מורה נבוכים / יוסף בכה"ר דוד קאפח

תרגם לעברית, ביאר והכין על-פי כתבי-יד ודפוסים

מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק ראשון

- המשך -

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק ראשון - פרק [לו]

עתיד אני לבאר לך, כאשר אדבר על התארים, ¹ באיזה אופן נאמר בה' שרצוי ² לפניו דבר פלוני, או מכעיסו ומחרה אפו, אשר באותו העניין אומרים באחדים מבני אדם כי ה' רצה להם ³ או חרה בהם או כעס, ואין עניין זה מטרת פרק זה, אלא מטרתו מה שאומר בו.

["חרון אף ה'" - רק בעבודה זרה]
דע, כי כאשר תתבונן בכל התורה וכל ספרי הנביאים לא תמצא לשון חרון אף, ולא לשון כעס, ולא לשון קנאה, כי אם בעבודה זרה דווקא ⁴. ולא תמצא שנקרא אויב ה', או צר, או שונא, אלא עובד עבודה זרה דווקא. אמר:

ועבדתם אלוהים אחרים וכו' וחרה אף ה' בכם ⁵,
פן יחרה אף ה' ⁶,
להכעיסו במעשה ידיכם ⁷,
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם וכו' ⁸,
כי אל קנא וכו' ⁹,
מדוע הכעיסוני בפסיליהם ¹⁰,
מכעס בניו ובנותיו ¹¹,
כי אש קדחה באפי ¹²,
נוקם הוא לצריו ומשלם הוא לאויביו ¹³,
ומשלם לשנאיו ¹⁴,
עד הורישו את אויביו ¹⁵,
אשר שנא ה' אלהיך ¹⁶
כי כל תועבת ה' אשר שנא ¹⁷,

ואלה רבו מלמנות, אלא שאם תתחקה עליו ^*17 בכל הספרים תמצאהו.

ולא באה בספרי הנבואה כל ההדגשה הגדולה הזו, אלא מפני שזו סברא בטלה הקשורה בו יתעלה, כלומר: עבודת עבודה זרה.
כי מי שקבע בדעתו שראובן עומד, בזמן שהוא היה בו יושב, אין סטייתו מן האמת, כסטיית מי שקבע בדעתו כי האש מתחת לאוויר, או המים מתחת לארץ או שהארץ שטוחה, וכיוצא בכך ¹⁸.
ואין סטיית [נו] זה השני מן האמת, כסטיית מי שהוא בדעה שהשמש מן האש ¹⁹ או שהגלגל חצי עגול וכדומה לכך.
ואין סטיית זה השלישי מן האמת, כסטיית מי שהוא בדעה שהמלאכים אוכלים ושותים וכיוצא בכך ²⁰.
ואין סטיית זה הרביעי מן האמת, כסטיית מי שמחייב בדעתו עבודת דבר זולת ה', כי כל מה שהכסילות והכפירה קשורים בדבר גדול, כלומר: במי שיש לו מעלה נעלה ²¹ במציאות, הם יותר חמורים מאשר כשהם קשורים במה שמעלתו למטה מזה.

וכוונתי במלת כפירה, קביעת דעה על דבר הפך מכפי שהוא ^*21.
וכוונתי בכסילות, כסל במה שאפשר לדעת אותם. כי אין כסל מי שסכל תשבורת שיפוע ה"אסטואנה", ²² או שסכל עגילות השמש, ככסל מי שסכל אם ה' מצוי או שאין לעולם אלוה.
ואין כפירת מי שחשב כי שיפוע ה"אסטואנה" חציה ²³ או שהשמש עגולה, ככפירת מי שחשב ²⁴ שה' יותר על אחד.

