|
[הסיבות המונעות פתיחת הלמודים בענייני האלוהות] הסיבה הראשונה, קושי הדבר כשלעצמו ועדינותו ועמקו, אמר: |
רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו 2,
|
| ונאמר: |
והחכמה מאין תמצא 3.
|
|
ואין ראוי להתחיל את הלמודים ביותר קשה ועמוק להבנה 4, ומן המשלים הידועים באומתנו 5 דימוי הלמוד למים 6 ובארו ע"ה במשל זה כמה עניינים 7, מכללן שהיודע לשחות יוציא פנינים מקרקעית הים, ומי שאינו יודע לשחות יטבע 8, ולפיכך לא ייגש לשחות אלא מי שהורגל בלמודה.
והסיבה השניה, קוצר דעת כל בני אדם בראשיתם 9, לפי שלא ניתנה לאדם שלמותו הסופית מראש, אלא השלמות מצויה בו בכוח, ובראשיתו נעדרת ממנו בפועל, |
ועיר פרא אדם יולד 10.
|
| וכל אדם שיש לו דבר מסוים בכוח אינו חיובי בהכרח שיצא אותו הדבר אל הפעל, אלא אפשר שיישאר במגרעותיו, אם מחמת מעצורים 11 ואם מחוסר הכשרה שתוציא אותו הכוח אל הפעל, ובפירוש נאמר: |
לא רבים יחכמו 12,
|
| ואמרו ז"ל: |
ראיתי בני עליה והם מועטים 13,
|
|
כי המעצורים בעד השלמות רבים מאוד והמטרידים ממנה עצומים, ומתי תושג הכוננות המוחלטת 14 והפנאי להכשרה כדי שיצא מה שבאותו אדם בכוח אל הפעל.
והסיבה השלישית אריכות המצעים 15, כי יש לאדם בטבעו חשק לחקירת התכליות, אלא שעל הרוב הוא נלאה או דוחה את המצעים. ודע כי אלו הושגה תכלית מסוימת בלי המצעים הקודמים לה כי או לא היו אלה מצעים, אלא היו נעשים הטרדה ומיותרים בהחלט. וכל אדם אפילו הפתי 16 ביותר אם תעירהו כמו שמעירים את הישן ותאמר לו האם אינך משתוקק עתה לדעת את השמים [נ] הללו כמה מספרם, והיאך תבניתם, ומה יש בהם 17, ומה הם המלאכים 18, והיאך נברא העולם בכללותו 19, ומה היא תכליתו כפי סידורו זה עם זה 20, ומה היא הנפש, והיאך התהוותה בגוף, והאם נפש האדם תיפרד, ואם תיפרד היאך ובמה ואל מה 21, וכיוצא בחקירות אלה, הוא יאמר לך כן בלי ספק, וישתוקק לידיעת דברים הללו כפי אמתחן השתוקקות טבעית, אלא שהוא ירצה לשכך את תשוקתו זו והשגת ידיעת כל אלה במלה אחת או בשתי מלים שתאמרם לו 22, אבל אם תחייבהו להתבטל מעסקיו שבוע ימים כדי שיבין את כל זה לא יאות לכך 23, אלא יסתפק בדמיונות כוזבים שנפשו נינוחת 24 בהם, וידחה את הדבר אם תאמר לו שיש דברים הצריכים הקדמות רבות וזמן רב לחקור עליהם. ואתה יודע שכל הדברים הללו 25 קשורים זה בזה, לפי שאין במציאות כי אם ה' יתעלה וכל ברואיו, והם כל מה שנכלל במציאות בלעדיו 26, ואין שם דרך להשיגו אלא על ידי מעשיו והם המורים על מציאותו 27, ועל מה שצריך לסבור בו 28, כלומר: מה לחייב לו ומה לשלול ממנו, ולכן חובה בהחלט להתבונן בכל המציאות כפי שהיא 29, כדי שניקח מכל דבר ודבר הקדמות אמיתיות נכונות שיועילו לנו במחקרינו האלוהיים, יש הקדמות הנלקחות מטבע המספרים 30, ומסגולות התבניות ההנדסיות 31 נלמד מהן לדברים שנשלול ממנו יתעלה, ותורנו שלילתן על כמה עניינים, אבל עניני התכונה הגלגלית ומדעי הטבע איני חושב שיהא לך ספק בכך שהם עניינים הכרחיים להכרת יחס העולם להנהגת ה' היאך היא באמת, לא באופן דמיוני. ויש שם דברים עיוניים רבים שאף על פי שאין לקחת מהן הקדמות למדע זה אבל הם מכשירים את המחשבה, ותושג לאדם תכונה היאך ללמוד ולדעת האמת בדברים שהם ממשיים 32 בשבילו, ומסלקים הערבוביא