פרק א

כאשר נאמר על אחד המלכים, שאמר למי שנתחייב אצלו לאחר שהביאו השוט,
חי ה' לולא חזקת כעסי עליך הייתי נוקם ממך נקמה גדולה.
ומחל לו.
ואמרו עליו שהיה אומר איני יודע עוון שהוא שוקל יותר מעוונותיי:

פרק ב

עניו,
ונבזה בעיניו,
וצנוע, ודכא,
ושפל רוח,
ורוח נשברה,
ונדכה,
ורך לבב,
ונכה רוח,
ולב נשבר,
ונפש שחה.

פרק ד

לטובה מאת הבורא יתברך
או לניסיון ומבחן
או לנקמה ומכשול.

פרק ה

ואמר אחד מן החכמים בעניין הזה:
אני תמה ממי שעבר במעבר השתן פעמיים,
היאך יתגאה ויגבה לבו.

הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה:
דע מאין באת, ולאן אתה הולך,
ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.
מאין באת?
מטפה סרוחה.
ולאן אתה הולך?
למקום עפר רמה ותולעה.
ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון?
לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

פרק ו

ונאמר על אחד מן החסידים שעבר על נבלת כלב מסרחת מאוד.
ואמרו לו תלמידיו: כמה מסרחת נבלה זאת.
אמר להם: כמה לבנים שיניה.
ונתחרטו על מה שספרו בגנותה.

פרק ז

אחי, מה שיעור מה שהשקפת עלי מרוע מעשי,
אצל מה שלא ידעת ממני אשר האריך לי הבורא סתרו בהם.
ואילו היה נגלה לך רוע מעשי ועוונותיי,
היית בורח ממני ומפחד מעונש הבורא עליהם.

חטאי לו יריחון בם שכני,
אזי ברחו ורחקו מן גבולי.

אחי, אין מן התימה מה שהצילני הבורא מעשות מה שתלית בי אצל רוב הטובות אשר גמלני. אך התימה סתרו עלי במה שהוא יותר מגונה וגדול מאוד ממה שספרת עלי, הרף אחי וחמול על זכיותיך שלא תאבדנה ממך ולא תרגיש.

הגיעני ששלחת לי מנחה מזכיותיך וגמלתיך בזה.

הרבה בני אדם יבואו ליום החשבון, וכשמראים להם מעשיהם, ימצאו בספר זכויותם זכויות שלא עשו אותם.
ויאמרו: לא עשינו אותם,
ויאמר להם: עשה אותם אשר דבר בכם וספר בגנותכם.

פרק ח

ואמר אחד מן החכמים:
הגדולה מעטה הבורא.
ומי שרוצה להכנס עליו במעטהו
כאילו רצה להידמות לו.

פרק י

וכבר נאמר על אחד המלכים שהיה ממהר בהליכתו כשהיה הולך.
ושאלו אותו על עילת הדבר.
ואמר: לפי שהוא יותר רחוק מדרך הגאווה, ויותר ממהר להשלמת החפץ.

במה היית אדון לכל בני דורך?
אמר: מפני שלא פגעתי אחד מהם שלא ראיתי לו מעלה יתירה עלי.
כי אם היה יותר חכם ממני, הייתי אומר הוא ירא אלוהים יותר ממני ליתרון חכמתו על חכמתי.
ואם קטן ממני בחכמה, אומר כי חשבונו יהיה קל מחשבוני ביום הדין מפני שאני עובר במזיד והוא עובר בשוגג.
ואם יהיה גדול ממני בימים, אומר כי זכיותיו רבים מזכיותיי מפני שקידמני לעולם.
ואם יהיה קטן ממני, אומר כי עונותיו מעטים מעוונותיי.
ואם יהיה כמוני בימי ובחכמה, אומר אולי לבו לאלוהים טוב מלבי, לפי שאני יודע במה שקדם לי מן העונות ואינני יודע מה שהיה ממנו.
ואם יהיה יותר עשיר ממני, אומר כי מצאה ידו בעושרו לעבוד הבורא ולעשות צדקות ולהעניק לעניים יותר ממני.
ואם יהיה דל יותר ממני, אומר כי הוא דכא ושפל רוח יותר ממני בעבור דלותו והוא טוב ממני. ולא זזתי לכבדם כולם ולהיכנע להם.

אלוהי נצור לשוני מרע
ושפתי מדבר מרמה
ולמקללי - נפשי תדום
ונפשי כעפר לכל תהיה.

כי העיוור כשיזדמנו לו הכחלים המועילים שיוכל להרפא בהם,
כשהוא מתעסק בהם אין מן הזריזות שיתאחר מזה,
ויאמר ימצאני מה שימצא חברי העיוורים.
ואלו היה אחד מהם שומע אותו אומר המאמר הזה,
היה לועג למאמרו ומסכל עצתו,
ומוציאו מכל בעלי השכל..