[העבודה הזרה - אמצעי בינינו לבין ה']
ואתה יודע שכל מי שעבד עבודה זרה, לא עבדה מתוך הנחה שאין אלוה זולתה, ולא דימה אדם מעולם בדורות שעברו, ולא ידמה מן העתידים, שהצורה שהוא עושה מן המתכות או מן האבנים והעצים, אותה הצורה בראה את השמים והארץ והיא המנהיגה אותם. ולא עבדום אלא על דרך שהם דמות לדבר שהוא אמצעי בינינו לבין ה', כמו שביאר ואמר:

מי לא יראך מלך הגוים וכו' ²⁵

ובכל מקום מקטר מגש לשמי וכו' ²⁶

רומז על הסיבה הראשונה לדעתם. וכבר בארנו את זה בחבורנו הגדול ²⁷, וזה ממה שאין מתווכח בו אף אחד מאנשי תורתנו.

אלא שעם היות אותם הכופרים סוברים ²⁸ מציאות ה', הואיל וקשורה כפירתם במה ששיך אליו יתעלה בלבד, כלומר: העבודה והרוממות כמו שאמר:

ועבדתם את ה' וכו' ²⁹

כדי שתיקבע מציאותו בתודעת ההמון ³⁰, וחשבו כי זה שייך לזולתו, והיה זה גורם להעדר מציאותו יתעלה מתודעת ההמון, לפי שאין ההמון מכיר אלא פעולות הפולחן, לא עניינם ולא אמיתת הנעבד בהם ³¹, לכן היה זה שהביא לכך שנתחייבו כליה.
כמו שאמר הכתוב:

לא תחיה כל נשמה ³²,

וביאר את הטעם, שהוא עקירת ההשקפה הבטלה הזו, כדי שלא יתקלקלו בה אחרים.
כמו שאמר:

למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות וכו' ³³,

וקראם אויבים ושונאים וצרים, ואמר כי העושה כן מקנא ומכעיס ³⁴ ומעלה חמה ³⁵.

[ההגשמה גרועה מעבודה זרה]
והיאך יהיה מצב מי שקשורה כפירתו בעצמותו יתעלה, והוא בדעתו הפך מכפי שהוא, כלומר: שאינו לדעתו מצוי, או שלדעתו הוא שנים, או שסבור שהוא גוף, או שהוא לדעתו בעל התפעלויות, או שמיחס לו איזו מגרעת שהיא, הנה זה בלי ספק יותר חמור מעובד עבודה זרה על דעת שהיא אמצעי או מטיבה או מרעה לפי דמיונו.

ואתה דע שכל זמן שתהא בדעתך גשמות [נז] או מאורע ממאורעות³⁶ הגוף, הנך מקנא ומכעיס וקודח אש חמה ושונא ואויב וצר יותר חמור מעובד עבודה זרה בהרבה.

ואם יעלה בדעתך שיש ללמד זכות על מאמיני הגשמות, בשל היותו מחונך כך, או מחמת סכלותו וקוצר השגתו, כך ראוי לך להיות בדעה בעובד עבודה זרה, מפני שאינו עובד אלא מחמת סכלות או חינוך, מנהג אבותיהם בידיהם ³⁷.
ואם תאמר כי פשטי הכתובים הפילום בשיבושים אלו, כך תדע שעובד עבודה זרה לא הביאוהו לעבדה כי אם דמיונות ומושגים גרועים ³⁸. נמצא שאין התנצלות למי שאינו סומך על בעלי העיון האמיתיים אם היה קצר יכולת עיונית.
ואיני חושב לכופר מי שלא הוכח לו ³⁹ שלילת הגשמות, אך חושב אני לכופר מי שאינו קובע בדעתו שלילתה, ובפרט עם מציאות תרגום אנקלוס ותרגום יונתן בן עזיאל עליהם השלום, אשר הרחיקו את הגשמות תכלית ההרחקה ⁴⁰.