המצויה ברוב מחשבות המעיינים שמתחלפים להם דברים המקריים בעצמיים ומה שיצא מחמת כך מן הדעות הנפסדות, נוסף על הבנת אותם העניינים כפי שהם 33, ואף על פי שאינם יסוד למדע האלוהות, ולא יבצר שיש בהם תועליות אחרות בדברים המובילים למדע זה, והרי הכרחי למי שירצה להגיע אל השלמות האנושית להכשיר את עצמו תחלה במלאכת ההגיון ואחר כן במקצועות ההכשרתיים כפי הסדר, ואחר כך במדעי הטבע, ואחר כך במדעי האלוהות 34. [נא] ומוצאים אנו רבים שנעצר שכלם באחד המדעים האלה, ואף אם לא קהו שכליהם יש שהפסיקם המות כשהם במקצת המצעים. ואלו לא ניתנה לנו השקפה בדרך האמונה 35 כלל ולא הודרכנו במאומה בדרך המשל 36, אלא נזקקים היינו לתבונה השלמה בגבולות העצמיים, ובאימות כל מה שצריך לאמתו בהוכחה, וזה לא יתכן כי אם לאחר המצעים הללו הארוכים, היה דבר זה גורם למות כל בני האדם בטרם ידעו אם יש שם אלוה לעולם או שאין שם אלוה 37, כל שכן שיחייב לו חכמה 38 או ישלול ממנו מגרעת, ולא היה ניצול כלל מן האבדון הזה אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה 39. אבל היחידים 40 והם השרידים אשר ה' קורא 41 לא תושג להם השלמות אשר היא התכלית כי אם לאחר המצעים, וכבר באר שלמה כי הצורך למצעים הכרחי, ושאי אפשר להגיע אל החכמה האמיתית אלא לאחר הכשרה, אמר: |
אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשר חכמה 42,
|
| ואמר: |
שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך 43.
|
|
וכאן הכרח אחר לידיעת המצעים, והוא, שהאדם נולדים לו ספקות רבים בעת החקירה במהירות, ויבין גם את הקושיות במהירות כלומר: סתירת דבר מסוים, כי זה דומה להריסה בבנין, אבל העמדת הדברים והתרת הספקות לא יתכן אלא בהקדמות מרובות הנלמדות באותם המצעים, ויהיה המעיין ללא מצע כמי שהולך ברגליו להגיע למקום מסוים ונפל בדרכו לתוך בור עמוק שאין לו עצה לצאת ממנו עד שימות, ואלו היה נעדר ההילוך וישב במקומו היה יותר טוב לו, וכבר הרבה שלמה במשלי בתיאור מצב העצלנים וקוצר ידם 44, וכל זה משל לעצלה מדרישת המדעים, ואמר בתשוקת המשתוקק להשיג את התכליות ואינו פועל להשיג את המצעים המביאים [נב] לאותם התכליות אלא משחוקק בלבד, אמר: |
תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות, כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך 45,
|
| אמר כי הסיבה שתשוקתו תמיתנו מפני שלא פעל ועשה במה שמשכך אותה התשוקה, אלא מרבה להתאוות ולא יותר, ותולה תקוותיו במה שאין לו כלים להשיגו, ואלו הניח את התשוקה הזו היה טוב לו, והתבונן סוף המשל לפי שהוא מבאר את תחילתו והוא אמרו וצדיק יתן ולא יחשך, ואין צדיק מקביל לעצל אלא כפי מה שבארנו והרי הוא אומר כי איש הצדק 46 מבני אדם הנותן לכל דבר את הראוי לו ייתן כל זמנו ללמודים, ואינו חושך מזמנו מאומה למה שזולת זה, כאלו יאמר וצדיק ייתן ימיו לחכמה ולא יחשך מהם, כעין אמרו: |
אל תתן לנשים חילך 47,
|
|
ורוב החכמים כלומר: המפורסמים בחכמה 48 נגועים במחלה זו כלומר: דרישת התכליות והדיון בהם בלי עיון במצעיהם, ומהם מי שהביאתו הסכלות או בקשת השררה לזלזל באותן המצעים אשר אין ביכולתו להשיגן, או שמתעצל ללמדן, וידמה להראות שהם מזיקים או בלתי מועילים. ועם ההתבוננות האמת ברור וגלוי.
