נושאי הפרק: קיום מצוות המילה בגלגל בכניסה לארץ - ב-ט הפסח בגלגל והפסקת המן - י-יב התגלות שר צבא ה' אל יהושע - יג-טו בפרק זה מתוארות ההכנות הרוחניות לכיבוש. יהושע פועל כמנהיג רוחני. הוא משמש דוגמה אישית בקיום המצוות: מילה ופסח בגלגל. בסיום הפרק מסופר שה' מתגלה ליהושע באמצעות מלאך ה'. מטרות:
התלמידים:
יקשרו בין מצוות המילה לכניסה לארץ.
יבינו את משמעות קיום מצוות הפסח לראשונה. יחושו את המיוחד במפגש עם המלאך. קשיים: דפי העבודה לתלמידים: הפעילות בטבלה על ביאורי המילים נועדה לבדוק את הבנת התלמידים למשמעות המילים כשהן נטולות הקשר. מחסן המילים מקל את הפעילות, שכן עליהם לזהות את המילה המתאימה מתוך רשימת מילים במקום לשלוף אותה מזיכרונם. מילים אלה ניתן להעתיק על גבי כרטיסיות, ועם מילים מהפרקים האחרים ליצור מהן חידון. הפעילות היצירתית מתאימה להבעה בעל פה או בכתב, וניתן לבצעה עם קבוצת תלמידים או באופן אינדיווידואלי. אפשר לבחור רק שאלה אחת ולהרחיב עליה. למשל: "מה הרגיש יהושע לאחר המפגש?". התלמידים יוכלו לכתוב את תיאור המפגש מנקודת מבטו של יהושע המספר על המפגש ביומנו. |
בפרק ה' אנו קוראים על הפעולה הראשונה שעשו בני ישראל לאחר כניסתם לארץ. נזכור את התאריך שבו מתרחשת הפעילות שאנו קוראים עליה: בחודש ניסן, 40 שנה אחרי יציאת מצרים, בעשרה בניסן עברו ישראל את הירדן והגיעו לארץ. הם המשיכו לגלגל, ובנו שם מזבח מן האבנים שלקחו מן הירדן, לזיכרון לדורות הבאים. רק חמישה ימים נותרו לחג, ובני ישראל מתחילים להתכונן לחוג את הפסח הראשון בארץ ישראל. והנה הציווי שה' מצווה את יהושע, הציווי הראשון שצוו בני ישראל בארץ ישראל: |
"בָּעֵת הַהִיא, אָמַר ה' אֶל יְהושֻׁעַ: "עֲשֵׂה לְךָ חַרְבות צֻרִים, וְשׁוּב מל אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית." וַיַּעַשׂ לו יְהושֻׁעַ חַרְבות צֻרִים, וַיָּמָל אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלות." (יהושע ה', ב-ג)
|
כדי להבין את הציווי הקצר הזה אנחנו צריכים להיזכר בשני מאורעות תולדות ישראל שהחלו 440 שנה לפני הציווי ליהושע. אברהם אבינו ומצוות המילה: |
אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמון גּויִם: וַהֲקִמתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדרתָם לִבְרִית עולָם לִהְיות לְךָ לֵאלהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עולָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלהִים: וַיּאמֶר אֱלהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדרתָם: זאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּול לָכֶם כָּל זָכָר: (בראשית י"ז, ד-י)
|
נשים לב לשלושת חלקי הברית שבין אברהם לה': החלק הראשון הוא הבטחה לקיומו של עם ישראל, "והיית לאב המון גוים", ולשמירת הברית בין עם ישראל לא-להיו. החלק השני הוא הבטחת ארץ ישראל: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך... לאחזת עולם, והייתי להם לאלוהים." והחלק השלישי הוא הברית הקושרת עם לאלוהיו: "ואתה את בריתי תשמר... המול לכם כל זכר." עוד לפני שנולד יצחק ה' מבטיח לאברהם שיהיה לעם, מבטיח לו את הארץ, וקושר את שני אלה בקיום ברית מילה. זהו המקור הראשון הקשור לענייננו: הברית שה' כורת עם אברהם ארבע מאות וארבעים שנה לפני הכניסה לארץ. מילה ומצוות הפסח: |
וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאַהֲרן זאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לא יאכַל בּו... וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּול לו כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂתו וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לא יאכַל בּו: (שמות י"ב, מג-מח)
|
את קרבן הפסח יכול לאכול רק מי שנימול. ערל אינו יכול לאכול את קרבן הפסח. ערל אינו שותף לקרבן המסמל את השחרור מאלוהי מצרים, את תהליך הגאולה. פסח ראשון בארץ ישראל: כאשר יצאו ממצרים, היו כל עם ישראל נימולים. ברגע שנכנסו לארץ, שבו בני ישראל ומלו את עצמם, וחידשו את הקשר בינם לבין אלוהים, ובינם לבין ארץ ישראל. חרפת מצרים: |
"היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם. ויקרא שם המקום ההוא גלגל, עד היום הזה." (ה', ט)
|
מהי "חרפת מצרים", ומדוע החרפה עוזבת את ישראל כאשר הם מלים את עצמם? הסבר לכך נותן רבי דוד קמחי, מפרש המקרא, שחי בצרפת במאה השתים עשרה. הוא כותב כי ההבדל בין העברים לבין המצרים היה בכך שהיהודים היו נימולים, ואילו המצרים היו ערלים. במצרים היו הכהנים והאצילים מולים, והמון העם ערלים. לכן הערלה היא חרפה. במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר היו היהודים דומים למצרים: ערלים היו. כאשר הם מלו את עצמם, הם הסירו מעליהם את חרפת מצרים, וחזרו והפכו להיות נימולים כאבותיהם, כאברהם אבינו. |