(א) וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. (ב) אלה תולדות יעקב, יוסף בן שבע עשרה שנה בהורידם אותו מצרימה, ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים, ויפקד את יוסף על כל ביתו, ויהי ברכת ה' בבית המצרי בגלל יוסף, וכל אשר עשה הצליח ה' בידו. (ד) ויעזוב המצרי את כל אשר לפניו ביד יוסף, כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו. ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה.
(ה) ותשא אשת אדוניו את עיניה ותרא את יוסף, ותחשק בו ותבקשהו לשכב אצלה. (ו) והוא לא נתן לה את נפשו, ויזכור את ה' ואת הדברים אשר קרא יעקב אביו בדברי אברהם. (ז) לבל ינאף איש את אשה בעולת בעל, ומשפט מוות נועד לעוון כזה בשמים לפני אל עליון. (ח) ונכתב לו החטא בספרים אשר לפני ה' לעולמי עד. ויזכור יוסף את הדברים האלה, ולא אבה לשכב אצלה. (ט) ותבקשהו שנה תמימה, וימאן לשמוע אליה, ותחבקהו ותתפשהו בבית ללחוץ אותו לשכב אצלה ותסגור דלת הבית (י) וישמט מידה ויעזוב בגדו בידה, ויפרוץ את המנעול וינס מפניה ויצא החוצה.
(יא) ויהי כראות האשה ההיא כי לא יאבה לשכב אצלה, ותבאישהו באדוניו לאמר. (יב) עבדך העברי אשר אהבת, חפץ לענות אותי לשכב עמי, ויהי כהרימי קולי וינס ויעזוב בגדו בידי כאשר תפשתי אותו ויפרוץ את המנעול.
(יג) וירא המצרי את בגד יוסף, וגם את המנעול אשר נפרץ, וישמע את דברי אשתו, ויתן את יוסף אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים, ויהי שם בבית הסוהר.

(יד) ויתן ה' חן יוסף בעיני שר בית הסוהר, ורחמים לפניו, כי ראה כי ה' איתו וכל אשר עשה הצליח בידו. (טו) ויעזוב כל בידו, ואין שר בית הסהר רואה את כל מאומה, כי כל אשר עשה יוסף גמר ה' ויהי שם שנתים.
(טז) ובימים ההם קצף פרעה מלך מצרים על שני סריסיו, על שר המשקים ועל שר האופים. (יז) ויתן אותם במשמר בית שר הטבחים, אל בית הסוהר אשר יוסף אסור שם. (יח) ויפקד שר בית הסוהר את יוסף איתם לשרת אותם, וישרת לפניהם. (יט) ויחלמו חלום שניהם, שר המשקים ושר האופים. ויספרו אותו ליוסף, וכאשר פתר להם כן היה להם. (כ) את שר המשקים השיב פרעה על כנו, ואת שר האופים המית כאשר פתר להם. (כא) ושר המשקים שכח את יוסף בבית הסוהר, אף כי הודיע אותו את אשר יהיה לו, ולא זכר להגיד את הדבר לפרעה כאשר אמר לו יוסף וישכחהו.