החינוך הביתי במשנתו של הרש"ר הירש
יאיר פיקסלר
מבוא
הרב שמשון בן הרב רפאל הירש1 חי בגרמניה במהלך המאה ה - 19. הוא הותיר אחריו מפעל ספרותי, תורני ופרשני רחב היקף, הכולל פירוש לתורה ולסידור, ספרים ומאמרים רבים ועוד. הגותו מקיפה תחומים רבים, אולם הוא נודע בעיקר כבעל שיטה חינוכית מקורית,2 המבוססת על דברי המשנה: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" (אבות ב, ב). שיטה זו הנה אמנם בעלת חשיבות רבה, אולם השקפתו של הירש בענייני חינוך אינה מתמצה ברעיון זה.
הירש, אשר עסק בעצמו בחינוך, בהיותו המייסד והמנהל של בית הספר הריאלי בפרנקפורט, כתב גם על פדגוגיה ודידקטיקה, וכן על חובות ההורים בחינוך ילדיהם.
מאמריו החינוכיים של הירש מרוכזים בעיקר בקובץ בן שני הכרכים "יסודות החינוך - שיחות פדגוגיות", בהוצאת "נצח" בבני ברק. הכרך הראשון, אשר ראה אור בשנת תשי"ח, כולל בעיקר מאמרים, שנכתבו במקור בגרמנית ופורסמו בכתב העת "ישורון" תחת הכותרת "שיחות על החינוך". המאמרים תורגמו על ידי אביעזרי וולף ושלום פושינסקי. הכרך השני, אשר ראה אור בשנת תשכ"ח, כולל מאמרים שהירש היה מצרף מדי שנה כנספח להזמנות שנשלחו אל הורי התלמידים בבית הספר שלו, לקראת הבחינות הפומביות בסוף השנה. גם מאמרים אלו נכתבו בגרמנית, ותורגמו על ידי אביעזרי וולף.
המאמרים שבשני הכרכים מהווים מקור מרכזי בעבודה זו.3
יש לציין, כי נכתבו מאמרים רבים מאוד אודות הרש"ר הירש ומשנתו. חוקרים שונים עסקו בעיקר בשיטת "תורה עם דרך ארץ" (להלן: תעד"א, ראה פרק ב), בעמדתו של הירש ביחס לאחדות או פילוג בקהילות היהודיות, בגישתו לרעיון הלאומי, בדרכו בפירוש התורה ועוד. לעומת זאת, כמעט ואין למצוא מאמרים העוסקים בפדגוגיה של הירש ובעקרונותיו החינוכיים, מעבר לתעד"א. מסיבה זו, מבוססים פרקים ג - ה בעבודה, בעיקר על ניתוח מקורות ראשוניים, קרי: כתביו של הירש עצמו.
פרק א מביא בקצרה את הרקע ההיסטורי לתקופתו של הירש, ומהווה מעין פרק רקע לעבודה כולה, שכן על מנת לעסוק ברעיונותיו של הירש, מן ההכרח הוא להבין את הנסיבות ההיסטוריות בהן פעל.
פרק ב עוסק ברעיון תעד"א ומרכזיותו בהגותו של הירש. הצורך בכתיבת פרק זה נובע מהיותו של רעיון תעד"א השדרה המרכזית במשנתו של הירש בכלל, ובמשנתו החינוכית בפרט. אמנם, את הרעיונות בהם נעסוק בפרקים ג - ה ניתן להבין וליישם גם בהקשרים אחרים, ללא קשר למטרה של תעד"א, אך עם זאת, אצל הירש עצמו, משמשים רעיונות אלו רק אמצעים להשגת המטרה.
הבנה יסודית של תפיסת תעד"א אצל הירש, מאירה באור חדש את רעיונותיו החינוכיים, ואין דומה עיון במאמריו החינוכיים לפני הכרת היסוד האידאולוגי של תעד"א, לעיון בהם לאחר הכרה כזו.
