ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן, ונכנסה לפנים ולא הייתה יכולה להיכנס, שעדיין הנחש מקנן, תחזור לאחורה, לא תהי יכולה, שהנץ עומד בחוץ.
מה עשתה היונה?
התחילה צווחת ומטפחת באגפיה, כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה.

משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מתאווה לשמוע שיחתה.
מה עשה?
הוציא כרוז ואמר: כל עמא יפקון לקמפון.
כשיצאו, מה עשה?
רמז לעבדיו ונפלו לה פתאום בליסטין, והתחילה צווחת, אבא, אבא, הצילני!
אמר לה: אילו לא עשיתי לך כך, לא היית צווחת ואומרת: אבא הצילני!

מתלא אמר:
פסחא בבייתא והלילא מתברא אברייאה.

משל למדינה שמגדלת איספתרין למלך,
והיתה שם אשה אחת וילדה בן ננס אחד,
והיתה קוראת את בנה מיקרו ליפארוס.
אמרה להם: בני מיקרו ליפארוס, ואין אתם עושים אותו איספסתורין?!
אמרו לה: אם בעיניך מיקרו ליפארוס, אינו בעינינו אלא ננס שבננסים.

לבעל הבית שהיו לו שתי פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע.
על אי זו מהן הוא מטריח, לא על אותה שכחה יפה?!

פשתני זה, כשפשתנו קשה אינו מקיש עליו ביותר.
למה?
שהיא פוקעת.
וכשפשתנו יפה, כל שהוא מקיש עליה, היא משבחת והולכת.

היוצר הזה, כשהוא בודק כבשנו, אינו בודק בקנקנים מרועעים.
למה?
שכיון שמקיש עליהם הן נשברין.
ובמי הוא בודק בקנקנים יפים,
שאף על פי שמקיש עליהם כמה פעמים, אינן נשברין.