פרק ד': שתים-עשרה אבני זיכרון

עיון בפרק

פרשת שתים-עשרה אבני הזיכרון סבוכה למדי. הפרשה מצויה במקורות שונים, גם מספר אבני הזיכרון שהקים יהושע אינו ברור. בהוראת פרק ד' נתעלם מן הקשיים, ונסקור את הפרשה הכתובה בספר יהושע, בלי להשוותה למקורות אחרים.

בספר יהושע פרק ג' אנו שומעים כי יהושע מכין שנים-עשר אנשים. כאשר יהושע מצווה את העם להתכונן לעבור את הירדן, הוא אומר:
יב וְעַתָּה, קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ, מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל - אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.

מה צריכים אנשים אלה לעשות? על כך אנו קוראים בפרק ד':
וַיּאמֶר ה' אֶל יְהושֻׁעַ לֵאמר: "קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים-עָשָׂר אֲנָשִׁים - אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט. (יהושע ד', א-ב)

ובהמשך הפרק אנו קוראים כי יהושע אומר לאנשים שבחר:
ה ... "עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרון ה' אֱלהֵיכֶם, אֶל תּוךְ הַיַּרְדֵּן, וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמו, ... ו לְמַעַן תִּהְיֶה זאת אות בְּקִרְבְּכֶם. ... אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרון בְּרִית ה'. בְּעָבְרו בַּיַּרְדֵּן, נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרון, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עולָם. (יהושע ד', ה-ז).

מה עשו עם האבנים האלה? זאת מתואר בהמשך הפרק:
ט וּשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהושֻׁעַ בְּתוךְ הַיַּרְדֵּן,
תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכּהֲנִים, נשְׂאֵי אֲרון הַבְּרִית.
וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּום הַזֶּה.

יהושע רוצה לבנות מצבות זיכרון למעבר הירדן ולכניסת ישראל לארץ. והוא עושה זאת בדרכו שלו: הוא בונה שתים עשרה אבנים לסמל את שנים עשר שבטי ישראל, והוא בונה את המצבה הזאת באפיק הירדן שהתייבש, במקום הראשון שבו דרכו ישראל בכניסתם לארץ.

פרק זה יכול להוות נקודת מוצא לדיון במשמעות סמלי הזיכרון - המוחשיים והסמליים.


היבטים דידקטיים

לאחר חציית הירדן מגיעה השעה להקים מצבת זיכרון, כדי שגם הדורות הבאים יוכלו לדעת על הנס המיוחד שעשה ה' לבני ישראל. לאחר שעברו ביבשה הם הצטוו להקים שתים-עשרה אבנים לזכר המאורע.

שאלות הבהרה:
אפשר לשאול שאלות תוכן אחדות כדי לוודא שהפרטים מובנים לתלמידים:
• מי לקח את האבנים מהירדן?
• היכן הקים יהושע את האבנים?
• מה ישאלו הבנים כאשר יראו את האבנים? ומה תהיה התשובה?

נקודות לשיחה:
מעבר הירדן והקמת אבני זיכרון ממחישים את הצורך להנציח באמצעות מצבה/אנדרטה אירועים חשובים כדי שיישארו ויונצחו כזיכרון לדורות. אבני הזיכרון נועדו להנציח את גדלות ה' ואת הנסים שעשה לעמו בהנחילו להם את הארץ.
• חשיבותן של אבני זיכרון: הצורך להנציח, זיכרון לדורות. מדוע חשוב לזכור את הנס? מעמדו של עם ישראל השתנה בעקבות הנס בעיני העמים.
• ארון הברית כמסמל את שמירת התורה וכמראה את הדרך שבה יילכו.
• הכוהנים עומדים ומחכים עד שכל העם עובר.
• מהי התחושה של בני ישראל בראותם את הכוהנים עומדים בירדן ונושאים את הארון? תחושת ביטחון ושמחה בגודל המעמד.

השוואה:
התלמידים ימצאו הבדלים בין הוראות ה' ליהושע לבין ההוראות שנתן יהושע לעם. אפשר להביא בפניהם את לשון הכתוב ואפשר להיעזר בשכתוב.
נזכיר שהשוואה היא מיומנות חשיבה בדרגה גבוהה. תלמידים בעלי צרכים מיוחדים עלולים להתקשות בה. על כן יש להשקיע בה זמן ולספק לתלמידים את התכנים שאותם רוצים להשוות ולא לסמוך על זיכרונם.

