|
תוכן העניינים:  בשם ה' אל עולם
[מכתב לתלמיד יוסף בר יהודה] פתיחה
[ביאורי שמות] [למי מכוון המאמר] [ביאור משלים סתומים] [גם עניני הטבע נסתרים] [תפיסות בני אדם את הסודות] [המגבלות בהוראת הסודות] [ניסיונות הרמב"ם לפרש דרשות] [מאמר זה מיועד לפילוסוף] הקדמה
[תפוחי זהב במשכיות כסף] [משל נבואי מדויק] [משל נבואי כללי] [דרכי כתיבת מורה נבוכים] צוואת מאמר זה
[כיצד ללמוד ספר זה] [מי יפיק תועלת מהספר?] הקדמה
[שבע סיבות לסתירות בספרים] [והנה הסתירות המצויות במשנה ובבריתות] [הסתירות המצויות בתלמוד] [הסתירות בספרי הנבואה] פרק א
צלם ודמות [תואר] [צלם] [דמות] פרק ב
[אלוהים - שם משותף לה' ולשליטים] אמר המקשה פרק ג
[תמונה ותבנית] פרק ד
[ראה, הביט, חזה] פרק ה
[זהירות בחקירה בנושאם אלוהיים] [טעותם של אצילי בני ישראל] פרק ו
איש ואישה פרק ז
ילד פרק ח
מקום פרק ט
כסא פרק י
[ירד ועלה] פרק יא
ישיבה פרק יב
קימה רק יג
עמידה פרק יד
שתוף אדם פרק טו
ניצב או יצב פרק טז
צור פרק יז
[גם מדעי הטבע מוסתרים] פרק יח
קרב ונגע וניגש פרק יט
מלא פרק כ
רם נשא פרק כא
עבר פרק כב
בא פרק כג
היציאה כנגד הביאה פרק כד
ההליכה פרק כה
שכן פרק כו
[המושג תנועה אצל ה'] פרק כז
[שיטת התרגום של אונקלוס] פרק כח
רגל [אונקלוס על "ותחת רגליו"] פרק כט
עצב פרק ל
אכל פרק לא
[גבולות הדעת האנושית] פרק לב
[המנסה להבין מה שמעבר ליכולתו - ניזוק] פרק לג
[אי אפשר להתחיל ללמוד במדע האלוהות] פרק לד
[הסיבות המונעות פתיחת הלמודים בענייני האלוהות] פרק לה
[שלילת הגשמות היא אמונה יסודית] [התארים - סודות התורה] פרק לו
["חרון אף ה'" - רק בעבודה זרה] [העבודה הזרה - אמצעי בינינו לבין ה'] [ההגשמה גרועה מעבודה זרה] פרק לז
פנים פרק לח
אחור פרק לט
לב פרק מ
רוח פרק מא
נפש פרק מב
חי מות פרק מג
כנף פרק מד
עין פרק מה
שמע פרק מו
[בין הוכחה למציאות דבר לברור מהותו] [ההודעה על ה' - מציאותו ולא מהותו] [תפיסת ההמון את האלוהים] [תיאור האלוהים כבעל תכונות] [תיאורי ה' אצל חז"ל] פרק מז
[אין לדמות לה' תכונות שליליות] פרק מח
[שמע, ראה] ["ראיה" בתרגום אונקלוס] פרק מט
[המלאכים אינם בעלי גוף] פרק נ
[דעה] פרק נא
[שלילת התארים העצמיים] פרק נב
[תכונות בעל תואר חיובי] פרק נג
[הסיבות למתן תארים לבורא] [ידיעה = חיים] [יכולת ורצון] [ה' - עצמות אחת פשוטה] פרק נד
[בקשותיו של משה] [תכונות נפשו של מנהיג מדינה] [פוקד עון אבות על בנים] פרק נה
[שלילת הגשמה, התפעלות והעדר] פרק נו
[הדימוי - יחס בין שני דברים] [תארי הבורא אינם ניתנים להשוואה] פרק נז
