(א) ובימים ההם חלם פרעה שני חלומות בלילה אחד על רעב אשר יבוא על כל הארץ. (ב) וייקץ משנתו, ויקרא את כל פותרי חלום אשר במצרים ואת החרטומים, ויספר להם את שני חלומותיו, ולא יכלו לדעת מאומה. (ג) אחרי כן זכר שר המשקים את יוסף, וידבר עליו אל המלך. (ד) וישלח ויקחהו מבית הסוהר, ויספר לפניו את שני חלומותיו. (ה) ויאמר לפני פרעה שני החלומות אחד הוא. (ו) ויאמר אליו, שבע שנים באות שובע גדול בכל מצרים, וקמו אחריהן שבע שני רעב אשר לא היה כמוהו על כל הארץ. (ז) עתה הפקד פרעה בכל ארץ מצרים אוצרות בר, ויקבצו בהם אוכל מעיר לעיר בשני השבע, והיה האוכל לפיקדון לשבע שני הרעב כי כבד הוא מאוד.
(ח) ויתן ה' ליוסף חסד ורחמים לפני עיני פרעה, ויאמר פרעה אל עבדיו לא נמצא איש חכם ונבון כמוהו כי רוח אלוהים עמו. (ט) ויתן אותו למשנה על כל מלכותו, וישימהו לאדון על כל מצרים. (י) וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו, וילבש אותו בגד בוץ, וישם לו רביד זהב על צוארו, ויקראו לפניו אל אל ואברך. (יא) וישם טבעת על ידו, וישימהו לאדון על כל ביתו, ויגדילהו ויאמר אליו רק הכסא אגדל ממך.

(יב) ויהי יוסף אדון על כל ארץ מצרים ויאהבו אותו כל שרי פרעה וכל עבדיו וכל עושי המלאכה אשר למלך. (יג) כי במישרים התהלך, ולא גבה לבו ולא רם רוחו, ולא נשא פנים ולא לקח שוחד, כי אם במישרים שפט את כל עמי הארץ. (יד) וממשלת הארץ היתה טובה לפני פרעה בגלל יוסף, כי היה ה' עמו, ויתן לו חסד ורחמים לכל דורו לפני כל יודעיו ושומעי שימעו. (טו) ומלכות פרעה היתה כמשפט, אין צר ואין מרע בקרבה. (טז) ויקרא המלך שם יוסף צפנת פענח, ויתן ליוסף את בת פוטיפרע לאשה בת הזובח מעיר און שר הטבחים.

(יז) וביום עמוד יוסף אצל פרעה היה בן שלושים שנה בעומדו לפני פרעה, ובשנה ההיא מת יצחק. (יח) ויהי כאשר אמר יוסף בפתרון חלומו כן היה, ותבואנה שבע שני שובע על כל הארץ מצרים למידה אחת אלף ושמונה מאות מידות. (יט) ויקבוץ יוסף אוכל מעיר לעיר עד אשר מלאו בר, עד כי חדל לספור ולמוד אותו מרוב.