מראשית מלחמת העולם השניה הפך המשרד הארצישראלי בבודאפשט למשרד מרכזי לעליה עבור יהדות מרכז אירופה: צ'כסלובקיה, אוסטריה, גרמניה, קרואטיה ופולין. כארצות כבושות בידי הגרמנים, נחשבו לשטח אויב ועל כן הוצאו מכלל אפשרות לחלוקת רישיונות עליה לארץ ישראל.

מטרת עבודתי לעמוד על התפקיד המרכזי שנפל בחלקו של המשרד, בעיקר בשנים 1943-1944 עד כניסת הגרמנים, לבחון את הגורמים שהיו מעורבים בעבודת המשרד ואת אופן השפעתם.

לאור זאת אבקש להעריך מחדש את חלקו של משה קראוס, המנהל בפועל של המשרד הארצישראלי, בעבודת המשרד ובפעולות ההצלה באותה תקופה בהונגריה.

בפרק המוגש כאן, אבחן את עבודת המשרד הארצישראלי משנת המפנה, שנת 1943, עם בא הפליטים להונגריה, מסלובקיה ופולין, הקמת ועדת העזרה וההצלה בהונגריה, הקשר שהוקם עם לישכת הקשר בקושטא, ועד פלישת הגרמנים להונגריה במרס 1944.

אבקש לעמוד על מידת התערבותן של ועדות ההצלה בקושטא ובבודאפשט בעבודת המשרד הארצישראלי, להבין את הנסיבות להתערבותן, על רקע הרצון לשלוט בשני מוקדי הכח החשובים בהונגריה באותה עת (ועדת העזרה וההצלה והמשרד הארצישראלי), וכן על רקע הסכסוך הפנים -ציוני -הונגרי.

אבחן את עבודת ההצלה בהונגריה לנוכח הקשיים הפנימיים והחיצוניים, ואת חלקו של משה קראוס בכך. אטען שיש לראותו בין הגורמים הבולטים בהצלת יהדות הונגריה, (וביתר שאת מן הכבוש והלאה, נושא שאינו בהגדרת הפרק הנוכחי.) וכי היה שותף פעיל בעצוב המדיניות ההונגרית ביחסה לפליטים היהודים באותה תקופה.

ועדות ההצלה בקושטא ובבודאפשט תבחנה רק בזיקתן למשרד הארצישראלי בבודאפשט, וביחסן לתנועות החלוציות, וממילא לא אעמוד על פעולות ההצלה שנעשו על ידן, אלא בהקשר של פעולתן הכוללת.

בפרק זה עמדו לרשותי, בעיקר, ארכיון קושטא- בלוחמי הגטאות, תיקי מחלקת העלייה וועדת ההצלה- בארכיון הציוני, ארכיון מורשת - בגבעת חביבה, ארכיון הציונות הדתית- באונברסיטת בר אילן, ארכיון משואה - בתל יצחק, ארכיון קומוי- ב"יד ושם", ארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב, גנזך הציונות הדתית - במוסד הרב קוק בירושלים ועוד, וכן ראיונות אישיים עם אנשים בני התקופה.

חוקר השואה אשר כהן ז"ל, כתב בספרו כי: "נושא ועדת העזרה וההצלה והמשרד הארצישראלי בבודאפשט ופעולות שונות של המשלחת הארצישראלית בקושטא טרם נבדקו באופן יסודי בכלים של המחקר ההיסטורי". וכן: "המחלוקת החריפה סביב המשרד הארצישראלי הטביעה את חותמה על הציונות בהונגריה בכל שנות המלחמה ולכן היא ראויה לטיפול נפרד"¹. פרופסור נתנאל קצבורג סבור כי המחקר לוקה בחסר אם לא יפנה אל פעולות עזרה והצלה בהונגריה זולת "ועדת העזרה וההצלה" בבודאפשט וקסטנר, "מפליא שעד עכשיו איש לא התעורר על הנושא הזה"².

בעבודתי אבקש להתחיל בכך.