אבחנה טרום-לידתית באולטרה סאונד

 

בואו נראה מה אפשר לעשות. למעשה, אנחנו מכירים באולטרה-סאונד במספר שיטות, באנגלית זה נקרא MODALITIES, אין לי תרגום מדוייק בעברית לזה, מספר אפשרויות לסרוק את העובר. שיטה אחת היא סריקה דרך הבטן, שבה מתקבלת תמונה דו-מימדית. התמונה הדו-מימדית היא תמונה של חתך. היא אינה תמונה תלת-מימדית, אלא אנחנו רואים את האיבר הנסרק בחתך שלו. רואים למשל עיגול שמייצג את כל בית החזה, בתוכו כתם לבן שהוא הריאות וכד'. אפשר לדייק מאוד בהדמייה, ואז בלב אפשר להבחין בחדר ימני, חדר שמאלי, עליה ימנית, עליה שמאלית, המסתמים בין העליה לחדר, המחיצה הבין-חדרית, ואפילו ניתן לראות את הורידים המספקים דם מהריאות לתוך העליה השמאלית, ואת אבי העורקים שיורד מתוך בית החזה לתוך הבטן.

 

ויש פיתוחים נוספים, המשלבים שיטות הדמייה נוספות עם האולטרה-סאונד. ישנה שיטה של אולטרה סאונד שנקראת דופלר. הדופלר זהו מושג שבו ניתן למדוד זרימה, בדרך כלל כשמדובר באולטרה-סאונד זו זרימה של כדוריות אדומות בתוך כלי דם. בשיטה ממוחשבת אפשר להפוך את זה לצבע. הצבע הזה אינו הצבע האמיתי שבתוך העובר, אלא הוא מרמז על זרימת דם. כאשר הזרימה היא לכיוון הסורק זה יהיה אדום; כאשר הזרימה היא מהסורק ואילך זה יהיה בצבע כחול. בשיטה הזו אפשר להגיע לדיוק מירבי, אפשר לראות את פני העובר, את הלחיים שלו, השיניים שלו. ניתן לראות את קצה האף שלו ואת הנחיריים. לכן כשאני אומר שאני יכול לאבחן שפה שסועה - אם אני מקבל תמונה באיכות טובה בודאי שאני יכול לראות האם יש או אין שפה שסועה.

 

עוד דוגמא: בבדיקה כזאת של חבל הטבור אפשר לראות וריד אחד גדול ושני עורקים, כאשר לכל כיוון של זרימת דם יש צבע שונה, למשל העורקים באדום והוריד בכחול. בכך אני משתמש במדידות של זרימת דם בחבל הטבור של העובר, שהן חשובות לכל מיני מצבים שבהם יש אי-ספיקה שלייתית, ולא נרחיב על זה את הדיבור.

 

חשוב להדגיש שהדברים האלה ניתנים לאיבחון כבר בשלב מאוד מאוד מוקדם של ההריון, אפילו בחודש השלישי. אפשר לקבוע את המיקום של השליה, ואת מהירות זרימת הדם בה בעזרת הצבע. ידוע שבעוברים שסובלים מאי ספיקת שליה ישנה הטיה של דם מהגפיים ומהבטן למוח, ניתן למדוד את זה. לעתים ישנן פתולוגיות שיש חשיבות גדולה לאיתור המוקדם שלהן. אפשר לסרוק חוליה חוליה של עמוד השדרה ולמצוא כל מיני פגמים. לעתים אנו רוצים לסרוק איברים יותר גדולים ואנחנו רוצים גם לבדוק את זרימת הדם בתוכם. בתוך מוחו של העובר, ברצפת המוח, קיימת מערכת של כלי דם שמספקת דם למוח, ואפשר לבדוק את תקינות המערכת הזו.

 

בדיקה נוספת שהוכנסה בחמש השנים האחרונות, והייתי רוצה לציין שחלוצי השיטה הזו היו בישראל, זהו הכנסתו לשימוש של המתמר הלידני. זאת אומרת שלתוך הנרתיק, הלדן, של האישה, ניתן להכניס מתמר, שהקצה שלו עגול ולא חד. התכונה המרכזית של המתמר הזה והיתרון הגדול שלו הוא בקרבתו לאיברים הנסרקים. המתמר הוגינלי שהוא בשימוש נרחב היום בעיקר כאשר אנחנו רוצים לסרוק איברים שנמצאים בתוך אגן האישה, היתרון הגדול שלו הוא בקירבה לאגן, וברזולוציה, חדות תמונה, הרבה יותר גבוהה.