וזו היא מטרת הפרק. [נח]

הערות:

1. לקמן ח"א פרק נד והלאה.
2. "ירצ'יה" שמא נכון יותר לתרגם "שנוח לפניו" בעקבות רס"ג שתרגם בכל מקום ניחח - מרצ'י.
3. אפשר גם: מרוצה מהם.
4. על קטע זה שואלים כמעט כל מפרשי רבנו, הלא כתוב ויחר אף ה' במשה, ויחר אף ה' בם וילך, ועוד, ואלה אינן בע"ז, וכל אחד מתפתל בתחבולות לתרץ, ועד אחרון ר' אבן שמואל מתרץ במחי יד שדברי רבנו אמורים בחרון על אומה שלמה ולא על יחידים. וכשאני לעצמי כל התירוצים לא מצאו מסילות בלבבי, והקושיא היא כל כך פשוטה עד שלא יתכן שהיא קושיא, אלא שאיני יודע היאך אינה קושיא.
5. דברים יא טז-יז.
6. שם ו טו.
7. שם לא כט.
8. שם לב כא.
9. שם ו טו.
10. ירמיה ח יט.
11. דברים לב יט.
12. שם לב כב.
13. נחום א ב. וצ"ל נוקם ה' לצריו ונוטר הוא לאויביו.
14. דברים ז י.
15. במדבר לב כא.
16. דברים טז כב.
17. שם יב לא.
*17. אפשר גם: תעקוב אחריו. וגם במקור כך מתרגמות שתי הנוסחות.
18. ראה לקמן ח"א פרק עב.
19. בעוד [נו] שהיא מן הגוף החמישי לדעת ארסטו, וראה לקמן ח"א פע"ב. וראה רס"ג באמונות ודעות מאמר א השיטה השמינית.
20. ראה לקמן ח"א פמ"ט.
21. "מתמכנה" נכבדה, ובר"ש "חזקה".
*21. אפשר גם: סבירת דבר שלא כפי שהוא. ודין הוא סקבא דרובהון דמתקרן חכימי, ואוף כזעיר פון דכולהון.
22. קונוס, עגול רחב מלמטה וצר מלמעלה.
23. שיפוע האסטואנה לגבי הגליל השלם הוא חציה, בעוד שאינו בצמת אלא כשלישה.
24. "טין" דמה, חשב מחשבה בלתי נכונה.
25. ירמיה י ז.
26. מלאכי א יא.
27. הלכות עבודה זרה פ"א הלכה א: "בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול... אמרו הואיל והאלוהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשתמשים לפניו ראוים הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו... התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה... לא שהן אומרין שאין שם אלוה אלא כוכב זה". ע"ש. וראה גם פירוש רבנו למשנה מגלה פ"ד מ"ז.
28. "מעתקדין" מכירים ויודעים.
29. שמות כג כה.
30. כלומר: שכל עצם העבודה כדי להשריש בתודעת ההמון מציאות ה', שאינם מסוגלים להבין את הקרבה המחשבתית והעבודה שבלב. וראה לקמן ח"ג פרק נא.
31. שהיא ההתקרבות האמיתית לפני ה'.
32. דברים כ טז.
33. שם כ יח.
34. ראה לעיל בתחילת פרק זה.
35. ראה ישעיה נ יא. ואולי גם יחזקאל כד ז.
36. העדפתי לתרגם כן שהוא התרגום המדוייק [נז] וכלשון רבנו בהלכות יסודי התורה פ"א הלכה ז. ובר"ש "ולא עניו מענייני הגשם".
37. חולין יג ב.
38. נראה כי שתי התנצלויות שוא הללו אשר דחה רבנו כאן, שהאחת חינוך והרגל והשניה הבנה מוטעית בפשטי הכתובים, לא נכתבו אלא כתשובה להשגת הראב"ד בהלכות תשובה פ"ג הלכה ו: "א"א ולמה קרא לזה (האומר שהוא גוף ובעל תמונה) מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות, ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות".
39. על ידי מחקר והשגה עצמית.
40. כלומר: ואין עוד מה להתבלבל בפשטי המקראות. [נח]

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק ראשון - פרק [לז]

פנים
שם משותף ¹, ורוב שיתופו הוא על דרך ההשאלה ².
הוא שם הפנים של כל חי:

ונהפכו כל פנים לירקון ³,
מדוע פניכם רעים ⁴,

וזה הרבה.