והסיבה הרביעית ההכנות הטבעיות, והוא, כבר נתבאר ואף הוכח כי המעלות המדותיות הם מצעים למעלות ההגיוניות 49, ולא יתכן שיושגו הגיוניות 49 אמיתיות כלומר: מושכלות שלמות כי אם לאדם בעל מדות מוכשרות מאוד, אדם נוח ומיושב 50. ויש בני אדם רבים שיש בהם מתחילת הוייתם תכונה מזגית שאי אפשר עמה להיות שלם כלל, כגון מי שהוא בטבע חם לבב מאוד וחזק הרי אינו פלט מן הכעס ואפילו יכשיר את עצמו ככל האפשר. וכמי שמזג האשכים שלו חם ולח חזקי הבניה ואברי הזרע מרבים להוליד זרע הנה זה רחוק שיהיה פרוש 51 ואפילו יכשיר את עצמו ככל האפשר. וכן תמצא בבני אדם אנשים בעלי פעלתנות וחירוף נפש 52 ותנועותיהם פזיזות מאוד בלתי מסודרות מורים על לקוי הרכבה 53 ורוע מזג ואי אפשר להביאם בחשבון 54. הנה אלה לא תמצא 55 בהם שלמות לעולם, והטפול בהם עם מצבים כאלה סכלות מוחלטת מן המטפל, לפי שהמדע הזה כפי שידעת אינו מדע רפואה ולא מדע הנדסה *55, ולא כל אדם מעותד לו מצד האופנים שכבר אמרנו, ולפיכך אי אפשר בלי שיקדמו המצעים המדוחיים, עד שיהא האדם בתכלית התקינות והשלמות, |
כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו 56.
|
|
ולפיכך מרוחק 57 למודו לבחורים, ואף אי אפשר להם לקבלו מחמת המית טבעיהם וטרדת מחשבותיהם בלבת הגדילה, עד אשר תשוך אותה הלבה המביכה, ויושגו להם הנחת והשקיטה, ויכנעו לבותיהם, ויהיו ענוים מצד מזגם, ואז ירוממו את עצמם לדרגה זו והיא השגתו יתעלה, כלומר: המדע האלוהי אשר מכנים אותו במעשה מרכבה, אמר: |
קרוב ה' לנשברי לב 58,
|
| ואמר: |
מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וכו' 59,
|
| ולפיכך אמרו בתלמוד על אמרם מוסרים לו ראשי הפרקים, אמרו: |
אין מוסרין ראשי הפרקים אלא לאב בית דין [נג] והוא שלבו דואג בקרבו 60,
|
| והכוונה בכך שפלות הרוח והענווה וישוב הדעת המופלג נוסף על החכמה. ושם אמרו: |
אין מוסרין סתרי תורה אלא ליועץ וחכם חרשים ונבון לחש 61,
|
| ואלה דברים שההכנה הטבעית הכרחית בהם, הלא יודע אתה כי יש בבני אדם חלושי מחשבה 62 מאוד אף על פי שהוא מבין יותר מכל אדם, ומהם מי שיש לו מחשבה 62 נכונה וכושר הנהגה בעניינים המדיניים והוא הנקרא יועץ, אבל אינו יכול להבין מושכל ואפילו קרוב למושכלות הראשוניים 63, אלא יהיה פתי מאוד אין עצה בו, |
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין 64.
|
|
ויש בבני אדם בעל הבנה זכה בטבעו השולט 65 בנסתרי העניינים בדברי הסבר קצרים מחוכמים והוא הנקרא נבון לחש, אלא שלא עסק 66 ולא הושגו לו המדעים. ואשר הושגו לו המדעים בפועל הוא הנקרא חכם חרשים, אמרו כיון שמדבר נעשו הכל כחרשים 67.
