מורה נבוכים / יוסף בכה"ר דוד קאפח

תרגם לעברית, ביאר והכין על-פי כתבי-יד ודפוסים

מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק שני

- המשך -

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק שני - פרק [ז]

[הגלגלים מבינים את פעולתם, והם בעלי בחירה]
כבר ביארנו ¹ שיתוף שם מלאך, ושהוא כולל השכלים והגלגלים והיסודות, כי כולם מוציאים פקודה לפועל ⁹.
אבל אל יעלה בלבך כי הגלגלים או השכלים בדרגת שאר הכוחות הגופניים, אשר הם טבע ואינם משיגים פעולתם, אלא הגלגלים והשכלים משיגים פעולותיהם, ובעלי בחירה ומנהיגים, אבל לא כבחירתנו ולא כהנהגתנו, שהם כולם בדברים מתחדשים ³.

כבר אמרה תורה עניינים בהם העירה לנו על כך:
אמר המלאך ללוט, כי לא אוכל לעשות דבר וכו' ⁴,
ואמר לו להצלתו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה ⁶,
ואמר השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו ⁸.
כל אלה יורוך על השגתם את פעולותיהם, ושיש להם רצון ובחירה ⁷ בהנהגה שנתמנו עליה, כמו שיש לנו רצון במה שנמסר לנו וניתנה לנו יכולת עליו בעיקר הוייתנו, אלא שאנחנו לפעמים עושים באופן גרוע ⁸, וקדם ההעדר להנהגתנו ופעולתנו.

אבל השכלים והגלגלים אינם כן אלא עושים הטוב תמיד, ואין אצלם כי אם הטוב, כמו שנבאר בכמה פרקים ⁸, וכל אשר להם מצוי בשלמות ובפועל תמיד ¹⁰ מאז שנמצאו. [קעט]

הערות:

1. לעיל פרקים ד"-ו.
2. אעשר: מפעילי פקודה. ובר"ש "עושים מציווה".
3. שבחירתנו היא תשאה של מצבים המתחדשים תמיד. וכך הנהגתנו, מה שאין כן הנהגת השכלים שהנהגתם צפויה מראש.
4. בראשית יט כב. וזה מראה שאין בחירתו כבחירתנו אלא כפוף הוא וכשיועבד לשליחותו.
5. שם יט כא. הרי שהוא בחירי במסגרת שליחותו.
6. שמות כג כא.
7. "ארמידה ואכיתיאר" על הבדל מושגי מונחים אלה כתב אבי נצר במאמרו "אלמסאיל אלפלספיה" קטע 31, הבהירה היא שיקדם האדם ואז יבחר את הדברים האפשריים. וישמר הרצון גם על דברים בלתי אפשריים, כגון שיתאוה האדם שלא ימות, והרצון כללי יותר מן הבחירה, כי כל בחירה רצון ואין כל רצון בחירה.
8. בוחרים לעשות הרע.
9. לקמן פרקים י--יא.
10. שאין אצלם דבר בכוח.[קעט]

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק שני - פרק [ח]

[האם יש קל לתנועת הגלגלים?]
מן ההשקפות הקדומות הנפוצות אצל הפילוסופים והמוני בני אדם, כי לתנועת הגלגלים קולות נוראים מאוד ועצומים, והייתה ראיתם על כך במה שאמרו כי הגופים הקטנים אשר אצלינו, אם נעו תנועה מהירה ישמע להם שאון עצום והד ¹ מחריד, כל שכן גופי השמש והירח והכותבים כפי גדלם ומהירותם.

וכל קבוצת פיתאגורס ² סבורים שיש להם קולות ערבים קצובים על אף גדלם, כקצב לחני המוסיקה. והם נותנים סיבות למה שאין אנו שומעים אותן הקולות הנוראים העצומים ³.

והשקפה זו ידועה גם באומתנו. הנך רואה חכמים מתוארים עוצם קול השמש בעת מרוצתה בכל יום בגלגל ⁴, וכך מתחייב בכל ⁵.

אבל אריסטו דוחה את זה ומבאר שאין להן קול, אתה תמצא את זה בספרו על השמים ⁶, ומשם תבין את זה.

