הנחיות הלכתיות לקביעת תאריך החתונה
מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
בקיצורים ובהשמטות.
תוכן המאמר:
הנחות יסוד
הנחיות לקביעת תאריך החתונה - ללא גלולות
הנחיות לקביעת תאריך החתונה - עם גלולות
הוראות הלכתיות ומעשיות לשימוש בגלולות
הנחת היסוד הפשוטה היא שתאריך החתונה צריך להיקבע לימים שבהם הכלה טהורה, וכל החישובים - הפשוטים והמורכבים, הם סביב הנחה יסודית זאת.
פירוט - דימום הווסת של רוב הנשים נמשך ארבעה עד ששה ימים. מיד אחרי הפסקת הדימום האישה יכולה לעשות הפסק טהרה, לספור שבעה ימים נקיים, לטבול, ואז היא טהורה. לפיכך בחישוב הזמן מהווסת הסמוך לפני החתונה עד תאריך החתונה צריכים לחלוף לפחות כשבועיים (ארבעה עד ששה ימי וסת + שבעה ימים נקיים + יומיים כמקדם ביטחון).
דוגמא - כלה הרואה בתאריך קבוע, לדוגמא - כל א' בחודש, לאחר שהדימום נפסק, תוכל לבצע הפסק טהרה בה' בחודש ולטבול בסוף יום י"ב בחודש, אור לי"ג. הימים האפשריים לקביעת החתונה הם – בין י"ג בחודש לבין סוף החודש. כיוון שייתכנו סטיות לכאן ולכאן, אנו לוקחים טווח של כמה ימים משני הצדדים. לכן התאריכים האידיאליים הם בין ט"ו לכ"ח בחודש. במקרים מסוימים צריך להגדיל את טווח הביטחון, ואז לדוגמא יש לקבוע בין י"ז לבין כ"ו בחודש.
ככל שהווסתות סדירים יותר אצל הכלה, הן במשך זמן הדימום הווסתי והן בהפרשי הזמן בין וסת לווסת - מרווח הביטחון יכול להיות קטן יותר. ככל שהסדירות פחות קבועה, או כשיש חשש שהסדירות עלולה להשתבש עקב התרגשות, יש צורך במקדמי ביטחון גדולים יותר. הכלל הוא שלפי הנתונים של הכלה, יש לתאם את החתונה לימים שבהם תהיה טהורה.
עם גלולות או בלעדיהן – כאשר המחזור של הכלה סדיר ולא השתבש לקראת החתונה, ואפשר לתכנן את תאריך החתונה לשבוע השלישי של המחזור, כפי שפורט לעיל, עדיף לקבוע את תאריך החתונה ללא גלולות. לעומת זאת, במצבים קבועים של אי סדירות במחזור, או בחשש לאי סדירות עקב החתונה, כתוצאה מהתרגשות ומתח לקראת הנישואין; או בכל מצב שבו קשה לתכנן מראש את תאריך החתונה, רצוי וחיוני להשתמש בגלולות. לעתים יש אילוצים משפחתיים חשובים או אילוצים אחרים הגורמים לקביעת תאריך החתונה בזמן מסוים דווקא. במקרים כאלה יש אפשרות להסדיר כל תאריך על ידי גלולות.
ההנחיות המובאות להלן אינן הוראות הלכתיות רגילות, אלא הנחיות מעשיות שמטרתן לאפשר את מרב הסיכויים לקביעה נכונה של תאריך החתונה, עם גלולות או בלעדיהן.
א. כלות שיש להן מחזור סדיר, דהיינו שניתן לשער כמעט בוודאות את זמן הווסת בהפרשים של יום – יומיים בין חודש לחודש, אין להן צורך בגלולות וגם עדיף לא להשתמש בהן, הן יכולות לקבוע את יום החתונה לפי זמן טהרתן הצפוי. במקרה של שיבוש, כגון הקדמה או איחור של הווסת, או במקרה שבו מופיעים כתמים – יש לפנות לרופאה בקיאה בעניין.
ב. כדאי לחשב את התאריך, לפי החישוב המופיע כאן במבוא, עם מדריכת כלות מנוסה, כדי להגיע לתוצאה הסבירה והטובה ביותר.
