|
|
|
|
והתבוננו רבותינו בעוצם כלליות תועלות החכמה לכולנו, ואפילו למי שימאסוה. כי מן הדברים המפורסמים מאוד התפשט ההגשמה בדורות הקדמונים כמעט בכל גלות ישראל מיום גלות הארץ, אלא שעמדו בכל הדורות גאונים וחכמים בספרד ובבל ובערי האדנלורס, שמתוך בקיאותם בלשון ערב הזדמנה להם ההכנה הגדולה להריח ריח החכמות ברב או במעט, אשר הם מועתקות ללשון ההוא. ומתוך כך התחילו לברר וללבן דעות רבות בתורתם. ועל הכל ביחוד האל ובהרחקת ההגשמה בפרט בראיות העיוניות הלקוחות מספרי המחקר. [ספרי גאוני הספרדים וחכמיהם] ומהם הרב רבי יצחק בן גיאת וממנו אתנו פירוש נאה בקהלת מראה עניני החכמה ופיוטים. גם כן רבים מספרים חכמות מיוחסות אליו בימי התשובה. ורבי משה בן עזרא הסלח יש בידינו ממנו גם כן ספר קטן קראו ערוגת הבשם יוצא מאוד בעקבות הפילוסופים בדברים רבים. והחכם רבי שלמה אבן גבירול וממנו בידינו ספר קצר במדות הנפש הולך על שורשים טבעיים. ורבי יהודה הלוי מתפאר בעניני החכמות בתהלותיו ופיוטיו הנפלאים. וממנו אצלנו עוד ספר הכוזר כפי מה שקבלנו הפליג לחקור ולבאר בסתרי התורה והנבואות על צד הסכמת הדת והמושכל בכל כוחו יותר מכל אשר היו לפניו. והנשיא רבי אברהם המכונה חבה אל שורטה גם הוא התפלסף והעמיק בשבע חכמות. וממנו אצלנו ספרים רבים במספר ובתשבורת ובתכונה ובסוד העבור וגם בחכמה האנושית, ובסתרי התורה ספר קראו גדר האדם. ושני חכמים שלא נודע אצלנו זמנם בבירור האחד ר' דוד הבבלי מכונה אל מקמץ. ואתנו ממנו ספר קראו על שם כינויו. והוא משתדל בו להביא ראיות מן המחקר על שורשי האמונה הידועה. וגם לחלוק באותם הראיות על טענות הכופרים הידועות. והשני נקרא רבי יוסף וממנו אצלנו ספר קראו עולם קטן על דרך הקצרה מחכמת הטבע עם קצת ביאור בקצת סתרי תורה. ומגדולי רופאי בני עמנו גם כן רבי יצחק הישראלי גם הוא יש אצלנו מחיבוריו בזולת הרפואה. פירוש טוב בספר יצירה בנוי כולו על שורשי הטבע ומאמר ישרצו המים בשאלה שנעשית לפניו בכוונת התורה בפסוק ההוא. ויצאה תשובתו מיוסדת על אדני הקבלה והמושכל יחד. וכמהו החכם הרופא רבי יצחק בן מוקאתיל גם הוא ממנו אתנו חיבור קצר בחכמת הטבע בשערים מקיפים ועל רוב עניני החכמה ההיא בדרך קצרה. ורבי יונה בן גנאח המדקדקגם הוא בתחילת חיבורו הגדול בספר הרקמה הקדים כללים רבים הכרחיים אצלו במלאכתו לקוחים ממלאכת ההגיון. וקצת גם כן לקוח מן הטבע והביא בתוך ספרו פירושים רבים ברבים מן הכתובים מסכימים אותם למושכל. ובסופם הגיע החכם הגדול רבי אברהם בן עזרא הנודע בשערים. והוא העולה על כל הנזכרים בהבנת האמתות והשקידה על דלתות החכמה והרחקת שבושי האמונות בכתובי התורה וספרי הנביאים. ואבותינו ספרו לנו שמחת גדולי הארץ הזאת חסידים ורבנים לקראתו בעברו עליהם. הוא החל לפקוח עיניים בגלילותנו וחבר להם פירוש התורה והנביאים וכל מקום שהוא מרגיש בו סתר מהסתרים מעורר עליו אם בביאור גמור