נושאי הפרק: הנס מתרחש: מי הירדן נעצרים והעם עובר - יד-יז קשיים: מטרות:
התלמידים:
יידעו את סדר ההעברה של העם את הירדן ומקומו של הארון.
יעריכו את גודל הנס של מעבר הירדן. יבינו את ההשפעה שהייתה לנס על מעמדו של יהושע בעיני העם. יידעו להבחין בין נס קריעת ים סוף למעבר הירדן. שלבי ההוראה: דפי העבודה לתלמידים: הפעילות בתנועה ניתנת להיעשות בלוויית מוזיקה. אין צורך להדגים את תנועת זרימת המים, אלא לכוון את התלמידים להיזכר במראות ובתמונות של מים זורמים, ואחר כך להביע בתנועה חופשית את הדרך שבה הם חשים את המים. |
פרק ג מתאר את כניסתם של בני ישראל לארץ. בלימוד הפרק נעמוד על המיוחד בכניסת ישראל לארץ: הם אינם נכנסים לארץ כמו שיהודים עולים היום לארץ ישראל. הם נכנסים כאשר ניסים מלווים אותם בכניסתם: הירדן נעצר, המים מפסיקים לזרום, ובני ישראל עובדים את הירדן ביבשה, בדיוק כמו שאבותיהם עברו את ים סוף ביבשה. גם כאן מפה תסייע להבין את תיאור הכניסה לארץ. האויב הוכה מבחינה מורלית, אבל יש צורך לחזק את ישראל. בדיוק לפני המלחמה הקשה העומדת מולם התחלפו המנהיגים. האם יוכל יהושע להנהיג את העם ולהנחיל לישראל את ארצו? כדי לאמץ את רוחו של עם ישראל משלים ה' את הדרוש כדי להביא אותו לאמונה בכוחו של יהושע: |
"ויאמר ה' אל יהושע: היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל, אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך." (ג: ז) |
ה' מגדל את יהושע, והכניסה לארץ נעשית בדרך נסית, המראה לישראל את כוחו של יהושע בהשוואה לכוחו של משה.
כניסה לארץ בדרך נס: |
"ועתה, קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל, איש אחד איש אחד לשבט. והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון ה', אדון כל הארץ, במי הירדן, מי הירדן יכרתון, המים הירדים מלמעלה, ויעמדו נד אחד." (ג: יב-יג)
|
יהושע לוקח שנים עשר איש, איש אחד מכל שבט. גם משה לקח שנים עשר איש, איש מכל שבט. האנשים שלקח משה הביאו את דיבת הארץ רעה, וגרמו לייאוש בין בני ישראל. האנשים שבחר יהושע יהיו הראשונים שיעברו את הירדן. הם ייקחו שתים עשרה אבנים מתוך הירדן, עדות לדורות הבאים, כפי שנלמד בפרק הבא: "למען תהיה זאת אות בקרבכם, כי ישאלון בניכם מחר לאמר: מה האבנים האלה לכם? ואמרתם להם: אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ה', בעברו בירדן נכרתו מי הירדן. והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם." (ד: ו-ז) כניסת ישראל לארץ הייתה בדרך נס הדומה לנס יציאת מצרים: מי הירדן נבקעו, והעם עבר את הירדן ביבשה: "וכבוא נשאי הארון עד הירדן, ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים, והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר. ויעמדו המים הירדים מלמעלה, קמו נד אחד, הרחק מאד מאדם העיר אשר מצד צרתן. והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו. והעם עברו נגד יריחו. ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן הכן, וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן." (ג: טו-יז) הנס קרה. הירדן מלא מים רבים, כפי שהוא בימי ניסן, בסוף החורף. מי הגשמים הזורמים לירדן ושלג החרמון המתחיל להתמוסס ממלאים את הירדן מים. הירדן עובר במקום שבו היה ים סיבכי - הלא הוא ים החולה. אלא שהיום יש מעט מים בים החולה. האגם יובש, והאדמה הפכה להיות אדמה חקלאית. הירדן ממשיך לים כינרת, הוא ימה של טבריה, ומשם לים המלח. גם כמות המים הזורמים בירדן קטנה היום: חלק גדול מן המים נשאבים ומוזרמים במוביל הארצי, כדי להשקות אזורים חסרי מים בדרום הארץ. באותם הימים היה הירדן מלא על כל גדותיו. מחסום מים רחב עמד בפני ישראל. הראשונים שנכנסו למים היו הכוהנים. כשטבלו הכוהנים את רגליהם במים, המים נעצרו במרחק של כ- 30 ק"מ מצפון ליריחו, ליד אדם העיר, הלא היא תל-דמיה שבימינו, ליד גשר אדם המשמש מעבר לירדן גם בימינו. המים היורדים לכיוון ים המלח זרמו עד שאפיק הירדן התייבש, והעם עבר את הירדן ביבשה, כמו אבותיהם 40 שנה קודם לכן, בצאתם ממצרים. איזה מחזה מרהיב! הכוהנים וארון ברית ה' עומדים בתוך אפיק הירדן. הם כמו עומדים לעצור את המים, ובצדם עוברים המוני בני ישראל את אפיק הירדן היבש. הארון עומד וממתין עד שאחרון בני ישראל יעבור את הירדן, ורק אחר כך יעזבו הכוהנים והארון את מקומם ויעברו גם הם לארץ ישראל. עתה ישראל בטוחים במנהיגם: |