והוא שם החרון:

ופניה לא היו לה עוד ⁵,

וכפי עניין זה שימש הרבה בעניין חרון ה' וכעסו:

פני ה' חלקם ⁶,
פני ה' בעושי רע ⁷,
פני ילכו והניחותי לך ⁸,
ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו ⁹,

וזה הרבה.

והוא גם שם נוכחות האדם ומעמדו ¹⁰:

על פני כל אחיו נפל ¹¹,
ועל פני כל העם אכבד ¹²,

עניינו בנוכחותם.

אם לא על פניך יברכך ¹³,

בנוכחותך ובמציאותך.

ועל פי העניין הזה נאמר:

ודבר ה' אל משה פנים אל פנים ¹⁴,

כלומר: לנוכח בלי אמצעי, כעניין שנאמר:

לכה נתראה פנים ¹⁵,

וכמו שנאמר:

פנים בפנים דבר ה' עמכם ¹⁶,

ובאר במקום אחר ואמר:

קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול ¹⁷,

וכינה את זה פנים בפנים, כך אמרו "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" כינוי על אמרו באופן הדבור:

וישמע את הקול מדבר אליו ¹⁸,

הנה נתבאר לך, כי שמיעת הקול ¹⁹ בלי אמצעות מלאך, מכנים אותו "פנים בפנים".

ומן [נח] העניין הזה:

ופני לא יראו ²⁰,

אמיתת מציאותי כפי שהיא לא תושג.

ופנים הוא גם כנוי מקום ²¹, שעליו אומרים בערבית "אמאמך" או "בין ידיך" ²² והרבה משתמשים לפי עניין זה כלפי ה' יתעלה,

לפני ה' .²³

וכן לפי העניין הזה הוא "ופני לא יראו" ²⁰.
בביאור אנקלוס אמר ודקדמי לא יתחזון, רומז שיש שם גם נבראים עצומים אי אפשר לאדם להשיגן כפי שהן, ²⁴ והם השכלים הנבדלים ²⁵, ויוחסו לה' מפני שהם נכחו ולפניו ²⁶ תמיד, בשל חוזק ההשגחה בהם תמיד ²⁷. אבל הדבר שהושג לדעתו, כלומר: לדעת אנקלוס כפי אמתתו, הם דברים שהם למטה מאלה בדירוג המציאות ²⁸, כלומר: עצם החומר והצורה. ועליהם אמר:

ותחזי ית דבתראי,

כלומר: הנמצאים אשר כאילו אני פונה מהם, והם לאחורי על דרך המשל, בגלל ריחוקם ממציאותו יתעלה ²⁹.
ועוד תשמע ביאורי במה שבקש משה רבנו ע"ה ³⁰.

ופנים גם פעל זמן ³¹ בעניין לפני, או בטרם ³²:

לפנים בישראל ³³,
לפנים הארץ יסדת ³⁴.

ופנים גם שם ההדירה ³⁵ וההשגחה:

לא תשא פני דל ³⁶,
ונשוא פנים ³⁷,
אשר לא ישא פנים ³⁸,

וזה הרבה.

ועל פי עניין זה נאמר גם:

ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ³⁹,

כלומר: התלוות ההשגחה אלינו ⁴⁰. [נט]

הערות:

