בתורה נאמר: "שדך לא תזרע." התורה אסרה לזרוע בשדה בשנת השבע. ומה על הבית? האם מותר לזרוע בשמיטה בבית, למשל בעציץ?
בזריעה בבית יש להבחין בין "עציץ נקוב" (עציץ שבתחתיתו פתח) לבין "עציץ שאינו נקוב".
הנקב שבעציץ כמו מחבר את אדמת העציץ לקרקע, לרצפה ולאדמה. עציץ נקוב נחשב בדיני שביעית כקרקע, כשדה. לכן אוסרים לזרוע בשמיטה בעציץ נקוב. לעומת זאת, מותר לזרוע או לשתול בעציץ שאינו נקוב.
אך קיים תנאי נוסף שהוא הכרחי כדי להתיר את הזריעה בשביעית בעציץ שאינו נקוב: הזריעה או השתילה חייבות להתבצע בבית, מתחת לגג, לתקרה או לסככה. הצמח ששותלים חייב להיות בבית, במקום מקורה, על כל ענפיו, עליו, יונקותיו ופרחיו.
במרפסת שאיננה מקורה, במרפסת פתוחה, אסור לזרוע בשמיטה, אפילו בעציץ שאינו נקוב. הצמח בעציץ המצוי בבית, במקום מקורה, אסור להוציאו למקום שאינו מקורה. כמו כן אסור להסיר מעל הצמח את הגג או את הגגון ולחשוף אותו לאוויר.
א. סכם במחברתך את שני התנאים המתירים לזרוע בעציץ בשמיטה.
ב. אחד התלמידים שינן לעצמו את שני התנאים. לפתע הוא קרא:
רגע, רגע! יש לי סימן לזכור זאת. והוא רשם במחברתו:
תנאי א': א __ __                   תנאי ב': ב ___ .
העתק והשלם במחברתך.
ג. בדוק בבית, בבית הספר, בכיתה או במקום אחר את תחתית אחד העציצים. האם הוא נקוב? האם יהיה מותר לזרוע בו בבית בשמיטה?
זכור! עציץ שיש בו נקב קטן ביותר, המיועד רק לניקוז עודפי המים, אינו נחשב לעציץ נקוב. אך אם הנקב גדול יותר, כמו ברוב העציצים, זהו עציץ נקוב, והצמח נחשב כאילו הוא גדל בקרקע.
ד. ברר עם רב בית הספר או עם רב המקום, כיצד מעבירים עציץ בשמיטה מדירה לדירה.

מוריה אמרה:
- מה זה כל כך חשוב לזרוע בשביעית בעציץ? זה לא שדה ולא כרם. אף חקלאי לא ייפגע, ולאף צרכן לא יחסר פרי או ירק, אם לא יזרעו בעציץ באותה שנה... הרי עציץ הוא רק לנוי וליופי. אפשר אפוא לדחות את הזריעה לאחר השמיטה...
- נכון! - השיבה המורה. - את צודקת. אין זה חיוני לזרוע בשמיטה בעציצי הבית. אפשר לדחות זאת לסיום אותה שנה.
והמורה הוסיפה והסבירה:
- חשוב כאן העיקרון, העיקרון שבשביעית מותר לזרוע בבית בעציץ שאינו נקוב. עיקרון זה ישים כאחד הפתרונות לחקלאים בגידול ירקות בשביעית.

על ניצול העיקרון הנזכר לגידולי שביעית עיין להלן, בפרק "גבורי כח עושי דברו".

בעציץ דרוש מפעם לפעם לעדור את האדמה שסביב הצמח, וחייבים, כמובן, גם להשקותו במים. לעתים יש צורך לדשן את האדמה, ולפעמים צריך לגזום עלים יבשים או עשבי בר.
ומה על כל אלה בשמיטה? האם מותר בשנת השבע לחרוש, להשקות, לדשן ולגזום וכדומה בעציץ?
הטיפול בעציץ הביתי ייעשה בשמיטה לפי הכללים שלמדת בטיפול בשדה ובגינות הנוי. היזכר מהו עקרון היסוד במותר ובאסור במלאכות דרבנן בשדה: "אוקמיי אילנא" (פעולות קיומיות לאילן) ו"אברויי אילנא" (פעולות להבראת האילן). זוכר?

אכן, הכלל ההלכתי שלפיו מותרות בשביעית מלאכות דרבנן שהן קיומיות והכרחיות - הכלל הזה מתאים גם לעציצים שבבית, במשרד, בחנות, בבית הספר וכדומה.
מומלץ להקדים ולעשות את כל הפעולות בעציץ הביתי בערב השמיטה, לפני "ראש השנה" של שנת השבע. במשך השמיטה נעשה רק פעולות חיוניות לקיום הצמח. למשל: נשקה את העציץ במים, אך בכמות קטנה וסבירה.

ולעניין שאר הפעולות בעציץ, כדאי להיוועץ בגנן מומחה שיקבע מה הכרחי לקיום הצמח, ואז יש לשאול רב כיצד ואיך לעשות את הפעולה ההכרחית.
א. סכם את ההלכות בטיפול בעציץ בשביעית באמצעות ציורים או הדבקות. רשום ליד כל ציור את הכיתוב המתאים, וכן "מותר" או "אסור".
ב. בלילה, כשהכול נמו את שנתם, שמענו לחש בין עציצי הבית. הטינו את אוזנינו, ושמענו שיח עציצים. היו ש"פניהם" נפלו, והם נשמעו מודאגים מהשמיטה הקרבה ובאה. אחרים נשמעו מעודדים ומעודדים... כתוב במחברתך את שיח העציצים.