התבונן היאך התנה בלשון הכתוב שלמות האדם בהנהגות המדיניות ובמדעים העיוניים עם טבע זך ותבונה ויכולת הסבר לומר את העניינים ברמז ואז מוסרין לו סתרי תורה. ושם אמרו: |
אמר ליה ר' יוחנן לר' אלעזר תא לגמרך מעשה מרכבה אמר ליה אכתי לא קשאי 68,
|
|
כלומר: טרם זקנתי ועד כה אני מרגיש המית הטבע ופעילות הנעורים. שים לב היאך התנו גם הגיל נוסף על אותן המעלות, והיאך יתכן עם כל אלה לעסוק בעניין זה עם כל המון בני אדם טף ונשים.
והסיבה החמישית ההתעסקות בצרכי הגוף שהיא השלמות הראשונית 69, ובפרט אם נוספה לכך ההתעסקות בנישואין 70 ובבנים, וכל שכן אם נוסף לכך דרישה למותרות במאכלים שהם נעשים תכונה מושרשת בהתאם לנוהג ולהרגלים הרעים, עד שאפילו האדם השלם כפי שהזכרנו, אם רבו התעסקויותיו בדברים אלו ההכרחיים וכל שכן כשאינם הכרחיים ונתחזקה תשוקתו להם יחלשו בו התשוקות העיוניות וידעכו 71, ויהיה למודו בהם ברישול ורפיון וחוסר חשק, ועל ידי כך לא ישיג מה שיש בכוחו להשיג, או ישיג השגה משובשת ומבולבלת מן ההשגה וקוצר היכולת 72. הנה על פי כל הסיבות הללו נעשו כל הדברים הללו מתאימים ליחידים נבחרים מאוד. לא להמון, ולפיכך מעלימים אותם מן המתחיל ומונעים מלהתעסק בהם, כמו שמונעים את הנער הקטן מלאכול מיני המזון הגסים והרמת דברים הכבדים. [נד] |
הערות:
1. והמונעות מלהעיר. 2. קהלת ז כד. וכבר פירש רבנו פסוק זה לעיל בהקדמה על מעשה בראשית. ויתכן כי תחילת הפסוק רחוק מה שהיה - במעשה בראשית. ועמוק עמוק מי ימצאנו - במעשה מרכבה. 3. איוב כח יב. וראה לקמן ח"ג תחילת פרק נד. 4. ראה לעיל בסוף ההקדמה ד"ה והסיבה החמישית. 5. "מלתנא", ובר"ש "בתורתנו" ולא דק. 6. ראה לעיל סוף פרק ל. 7. ראה בבא קמא יז א, פב ב. וראה יל"ש ח"ב תפ. 8. שמא רומז רבנו לאגדה דר' יוחנן על ההיא קרטליתא, בבא בתרא עד א. 9. בראשית כניסתם ללמודים להשכלה ולמדע. 10. איוב יא יב. 11. כגון מחלות וכדומה, או דעות קדומות עקומות ועקושות. 12. איוב לב ט. 13. סוכה מה ב. סנהדרין צז ב. 14. ההשתחררות מאמונות ההבל ומרדיפת התאוותנות. 15. ההקדמות וההצעות הדרושות לאדם כדי להכינו לקראת מדעי האלוהות. 16. "אבלד" איננו הנבער מדעת, [נ] אלא אדם שמצד טבעו ותולדתו אינו מסוגל לתפש דברים עמוקים. 17. לקמן ח"ב פרקים ד-יא. 18. לקמן ח"א פרק מט. 19. לקמן ח"ב פרק יט. 20. ראה לקמן ח"ג פרקים יג-יד. 21. ראה לקמן ח"ג פרק ח. והלכות יסודי התורה פ"ד הלכה ח-ט. 22. ומחמת בטלנות זו של בני אדם, כאשר רואים אדם גדול אינם מיחסים את חכמתו וידיעותיו לעמל רב ושקידה ונדוד שינה וותור על תענוגות וכעין דברי הראב"ד בתשובתו להרז"ה "כמה ישינות עוררתי מעיני וכמה מאכלות הסרחתי שלא אכלתי אותם בעתם על עסק התורה" אלא מיחסים את הדבר לאיזה פלא, כאותה ההגדה