או ברמז מועט כפי הראוי. ועוד חבר להם ספר קטן קראו יסוד המורא בטעמי המצות והערת הרמזים בדרך קצרה. ועוד ספר השם בביאור סוד השם המפורש בנוי על שורשים מהמספר והתשבורת משקיף על הפילוסופים מעט. ועוד פירוש בקהלת ובאיוב הולך בהם בעקבות חכמי המחקר. ועוד ספרים בדקדוק נותן בהם טעמים לקוחים מן החכמה האנושית על רבים מיסודי הדקדוק והנקוד וצורת האותיות. וגם ספרים אחרים קצרים בתכונה ובתשבורת ובמספר ובסוד העבור. ועוד לא הספיקו כל ספריו עם כל ספרי זולתו ולא רוו צמא המשכילים בשלמות עד שרצה המקום לזכות את ישראל והזריח לנו שמשו של הרב הגדול עטרת הגאונים רבי משה ע"ה. ורוח האמתות נוססה בו וישם ה' דבר בפיו. כה תאמר לבית יעקב וכה תישרם לנחותם הדרך אל תחת האמונה ואל תירא כי אנכי שלחתיך. כללו של דבר עלה במעלות האמת בשלום ובמישור יותר מאשר שמענו על כל זולתו מחתימת התלמוד ועד הנה. והוא הדין באמת בפילוסופיא האמתית האנושית כל מה שהבין בה ארסטו וכל מפרשי ספריו. והבין בתשבורת והמספר והמצורף אליהם כל מה שהבין בם אקלידס וחבריו. וידע בתכונה כל מה שנודע מתעלומותיה לבטלמיו"ס הנקרא מגיסט"י וסיעתו ומצא במלאכת הרפואה כל מה שמצאו בה גאליאנוס ואובוקראט וכתותם. וכלל שכולו מקבלת התורה כל מה שנודע והתחדש עד זמנו. וחקק וצרף בסודותיה ובסתריה וכלל באמתות הנבואה יותר ממה שנגלה לאחר מן המחברים הנמצאים עד יום צאתו. וכמעט הייתה ההגשמה מתפשטת בקצוות רבות בתחילת צאת ספריו הקדושים בארצות. ובפירוש ראינו בכתבים רבים בזמן המחלוקת הראשונה השלוחים כנגדו מכנפות הארץ שהם תופשים עליו מאוד ומגנים ספריו על אמרו שאין לבורא הכל שעור ותמונה. גם ראינו אגרת שלוחה מן החכם המופלא הרב המובהק ר' משה ב"ר נחמן ז"ל שלוחה אל האיתנים רבני צרפת בימים ההם. טוען לפניהם בחמודות רבות מעידות על שכלו וחכמתו לזכות רבנו הגדול ז"ל בדברים רבים ובפרט בהרחקת ההגשמה אשר האשימוהו עליה כמדומה. אם כן שהיו מגשימים בפרהסיא בזמן ההוא. גם החכם המשורר אן בידאש העיד על גדולי ארץ מגוריו, ואולי כמהתל או כחושד בכשרים, ואמר הם יודעים אל יוצרם שעור, אבל מלים ליראת כופרים עצרו. ראו זה רעה חולה שהיו מסלקי השעור כופרים בעיניו. והנה היום ת"ל נעקרה אותה האמונה הרעה מעיקרה. מכל כוחותינו לא שמענו מי שהחזיק בה כלל או שיתבלבל בהאמנתה. וזה אם בידיעה מופתית או בידיעת קבלה. הנה אם לא יצא ולא יושג מן התפלספות רבנו הגדול תועלת בעיונו בלתי זה היה באמת מספיק. והיינו מחוייבים להודות ולפאר לחכמתו הרחבה אשר הנעתהו אל האמת. כי לא נביא היה ולא בן נביא שיגלה עמוקות ויכוין אליהם מעצמו בפתע, או יכיר בן ג' שנים את בוראו. ואמנם יגע ומצא בכוח המחקר העיוני מבלי שכהו בו הרבנים החסידים אבותיו ורבותיו, אשר לא היה בודאי סר מצוויים כמלא נימה. ואם היה לימוד החכמות ההם מזיק אלה הנזקים הנפלאים מנעוהו בודאי בתחילת למודו תכלית המניעה. |