ג. מומלץ לקבוע את תאריך החתונה באמצע תקופת הטהרה, לא סמוך מאוד לתחילתה ולא סמוך מאוד לסופה, כדי לצמצם אפשרות לא רצויה שתאריך החתונה הגיע והכלה עדיין לא הצליחה להיטהר או כשכבר התחילה הווסת הבאה. מלבד זאת, צריך לקחת בחשבון שלעתים מצליחים לקיים ביאת מצווה כבר בלילה הראשון ולעתים צריך כמה ימים עד שמצליחים. יש יתרון לקביעת תאריך החתונה סמוך לתחילת הזמן שבו הכלה יכולה לטבול, כדלהלן. לאחר ביאת מצווה הכלה נאסרת והיא יכולה להפסיק בטהרה ארבעה ימים לאחר מכן (לפי חלק מהשיטות יכולה לבצע שטיפה פנימית ולהפסיק בטהרה כבר למחרת החתונה); כאשר החתן והכלה מקיימים ביאת מצווה בלילה הראשון, ייתכן שתצליח לטבול לפני תחילת הווסת הבאה. סיבה נוספת היא שבמקרה שלא הצליחו לקיים ביאת מצווה בלילה הראשון, הרי ככל שהקדימו את התאריך כך יש יותר ימים עד לתחילת הווסת הבאה שבהם יוכלו לנסות לקיים ביאת מצווה. לעומת זאת, כאמור לעיל, זמן מוקדם מדי עלול לחול בזמן שהכלה טרם יכולה לטבול, ולכן צריך לחשב מרווח ביטחון.
ד. נוסף על כל החשבונות, צריכים החתן והכלה לדעת שלמרות כל התכנונים המדוקדקים, שנועדו על מנת שבני הזוג ייאסרו לכמה שפחות זמן, ובפרט בתחילת הנישואין, יש הרבה אפשרויות להתפתחות הדברים. לכן כדאי להתכונן מראש מבחינה נפשית לאפשרות שלאחר ביאת מצווה הם ייאסרו לפרק זמן מסוים, שאורכו עשוי להשתנות גם לפי גורמים שלא תלויים בהם.
ה. במצבים קבועים של אי סדירות במחזור, או כשקיים חשש לאי סדירות עקב החתונה, כדאי וחיוני להשתמש בגלולות.
ו. לעתים אילוצים משפחתיים חשובים או אילוצים אחרים גורמים לקביעת תאריך החתונה בזמן מסוים דווקא. במקרים כאלה צריך להסדיר את התאריך על ידי גלולות.
ז. יש להדגיש שגלולות, כמו כל טיפול תרופתי אחר, אפשר לקבל אך ורק מאת רופא המוסמך לכך.
ח. יש שתי שיטות לקביעת התאריך על ידי גלולות. על אף השוני בין שתי השיטות, המטרה זהה - להגיע לחופה בזמן שהאישה טהורה.
השיטה הראשונה - לקיחת גלולות הדוחות את תאריך תחילת דימום הווסת בכמה ימים. לפי שיטה זו הכלה תיקח ברציפות גלולות שיידחו את הווסת הבאה הסמוכה לחתונה עד אחרי ליל הכלולות, או עד אחרי שיצליחו לקיים ביאת מצווה.
השיטה השנייה - לקיחת גלולות המשתלטות לחלוטין על המערכת ההורמונלית האחראית על מחזור הווסת של האישה. לפי שיטה זו הכלה תתחיל לקחת גלולות לפחות ששה שבועות לפני החתונה, ותפסיק לקחתן כעשרים ואחד יום לפני החתונה כדי שהדימום יתחיל כמה ימים לאחר מכן. במצב כזה אפילו אם הדימום יימשך שבוע ימים, עדיין יישאר לה מספיק זמן כדי להפסיק בטהרה, לספור שבעה ימים נקיים לפני החתונה ולטבול.
ט. פירוט השיטה הראשונה – לקיחת פרוגסטרון כעשרה ימים לפני קבלת הווסת (כגון פרימולוט נור), הגורם לרירית הרחם שלא תתפרק כל עוד האישה לוקחת את הגלולה. יש לציין ששיטה זו יעילה בדחיית הווסת למשך כשבועיים, אך אם יש צורך בדחייה ארוכה יותר, יש לפנות לרופא כדי לקבל גלולה נוספת (כגון הכדורים "החומים" של פרוגילוטון. במצב כזה נראה שעדיף ליטול גלולות משולבות).