הוראות ה' ליהושע ההוראות שנתן יהושע לעם
קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם
שְׁנֵים-עָשָׂר אֲנָשִׁים -
אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט.
וְצַוּוּ אותָם לֵאמר:
שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוךְ הַיַּרְדֵּן,
מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכּהֲנִים,
הָכִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים.
וְהַעֲבַרְתֶּם אותָם עִמָּכֶם,
וְהִנַּחְתֶּם אותָם בַּמָּלון,
אֲשֶׁר תָּלִינוּ בו הַלָּיְלָה.
"עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרון ה' אֱלהֵיכֶם,
אֶל תּוךְ הַיַּרְדֵּן,
וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ
אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמו,
לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל.
לְמַעַן תִּהְיֶה זאת
אות בְּקִרְבְּכֶם.
כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמר:
מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?
וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם:
אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן
מִפְּנֵי אֲרון בְּרִית ה'.
בְּעָבְרו בַּיַּרְדֵּן,
נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן.


הבעה אמנותית:
התלמידים יתארו באמנות פלסטית (ציור, הדבקה, קולאז' וכו') או בתנועה אחד או יותר מהנושאים האלה:
• הכוהנים עומדים בירדן והעם עובר;
• שנים-עשר האנשים נושאים את האבנים;
• גל האבנים מוקם בגלגל.

דיון במשמעות הזיכרון:
את הדיון שלעיל אפשר להרחיב. כדי לקרב את הנושא לתלמידים ניתן לדון במצבות המוכרות להם מסביבת מגוריהם ועל משמעתן, ומכאן לעבור לדיון במשמעות סמלי הזיכרון.
תחילה אפשר לדון בדוגמאות שיעלו התלמידים בהנחיית המורה, ולשלב מידע על הזיכרון האישי והקולקטיבי. בהמשך אפשר לדון בעשר הזכירות.
נציין, שהקב"ה נותן אותות וסימנים שיסייעו בידי האדם לזכור אותו ואת הנסים שעשה לעם ישראל. הוא גם מצווה לכתוב את הדברים כדי שלא יישכחו. הזכירה מחזקת את הקשר בין ה' לבין עם ישראל.
נשאל: מה אנו עושים כדי לזכור דברים לזמן רב ולדורות, מה החשיבות שבדבר?
נביא דוגמאות לפעולות שנעשות כדי לזכור דברים. למשל:
• ספרי זיכרונות - פרטי, משפחתי, קבוצתי, ספר זיכרונות של מלך (במגילת אסתר);
• ספרי היסטוריה;
• סיפורי גבורה;
• מינוי איש מיוחד להיות למזכיר לכתוב דברי זיכרונות - מזכיר ראש הממשלה, מזכיר בבית משפט, מזכיר - מזכירה בבית ספר;
• ימי זיכרון - יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה;
• מצוות - אשר יסודן על הזכירה של מאורע בקורות עם ישראל;
• מצבות ואנדרטאות לזכר הנופלים. אפשר להביא צילומים של מקומות שבהם יש מצבות לזכרם;
• ה' מצווה את משה: "כְּתב זאת זִכָּרון בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהושֻׁעַ כִּי מָחה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:" שמות י"ז, יד;
• אפשר לברר עם התלמידים מה אנו עושים כדי לזכור את יציאת מצרים. אילו מצוות הן זכר ליציאת מצרים?

להלן עשר זכירות שחייב אדם לזכור בכל יום ואלו הן:
• זכירת יציאת מצרים שנאמר "זכור את היום אשר יצאתם ממצרים".
• זכירת השבת שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו". אפשר להזכיר לתלמידים את הקידוש.
• זכירת מעמד הר סיני, שנאמר "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך.... יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב".
• לזכור כי ה' הוא המכלכל כל, שנאמר "וזכרת אתה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".
• לזכור כל אשר הכעיסו אבותינו את הקב"ה במדבר ובפרט בעגל - "זכור ואל תשכח את אשר - הקצפת את ה' אלוקיך במדבר".
• זכירת המן - "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלוקיך זה ארבעים שנה במדבר".
• לזכור מה שעשה ה' למרים הנביאה - "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתם ממצרים".
• זכירת עמלק - "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים". מצווה להזכיר שהציל ה' את אבותינו מבלק ומבלעם - "זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור".
• זכירת ירושלים - אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.

סיכום:
תוכן הזכירה מחזק את הקשר בין עם ישראל לבין ה'.
ה' גידל את יהושע ועשה לו נסים כאשר עשה למשה רבנו. נס מעבר הירדן הגביר בלב בני ישראל את הביטחון בה', ואילו הכנענים נבהלו והתחילו לפחוד מבני ישראל.