפי שלמדנו - בשבת, ושם לא עשה יהושע כל נס! המעניין בפירוש זה הוא שבעל הפירוש אינו רואה צורך להסביר את הנס בנימוקים צבאיים. די לו בכך שיהושע רוצה למנוע חילול שבת כדי לעשות נס, וזאת בשעה שמותר לחלל שבת בשביל מלחמה זו.
הפירוש של פרקי דרבי אליעזר, כמו פירושיהם של שלושת החכמים מן התלמוד הבבלי, מסכים עם עיקרון אחד: הנס היה שינוי חוקי הטבע, ותפקידו היה להקל על ישראל: או להקל עליהם את הניצחון במלחמה או למנוע מהם חילול שבת במלחמה.


היבטים דידקטיים: מלחמת מלכי הדרום

שלבי ההוראה

פתיחה ורקע:
בפרק זה מסופר על מלחמת יהושע במלכי הדרום וכיבוש דרום הארץ. אדוני צדק מלך ירושלים ובעלי בריתו מתכוננים למלחמה בגבעון מפני שכרתו ברית עם ישראל.
יהושע נאמן לברית שכרת עם הגבעונים ויוצא למלחמה כדי להושיעם.
ה' עושה לישראל נס שלא היה כמותו מעולם.
לאחר הניצחון על חמשת המלכים באו ניצחונות נוספים בכיבוש הארץ.

התבוננות במפה ובתצלומים:
התלמידים ימצאו במפה את גבעון, את עמק איילון ואת מעלה בית חורון. גם אם עדיין אינם שולטים במיומנות זו, חשוב שיראו במידת תפיסתם את מיקומם של המקומות שעליהם מסופר בפרק.
אפשר לתת לתלמידים מפה אילמת של כיבושי יהושע בדרום, ולבקש מהם לסמן את שמות הערים שנכבשו. זאת, על פי מפה גדולה שבה מסומנים המקומות. הערים הללו נמצאות באזור הרי יהודה ובמישור החוף. כדאי להסביר שכמעט כל אחת מערי כנען הייתה מדינה עם מושל משלה.
אפשר להראות לתלמידים תצלומים מן המקומות הללו כפי שהם נראים בימינו, ובכך ליצור קשר בין הווה לעבר.

קריאה וקריאה בתפקידים:
קריאת הפסוקים הנבחרים או השכתוב בהתאם לרמת הכיתה. אפשר גם לספר את תוכן הפרק או חלקים ממנו, לנהל דיון ואחר כך להמשיך בקריאה ובהקניית התוכן.
בקריאה חוזרת אפשר לקרוא מהכתוב את השיחה בין יהושע לגבעונים. אחד התלמידים יקרא בהטעמה את דברי יהושע ותלמידים אחרים יקראו את דברי הגבעונים. אפשר גם לקרוא את השיחה בין הזקנים לבני ישראל.

נקודות לשיחה ולדיון:
עד עתה נלחמו בני ישראל בערים שהיו אמנם מבוצרות, אך מבודדות. עתה הם צריכים להילחם בכמה מלכים שכרתו ביניהם ברית, והם יוצאים בכוחות משותפים למלחמה.
בפרק ה', א שמענו: "וימס לבבם ולא היה בם כוח מפני בני ישראל". והנה עתה הם מתארגנים למלחמה. מה גרם לשינוי? התלמידים יעלו השערות, כמו למש,ל המפלה במלחמת העי הראשונה הוכיחה שעם ישראל אינו בלתי מנוצח. -
באיזו סכנה היו בני ישראל שרויים?
אדוני צדק הזמין את מלכי האמורי להתייעצות. מה הוא אמר להם? אולי הזכיר את גורלן של הערים יריחו והעי שבני ישראל ניצחו. אילו אפשרויות הוא העלה בפני המלכים: מלחמה נפרדת, מלחמה משותפת, כניעה. מדוע היה כדאי להם להתאחד? מדוע החליטו להילחם תחילה בגבעון ולא בבני ישראל?
תגובת הגבעונים להתקפה נגדם. מה הם יכלו לעשות? להפר את הברית עם בני ישראל ולהצטרף למלכי האמורי, או לשמור על הברית ולבקש את עזרת בני ישראל. התלמידים יסבירו את החלטתם של הגבעונים.
החלטתו של יהושע להמשיך במלחמה אף על פי שהלילה כבר התקרב. מדוע לא רצה להפסיק? מדוע ביקש לעצור את השמש?


הצעות לפעילויות

השלמת פסוקים כאמצעי חזרה:
אפשר לכתוב על כרטיסים חלקי פסוקים ולהציע לתלמידים לקרוא את הכרטיסים, לחברם וכך למצוא את הפסוק השלם. הצעת פסוקים להשלמה: אל תרף ידיך; ויבוא אליהם יהושע פתאום; שמש בגבעון דום; ויעמוד השמש בחצי; לא חרץ לבני ישראל. אפשר להמשיך בהשלמת פסוקים גם בפרקים האחרים ולהכין מאגר של פסוקים נבחרים.

פעילות יצירתית:
אדוני צדק יושב בישיבה עם יועציו והם דנים במצב. הם פוחדים מבני ישראל. מה הם אומרים? איך הם מגיעים להחלטה להילחם בגבעון?

הבעה בכתב:
אדוני צדק מלך ירושלים מזעיק את ארבעת המלכים לכרות ברית כדי להילחם בישראל.
התלמידים יחברו מכתב ששלח אדוני צדק אל המלכים בידי שליח. במכתב הוא מציע להם לצאת למלחמה בגבעון. איך הוא מסביר את הצעתו?

ציור:
התלמידים יציירו ציור שכותרתו תהיה:
"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעון דּום, וְיָרֵח בְּעֵמֶק אַיָּלון."
הם יעתיקו את הפסוק ויעטרו אותו או יקיפו אותו במסגרת בולטת.
אחר כך ידגימו את הפסוק הנ"ל בתנועה קפואה כמו בתמונה: יהושע מטה את הכידון והשמש והירח נשארים נטועים במקומם.