י. יתרונות שיטה זו - התערבות מינורית עם כמות הורמונים נמוכה, ורק בשבועיים האחרונים לפני החתונה.
יא. חסרונות שיטה זו:
- דיווח גבוה יותר על כתמים (דימומים), בדרך כלל עקב אי תזמון מתאים של לקיחת הגלולות.
- האפשרות לדחיית הווסת מוגבלת יחסית.
- אם יש לאישה תופעות לוואי, מרחב התמרון לפתרונן מצומצם יחסית.
יב. פירוט השיטה השנייה – לקיחת גלולות משולבות המשמשות בדרך כלל למניעת הריון. מקובל לקחת את הגלולות שבמינון הגבוה (30 מיקרוגרם, כגון: יסמין, מינולט, גינרה, מיקרוגינון, בילרה); לא במינונים הגבוהים ביותר כדי להימנע מכמות גבוהה של הורמונים ללא צורך, אבל גם לא במינונים הנמוכים (15 מק"ג) כדי להימנע מדימומים. יש המתחילים במינון נמוך יחסית (20 מק"ג - מליאן, הרמונט, מרסילון, פמינט, פליים, יאז), ואם יש דימומים, מחליפים את הגלולה למינון גבוה יותר. האישה מתחילה לקחת את הגלולה לאחר תחילת הדימום, ביום השלישי עד החמישי למחזור, וכיומיים-שלושה לאחר סיום החפיסה היא מקבלת את הווסת. בסיום החפיסה הראשונה האישה ממתינה כשבוע ימים, ומתחילה לקחת את החפיסה הבאה, וכן הלאה. מקובל להתחיל לקחת את הגלולות כשלושה חודשים לפני תאריך החתונה.
יג. יתרונות שיטה זו הם:
- יש אפשרות - באישור רפואי בלבד - לקחת יותר מחפיסה אחת ברצף כדי להאריך את ימי הטהרה. כגון במצב שבו בני הזוג לא הצליחו לקיים ביאת מצווה. חשוב להדגיש שאם האישה לוקחת יותר מחפיסה אחת ברצף, אין לקבוע את תאריך החתונה כאשר היא נמצאת בחפיסה השנייה או השלישית מחשש להכתמות. במקרה שהכלה לוקחת יותר מחפיסה אחת ברצף כדי לסדר את תאריך החתונה, יש לעשות זאת לפני החודש הסמוך לחתונה.
- יותר קל לשלוט על תופעות לוואי על ידי שינוי המינון של הגלולות. דבר זה מותנה בלקיחה מוקדמת מספיק המאפשרת החלפת סוג הגלולות.
יד. החיסרון בשיטה זו הוא שמדובר בכמות הורמונים גדולה יותר. עם זאת, יש לציין שביחס לכמות הגלולות הניטלות לצורך מניעת הריון, מדובר בכמויות מזעריות. נשים רבות משתמשות בגלולות למניעת הריון במשך שנים, אם מעט ואם הרבה, וכאן מדובר על כשלושה חודשים בלבד.
במקרים של מחזורים ארוכים ולא סדירים, ניתן לתת טיפול תרופתי פרוגסטטיבי הגורם לקבלת וסת.
טו. ההמלצה המקובלת על הפוסקים היא האפשרות השנייה, כיוון שבאפשרות הראשונה יכולים להיות מצבים של דימומים קלים שעלולים לאסור את האישה. לעומת זאת, באפשרות השנייה יש פחות דימומים, וגם אם הדימום יתמשך, עדיין יש לכלה די זמן להיטהר.
טז. על אף שמדובר בגלולות למניעת הריון, מבחינה הלכתית אין איסור לכלה להשתמש בגלולות כאלה, כיוון שזמן המניעה הוא קצר, ולעתים הוא רק לימים אחדים.