"ביום ההוא גדל ה' את יהושע בעיני כל ישראל, ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו." (ד: יד)
|
נקרא את תיאור סיום מעבר בני ישראל את הירדן, כפי שהוא בפרק ד': |
"טו וַיּאמֶר ה' אֶל יְהושֻׁעַ לֵאמר: טז "צַוֵּה אֶת הַכּהֲנִים, נשְׂאֵי אֲרון הָעֵדוּת, וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן. יז וַיְצַו יְהושֻׁעַ אֶת הַכּהֲנִים לֵאמר: "עֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן." יח וַיְהִי כַּעֲלות הַכּהֲנִים נשְׂאֵי אֲרון בְּרִית ה' מִתּוךְ הַיַּרְדֵּן, נִתְּקוּ כַּפּות רַגְלֵי הַכּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה; וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקומָם, וַיֵּלְכוּ כִתְמול שִׁלְשׁום עַל כָּל גְּדותָיו. יט וְהָעָם, עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן, בֶּעָשׂור לַחדֶשׁ הָרִאשׁון. וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל, בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחו. (ד: טו-יט)
|
קריאה: התבוננות במפה: נקודות לשיחה: • השוואה בין קריעת ים סוף לבין חציית הירדן. משה בקע את מי ים סוף לעומת הנס שנעשה על ידי ארון הברית אשר נישא בידי הכוהנים. בים סוף רדפו פרעה וחילו אחרי בני ישראל, ואילו במעבר הירדן לא רדף אחריהם איש ולא ניסה למנוע מהם לעבור את הירדן. בים סוף היו המים מימינם ומשמאלם. כאן עמדו המים נד אחד בצפון מימינם. בני ישראל לא ראו את הנד מפני שהיה הרחק מאוד ליד אדם העיר (גשר דמיה של היום). בקריעת ים סוף עברו בני ישראל בין חומות המים וראו אותן. קריעת ים-סוף הייתה תהליך ממושך, כל הלילה נשבה רוח קדים. ואילו הירדן נכרת בבת אחת כשכפות רגלי הכוהנים נגעו במים. • מדוע לא התקיפו הכנענים את בני ישראל בעת עוברם את הירדן? אולי הם פחדו כשראו את הנס. • מדוע מציין הכתוב שהירדן היה מלא על גדותיו? להראות את גודל הנס. כדאי לשלב את ההסבר בהדגמה על ידי איור שבו רואים את המים היורדים מלמעלה קמים נד אחד. ולהסביר שהמים שזרמו ירדו אל ים המלח, וכיוון שלא באו מים אחרים במקומם נשאר האפיק יבש למעבר בני ישראל. • איך התייחס העם אל יהושע לאחר הנס. מדוע? |
הבעה בכתב: שאו את ארון הברית; כנוח כפות רגלי הכוהנים; נד אחד; בחרבה. • התלמידים ידמיינו מה הרגישו בני ישראל לאחר שחצו את הירדן. אפשר להכין רשימת מילים שמתוכה יבחרו התלמידים את המילים המתאימות. למשל: שמחה, עצב, פחד, תחושת הקלה, רווחה, הודיה, ביטחון בה', חששות וכו'. את המילים הנבחרות ישלבו התלמידים במשפטים, או יכתבו קטע קצר המתאר רגשות בלי מילים מנחות. ציור: • אפשר להשוות בין נס קריעת ים סוף לנס כריתת מי הירדן, על ידי ציורים בשני דפים או בדף אחד המחולק לשניים. סידור תמונות ברצף: חיבור שאלות של בקיאות: מה כתוב במקום: לפני כן; המים ייעלמו, ואפשר יהיה לעבור את הירדן; ים המלח; מול יריחו. מחסן תשובות: מי הירדן יכרתון, נגד יריחו, מתמול שלשום, ים הערבה, מקצה שלושת ימים. משחק שולחן: דרמה יוצרת: לתכנון כדאי להקדים שיחת הכנה, כגון: מה לדעתכם, חשבו בני ישראל, איך הם הרגישו? האם הם דאגו או פחדו? מדוע? אולי הם נזכרו באירועים מן העבר, שאותם חוו או ששמעו עליהם? איך השפיעו עליהם הזיכרונות? בהמשך יציגו התלמידים את השיחה שהכינו. הבעה בתנועה ובצליל: פיסול: ההכנות לחציית הירדן: |