(א) ובראש החודש דיבר יעקב את כל אנשי ביתו לאמור, היטהרו והחליפו שמלותיכם. (ב) נקומה ונעלה בית אל אשר נדרתי שם נדר ביום אשר ברחתי מפני עשו אחי, כי היה עימדי וישיבני בשלום אל הארץ הזאת. (ג) והרחיקו את אלוהי הנכר אשר בתוככם, והסירו את אלוהי הנכר ואת אשר לכם בצואריכם ובאזניכם, ואת התרפים אשר גנבה רחל מלבן אביה. (ד) ותתן את הכל ליעקב, וישברם ויכחידם ויטמון אותם תחת האלה בארץ אנשי שכם.

(ה) ובראש החודש השביעי עלה בית אל ויבן מזבח במקום אשר ישן שם, ויצב את המצבה. (ו) וישלח אל יצחק אביו לבוא אליו אל זבחו, וגם אל רבקה אמו. (ז) ויאמר יצחק, יבוא נא יעקב בני ואראנו בטרם אמות. (ח) ויסע יעקב אל יצחק אביו ואל רבקה אמו בית אברהם אביו, ויקח איתו שנים מבניו, את לוי ואת יהודה, ויבוא אל יצחק אביו ואל רבקה אמו. (ט) ותצא רבקה מן המגדל החוצה לנשק את יעקב ולחבק אותו, כי חייתה רוחה בשמעה הנה בנך יעקב בא. (י) ותישקהו, ותרא את שני בניו, ותכר אותם, ותאמר אליו הבניך אלה בני. (יא) ותחבק אותם ותישק להם ותברך אותם לאמור, בכם יכבד זרע אברהם והייתם וברכה על הארץ.
(יב) ויבוא יעקב אל יצחק אביו אל חדרו אשר ישן שם, ושני בניו עימו. (יג) ויתמוך יד אביו, ויקוד וישקהו, ויפול יצחק על צוארי יעקב בנו ויבך על צואריו. (יד) והחושך מש מעיני יצחק, וירא את שני בני יעקב לוי ויהודה, ויאמר: הבניך הם אלה בני, כי כמוהם כמוך. (טו) ויאמר אליו כי באמת בניו הם. ויאמר, אמנם ראיתי כי באמנה בני המה. (טז) ויקרבו אליו ויפן וישק להם ויחבק אותם יחדו.
(יז) ורוח הנבואה צלחה על פיהו, ויתמוך ביד ימין לוי, ויפן אל לוי ויואל לברך אותו בראשונה. (יח) ויען ויאמר:

יברכך בראשונה אדון כל העולמים אותך ואת בניך לעולמי עד. (יט) ואלוהים ישים אותך ואת זרעך לכבוד ולתפארת, ואותך ואת זרעך יקריב אליו מכל בשר לשרת לפניו במקדשו. (כ) כמלאכי הפנים וכקדושים כן יהיה זרע בניך לכבוד ולתפארה ולקדושה. (כא) ויגדלם לעולמי עד, ואדונים ונשיאים וגבירים יהיו לכל זרע בני יעקב. (כב) את דבר ה' ידברו באמונה, ומשפטו ישפטו בצדק, ואת דרכי יספרו ליעקב ותורת ישראל. (כג) ברכת ה' נתונה בפיהם למען יברך כל זרעם אותך ידידיה. (כד) ואימך קראה את שמך לוי, וצדקה בקראה לך שם זה, הלוה תלוה לה' וחלק יהיה לך בכל בני יעקב. (כה) שולחנו לך הוא, וממנו תאכל אתה ובניך. שולחנך מלא דשן לדור ודור, ולא יגרע חקך לעולמי עד. (כו) כל משנאיך בדבר יאבדו מפניך, וכל אויביך יכרתו ויאבדו. (כז) מברכיך ברוכים וכל אורריך ארורים.

(כח) וליהודה אמר:

יתן לך ה' כח וגבורה למען תבוס כל משנאיך. (כט) הוה גביר אתה ואחד בניך על בני יעקב, שמך ושם בניך ילך ויפרוץ על על הארץ ועל הערים. (ל) אז ייראו הגוים מפניך, וכל העמים יחתו וכל מתי חלד יחתו. (לא) בך יוושע יעקב, ובך יפדה ישראל. (לב) והיה בשבתך על כסא הכבוד תגדל צדקתך שלום על כל זרע בני ידידיה. (לב) מברכך ברוך, וכל משנאיך ומעניך ואורריך יכרתו ויאבדו מן הארץ ויהיו ארורים.

(לג) ויפן וישב וישקהו ויחבקהו ויעלוז מאוד, כי ראה בני יעקב בן בחירו. (לד) ויצא מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה, ויברך אותם. ויהי שם אצל יצחק אביו בלילה ההוא, ויאכלו וישתו וייטיבו ליבם. (לה) ויצב את שני בני יעקב אחד מימינו ואחד משמאלו, ותחשב לו לצדקה.

(לז) ויספר יעקב ליצחק אביו בלילה את כל החסד אשר עשה לו ה', ואת אשר הצליח אותו בכל דרכיו ושמר אותו מכל רע. (לח) ויברך יצחק את אלוהי אברהם אביו אשר לא עזב רחמיו וצדקתו מבן יצחק עבדו. (לט) ובבוקר הגיד יעקב ליצחק אביו את הנדר אשר נדר לה', ואת המראה אשר ראה, וכי בנה מזבח והכן הכל לזבח לעשות לפני ה' כאשר נדר, וכי בא לשאת אותו על חמור. (מ) ויאמר יצחק אל יעקב:

לא אוכל ללכת עמך כי זקנתי וכבד ממני הדרך. (מא) לך לך בני בשלום, כי בן מאה ושישים וחמש שנים אנוכי היום, לא אוכל ללכת. (מב) שא נא את אמך ותלך איתך, ואני ידעתי בני כי למעני באת, ויהי היום הזה מבורך אשר בו ראית אותי חי ואנוכי ראיתיך בני גם אתה. (מג) צלח ושלם את הנדר אשר נדרת, ואל תאחר את הדרך, כי נדר שמחה הוא. (מד) ועתה מהרה לשלם אותו, ולרצון יהי לפני קונה הכל אשר נדרת לו את הנדר.

(מה) ויאמר אל רבקה: לכי את עם בנך עם יעקב. ותלך רבקה עם יעקב ודבורה אתה, ותבאנה בית אל. (מו) ויזכור יעקב את הברכה אשר ברך אביו אותו ואת שני בניו לוי ויהודה, וישמח ויברך את אלוהי אבותיו אברהם ויצחק ויאמר: (מז) עתה ידעתי כי תקות עולם לי ולבני לפני אלוהי כל היקום, ונועד הדבר על שניהם ונרשם להם לעדות עולם על לוחות השמים כאשר ברך אותם יצחק.