1. על חלוקת סוגי השם המשותף, ראה מלות ההגיון לרבנו שער יג (מהד' רות עמ' 92) שם מנה ששה חלקים. וראה גם במלון שעשיתי לפירוש רס"ג לתהלים מהדורתי עמ' שמא.
2. כלומר: השימוש בו על דרך ההשאלה לכל סוגיה, יותר מן השמוש בו בהוראתו הראשונית, כלומר: שם הפנים של החי.
3. ירמיה ל, ו.
4. בראשית מ, ז.
5. שמואל א, א יח.
6. איכה ד טז.
7. תהלים לד יז.
8. שמות לג יד, ונחלקו הראשונים בזו אם היא רצון או רוגז, ואף באנקלוס ורס"ג יש שתי נוס', ראה פירושי רס"ג מהדורתי שם הערה 5. ולפנינו גם אנקלוס וגם רס"ג מפרשים רצון.
9. ויקרא כ, ה.
10. הכוונה בהימצאו שם, בהיותו מצוי.
11. בראשית כה יח.
12. ויקרא י, ג.
13. איוב א יא. ושים לב למושג השטן כפי שנתבאר לקמן ח"ג פרק כב, אז תבין את האמור כאן.
14. שמות לג יא. וראה לקמן ח"ב סוף פרק מה, והלכות יסודי התורה פ"ז הלכה ו. ושים לב לפירושו למשנה סנהדרין פ"י מ"א היסוד השביעי.
15. מלכים ב, יד ח.
16. דברים ה, ד.
17. שם יד, יב.
18. במדבר ז, פט.
19. כלומר: מה שנתכנה בשמיעת הקול, וכדלעיל פרק כב, אחרת אין לך מלאך גדול מזה. [נח] וראה גם בהלכות יסודי התורה פ"ז הלכה ו.
20. שמות לג כג. וכדלעיל פרק כא ולקמן פרק נד. וראה בהלכות יסודי התורה פ"ו הלכה י. ובהקדמת רבנו לפירוש אבות פרק ז.
21. תאר הפעל של המקום, כלומר: "זה מונח לפני פלוני".
22. הוראת שני מונחים אלה בערבית, לפניו, נכחו. ואפשר היה לתרגם "לפניך או נכחך". ור"ש תרגם את הראשונה "לפניך" והשניה "בין ידיך" שהוא אמנם תרגום מלולי אך אין לו שום משמעות בעברית ותפל מבלי טעם.
23. בהוצ' מונק צויין לבראשית יח כב: "ואברהם עודנו עמד לפני ה'". ואיני יודע למה הוזקק לציין פסוק של מעמד חזוני ומצב נבואי דוקא, וברור כי לא לזה כוונת רבנו, אלא על כל "לפני ה'" שבמקרא, והם עשרות רבות: כגון "ואכלת לפני ה' אלהיך", דברים יד כג, שהוא בכל ירושלם. ודומה לו "ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים", ויקרא כג מ, ומפורש להדיא בירושלמי סוכה פ"נ הלכה יא, וראש השנה פ"ר הלכה ג. ותימה על החולקים על רבנו שפירש פסוק זה על כל ירושלם ולא ראו את הירושלמי.
24. כפי אמתתן. והשוה רס"ג מאמר ב פרק יב.
25. שאינם מורכבים מחומר וצורה. וראה לקמן ח"ב פרק ד.
26. ראה הערה 22.
27. ובזעיר אנפין ראה לקמן ח"ג פרק נא.
28. בדירוג המעלות בכל המציאות. וראה לקמן ח"ג פרק יז.
29. וראה פרק דלקמן בסמוך.
30. לקמן ח"א פרק נד, כלומר: פירוש שונה מפירוש אנקלוס. וראה גם לעיל פרק כא, ובהלכות יסודי התורה פ"א הלכה י, ובהקדמה לפירוש אבות פרק ז.
31. תואר הפעל של הזמן. וראה לקמן ח"ב פרק יג ופרק ל.
32. בר"ש הושמט, כדרכו להשמיט כל מה שנראה לו כפול ומיותר.
33. רות ד ז.
34. תהלים קב כו.
35. "אלרעאיה" כמו: ולא תהדר פני גדול. ובר"ש "ההזהר".
36. ויקרא יט טו.
37. ישעיה ג, ג.
38. דברים י, יז.
39. במדבר ו, כו.
40. ראה לקמן ח"ג פרק נא. [נט]

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק ראשון - פרק [לח]

אחור
שם משותף, הוא שם הגב ¹:

אחורי המשכן ²,
ותצא החנית מאחריו ³,

והוא גם פעל זמן ⁴ בעניין אחרי:

ואחריו לא קם כמוהו ⁵,
אחר הדברים האלה ⁶,

וזה הרבה.