פרקים ג - ה בעבודה זו, עוסקים אם כן, בהיבטים שונים של החינוך הביתי אצל הרש"ר הירש.
מהו "חינוך ביתי"?
אביעזרי וולף משתמש בביטוי זה פעמיים לפחות, בתרגמו את מאמריו של הירש,4 אולם לא ניתן למצוא במאמרים אלו הגדרה מפורשת לביטוי. בפשטות, ניתן להבין כי הכוונה היא לפעולות החינוכיות הנעשות על ידי ההורים. יש לציין, כי בשום פנים אין לפרש ביטוי זה כקריאה לחינוך ע"י ההורים בלבד, מבלי לשלוח את הילדים לבית הספר.5 כפי שנראה להלן, הירש מדבר בפירוש על חינוך תוך שיתוף פעולה בין ההורים ובית הספר. על פי הבנה זו ועל סמך עיון בכתביו החינוכיים של הירש, בחרתי לכלול בעבודה זו שלושה נושאים מרכזיים;
פרק ג עוסק בעצם חובת ההורים בחינוך ילדיהם. מסתבר, כי על מנת לעמוד על חובתם של ההורים, יש להגדיר את תפקידיו של בית הספר ואת מערכת היחסים בינו ובין ההורים. במסגרת זו, מטיל הירש אחריות רבה על כתפי ההורים. כמו כן, הוא מחייב מערכת של שיתוף פעולה, אמון וכבוד הדדי בין ההורים ובית הספר.
פרק ד עוסק בפרשנותו של הרש"ר הירש לפסוק במשלי "חנוך לנער על פי דרכו".6 במרכזה של פרשנות זו עומדת הדרישה לחינוך אינדיבידואלי מובהק. דרישה זו הנה רלוונטית בעיקר עבור ההורים, שכן במסגרת של בית ספר, אין אפשרות להעניק חינוך כזה, כפי שעומד על כך הירש בעצמו וכפי שנראה להלן בפרק ג. אמנם, ניתן לומר כי בדורות האחרונים התפתחו שיטות ההוראה, וישנה השתדלות להעניק התייחסות אינדיבידואלית יותר אף במסגרת בית הספר. עם זאת, ברור כי ההורים יכולים ונדרשים להתייחס לילדיהם באופן פרטני יותר מאשר מורה בבית הספר.
פרק ה עוסק בחינוך המוסרי ובחינוך בגיל הרך. כפי שנראה, ישנו קשר הדוק בין נושאים אלו, וקשר זה הוא אחת הסיבות לכלילתם ב"חינוך הביתי"; על החינוך למוסר (המבוסס על חינוך למשמעת) להתחיל כבר בשנות הינקות, קודם ביקורו הראשון של הילד בבית הספר. זאת ועוד, החינוך למוסריות מושתת בעיקר על אימון מעשי ודוגמא אישית, דבר הניתן לביצוע בעיקר במסגרת המשפחתית, כפי שנראה להלן בפרק ג.
לסיום, ברצוני להודות לפרופ' דורון נידרלנד ולרעייתו אסנת, אשר סייעו רבות בכתיבת עבודה זו.
הערות:
1. כינויו הנפוץ הוא רבי שמשון רפאל הירש, ובקיצור: הרש"ר הירש. בעבודה זו יֵעשה שימוש בקיצור המקובל.
2. אמנם, כפי שנראה להלן, הירש טען לחוסר חדשנות בדבריו, אולם לא כך התקבלו הדברים.
3. המהדורה בה השתמשתי היא מהדורת תש"ם של ספר זה.
4. יסודות החינוך כ"א, עמ' לא, וכן יסודות החינוך כ"ב, עמ' מו, ובהערה שם.
5. בשנים האחרונות החל לפעול במקומות שונים בעולם זרם הקורא לחינוך כזה, הנקרא "Home schooling". הקשר בין זרם זה לנושא העבודה הוא בבחינת שיתוף השם בלבד.
6. משלי כב, ו.