ואל יהא מוזר בעיניך שהשקפת אריסטו חולקת על השקפת חכמים ז"ל בזה, כי השקפה זו, כלומר, אם יש להן קולות, נספחת לדעה 'גלגל קבוע ומזלות חוזרים' ⁷ . וכבר ידעת שהכריעו השקפת חכמי אומות העולם על השקפתם בעניינים הללו של התכונה, והוא אומרם בפירוש "ונצחו חכמי אומות העולם" ⁸.

וזה נכון, כי הדברים העיוניים לא דיבר בהם כל מי שדיבר אלא כפי שהביאו אליו העיון, ולפיכך צריך לסבור מה שנתקיימה ההוכחה עליו ⁹. [קפ]

הערות:

1. בריש "קעקוע עצום וצלול" ואיני יודע מהו,
2. פילוסוף יווני נודע, על שיטתו דן אריסטו בארוכה בספרו מטפיזיקה ספר א פרק ה.
3. על פיתגורס עצמו מספרת האגדה היוונית שהוא היה שומע את הקולות הללו.
4. ביומא כ, ב: מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה, מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים ... אלמלי קול גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי ..., שלושה קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו ואלו הן קול גלגל חמה. והשווה בראשית רבה פרשה ו יב,
5. בכל יתר הכוכבים.
6. ספר ב פרק ט. ומשם העתיק רבנו את דעות פיתגורס.
7. פסחים צד ב. ומזלות הם הכוכבים, וכדלקמן פ"י.
8. לפנינו בש"ס הושמט קטע זה. ואין ספק שבהשפעת "חכמים" המתקשים להודות על דבר שהוא היפך דעתם הושמטה. ודברי רבנו תמוהים מעט, פתח "בתנועת הגלגלים" שהקולות הם של תנועת הגלגל. וסיים שלפי הדעה גלגל חוזר ומזלות קבועים כפי ש"הוכח" עד ימיו אין להם קולות וכשיטת אריסטו. והיאך יתכן שכל כוכב לבדו יש לו קול וכל הגלגל עם כוכבו אין לו קול? ולעצם הדבר אחרוני חכמי דורות ימי הבינים חזרו לאמת שיטת חכמי ישראל וכמ"ש הישר מקאנדיא בספר אלים. ואין צורך כיום להאריך בהנחות אלה כיון שהם שייכים לתחום הארכיאולוגיה האסטרונומית, גם גלגל חוזר וגם גלגל קבוע, וראה הע' דוד כהנא בספרו גלילות הארץ (בוקארעסט תר"מ) עמוד 44. וראה גם לקמן פרק כד.
9. וכך פסק בהלכות קדוש החודש פי"ג הל' כד: ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי... אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות. ע"ש. ואם יורשה לי הייתי אומר כי מה שכתב רבנו כאן "וזה נכון" אינו מוסב על עצם הדבר עם גלגל חוזר ומזלות קבועים או להיפך, אלא- על עצם החזרה באופן כללי, כלומר: שמידה זו נכונה בהחלט שיחזור האדם מדבר בלתי נכון שבידו, יהיה הצד שכנגד מי שיהיה, אם כי חוזר רבנו לקמן פרק יט על הדעה גלגל חוזר ומזלות קבועים כנכונה.

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק שני - פרק [ט]

[מספר הגלגלים]
כבר ביארתי לך, ¹ כי מספר הגלגלים לא היה מדויק בזמן אריסטו, וכי אשר מנו הגלגלים [קפ]
בזמנינו תשעה, לא מנו אלא העיגול האחד הכולל מספר גלגלים ² כפי שמתבאר למי שעיין במדעי התכונה, ולפיכך אל יהו מוזרים בעיניך גם דבר אחד החכמים ז"ל שני רקיעים הם ⁸ שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים ⁴. כי אומר דבר זה מנה עיגול כל הכוכבים עיגול אחד, כלומר: הגלגלים אשר בהם כוכבים, ומנה עיגול הגלגל המקיף אשר אין כוכב בו גלגל שני, ואמר שני רקיעים הם.

ואני אקדים לך הקדמה שיש לה צורך לעניין שיש לי בו מטרה בפרק זה, וזו היא.

