כלה המתכוננת לחתונה
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
בקיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
הפסק טהרה ובדיקות לפני החתונה
טבילה
ההלכות המובאות כאן הן תקציר חלקי בלבד מתוך מכלול דיני הכלה.
ה'תביעה לנישואין' היא הזמן שבו פונה ה'ארוס' ל'ארוסתו', וקובע אתה את תאריך החתונה. הגמרא קובעת שתביעה לנישואין עלולה לגרום לאישה דימום עקב ההתרגשות והציפייה לחופה. דימום כזה נקרא דם חימוד.
א. כל כלה העומדת להינשא צריכה להפסיק בטהרה, לספור שבעה ימים נקיים ולטבול לפני נישואיה, גם אם היא טהורה.
ב. הלכה זו נוהגת גם באישה צעירה, אפילו לא ראתה דם מימיה, גם במסולקת דמים כגון אישה זקנה שכבר אין לה אורח כנשים, וגם במחזיר גרושתו.
ג. גם מעוברת, שתבעוה להינשא ונתפייסה, צריכה הפסק טהרה ושבעה נקיים מחשש לדם חימוד, אף על פי שהיא מסולקת דמים. ויש שהקלו שיכולה לבדוק רק ביום שקבעו להינשא.
ד. בעלי תשובה שחיו יחד בלא חופה וקידושין, או שנישאו בנישואין אזרחיים וחזרו בתשובה, ורצונם להינשא כדת משה וישראל, אינה צריכה שבעה נקיים וטבילה מחשש חימוד, ויש שהחמירו בכך.
ה. כלה שנולדה ללא רחם אינה חוששת לדם חימוד.
ו. הפסק הטהרה ושבעה נקיים צריכים להיות לאחר שקבעו את מועד החתונה. כיוון שבקביעת התאריך לחתונה סומכת דעתה שתתקיים החתונה באמת, ולכן עלול להיות דם חימוד.
ז. אם דחו את הנישואין ולא קבעו מועד חדש, הכלה תצטרך לספור מחדש שבעה נקיים כאשר יקבעו תאריך חדש. אך אם דחו וקבעו מיד זמן אחר אינה צריכה למנות מחדש שבעה נקיים.
ח. לכתחילה תעשה הכלה הפסק טהרה אחרי ארבעה או חמישה ימים מראיית הדם, אך אם המתנה כזאת עלולה לגרום לחופת נִדה, יכולה להפסיק בטהרה מיד בסיום ראייתה.
ט. כלה בתולה בודקת את עצמה בדיקה פנימית עד מקום שידה מגעת, ודיה בכך, אבל לא תסתפק בקינוח חיצוני שטחי.
י. יש להדריך את הכלות שלא לפצוע את עצמן בבדיקות שלפני החתונה. בכל זאת, אם כלה בטוחה שפצעה את עצמה תוך כדי בדיקה, דם כזה לא אוסר אותה.
יא. כלה שלא בדקה עצמה כדין ואף לא דאגה לשים לב לכך שהיא נקייה, לא נחשבת בשום אופן כמי שספרה שבעה נקיים, למרות שעבר זמן רב מאז שראתה וסת.
יב. כלה שסיימה לבדוק שבעה נקיים כמה ימים לפני טבילתה, צריכה לכתחילה להמשיך ולבדוק את עצמה עד הטבילה מחשש דם חימוד. יש שהקלו והצריכו בדיקות כאלה רק אם יעברו ארבעה ימים לפחות מהטבילה עד החופה. בדיעבד, אם לא בדקה, ולא ראתה ולא הרגישה, טהורה.
יג. כלה שטבלה בערב שלפני חופתה אינה צריכה לבדוק עצמה יותר, גם אם החופה למחרת אחרי השקיעה.
יד. צריך להקפיד לעשות הפסק טהרה לפני השקיעה. יש מי שהורה שכלה שטעתה ועשתה הפסק טהרה עשרים דקות אחר השקיעה, שנחשב עדיין יום לשיטת רבנו תם, אפשר להקל לה להסתמך על בדיקה זו כדי למנוע חופת נידה, באופן שתוכל לטבול ביום השביעי לפני חופתה. יש אומרים שבארץ ישראל אי אפשר להסתמך על דעת רבנו תם.
טו. לכתחילה תטבול הכלה בלילה שלפני יום החתונה. בשעת הצורך מותר להקדים את הטבילה עד ארבעה ימים לפני החתונה.
טז. אם חל היום השביעי לנקיים ביום החופה, מותרת לטבול ביום כיוון שבדרך כלל פוגשת את החתן רק בלילה ולא חוששים לייחוד שלהם מבעוד יום. אם קבעו את החופה לפני השקיעה, אסור להם להתייחד בחדר ייחוד לפני השקיעה, אלא ידחו את חדר הייחוד ללילה או שיכנס שם אדם נוסף.
יז. כלה שעברה כריתת רחם לאחר שראתה דם נִדה, צריכה לטבול פעם אחת לפני חופתה לאחר כריתת הרחם. כיוון שהייתה נִדה פעם אחת, צריכה לטבול ולהיטהר, גם אם עבר זמן רב מאז.
כאמור לעיל, הלכות אלו הן תקציר חלקי בלבד מתוך מכלול דיני הכלה ואין בהן משום תחליף ללימוד כולל של הלכות אלה.