שרקמו סביב אישיותו של רבנו שהובאה בשלשלת הקבלה, ומשם לסדר הדורות, ומשם לספר רמב"ם של הגרי"ל הכהן מימון עמ' טו. 23. אפשר: לא יעשה כן. 24. אפשר: שדעתו נחה. 25. אשר מנה לעיל, השמים המלאכים, העולם בכלל, הנפש. 26. כל מה שיש במציאות חוץ ממנו הוא ברא אותו. 27. וכך בהלכות יסודי התורה פ"ד הלכה יב. 28. כלומר: היאך צריכה להיות תפישת מושג האלוהות בתודעת האדם. 29. שלא נעקם את המציאות כפי רצוננו כדי שלא תהא בה סתירה לדעותנו הקדומות כדרך שעשו ה"מתכלמין". וראה אפלטון בספרו תיאיטיטוס מהדורת סימון עמ' 97 "אין אנו עבדים לסברות אלא הסברות משרתות אותנו". 30. איני יודע אם כוונת רבנו לספר "שער המספר וסגולותיו" המיוחס להראב"ע, או לכיוצא בו. ושמא כוונת רבנו לתורת אסכולת פותאגורס כפי שרמזה גם ארסטו בספרו מטפיזיקה ספר א פרק ה. 31. ראה לקמן הערה 34. 32. אפשר "העצמיים" הפך המקריים, והכוונה כדי לדעת להבדיל בין העצם למקרה במדע זה. 33. כלומר: שידיעת מדע מסוים כשל עצמו הרי הוא התקדמות גדולה. 34. ראה לעיל פרק ה. ומעניינים כאן דרישותיו המרובות של רבנו, כמסקנת אבי נצר אלפאראבי, הגיון, מקצועות הכשרתיים, טבע, ולקמן גם כושר המידות, בעוד שבהלכות יסודי התורה פ"ד הלכה יג הסתפק בידיעת הוויות דאביי ורבא, וז"ל: [נא] ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר, ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות, ואע"פ שדברים אלו דבר קטן קראו אותן חכמים שהרי אמרו דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הוויות דאביי ורבא, אע"פ כן ראויין הן להקדימן שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה, ועוד שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה לישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא, ואפשר שידעם הכל קטן וגדול איש ואישה בעל לב רחב ובעל לב קצר. ע"ש. ויתכן מפני שידיעת תלמוד וראשונים כוללים הכל. ואף חכמי העמים לא דרשו את כולן. והנני מעתיק כאן לשון אבי נצר אלפאראבי במאמרו בעניין זה: המדע אשר צריך להתחיל בו לפני למוד הפילוסופיא, הרי תלמידי אפלאטון סבורים שהוא מדע ההנדסה, ומביאים ראיה לכך מדברי אפלאטון לפי שהוא כתב על שער בית מדרשו "מי שאינו מהנדס אל יכנס אצלנו" והטעם כי ההוכחה המשומשת בהנדסה היא ההוכחה היותר ברורה. ואנשי אתופרסטס סוברים שיש להתחיל בתיקון המידות, כי מי שלא התקין מידותיו הנפשיות אי אפשר לו ללמוד מדע אמתי והראיה לכך דברי אפלאטון שאמר "מי שאינו זך וישר אל יגע בזך וישר" ואבוקראט אמר "כי הגופות שאינן זכות כל מה שתזון אותן תוסיף להן רעה". אבל בואתיס איש צידון סובר שיש להתחיל במדעי הטבע לפי שהם יותר ידועים וקלים ללמוד לדעתו. אבל אנרוניקס תלמידו סבור שיש להתחיל