למלך שהיתה לו בת קטנה, עד שלא הגדילה ובאת לידי סימנים היה רואה אותה בשוק ומדבר עמה בפרהסיא במבוי ובחצר. כיון שהגדילה ובאת לידי סימנין, אמר המלך: אין שבחה של בתי, שאהא מדבר עמה בפרהסיא, אלא עשו לה פפליון וכשאהיה צריך לדבר עמה, אדבר עמה מתוך הפפליון.

משל למלך שהיתה לו בת יחידה, נאה וחסידה ומשובחת.
אמר להם המלך לעבדיו: בתי נאה, וחסידה ומשובחת, ואין אתם עושין לה פריום?! עשו לה פריום!
ומוטב שיראה יפיה של בתי, מתוך הפריום.

למלך שהיו לו שני לגיונות קשין והיו דבובין זה לזה. כיון שראו שהוקשה מלחמתו של מלך עשו שלום זה עם זה, כדי לעשות מלחמתו של מלך.

למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה יותר מדאי. והיה קורא אותה בתי!
ולא זז מחבבה, עד שקרא אותה אחותי! ולא זז מחבבה, עד שקרא אותה אמי!

למלך שהיה לו אותונין נאה, אמר לבן ביתו עשה לי כמותה!
אמר: אדוני המלך, וכי יכול אני לעשות כמותה?!
אמר לו: את בסממניך ואני בכבודי.

למלך שנגלה לבן ביתו בלבוש נאה של מרגליטון
ואמר לו: עשה לי כמוהו!
אמר לו: אדוני המלך וכי יכול אני לעשות כמוהו?!