פרק 4: הטיפול באבדה
פרק זה בנוי על הסיפור "מה מצא ומה השיב רבי חנינא בן דוסא", המובא להלן.
נקודות לשיחה הובאו אחרי הסיפור, כדאי לציין את הדין היסודי הקשור בהשבת האבדה: מצוות השבת אבירה כרוכה בטורח למוצא - אבל חובתו היא להחזיר את האבדה, שהרי זהו הציווי בתורה: השב תשיבם לאחיך. לכן היה זה רבי חנינא שטרח - והמאבד הרוויח.
כדאי לדעת כי רבי חנינא נהג לפנים לשורת הדין, כי אין חובה על המוצא לשמור על התרנגולים לאורך ימים ולטפל בהם. לאחר שנה רשאי המוצא למכור אח התרנגולות, ולשמור את הכסף למאבד.
רבי חנינא לא נהג כך: הוא המשיך לטפל בהם למען המאבד.
מטרות
2. הדגמה של קיום מצווה בהידור ובאהבה.
3. העשרת נפשו של הילד ע"י פרק נוסף מאוצר מעשי חכמים.
4. המשחק הדרמטי - הילד יוכל לבטא את הבנתו ע"י המחזה.
"ואם לא קרוב אחיך אליך, ולא ידעתו.
ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרוש אחיך אותו
והשבותו לו". (דברים כ"ב, ג).
מה מצא ומה השיב רבי חנינא בן דוסא?
מאת: רבקה אליצור
רבי חנינא בן דוסא היה צדיק גדול.
הכל ידעו, כי אהוב רבי חנינא בן דוסא לפני אביו שבשמים ותפילתו מתקבלת במרום, מי שהיה בנו חולה, היה בא אל רבי חנינא בן דוסא ומבקש: רבי, התפלל עלי.
על כל העולם היה רבי חנינא בן דוסא מתפלל, והקדוש ברוך הוא נענה לתפילתו, ועל עצמו לא התפלל, שכן די היה לו בקב-חרובים מערב שבת לערב שבת.
עני גדול היה רבי חנינא בן-דוסא. פעם אחת הגיע ערב שבת, ולא הייתה אפילו פת בתנורו לכבוד השבת. עמדה אשתו בתוך הבית והייתה מצטערת. עד שהיא עומדת ודמעות בעיניה. שמעה קול תרנגולים מקרקרים על פתח הבית.
יצאה וראתה תרנגול ותרנגולת רובצים על הפתח. התרנגול שחור וציצית לבנה בזנבו, והתרנגולת לבנה וציצית שחורה בזנבה. הרימה אשתו של רבי חנינא בו דוסא את התרנגולת מרבצה, והנה שתי ביצים. אמרה בלבה: ברוך המקום אשר זימן לנו צרכי-שבת.
עוד היא אוספת את התרנגולות לביתה, ורבי חנינא בן דוסא בא מבית המדרש.
אמרה לו אשתו בשמחה: זימן לנו הקדוש-ברוך-הוא פרנסתנו לכבוד יום שבת קודשו.
לקח רבי חנינא בן דוסא את שתי הביצים מידיה והחזיקן בידיו זהיר זהיר.
אמר: מצווה גדולה זימן לנו הקרוש-ברוך-הוא, ברוך שמו. חלילה לנו מלשלוח ידינו בתרנגולות האלה, או בביצים שלהן. מי שאבדו לו העופות האלה בפתח ביתנו, עתיד לשוב ולבקש אותן, ואנחנו נקיים מצווה גדולה מן התורה, מצוות השבת אבדה, שכן כך כתוב בתורתנו: "ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו, ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך ער דרש אחיך אותו והשבותו לו" (דברים כב', 2).
הכניסו רבי חנינא בן דוסא ואשתו את התרנגולות לתוך ביתם, ופינו להן מקום חם ויבש בתוך הבית.
נשתלחה ברכה באותו תרנגול ותרנגולת. בקעו אפרוחים מתוך הביצים.
נתמלא הבית אפרוחים. גדלו האפרוחים והטילו ביצים.
ישבו התרנגולות על הביצים ובקעו אפרוחים חדשים. נתמלא ביתו של רבי חנינא בן דוסא קול תרנגולים מקרקרים ונוצות מעופפות. לא היה אדם יכול לעמוד בבית מפני ברכת התרנגולים והביצים.
אמרה אשתו של רבי חנינא בן דוסא אל בעלה הצדיק: מה נעשה, הנה מלאו העופות את הבית ולנו אין מקום לדור בו?
אמר לה: צדקת בתי.
לקחו רבי חנינא בן דוסא ואשתו את העופות אשר פרו ורבו ומילאו את הבית והלכו אל השוק. מכרו את העופות, ובכסף, מחיר העופות, קנו שתי עזים.
הביאו את העזים והעמידו אותן בחצר על-יד ביתם. נשתלחה ברכה בעזים ופרו ורבו גם הן.
נתמלאה חצרו של רבי חנינא בן דוסא עזים ובניהן ובני בניהן.
היו רבי חנינא בן דוסא ואשתו מטפלים בעדר-העזים. היו מאכילים אותן ושומרים אותן ולא היו נהנים מהן.
כי אמר רבי חנינא בן דוסא: לא שלנו העזים שנהנה מהן. יבוא בעל האבדה ויהנה מאבדתו.
יום אחד עברו שני בני אדם ליד ביתו של רבי חנינא בן דוסא".
אמר אחד לחברו: לפני ימים רבים הנחתי במקום זה תרנגול ותרנגולת ואבדו ממני. שמע רבי חנינא בן דוסא ואמר לו רבי חנינא לאותו אדם: מה אמרת לחברך?
אמר אותו אדם: תרנגול ותרנגולת אבדו ממני במקום הזה.
אמר לו רבי חנינא בן דוסא: יש לך סימנים?
אמר לו: יש! התרנגול שחור וציצית לבנה בזנבו, והתרנגולת לבנה וציצית שחורה בזנבה.
אמר לו רבי חנינא בן דוסא: הנה אבדתך.
הביט האיש, והנה החצר מלאה עזים.
אמר: אין אני רואה את האבדה שאבדה לי.
סח לו רבי חנינא בן דוסא כל אותו המעשה: התרנגולות שהנחת פרו ורבו, ואלה העזים שקנינו בדמיהן. עזים אלה שאתה רואה שלך הן. ככתוב בתורתנו: "עד דרוש אחיך אותו והשבותו לו". נשא אותו אדם עיניו למרום ואמר:
ברוך שנתן תורה לעמו ישראל.
נקודות לשיחה
2. מדוע אסר עליה רבי חנינא להשתמש בהם?
3. האם טוב היה לתרנגולות בביתו של רבי חנינא?
4. האם נעשה רבי חנינא עשיר בגלל התרנגולות והעזים?
5. אם כן מי התעשר?
שבצו את הפסוק מן התורה בסיכום-הפרק.
בואו נשחק את הסיפור של רבי חנינא בן-דוסא.