בתארים. עמוק ממה שקדם [פירוש הכינויים 'אחד', 'קדמון' ודומיהם] פרק נח
עמוק ממה שקדם [מה בין תארי השלילה לתוארי החיוב] [דוגמה: תיאור השמים בתארים שליליים] [אין ביכולתנו לתאר את הבורא] פרק נט
[מה בין השגת ה' של משה רבנו לאחרים] [ככל שהשלילה רבה יותר - השגתו גדולה יותר] [האל הגדל הגיבור והנורא] [נגד פיוטים המתארים את ה'] פרק ס
[משל הספינה] [יודע, מצוי] [משל הפיל] פרק סא
[שם הוויה] [שאר השמות מורים על תארים] [קמעות] פרק סב
[השם המפורש בברכת כוהנים] [שם בן י"ב אותיות] [שם בן ארבעים ושתים אותיות] [קמעות והשבעות] פרק סג
[ואמרו לי מה שמו] [דרכי הנבואה וההתגלות בזמן האבות] [אהיה אשר אהיה] [השמות יה, שדי, חסין, צור] פרק סד
[שם ה'] [כבוד ה'] פרק סה
[דיבור ואמירה] [הביטוי "ויאמר" במעשה בראשית] פרק סו
[מעשה אלוהים] [פירוש אונקלוס ל"אצבע"] פרק סז
[המושג שביתה אצל הבורא] פרק סח
[ה' הוא הדעה והיודע והידוע] [הסבר המושג בדוגמה מידיעת האדם] [בין ידיעה בפועל וידיעה בכוח] [הדעה והיודע והידוע אחד - בכל תחום בפועל] פרק סט
[כינויי ה' בפי הפילוסופים והמתכלמין] [מדוע העדיפו הפילוסופים את המונח עילה וסיבה?] [לכל צורה קדמה צורה אחרת, והאחרונה - ה'] [לכל תכלית יש תכלית קודמת] [תכלית הכל - רצון ה' וחכמתו] [האם יתקיים העולם ללא הבורא?] פרק ע
רכב [יחס ה' לגלגל] [מרכבה] פרק עא
[אובדן המדעים מישראל] [קליטת רעיונות המועתזילה והשערייה] [יסודות המתעזלה והאשעריה - הכלאם] [הפילוסופים המוסלמים] [יהדות נצרות ואיסלאם] [שיטת המתכלמין - העיון קובע את המציאות] [שיטתם: בסיס הכל - חידוש העולם] [הדרך הנכונה: להתחיל בהוכחות למציאות ה'] [עדיף להוכיח מציאות ה' על בסיס הקדמות] פרק עב
[מבנה היקום] [ארבע צורות הכדור התחתון ומקומם הטבעי] [התנועה] [חלקים מנהיגים וחלקים מונהגים] [ארבעת כוחות העולם] [ציור היקום בהשוואה לאדם] [האדם בעל תבונה] [במה האדם אינו דומה לעולם] פרק עג
[12 הקדמות המתכלמין] ההקדמה הראשונה ההקדמה השניה ההקדמה השלישית ההקדמה הרביעית ההקדמה החמישית ההקדמה השישית ההקדמה השביעית ההקדמה השמינית ההקדמה התשיעית ההקדמה העשירית הערה [יש דברים שהדמיון מונעם והם קיימים] ההקדמה האחד עשרה ההקדמה השתים עשרה פרק עד
[ראיות ה"מתכלמין" על היות העולם מחודש] הדרך הראשון דרך שני דרך שלישי דרך רביעי דרך חמישי דרך ששי דרך שביעי פרק עה
[עוד ראיות על הייחוד לפי השקפת ה"מתכלמין"] הדרך הראשון דרך שני דרך שלישי דרך רביעי דרך חמישי פרק עו
בשלילת הגשמות לפי שטת ה"מתכלמין" הדרך הראשון דרך שני דרך שלישי 