במדע ההגיון, לפי שהוא הכלי שבו נבחן האמת מן השקר בכל הדברים. ואין ראוי לדחות אף אחת מן הדעות הללו, אלא ראוי תחלה לפני למוד הפילוסופיא לתקן מדות הנפש התאוותנית... וזה יהיה בתיקון המידות לא בדברים בלבד אלא גם בפועל, ואחר כך תיקון הנפש ההגיונית כי בה תבין דרך האמת אשר בכך תהיה בטוח משגיאות ומלהיכשל בשווא, וזה לא יתכן כי אם בהכשרה בחכמת ההוכחה, וההוכחה שני סוגים, יש הנדסי ויש הגיוני, ולפיכך ראוי להתחיל בלמודי ההנדסה ככל הדרוש להכשרה בהוכחה ההנדסית, ויכשיר עצמו אחר כך במדע ההגיון. 35. אפשר: המסורת. 36. המשלים וההשאלות הנבואיים. 37. והן הן דברי רס"ג בהקדמתו לספרו האמונות והדעות פרק ו, ראה שם מהדורתי. 38. "חכם" חכמות, ובר"ש "דבר" או "דין" ולא דק. 39. על דרך הכתוב = ירמיה ג יד. 40. בר"ש "האחרים" וטעות הוא. 41. על דרך הכתוב = יואל ג ה. ושגור הוא בפי רבנו, גם בהקדמת משנה תורה ואגרת תימן, ואגרתו לר"י בן יהודה. 42. קהלת י י. ומפרש רבנו פסוק זה כמו שפירשו רס"ג אם קהה הברזל - הגרזן שמבקעים בו העצים. והוא לא פנים קלקל - לא השחיזו וחדדו לפני כן. וחילים יגבר - ירבה להכות על העץ ולא יצליח לבקע מאומה. ויתרון הכשר חכמה - חידוד מוקדם של הברזל. 43. משלי יט כ. 44. אפשר: אוזלת [נב] ידם. 45. משלי כא כה-כו. 46. תרגמתי כן, ולא "הצדיק" כי לא מדובר כאן על צדיק הפך רשע, אלא על איש השיקול הצודק והמאוזן. 47. משלי לא ג. וברור שכוונת רבנו בפסוק זה שלא ייתן האדם את זמנו וישקיע את עתותיו בצרכי החומר ודרישותיו הבלתי מוגבלות, כי זו היא האישה האמורה במשלי, וכמו שבאר לעיל בסוף ההקדמה. ובהלכות דעות פ"ד הלכה יט. והלכות מלכים פ"ג הלכה ו הזכיר רבנו פסוק זה כפשוטו. 48. כלומר: לא החכמים באמת, אלא אותם הידועים בצבור כי חכמים המה, שהם אמה וזקנם אמה וכובעם אמה וכו'. 49. בר"ש "הדבריות". 50. לעניינים אלה ייחד רבנו את שמונת הפרקים שהקדים לאבות, ראה שם מהדורתי. 51. בר"ש "ירא חטא" וטעות הוא, כי יכול ויכול הוא להיות ירא חטא, אך לא פרוש. 52. בר"ש "קולות והמיה" ושבוש הוא. 53. לקוי אורגני, לקוי טבעי. 54. אין אפילו לחשוב שיכולים להיכנס ללמוד המדעים כל שכן למניע לידי שלמות. ובר"ש "אי אפשר שיפורש" ושבוש הוא. 55. תרגום מלולי: לא תיראה. *55. מעניינת מאוד הערכתו של רבנו את מנת המשכל הדרושה לשני מקצועות אלו. 56. משלי ג לב. 57. בלתי רצוי. וראה מדות לארסטו ספר א פ"ג. 58. תהלים לד יט. 59. ישעיה נז טו. 60. חגיגה יג א. [נג] 61. ע"פ ישעיה ג ג. 62. אפשר "סברא", ובר"ש "עצה" והכוונה שהוא בעל תפישה קלה אלא שהבנתו שטחית מאוד ואין ביכולתו לרדת לעומק הדברים. 63. ראה לקמן ח"א פרק נא, ובהקדמת תבות פרק ב. 64. משלי יז טז. ולכך הביא פסוק זה גם בפירושו לראש השנה פ"ב מ"ז. 65. בר"ש "להעלים" וטעות הוא כי לא הבין העניין. 