ויהיה בעניין ההמשכות וההליכה בעקבות בהתנהגות במנהגות מי שהוא:

אחרי ה' אלהיכם תלכו ⁷, [נט]
אחרי ה' ילכו ⁸,

כלומר: ההליכה במשמעתו וההמשכות בעקבות פעליו ולנהוג בדרכיו,

הלך אחרי צו ⁹.

ולפי העניין הזה נאמר:

וראית את אחורי ¹⁰,

תשיג מה שנמשך אחרי ונתדמה לי ונעשה חיובי בהתאם לרצוני ¹¹, כלומר: כל ברואי, כמו שאבאר במקצת פרקי מאמר זה ¹². [ס]

הערות:

1. האחוריים והגב של כל דבר.
2. שמות כו יב.
3. שמואל ב, ב כג.
4. תאר הפעל של הזמן. ובר"ש "כלי הזמן".
5. מלכים ב, כג כה.
6. בראשית טו א.
7. דברים יג ה. וכפי דרש חז"ל בסוטה יד א: אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה. וראה הלכות דעות פ"א הלכה ה. וספר המצוות עשה ה ועשה ח. וראה לעיל כד. וראה גם תיאיטיטוס לאפלטון מהדורת סימון עמ' 105, ולקמן [נט] האריך רבנו הרבה בעניין זה.
8. הושע יא י.
9. שם ה יא.
10. שמות לג כג. וראה לעיל פרק לז, ומה שצוין בהערה 30.
11. כלומר: תוצאה של רצוני, סוג אותו "רצון" שכתוצאה ממנו היה העולם, ולא חיוב ממציאותו יתעלה כשיטת ארסטו.
12. לקמן ח"א פרק נד. וראה גם לעיל פרק כא. [ס]

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק ראשון - פרק [לט]

לב
שם משותף, הוא שם הלב, כלומר: האבר אשר בו מוצא ¹ חיות כל בעל לב,

ויתקעם בלב אבשלום ².

וכיון שהאבר הזה באמצע ³ הגוף הושאל לאמצע ³ כל דבר:

עד לב השמים ⁴,
לבת אש ⁵.

והוא גם שם המחשבה:

לא לבי הלך ⁶

כלומר: הייתי נוכח במחשבתי כאשר אירע כך וכך.

ומן העניין הזה:

ולא תתורו אחרי לבבכם ⁷

כלומר: אחרי מחשבותיכם ⁸,

אשר לבבו פונה היום ⁹

מחשבתו סרה.

והוא שם הדעה ¹⁰:

כל שארית ישראל לב אחד להמליך את דוד ¹¹

כלומר: בדעה ¹⁰ אחת, וכן אמרו:

ואוילים בחסר לב ימותו ¹²

כלומר: בחוסר דעת ¹⁰, וכן אמרו:

לא יחרף לבבי מימי ¹³

עניינו לא נטתה דעתי ולא סרה מן הדבר הזה, כי תחילת הלשון:

בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי.

ומעניין יחרף לדעתי אמרו:

שפחה נחרפת לאיש ¹⁴

דומה לערבי "מנחרפה" ¹⁵, כלומר: נטתה מקנין העבדות לקנין האישות ¹⁶.

והוא שם הרצון:

ונתתי לכם רועים כלבי ¹⁷,
היש את לבבך ישר כאשר לבבי ¹⁸

כלומר: רצונך ביושר כרצוני. ויש שהושאל לה' כפי העניין הזה:

כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ¹⁹

עניינו יעשה כפי רצוני,

והיו עיני ולבי שם כל הימים ²⁰

השגחתי ורצוני.