|
|
[מכתב לתלמיד יוסף בר יהודה] וכאשר הסדרת לפני מה שכבר למדת 8 ממדעי התכונה, ומה שכבר ידעת מן המדעים מדברים ההכרחיים להיות מצע לפניהם 9, הוספתי בך אהבה לטוב תבונתך ומהירות תפישתך, וראיתי כי תשוקתך ללמודים גדולה מאוד, והנחתיך להכשיר את עצמך בהם ביודעי את תכליתך. וכאשר הסדרת לפני מה שכבר למדת 8 ממלאכת ההגיון, נקשרה תקוותי בך, וראיתיך ראוי לגלות לך סודות ספרי הנבואה, עד שתדע מהם מה שראוי שידעוהו השלמים. והחילותי לרמוז לך רמזים ולהעיר לך הערות 10, וראיתי שאתה דורש ממני עוד ועוד, ואילצתני לבאר לך דברים מן העניינים האלוהיים, ושאודיעך הנחות ה"מתכלמין" 11 הללו, והאם אותם הדרכים הוכחתים, ואם לאו מאיזו אומנות הם 12. וראיתיך שכבר קלטת משהו מהם מזולתי 13, ואתה נבוך, והחלו 14 בלבך היסוסים, ונפשך הנכבדה דורשת ממך למצוא דברי חפץ 15, ולא [ג] חדלתי לדחותך מכך ולצוות עליך לקחת את הדברים בהדרגה. מטרתי שיושג לך האמת בדרכיו, לא שיבוא הנכון בדרך מקרה. ולא נמנעתי בעתות פגישותינו, כאשר נזכר פסוק או לשון מלשונות חכמים שיש בו הערה על עניין מופלא - מלבאר לך אותו. וכאשר גזר ה' על הפרידה, ופנית לאשר פנית, עוררו בי אותם הפגישות יוזמה שכבר שככה בי, ועוררני העדרך לחבור מאמר זה אשר חיברתיו לך ולדומיך - ומעטים הם! ועשיתיו פרקים מחולקים, וכל מה שייכתב ממנו יגיע אליך ראשון ראשון באשר תהיה, ואתה שלום. [ד] |
הערות:
1. ברור כי פתיחה זו באה בעקבות האמור באברהם אבינו "ויקרא שם בשם ה' אל עולם" בראשית כא, לג. לרמוז כי פעולתו בספר זה היא המשך קריאתו של אברהם לפרסם אמיתת יחוד ה' בעולם. ולא רק כאן פתח רבנו בפסוק זה, אלא כך הוא נוהג בכל ספריו, וכך פתח את פירושו למשנה, וכך בספרו משנה תורה, וספר המצות, ועוד. ולהבנת פסוק זה ראה לקמן חלק ג פרק כט. וראיתי מי שדימה שזו השפעה ערבית, ואינו נכון, כי אין הערבים פותחים "באסם אללה רב אלעאלמין", אלא "באסם אללה אלרחמן אלרחים". 2. הר"ש שינה קטע זה ללא צורך. 3. הכוונה ממקום רחוק, כי ר' יוסף בא מעיר סיבטה שבצפון אפריקה. והכוונה כאשר בא למעשה ועמד לפניו, ולא כדברי האפודי שפירש כאשר זמם לבוא. וראייתו אינה מאומה, כי מה שכתב רבנו "והיה זה מאז הגיעוני", מוסב על "ולפי מה שראיתי בשיריך", ולא על תחילת הדבור. 4. "חרץ". ור"ש "זריזותך" ואינו נכון, ונתחלפה לו בעברית "חרוץ". 5. "מקאמאת" משא או תוכחה או דברי מסורת וקבלה הנאמרים ברבים, וכמנהגם שדברי מליצה הנשלחים לאדם גדול קוראים אותם בפני הרבים. ויתכן שהיה צריך לתרגם "משאותיך". ובר"ש "וחרוזיך" וכך הוא בשימוש ההמון, ואין זה הכרחי. 