תשובות מתוך "אבקת רוכל"
הקדמה
הדיונים סביב דיני שמיטה התנהלו בצפת, בתחילת המאה ה- 16, בחריפות רבה. הוויכוח היה בין רבי יוסף קארו, מחבר השלחן ערוך, לבין רבי משה מטראני, ובנו רבי יוסף מטראני.
המתווכחים הראשיים
רבי משה מטראני, נולד בסלוניקי בשנת 1500, עלה לצפת בשנת 1518, ולמד אצל רבי יעקב בירב. היה דיין בצפת במשך 54 שנים. חברו ובר פלוגתתו של רבי יוסף קארו. שניהם יחד עמדו בראש בית הדין של צפת. חיבר את הספרים "קרית ספר" ו"בית אלוהים" על התפילה.
במהלך הדיון מזכירים החכמים קונטרס שכתב רבי שלמה סיריליו, ודעתו כדעת רבי משה מטראני.
רבי שלמה סיריליו היה ממגורשי ספרד, וכילד יצא עם הוריו לסלוניקי. בשנת 1532 עלה לארץ. ישב בצפת, והיה אחד מחכמיה. עלה לירושלים, ולימד בה תורה. נפטר בשנת 1558 לערך.
השאלה
אם יש קדושת שביעית בפירות הגוי, אין משמעות לפעולת המירוח. פירות שביעים הם הפקר, ומירוח בידי יהודי לא יבטל את קדושת השביעית ולא יגרום לחיוב במעשרות. לפי זה הפירות נשארים בקדושת שביעית, והם פטורים ממעשרות. כדין כל פירות הקדושים בקדושת שביעית, יש חובה לבערם בסוף העונה החקלאית.
אם נאמר שהגוי הפקיע מן הקרקע את קדושתה, הפירות דינם כפירות שאר השנים, וחלה עליהם חובת תרומות ומעשרות.
רבי יוסף קארו פסק כי אין קדושה בפירות הגוי, ולכן הם חייבים במעשרות, ופטורים מדין ביעור. רבי משה מטראני, המבי"ט, ובנו רבי יוסף, המהרי"ט, פסקו כי הפירות קדושים, אין להפריש מהם תרומות ומעשרות, ויש לבערם בסוף העונה החקלאית כדין כל פירות הקדושים בקדושת שביעית.
הויכוח ההלכתי התלהט, ורבי יוסף קארו מדווח על חרם שהכריזו בצפת על מי שלא יעשר פירות אלה.
ויכוח זה לא תם, והוא ממשיך עד היום: ה"חזון איש" הורה כדברי רבי משה מטראני, ופסק שיש קדושת שביעית בפירות גוי, הלא הם הפירות שקונים בחנויות "שמיטה", ואילו מנהג ירושלים הוא שאין קדושה בפירות אלה.
מאמרים מסכמים למחלוקות אלה:
המחלוקות בצפת בענייני שמיטה ומעשרות, מאת פרופ' דוד תמר
הפולמוס - [בתוך הקובץ לבית הספר התיכון, תשובות חכמי צפת]
התשובות שהובאו כאן
בתשובות יש חזרות מרובות, שכן כל תשובה צריכה לשקף את העניין השלם. מאידך, בכל תשובה יש רעיונות הכתובים רק בה. כדי להתמצא בתשובות, ולקרוא כל נושא בכל התשובות שהוא מופיע בו, חילקנו את התשובות לסעיפים ממוספרים, ובתוכן העניינים רשמנו היכן מופיע הדיון בכל נושא בכל אחת מן התשובות.