דע, כי גלגל נוגה וכוכב ⁵ יש בהם מחלוקת בין אנשי המדע הראשונים אם הם למעלה מן השמש או תחת השמש, לפי שאין שם הוכחה שתורנו על סדר שני העיגולים הללו. והייתה שיטת כל הראשונים כי עיגולי נוגה וכוכב מעל השמש, דע זה והבינהו היטב.

ואחר כך בא בטלמיוס ⁶ והכריע שהם למטה, ואמר ⁷ שהוא היותר נראה באופן טבעי שתהא השמש באמצע, ושלושה כוכבים מעליה ושלושה תחתיה.

ואחר כך באו אנשים אחרונים ⁸ בספרד והתמחו במדעים מאוד, וביארו כפי הקדמות בטלמיוס כי נוגה וכוכב מעל השמש. וכבר חיבר בזה אבן אפלח האשבילי, ⁹ אשר נפגשתי עם בנו סופר ידוע.

ואחר כך חקר בעניין זה הפילוסוף הנעלה אבו בכר אבן אלצאיג, ¹⁰ אשר למדתי אצל אחד מתלמידיו, והראה דרכי למידות שכבר העתקנוה ממנה, שלפיהן רחוק שיהו נוגה וכוכב מעל השמש ¹¹. אלא שמה שאמר אבו בכר הוא ראיה להרחקת הדבר, לא ראיה שהוא נמנע.

כללו של דבר, יהיה הדבר כך או לא יהיה, הנה כל הראשונים היו מסדרים נוגה וכוכב מעל השמש, ולפיכך היו מונים העיגולים חמשה:

עיגול הירח הקרוב אלינו בלי ספק,
ועיגול השמש שהוא עליו בהחלט,
ועיגול חמשת כוכבי הלכת ¹²,
ועיגול הכוכבים הקבועים ¹³,
והגלגל המקיף את הכל אשר אין בו כוכב.

ונמצא מניין העיגולים המצוירים, כלומר: עיגולי הצורות אשר בהם כוכבים, כי כך היו הקדמונים קוראים את הכוכבים צורות כפי שידוע בספריהם, יהיה מנינם ארבעה עיגולים:

עיגול הכוכבים הקבועים,
עיגול חמשת כוכבי הלכת,
ועיגול השמש,
ועיגול הירח,
ולמעלה מכולם גלגל אחד חלק אין בו כוכב.

ומניין זה הוא לדעתי יסוד גדול מאוד לעניין שעלה בדעתי ולא ראיתיו בפירוש לאחד הפילוסופים ¹⁴, אבל מצאתי בדברי הפילוסופים ודברי חכמים מה שהעירני עליו, והנני מזכירו בפרק זה ואבאר העניין [קפא]

הערות:

1. לעיל ח"ב פרק ד. וראה מטפיזיקה ספר יא פרק ח שהוא מונה ארבעים וששה גלגלים, ועל מספרים [קפ] אלה מדבר הוא שם בהיסוס רב.
2. ר"ש הוסיף משלו "וחשבוהו לאחד".
3. חגיגה יב ב.
4. דברים י יד.
5. ונקרא גם כותב, או כוכב חמה. מרקוריוס.
6. בעל ספר אלמגסטי, אשר כמה מספריו באסטרולוגיה תרגם הראב"ע לעברית, ואינו תלמי המלך כפי שטועים רבים לחשוב. וראה לקמן פכ"ד הע' 2.
7. נוסף על ראיותיו המדעיות שגם ההכרע הסדורי מחייב כן.ולקמן כתב רבנו שהאחרונים ביארו ע"פ הקדמות בטלמיוס.
8. בר"ש "אחרים" וט"ס הוא:
9. שמו המלא אבו מחמד גאבר אבן אפלח. וספרו "כתאב אלהיאה". ונקרא גם "אצלאח אלמגסטי" שם קבע כי מאדים ונוגה קרובים לארץ מן השמש. נולד באשביליה ומת בסביבות
1150ובסביבות 1190 כתב רבנו ספרו זה, כלומר: כארבעים שנה לאחר מות אבן אפלח. מלומד זה מזכירו רבות ר' זרח ב"ר נתן בשאלותיו ליש"ר מקנדיאה. כמובא בספר אלים.
10. שמו המלא אבו בכר מחמד אבן יחיא אבן אלצאיג. ומכונה גם בשם אבן באג'ה. וכבר הזכירו רבנו לעיל ח"א פרק עד ד"ה הדרך השביעי ולקמן פרק כד וח"ג פרק כט.
11. ובהלכות יסודי התורה הל' א כתב כי גלגלי כוכב ונגה למטה מן השמש. ע"ש. ואין להאריך בדברים הללו כיון שהם כיום שייכים לתחום הארכיאולוגיה האסטרונומית.
12. "אלמתחיירה" ור"ש תרגם תרגום מלולי "הנבוכים". והכוונה ליתר כוכבי הלכת, שבתאי, צדק, מאדים, נגה, כוכב. ובאמת חכמי הטבע והאסטרונומיה הקדמונים קראום "נבוכים" מפני שנדמה להם שהם נבוכים במהלכם, ואין תנועתם סדירה, שנוגה וכוכב מקדימים זה את זה חליפות, ושבתאי וצדק ומאדים פעמים מקדימים ופעמים מאיטים, ונראים אף כנסוגים. ולפי השקפות הללו צדק הר"ש בתרגומו.
13. אפשר: כוכבי השבת.
14. כלומר: הקשר בין מספר הארבעה או החמישה האלה עם הרמז למסתרי [קפא] המרכבה וכפי שיתבאר בפרק י. ולא כהנרבוני, שדימה שכוונת רבנו למספר החמישה, ולגלג עליו, כי עצם המספר אינו שייך לפילוסופים אלא לאסטרונומים, ורמות רוחא נקטיה.

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק שני - פרק [ י ]

[הנהגת העולם השפל - בכוחות השופעים מן הגלגלים]
ידוע ומפורסם בכל ספרי הפילוסופים, כאשר דברו בהנהגה אמרו, כי הנהגת העולם הזה השפל כלומר: עולם ההוויה וההפסד, אינו אלא בכוחות השופעים מן הגלגלים, וכבר הזכרנו את זה כמה פעמים ¹.

וכן תמצא הכמים ז"ל אומרים, אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו גדל, ² שנאמר הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ ⁸.
ומזל קוראים גם לכוכב ⁴, תמצא את זה מפורש בתחילת בראשית רבה ⁵, שם אמרו, יש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים יום, ויש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים שנה.
הנה בארו בלשון זה כי אפילו פרטי ההוויה ⁶ יש להן כוחות כוכבים מיוחדים להן, ואף על פי שכל כוחות הגלגל מתפשטים בכל הנמצאים. אלא שיש גם כוח כוכב מסוים מיוחד במין מסוים כפי שהמצב בכוחות הגוף האחד ⁷, לפי שכל המציאות דבר אחד ⁸ כפי שהזכרנו ⁹.

וכך אמרו הפילוסופים: ¹⁰ כי יש לירח כוח נוסף ומיוחד ביסוד המים, והראיה לכך תוספת הימים והנהרות בתוספת הירח, וחסרונם בחסרונו, וחלות ההתפשטות בימים עם הופעת ¹¹ הירח והנסיגה בחזרתו, כלומר: עליתו וירידתו ברבעי ¹² הגלגל, כפי שהדבר פשוט וברור אצל מי שהתחקה על כך.

אבל מה ששביב השמש מניע יסוד האש, הרי הדבר פשוט מאוד, כפי שאתה רואה מהתפשטות החום במציאות עם השמש, והתגברות הקור בהתרחקה מאיזה מקום או בשקיעתה ממנו ¹³, וזה פשוט מכדי להאריך בו.

ועלה בליבי כאשר ידעתי זאת, כי ארבע עיגולים הללו המצויירים, עם¹⁴ ששופעים מכללותן כוחות בכל ההוויה והם סיבתם ¹⁵, יש לכל עיגול יסוד מארבעת היסודות. אותו העיגול מקור כוח אותו היסוד באופן מיוחד, והוא המניע אותו תנועת ההוויה בתנועתו, ויהיה עיגול הירח מניע המים, ועיגול השמש מניע האש, ועיגול שאר כוכבי הלכת ¹⁶ מניע האויר, ולרוב תנועתן ושינוייהם וחזרתן ועמידתם ושהייתם, רבה התגוונות האויר ושינויו והצטמצמותו ¹⁷ והתפשטותו במהירות, ועיגול הכוכבים הקבועים מניעים הארץ. ויתכן כי בשל כך קשתה תנועתה¹⁸ מלקבל ההתפעלות וההתמזגות מחמת אטיות הכוכבים הקבועים בתנועתם.