6. והר"ש הניח המלה כערבית "ציורך", והוא אפשרי. 7. אז כאשר שלחת איגרותיך ושיריך. 8. הכוונה: הודעתני במכתב מה שכבר הספקת ללמוד. והר"ש "וכאשר קראת עמי מה שקראת" והשמיט את המלה "קד" שכבר, ולא נכון לעשות כן. 9. המכשירים את האדם לקראת המדעים האלוהיים. 10. ר"ש השמיט כפילות זו, כמנהגו, וכבר העירותי על כך פעמים רבות בפירוש רבנו למסכת אבות. 11. כת פילוסופית מוסלמית, שתורתם נקראת "עלם אלכלאם" מעין "מדעי הרוח" מדע שאינו מעשי, מיסודו של עלי אבו אלחסן אלאשערי. וכל תורתו מבוססת על ההיקש וההשוואה הויכוחיים, בניגוד ל"מועתזלים" שתורתם מבוססת על ההכרעות השכליות, וספרים רבים חיברו אנשי כת זו, שמעטים מהם קיימים כיום. 12. כלומר, ההנחות של המותכלמין שיתבארו לקמן בפרקים עא, עב, עג, עה, אם הם דרכי הוכחה או אמנות הטעיה ברוב דברים. 13. חוששני שהכוונה על רס"ג בספרו האמונות והדעות בשני המאמרים הראשונים, ראה שם מהדורתי. 14. "בדתך" ובמונק "בד'תך". והכוונה: מכרסמים בלבו תמיהות. ובר"ש "כבר דפקתך הבהלה". 15. קהלת יב, י. ובפירושו לסנהדרין פ"י מ"א פירש פסוק זה למצוא דרך האמת ורעיון הצדק. ראה שם מהדורתי עמ' רג. [ג] |
הודיעני דרך זו אלך כי אליך נשאתי נפשי 1.
אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם 2. הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי 3. |
|
[ביאורי שמות] מאותן השמות שמות משותפים, והבינום הסכלים לפי אחד העניינים אשר עליהם נאמר אותו השם המשותף. ומהם מושאלים והבינו גם אותם לפי העניין הראשון אשר הושאלו ממנו. ומהם מסופקים 5 פעמים אפשר לחשוב בהם שנאמרו מתוך אי הקפדה, ופעמים אפשר לחשוב בהם שהם משותפים. [למי מכוון המאמר] אלא מטרת המאמר הזה להעיר לאדם דתי, שכבר נקבע בלבו והושג בדעתו 7 אמיתת תורתנו, והוא שלם בדתו 8 ומידותיו, ועיין במדעי הפילוסופים וידע ענייניהם , ומשכו השכל האנושי והדריכו להעמידו במעונו 9, ועמדו בפניו 10 פשטי התורה, ומה שלא הצליח להבינו, או שהבין אותו מענייני השמות המשותפים או המושאלים או המסופקים 11, וישאר במבוכה והיסוס; 12 - או שיימשך אחר שכלו ויעזוב מה שידע מאותם השמות, 13 ויחשוב שעזב יסודות התורה; - או שיעמוד כפי מה שהבין מהם ולא ימשך אחר שכלו, ונמצא שפנה אחור משכלו ופירש ממנו, ויחשוב עם זאת שהוא הביא על עצמו נזק [ה] והפסד בדתו, וישאר עם אותם הדעות הדמיוניות תוך הרגשת צער ומועקה, ולא חדל להיות בכאב לב ומבוכה גדולה. [ביאור משלים סתומים] וכאשר יתבונן בהם החכם באמת, ויבינם