(א) ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישה וארבעים קראה רבקה לבנה ליעקב ותצוהו על אביו ועל אחיו לכבד אותם כל ימי חייו. (ב) ויאמר:

הנני לעשות ככל אשר ציויתני, כי לכבוד ולהדר יהיה לי הדבר הזה, וצדקה לפני ה' בכבדי אותם. (ג) וגם ידעת מיום הולדי עד היום הזה את כל מעשי ואת כל מורשי לבבי, כי יצר מחשבתי רק טוב להם כל היום. (ד) ואיך אחדל איפה מעשות את אשר ציויתני לכבד את אבי ואת אחי, אמרי נא לי אמי אי זו הרעה אשר הראיתיך, כי בשגם רחוק אני ממנו ושלום בינינו.

(ה) ותאמר אליו:

בני, מעודי לא ראיתי כל תהפוכות כי אם צדקה, ואמורה לך בני כי בשנה הזאת אמות. (ו) כי ראיתי בחלומי את יום מותי, כי לא אחיה יותר ממאה וחמישים שנה, והנה מלאתי את כל ימי חיי אשר לי.

(ז) ויצחק יעקב על דברי אמו באמור אליו אמו כי מות תמות בעודנה יושבת לעומתו בעצם תומה ולא נס לחה. (ח) כי באה ויצאה, וראתה ושיניה היו טובים, וכל מחלה לא נגעה בה בכל ימי חייה. (ט) ויאמר יעקב אליה: באשרי אמי, אם ידמו חיי לאורך ימיך ואעמוד בעצם תומי כמוך, לא מות תמותי, כי חינם תדברי איתי על דבר מותך.

(י) ותבוא אל יצחק ותאמר אליו:

שאלה אנוכי שואלת ממך, השבע את עשו לבל יעשה ליעקב כל רע ולא ישטמהו לעולם. (יא) כי אתה ידעת את יצר מחשבות עשו, כי פרא הוא מנעוריו, ואין חנינה בקרבו, כי מתנחם הוא להרגו אחרי מותך. (יב) וגם ידעת את כל אשר עשה כל הימים למן היום אשר הלך יעקב אחיו חרנה ועד היום הזה. (יג) את אשר עזב אותנו בכל לבבו, וירע לעשות לנו, את אשר משך ולקח לו את מקניך ואת כל רכושך גזל ממך על פניך. (יד) וכאשר התחננו אליו ושאלנו את אשר לנו עשה, כאילו נכמרו רחמיו עלינו. (טו) וליבו רע עליך על אשר ברכת את בנך החסיד והישר את יעקב, כי אין כל רע בקרבו רק טוב כל היום. (טז) ומעת שובו מחרן עד היום הזה לא עשק אותנו דבר כל מאומה, כי אם הכל בוא יבוא אלינו בעתו ובלי חשך. (יז) ושמח ישמח בכל לבבו אם נקח מידו דבר, ויברך אותנו, ולא נפרד מעימנו מעת בואו מחרן עד היום הזה (יח) והוא יושב תמיד אצלנו בבית בכבדו אותנו.

(יט) ויאמר יצחק אליה:

גם אנוכי יודע ורואה מעשה יעקב לנו, כי יכבד אותנו בכל. (כ) אהבתי לפנים את עשו מיעקב באשר נולד ראשון, ועתה אוהב אני את יעקב מעשו, כי הרע מעשהו מאוד ואין לו צדקה. (כא) כי כל דרכיו עוול וחמס ואין בו צדקה. (כב) וגם ליבי סחרחר עתה בגלל כל מעלליו, ולא ייטב לו ולזרעו כי אם יאבדו מן הארץ ויכרתו מתחת השמים. (כג) כי עזב את אלוהי אברהם, והלך אחרי נשיו אחר הטומאה וזנותם הוא ובניו. (כד) ואת תאמרי אלי כי השבע אשביע אותו לבלתי המית את יעקב, וגם כי נשבע הלא כמוהו כאין, ולא יעשה טוב כי אם רע. (כה) וכי יחפוץ להמית את יעקב אחיו, הנתן ינתן ביד יעקב ולא ימלט מידו, כי נפול יפול בידו. (כו) ואת אל תיראי בעבוד יעקב, כי שומר יעקב הוא אביר וברוך ומהולל משומר עשיו.

(כז) ותשלח רבקה ותקרא לעשו, ויבוא אליה ותאמר אליו:

שאלה אנוכי שואלת מעמך בני, והואיל נא לעשות את אשר אומר אליך בני.

(כח) ויאמר:

הנני לעשות את כל אשר תאמרי אלי ולא אמנע את שאלתך.

(כט) ותאמר אליו:

הנני שואלת מעמך כי במותי תשאני ותקברני אל שרה אם אביך. (ל) וכי תאהבו איש את אחיו אתה ויעקב אחיך, ולא יחשוב איש רעה על אחיו כי אם באהבה יחיו יחדו. (לא) למען תצליחו בני ותכבדו על הארץ, ולא ישמח אויב עליכם, ומצאתם רחמים בעיני כל אוהביכם.

(לב) ויאמר:

הנני לעשות את כל אשר אמרת אלי, ובמותך אקבור אותך אל שרה אם אבי באהבתך את עצמותיה כי תהיינה אצל עצמותיך. (לג) וגם את יעקב אחי אוהב מכל בשר, אין לי אח על כל הארץ מלבדו. (לד) ולא אגדיל לעשות באהבתי אותו, כי אחי הוא, ושנינו יחד נזרענו בבטנך ויחדו יצאנו מרחמך. (לה) ואם לא אוהב את אחי את מי אוהב? ואבקשה ממך גם אני כי תצוי את יעקב עלי ועל בני, כאשר ידעתי כי מלוך ימלוך עלי ועל בני. (לו) כי ביום אשר ברך אבי אותו, שם אותו לגביר ואותי לעבד. (לז) ונשבעתי לך כי אאהב אותו, ולא אחרוש עליו רעה כל ימי חיי בלתי אך טוב.

(לח) וישבע לה על כל הדבר הזה. (לט) ותקרא את יעקב לעיני עשא ותצוהו על פי הדברים אשר דברה אל עשו. (מ) ויאמר:

הנני לעשות רצונך בערוב נפשי, כי לא יצא כל רע ממני ומבני על עשו אחי, ורק אהבה תקדמהו.

(מא) ויאכלו וישתו היא ובניה בלילה ההוא.
(מב) ויקברו אותה שני בניה עשו ויעקב אל המערה אצל שרה אם אביהם.