66. לא עסק בלמודים. 67. חגיגה יד א. ולסוגי בני האדם הללו וכשרונותיהם השונים ראה גם משלו של סוקרטיס בשיחת אפלטון בספרו תיאיטיטוס מהדורת רות עמ' 167 והלאה. 68. שם יג א. 69. וראה לקמן ח"ג פרק כז. ובהקדמתו לפירוש אבות פרק חמישי. 70. אפשר: באשה. מעין "רחיים בצווארו ויעסוק בתורה" קדושין כט ב. 71. ראה לקמן ח"ג פרק ח. 72. מוהל המורכב ממעט ידיעה ומעט בלבולת שהיא תמצית הבטלנות. [נד] |
|
[שלילת הגשמות היא אמונה יסודית] אין הדבר כן, אלא כשם שצריך לחנך את הקטנים ולפרסם בהמון כי ה' יתהדר ויתרומם אחד, [נד] ושאין ראוי לעבוד זולתו, כך צריך לשנן 3 להם כי ה' אינו גוף, ואין דמיון בינו לבין ברואיו כלל בשום דבר מן הדברים, ושאין מציאותו כעין מציאותם, ולא חייו כמו חיי החי מהם, ולא ידיעתו כמו ידיעת כל מי שיש לו ידיעה מהם 4. ושאין השוני בינו לבינם בריבוי ומיעוט בלבד 5, אלא במין המציאות, כלומר: שצריך לאמת אצל הכל שאין ידיעתנו וידיעתו או יכולתנו ויכולתו שונים בריבוי ומיעוט וחוזק וחולשה וכל הדומה לכך, כי החזק והחלש דומים במינם בהכרח וכוללתם הגדרה מסוימת אחידה, וכך כל יחס לא יהא אלא בין שני דברים שהם תחת מין אחד. וכבר נתבאר גם זה במדעי הטבע 6. אלא כל מה שמתייחס אליו יתעלה שונה מתארינו מכל צד 7 עד שאינם מתאחדים 8 בשום הגדרה כלל. וכן מציאותו ומציאות כל שזולתו נאמרת עליהם אמנם מציאות בשיתוף השם כמו שאבאר 9, כשעור הזה 10 יספיק לקטנים ולהמון לקבוע במחשבתם 11 שיש שם מצוי שלם שאינו גוף ולא כח בגוף הוא האלוה, ולא ישיגהו שום אופן מאופני החסרון, ולפיכך לא תשיגהו התפעלות כלל 12. [התארים - סודות התורה] אבל שלילת הגשמות וסילוק הדימוי 33 וההתפעלויות ממנו הוא דבר שראוי לפרשו ולבארו לכל אדם כראוי לו, ולשננו 23 לקטנים ולנשים ולפתאים ולחסרי התבונה 24 כמו שמשננים להם שהוא אחד ושהוא קדמון ושאין לעבוד זולתו, לפי שאין יחוד כי אם בשלילת הגשמות 25, כי הגוף אינו אחד אלא מורכב מחומר וצורה שנים מוגדרים, והוא גם מתחלק וסובל את החלוקה. וכאשר יקבלו את זה ויורגלו בו ויתחנכו עליו, וגדלו, ונבוכו בפסוקי [נה] ספרי הנבואה אז יבוארו להם ענייניהם , יפתחו 26 להם בביאורם ויעירום על שתופי השמות והשאלותיהם אשר נכללו במאמר זה, כדי שתושג להם שלמות הדעה הנכונה באחדות ה' ובאמיתת 27 הספרים הנבואיים. ומי שקהה 28 שכלו מלהבין ביאורי הכתובים ומלהבין את השוויון בשמות על אף השוני בעניין, ייאמר לו, לשון זה מבינים ביאורו אנשי המדע, אך אתה תדע כי ה' יתהדר ויתרומם אינו גוף ולא יתפעל, כי ההתפעלות שנוי והוא יתעלה לא ישיגהו שנוי, ולא ידמה לשום דבר מכל שזולתו, ולא תכללהו עם שום דבר מהם שום הגדרה מן ההגדרות כלל, ושדברי הנבואה הללו אמת ויש להם ביאור, ולעמוד עמו בשיעור זה 29. ואין ראוי להניח שום אדם באמונת הגשמות או האמנת מאורע ממאורעות הגופים, אלא כמו שמניחים 30 על האמנת העדר האלוה או השיתוף עמו או עבודת זולתו. [נו] |