כפשטם, תהיה לו בכך מבוכה גדולה. וכאשר נבאר לו אותו המשל, או נעירהו שהוא משל, ימצא הדרך הנכון וינצל מאותה המבוכה. ולפיכך קראתי מאמר זה מורה הנבוכים. ואיני אומר שמאמר זה מיישב כל הספקות 15 למי שמבינו, אבל אני אומר שהוא מיישב רוב הספקות 15 והחמורות שבהן. ואל ידרוש ממני הנבון, ואל יתלה תקוותיו שבכל מקום שאזכיר עניין מסוים שאני אשלימנו, או אם התחלתי לבאר עניין משל מן המשלים שאני אסיים כל מה שנאמר באותו המשל, כי דבר זה אי אפשר לשום משכיל לעשותו בלשונו למי שהוא מדבר עמו 16, כל שכן לקובעו בספר, כדי שלא יהיה מטרה לכל סכל שחושבים עליו 17 שהוא חכם, שיירה חצי סכלותו כלפיו. וכבר בארנו בחיבורינו בהלכה 18 כללים מסוג זה והעירונו על עניינים רבים. והזכרנו בהם כי מעשה בראשית הם מדעי הטבע 19, ומעשה מרכבה הם מדעי האלוהות 20, ובארנו אמרם ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו, מוסרין לו ראשי הפרקים 21, ולכן אל תבקש ממני כאן אלא ראשי הפרקים. ואפילו אותם ראשי הפרקים אינם במאמר זה לפי סדר, ולא ברציפות, אלא מפוזרים ומעורבים בעניינים אחרים ממה שאני חושב לבאר. כי מטרתי שיהו מושגי האמת 22 נוצצים מתוכם ושוב נעלמים, כדי שלא יהא נגד המטרה האלוהית, אשר לא יתכן לעשות נגדו, 23 שעשה את מושגי האמת השייכים להשגתו 24 נסתרים מהמון בני אדם, אמר סוד ה' ליריאיו 25. [גם עניני הטבע נסתרים] [תפיסות בני אדם את הסודות] והרי אנו דומין למי שהבריק לו הברק פעם אחר פעם והוא בלילה אפל מאוד. יש ממנו מי שיברק לו הברק פעם אחר פעם, 32 עד שכאלו הוא ביאור תמידי בלי הפסק, ויהיה הלילה אצלו כיום. וזו היא מעלת גדול הנביאים, אשר נאמר לו ואתה פה עמוד עמדי 33, ונאמר בו כי קרן עור פניו וכו' 34. ומהם מי שהבריק לו פעם אחת בכל לילו, והיא מעלת מי שנאמר בהם ויתנבאו ולא יספו.35 ומהם מי שיהיה בין הברקה להברקה הפסקות גדולות או קטנות 36. ומהם מי שלא הגיע למעלה שתואר אפלתו בברק, אלא בגוף מבהיק או כיוצא בו מן האבנים ודומיהן, שהם מאירים בחשכת הלילה. ואף גם אותו האור המועט הזורח עלינו 37 אינו תמידי, אלא נוצץ 29 ונעלם, כאלו הוא להט החרב המתהפכת 38. ולפי המצבים האלה משתנים מעלות השלמים. אבל אותם שלא ראו אור אף פעם אלא הם מגששים באפלתם והם אשר נאמר בהם: |
לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו 39,
|
| ונעלם מהם האמת לגמרי על אף עוצם בהירותו כמו שאמר בהם: |
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים 40,
|
|
והם המון עמי הארץ, אין מקום להזכירם כאן במאמר זה.
