כפי שפורט בפרק א, ירק שנבט לפני השמיטה, אין בו איסור ספיחין, ומותר לגדלו בשמיטה. ניתן לגדל ירקות אף בהיקף גדול, אך מותר לבצע מהמלאכות דרבנן רק את החיוניות למניעת נזק ניכר ליבול, וכן את אסיף וחלוקת היבול - במסגרת אוצר-בית-דין. אמנם, נזכיר כי כיוון שדעת הרמב"ם שיש בנלקט בשמיטה "איסור ספיחים", אין מרבית ועדות השמיטה הקיימות משתמשות בירקות כאלו, למרות שבחזו"א הכריע בבירור שאין ההלכה כך.
את כל גידולי הסתיו המתאימים לתנאי המקום כמו כרוב, כרובית, גזר, תפוחי-אדמה, עגבניות, פלפל, מלפפונים ושום ניתן לזרוע או לשתול לפני ראש-השנה כנ"ל, ולבצע את העבודות המותרות כולל חלוקת היבולים במסגרת אוצר-בית-דין כנ"ל.
בטיפול קפדני עשויה שתילת עגבניות לפני ראש-השנה להניב מראשית החורף ועד סוף הקיץ. חשוב לדאוג לרשת-הגנה מחרקים, להדליה בשיטה ההולנדית, ולמסך תרמי וחימום לפי תנאי האיזור. בצורה דומה ניתן לגדל גם מלפפונים, מילון, פלפל, וכן חצילים ועוד, אך תקופות ההנבה תהיינה קצרות יותר, לפי הזנים ודרכי הגידול (גידול במצע מנותק יידון בפרק הבא).
ניתן להאריך הנבת עגבניות פלפל וחצילים שמשתילת סתיו, עד לאביב, בהקפדה על מניעת הידבקות במחלות נגיפים בסתיו, ובכיסוי בחורף, בשטחים מנוקזים שאינם מועדים לקרה, ושלא גדלו בהם ירקות דומים בשנים קודמות, מחשש נגיעות במחלות שורש העוברות בקרקע. תפוחי-אדמה וגזר הנזרעים בסתיו ונאספים לקראת החורף, ניתן לאחסן בקירור למשך כמה חדשים. בצל יבש הנזרע מוקדם בסתיו נוטה להפרגה - פריחה ומשום כך ניתן לגדל רק זנים מיוחדים לאסיף בחורף, או לגדל לבצל ירוק או "בצל ראש" לחורף.
ניתן להמשיך גידול ארטישוק, אספרגוס, נענה וכדומה מלפני השמיטה, בהגבלות הקשורות בדיני שביעית.
כפי שהוסבר לגבי גידולי השדה, יש גם כאן להבטיח מראש הסכם במסגרת אוצר-בית-דין, ולוודא שבית-הדין ערוך מבחינת חלוקת התוצרת, תוך התחשבות בכך שחלק גדל מהציבור נמנע משימוש בירקות שגדלו בשדה יהודי בשמיטה כדעת הרמב"ם
(ראה פרק ב).