יז. אפשר לסמוך על הגלולות שיעכבו את הווסת ולהתיר את האישה על סמך נטילת הגלולות אפילו בעונה הסמוכה לווסת שהייתה רגילה בה ללא הגלולות. מצינו אצל חז"ל ביטויים שתופעות חיצוניות עשויות לשנות את קבלת הווסת, לדוגמא: 'חרדה מסלקת את הדמים'. אם כן בזמננו שבדוק ומנוסה שהגלולות בוודאי מעכבות את הווסת, בוודאי שיש לסמוך על זה. ויש שהורו שאפשר לסמוך על הגלולות שיעכבו את הווסת רק אם ניסתה את הגלולות שלוש פעמים והועילו לה.
יח. יש לדעת שאף על פי שהגלולות עוזרות לדחות את הווסת הבאה, עדיין ייתכנו מקרים של דימום מועט בזמן השימוש בגלולות. מבחינה הלכתית גם דימום מועט עלול לאסור את האישה. תופעת לוואי מוכרת בחודשים הראשונים של נטילת גלולות היא הכתמות קלות. התחלה של נטילת הגלולות לפחות 3 חודשים לפני החתונה אמורה להסדיר גם בעיה זו.
יט. במקרה שבני הזוג לא נאסרו בליל הכלולות, יש להמשיך לקחת את הגלולות כדי לא להיאסר מחמת דם נִדה. במצב כזה ראוי שבני הזוג ימשיכו לנהוג כלפי חוץ כאילו נאסרו.
כ. הכלה צריכה להמשיך לקחת את הכדורים עד שבני הזוג נאסרים, או מחמת ראיית דם בביאת מצווה, או מחמת פסיקה שפוסק הורה להם שנאסרו גם ללא ראיית דם. לעתים מורה ההוראה יורה לכלה להמשיך לקחת גלולות – במידה שהדבר אפשרי מבחינה רפואית - למרות שנאסרו כבר, כדי שיוכלו להיות מותרים מהר יותר.
כא. כדאי שיהיה לבני הזוג מלאי מתאים של כדורים בצירוף הוראות רפואיות מתאימות, למקרה שיצטרכו להאריך את ימי הטהרה.
כב. בכל השיטות של טיפול בעזרת גלולות, יש לקחת את הגלולות מדי יום בשעה קבועה, כדי למנוע דימומים בין וסתיים. אי נטילת הגלולות כסדרן עקב שכחה או עקב סיבות אחרות עלולה לגרום לדילוג על יום ולדימום. יש להקפיד לקחת את הגלולות בדיוק לפי ההוראות, בהפרשי הזמן המדויקים וללא דילוגים. כאמור, נטילת גלולות בצורה מדויקת לא יכולה להבטיח מפני דימומים, אך היא עשויה לצמצם את הסיכויים לדימומים לא צפויים.
כג. מצבים של שלשולים חוזרים או הקאות חוזרות עלולים לגרום לירידה בגוף של רמת ההורמונים הניתנים דרך הגלולה ולדימומים בין וסתיים. במצבים כאלה כדאי להתייעץ עם רופא.
כד. כיוון שנטילת הגלולות שלא כסדרן עלולה לגרום לדימומים, וכתוצאה מכך גם לתקלות, יש לשאול מראש את הרופא כיצד לנהוג במצבים כאלה. לעתים קשה מאוד להשיג את הרופא בדיוק בזמן הדרוש, וקבלת הוראות מראש עשויה להרגיע מאוד במקרה הצורך.
כה. גלולות עלולות לגרום לתופעות לוואי שונות, כגון פצעונים או בחילות או מצבי רוח, ומידת השפעתן עשויה להשתנות מאישה לאישה. לכן עדיף שכלה המשתמשת בגלולות תתחיל ליטול אותן כשלושה חודשים לפני החתונה, כדי שיהיה אפשר לוודא אם הגלולות המסוימות גורמות לה לתופעות לוואי, ולאפשר מעקב מראש על השפעת הגלולות ותפקודן. כמו ההכתמות, גם רוב תופעות הלוואי חולפות בחודשים הראשונים לשימוש.
כו. כלה שלוקחת גלולות צריכה להמשיך לבדוק את עצמה בכל יום גם לאחר הטבילה, עד החופה. הטעם: כיוון שהיא משתמשת בגלולות שעלולות לגרום לדימומים קלים, היא צריכה להמשיך ולבדוק כדי לשלול אפשרות כזאת של דימומים. בדיעבד, אינה נאסרת גם אם לא בדקה.