|
הערות:
1. נזהרים בו מלגלותו להמון. ובר"ש "והיותו נמנע". 2. ראה לקמן ח"א פרק נה. 3. "יקלדוא" [נד] למסור להם פעם אחר פעם, להלעיטם, להחדיר למוחם. ואינה סתם מסירה והגדה, ולפיכך העדפתי "לשנן". 4. ראה גם בהלכות יסודי התורה פ"ב הלכה י. 5. כלומר: אין השוני בכך שאצלו יתעלה כל דבר מאלה במידה מרובה ועצומה ואצל הנבראים במידה זעומה, אלא עצם המושג שונה לחלוטין, ורק ביטאנו כך מפני שאין לנו מלים אחרות. 6. ראה אריסטו בפיזיקה ספר ז פ"ד. כי כל השואה ודימוי נכנסים תחת הכמות והאיכות. וראה אבי נצר במאמרו "אלמסאיל אלפלספיה". 7. מכל הבחינות. 8. אין שום אחידות או זהות או מפגש מושגים. 9. לקמן ח"א פרקים נב, נו, נז. 10. כלומר: למוד במושגים כלליים כאלה מספיק להם, ואין להיכנס לפרטים ולחדור אפילו מעט לעומק המושגים כי לא יבינום ואף יזיק להם. 11. בר"ש "בישוב דעותיהם". ולא דק לדעתי, כי המדובר כאן הוא להחדיר להם האמונה ולהכניס בלבותם. וכבר חשבתי לתרגם "להחדיר לתודעתם". 12. ולמטרה זו ייחד רבנו חמשת היסודות הראשונים משלש עשרה היסודות שקבע בפירושו למשנה סנהדרין פ"י מ"א, ראה מהדורתי עמ' רי-ריא. שכל אותן שלש עשרה היסודות מיועדים לשינון להמון בית ישראל. 13. ממנו יתעלה. 14. שידובר בהם לקמן ח"א פרקים נ-ס. 15. לקמן ח"ב פרקים יג-כח. 16. לקמן ח"ג פרקים טז-כד. 17. לקמן ח"א פרק סח, וח"ג פרק יג. ולפי כ"י ב.ס.ק. צריך לתרגם במקום "והשגתו" רצונו וחפצו. 18. לקמן ח"ג פרקים יט-כג. 19. לקמן ח"ב פרקים לב-מח. 20. לקמן ח"א פרקים סא-ע. ובהלכות דעות פ"א הלכה ז "ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכנויין... להודיע שהן דרכים טובים וישרים וכו'. 21. לעיל פרק לד. 22. שאין לדמותו להשוותו לשום דבר מברואיו. ונמנעתי מלתרגם "דמיון" שלא יתחלף בכוח הדמיון "כ'יאל". 23. ראה לעיל הערה 3. 24. מדובר בבני אדם המוגבלים בטבעם, שאינם מסוגלים לחדור לעומקו של דבר. 25. כלומר: לא די בכך שתשנן לו שהוא אחד, שכל זמן שלא סילקת ממנו יתעלה את הגשמות בתודעת השומע עדין [נה] אינו אחד. 26. "ואנהצ'ו", והכוונה להעלותם ולהרימם לאט לאט בסולם המחשבה. ולא מצאתי מילה מתאימה. 27. כלומר: שיהו בעיניהם ספרי הנבואה אמת מוחלטת ללא שום פקפוק כאשר יתורצו להם מה שלא היו מבינים בהם. 28. "נבא" רתיעה ואי סבילת קבול. ותרגמתי כן כי במלה ערבית זו משתמשים גם לקהיון שנים בגלל רתיעתן מלסבול דבר הנלעס בהן. 29. ראה הערה 12. 30. כלומר: שאם תניחהו להאמין הגשמות הרי זה כמי שמניחו לעבוד עבודה זרה. [נז] |