 

אנחנו יכולים לצפות בהריונות בשלב מאוד מאוד מוקדם. הדבר הראשון שמופיע אצל עובר כבר מגיל 5 שבועות, זאת אומרת 3 שבועות להריון, היינו 21 יום מן ההתעברות, זהו שק החלמון. שק חלמון מצביע לנו שיש עובר בתוך הרחם. גם את שק ההריון הזה אפשר לראות באולטרה-סאונד. בעזרת הסורק הנרתיקי אפשר לגלות בסוף השבוע השני של ההריון שיש הריון של תאומים, שני שקי חלמון. יש בדבר חשיבות גדולה לשמירת איכות ההריון, לטיפול נכון בדימום במהלך ההריון, ועוד. כאשר העובר הוא יותר גדול, בגודל של בערך של 7 שבועות, אנחנו יכולים לראות את מה שאנחנו קוראים 'הקוטב העוברי'. העובר בגיל זה אורכו כס"מ. אולם למעשה אפשר כבר לראות דברים הרבה יותר קטנים, כאשר האיכות של ההפרדה של האולטרה-סאונד היא בערך 2 מילימטר. ניתן לראות אם יש לעובר הזה דופק, וניתן לעזור לנשים לדעת אם הריון מתפתח בצורה תקינה או לא.

 

ישנם לעתים מקרים שבהם ההריון לא מתפתח במקום הרצוי אלא מחוץ לרחם. לעתים נדירות ביותר ההריון מתחיל בצוואר הרחם. באולטרה-סאונד ניתן לאבחן את זה כבר בערך בגיל של 7 שבועות.

 

הבדיקה למציאת מומים בעובר היא למעשה הבדיקה השכיחה ביותר שנעשית כבדיקת סריקה באולטרה-סאונד. זוהי בדיקה שנערכת ע"י רופאים. ניתן לגלות חלק גדול מהמומים כבר מאוד מוקדם בהריון. אפשר למצוא למשל עודף עור באיזור העורף של העובר, מה שיכול להצביע על איזשהי בעיה כרומוזומלית במבנה הגרעין של העובר הזה. אפשר לגלות שהעובר נגוע בתסמונת דאון. אחד המומים השכיחים ביותר שאנחנו מגלים באולטרה סאונד הוא כשאנו בודקים את עמוד השדרה שלו, שלפעמים ניתן לראות רצף גרמי ופתאום ישנו חלל, כאילו שהעצם נגמרת. זה מה שנקרא מום פתוח בעמוד השדרה או מה שנקרא בלעז ספינה ביפידה. בעזרת הסורק הנרתיקי ניתן לגלות את זה כבר הרבה יותר מוקדם. לעתים ניתן לראות את הסרעפת של העובר, וניתן לראות מה שנקרא בטן סרעפתית, כאשר חלק מהמעיים פולשים להם לתוך בית החזה.

 

מום בלב הוא אחד המומים השכיחים ביותר, משהו כמו בין 4-8 ל-1000 ילדים יסבלו מאיזשהי בעיה בלב שלהם. לכן יש חשיבות מיוחדת לסריקת לב העובר. ניתן בגיל צעיר יחסית של ההריון לגלות מומים רבים. למשל במקרים שהמסתם בין העליה הימנית לחדר הימני היה מוצר נוצרת הגדלה ניכרת של העליה הימנית, שזה מום יחסית קשה של עובר. אנו גם משתמשים בשילוב של האולטרה-סאונד ואמצעים אחרים לאיתור מומים שיש חשיבות גדולה מאוד לאבחן אותם לפני הלידה, אפילו בעוברים שהם יחסית מבוגרים, חודש שביעי או שמיני. אפשר לגלות חורים בין העליות, כאשר רואים שישנו מעבר חופשי של דם בין שני החדרים. חשוב מאוד לדעת על זה לפני הלידה, כדי לעקוב שהעובר אינו מפתח אי-ספיקת לב או בצקת ריאות וכד'.