והוא שם השכל:

ואיש נבוב ילבב ²¹ ,

שכיל, וכן:

לב חכם לימינו ²²

שכלו בדברים השלמים, וזה הרבה.
וכפי העניין הזה הושאל לה' בכל מקום, כלומר: שהוא מורה על השכל, זולתי במקומות בודדים ²³ שיש שהוא מורה בו על הרצון ²⁴, כל מקום כפי עניינו. וכן:

והשבות אל לבבך ²⁵, [ס]
ולא ישיב אל לבו ²⁶,

וכל הדומה לכך, הכל התבוננות שכלית.
כמו שאמר:

ולא נתן ה' לכם לב לדעת ²⁷,

אתה הראת לדעת ²⁸.

אבל אמרו:

ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ²⁹,

הרי פירושו לדעתי בכל כוחות לבך, כלומר: כל כוחות הגוף, כי מוצא ³⁰ הכל מן הלב, והכוונה שתשים תכלית כל מעשיך השגתו כמו שבארנו בפירוש המשנה ³¹ ובמשנה תורה ³². [סא]

הערות:

1. "מבדא" מקור מבוע ומוצא. וראה גם רס"ג באמונות ודעות מאמר ו פרק ג. ובר"ש "התחילת החי" ולא דק.
2. שמואל ב, יח יד.
3. "וסט" בין הוראותיה השונות גם אמצע וגם תוך, ואם כי תרגמתי אמצע, נראה לי כי התרגום הנכון כאן הוא "תוך" ולא אמצע.
4. דברים ד יא.
5. שמות ג ב. וכן פירשו כמה מן הראשונים, אבל רס"ג פירש שלהבת עצומה. ורבנו רומז על חדירתו המחשבתית של משה רבנו באותה שעה לתוכיות המושג.
6. מלכים ב, ה כו.
7. במדבר טו לט.
8. יתכן שהייתי צריך לתרגם "אחרי הרהוריכם". וכלשון רבנו בהלכות עבודה זרה פ"ב הלכה ג, ע"ש. אך העדפתי לתרגם מחשבה, כהגדרת רבנו לקמן בחלק זה פרק מז.
9. דברים כט יז.
10. "ראי" השקפה וסברה. ותרגמתי "דעה" שלא בדקדוק, אבל קרוב לעניין האמור כאן, ובר"ש "עצה", ואינו נכון כאן לדעתי. ורס"ג מתרגם "טעם" ראי, כמו טוב טעם ודעת למדני, תהלים קיט טו.
11. דברי הימים א, יב לט.
12. משלי י, כא. וכפירוש רס"ג שחוסר דעתם הוא שממיתם.
13. איוב כז ו. ורס"ג פירשה חולשה ומורך, וכתב שהיא מלה בודדת.
14. ויקרא יט כ.
15. תרגומה המלולי "נטויה".
16. דיוק ענינה ראה בהלכות אסורי ביאה פ"ג הלכה יג.
17. ירמיה ג טו, וכבר שאל האפודי על פסוק זה כאן, כי הלא מושאל הוא כלפי ה'?
18. מלכים ב, י טו.
19. שמואל א, ב לה.
20. מלכים א, ט ג. וראה לקמן פרק מד. והלכות בית הבחירה פ"ז הלכה ה.
21. איוב יא יב.
22. קהלת י, ב.
23. בר"ש "אלא הזר" והוא כך.
24. ראה לעיל סוף פרק כט שענינן רצון. [ס]
25. דברים ד, לט.
26. ישעיה מד, יט.
27. דברים כט, ג.
28. שם ד, לה. והנה הראת עניין הוראה, ופירושו אתה מצווה לחקור, כדי להשכיל כי ה' הוא האלוהים. וכדלקמן ח"ב פרק לג, וח"ג פרק לב, ופרק נא.
29. דברים ו, ה.
30. ראה לעיל הערה 1.
31. בהקדמה לפירוש אבות פרק ה.
32. הלכות יסודי התורה פ"ב הלכה ב. והלכות דעות פ"ג הלכה ב. ובמשנה ברכות פ"ט מ"ה פירשו בשני יצריך, והשוה פירוש רבנו לקמן ח"ג פרק כב. [סא]