[המגבלות בהוראת הסודות] ולפיכך כאשר רוצה כל חכם אלוהי "רבאני" 43 משיג האמת ללמד דבר מן הסוג הזה, אינו מדבר בו כי אם במשלים וחידות. והרבו המשלים ועשאום שונים במין ואף בסוג 44. וברובם עשו שיהא העניין שהמטרה הבנתו בתחילת המשל או באמצעיתו או בסופו, 45 אם לא ימצא משל התואם את העניין המכוון מתחילתו ועד סופו. והניחו את העניין שרצו ללמדו למי שמוכשר לדעת אותו, ואף על פי שהוא עניין אחד מסוים מפוזר במשלים רבים מרוחקים 46. ויותר עמוק מזה שיהא המשל האחד עצמו [ז] משל לכמה עניינים: מתאים תחילת המשל לעניין, ומתאים סופו לעניין אחר. יש שהוא כולו משל לשני עניינים קרובים מאותו סוג מדע. עד שאפילו מי שרוצה ללמד בלי משל ולא חידה, יהיה בדבריו מן העמקות והקיצור עד כדי שיהא כמו המשל והחידה 47. כאלו המלומדים והחכמים מונהגים אל העניין הזה על ידי הרצון האלוהי, כדרך שהם מונהגים על ידי מצביהם הטבעיים 48. הלא תראה כי ה' יתעלה זכרו, כאשר רצה להביאנו לידי שלמות ותקינות מצבי חברתנו במצותיו המעשיות 49, אשר לא יתכן זה אלא לאחר מושגים מושכלים, תחילתן השגתו יתעלה כפי יכולתנו 50, אשר לא יתכן דבר זה כי אם במדע האלוהי, ולא יושג אותו המדע האלוהי אלא לאחר מדעי הטבע, כי מדע הטבע תוחם את המדע האלוהי, וקודם לו בזמן הלמוד, כפי שנתבאר למי שעיין בכך 51. ולפיכך עשה יתעלה פתיחת ספרו במעשה בראשית שהוא מדע הטבע כמו שביארנו52. ומחמת גודל הדבר ורוממותו, ומחמת חוסר יכולתנו להשיג הדברים הגדולים כפי שהם, נאמרו לנו הדברים העמוקים, אשר הוזקקה החכמה האלוהית להודיענו אותם, במשלים וחידות ובדברים סתומים מאוד. כמו שאמרו ז"ל להגיד כוח מעשה בראשית לבשר ודם אי אפשר, לפיכך סתם לך הכתוב בראשית ברא אלוהים וכו' 53. הנה העירוך כי הדברים האלה האמורים סתומות 54, וכבר ידעת דבר שלמה: |
רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו 55.
|
|
ועשה את הדבור בכל זה בשמות המשותפים, כדי שיבינום ההמון לפי עניין שהוא כדי הבנתם וחולשת דעתם, ויבינם השלם שכבר למד באופן אחר.
[ניסיונות הרמב"ם לפרש דרשות] וראיתי עוד, שאותם הדרשות כאשר רואה אותן הסכל מציבור 60 הרבנים, לא יקשה לו מהם מאומה, כי אין הסכל הפתי 61 הריק מידיעת טבע המציאות מרחיק את הנמנעות. וכאשר יראה אותן שלם מעולה 62 לא ימלט מאחד משני דברים: - או שיפרשם כפשוטם ותהיה לו מחשבה רעה על האומר ויחשבהו לסכל, ואין בכך הרס ליסודות האמונה 63. - או שיחשוב שיש להן סוד הרי זה ניצול ודן את האומר לזכות, בין שנתבאר לו סוד אותו הדבר או שלא נתבאר. אבל עניין הנבואה וביאור דרגותיה וביאור משלי ספריה, הרי במאמר זה יתבאר באופן אחר של ביאור 64. ובגלל עניינים אלו הנחתי מלחבר אותם שני הספרים כפי שהיו 65, והסתפקתי בהזכרת יסודות האמונה וכמה כללים במושגי האמת בקצור ורמז הקרוב לביאור, כפי שהזכרנו בחיבור הדינים הגדול משנה תורה 66. [מאמר זה מיועד לפילוסוף] ויש שאביא פרקים במאמר זה שלא יהא בהם הזכרת שם משותף, אלא יהיה אותו הפרק הצעה לזולתו, או יהיה אותו הפרק הערה על עניין מענייני שם משותף שלא רציתי להזכיר בפירוש אותו השם באותו המקום, או יהא הפרק מבאר משל מן המשלים, או מעיר על פרשה מסוימת שהיא משל. או שיהיה הפרק כולל עניינים מופלאים שאפשר שיבינו בהם הפך האמת, מחמת שתוף שמות, או מחמת הבנת המשל כאלו הוא הנמשל, או הבנת הנמשל כאלו הוא משל. |