וכבר העירו על ייחוד הכוכבים הקבועים לארץ, באמרם כי מניין מיני הצמחים כמניין אחדי כוכבים מכללות הכוכבים ¹⁹.

וכך אפשר שיהא הסדר:
שיהו העיגולים ארבעה,
והיסודות הנעים מחמתם ארבעה,
והכוחות השופעים מהם במציאות באופן כללי ארבעה כוחות כמו שביארנו. ²⁰

[קפב] וכן סיבות כל תנועה גלגלית ארבע סיבות, והם:

תבנית הגלגל כלומר: עגילותו,
ונפשו,
ודעתו אשר בה ישכיל כמו שביארנו ⁹¹,
והשכל הנבדל שהוא חישוקו.

והבן זה היטב. וביאורו, כי אלמלי שתבניתו באופן זה, לא היה אפשר כלל שינוע תנועה סיבובית ברציפות, לפי שלא תתכן רציפות תנועה חוזרת כי אם בתנועה הסיבובית בלבד. אבל התנועה הישרה, ואפילו היה הנע חוזר באותו המרחק עצמו כמה פעמים, לא תהיה התנועה רצופה, לפי שיש תנוחה בין כל שתי תנועות נגדיות כפי שהוכח במקומו. ²²

הנה נתבאר כי מהכרח רציפות התנועה החוזרת באותו מרחק עצמו, שיהא הנע - נע בסיבוב. ולא ינוע כי אם בעל נפש. הרי נתחייבה מציאות הנפש, והכרחי שיהא גורם לתנועה, והוא הציור ²³ ותשוקת דבר שהצטייר כפי שביארנו. ²¹ וזה לא יצא כאן כי אם בדעה, הואיל ואינה ²⁴ בריחה מבלתי מתאים ולא דרישת מתאים. והכרחי שיהא מצוי מסוים, הוא אשר הושכל, והייתה התשוקה לו כמו שביארנו. ²¹

נמצאו אלה ארבע סיבות לתנועת הגלגל, וארבעה אופנים מן הכוחות הכלליים השופעים ²⁵ ממנו אלינו, והם:

כוח הויית הדוממים ⁹⁶,
וכוח הנפש הצמחית,
וכח הנפש החיונית,
וכוח הנפש ההוגה,

כמו שביארנו ²⁷.

ועוד, שכאשר תבחן פעולות הכוחות הללו, תמצאם שני מינים:

הויית כל מתהווה,
ונצירת אותו המתהווה,

כלומר: נצירת מינו תמיד, ונצירת פרטיו זמן מסוים ²⁸. וזהו עניין הטבע שאומרים שהוא חכם, מנהל, משגיח ²⁹ בהמצאת החי באומנות כאילו מחשבתית ³⁰, משגיח בנצירתו וקיומו בהמצאת כוח מצייר, הוא סיבת מציאותו.
וכוחות מזינים הם סיבת קיומו ונצירתו הזמן האפשרי, הכוונה ³¹ הוא אותו הדבר האלהי שמגיעים ממנו שתי פעולות אלו באמצעות הגלגל.

וזה מספר הארבעה הוא נפלא ומקום התבוננות, במדרש ר' תנחומא אמרו כמה מעלות היו בסולם - ארבע ³², כלומר: אמרו והנה סלם מוצב ארצה ³³. ובכל המדרשות מזכירים כי ארבע מחנות של מלאכים הם ³⁴ ונכפל דבר זה ³⁵.

וראיתי באחת הנוסחאות 'כמה מעלות היו בסולם שבע'. אבל כל הנוסחאות וכל המדרשות מסכימים, כי מלאכי אלהים אשר ראה עולים ויורדים היו ארבעה לא יותר, שנים עולים ושנים יורדים, ושהארבעה נפגשו במעלה אחת ממעלות הסולם, ונעשו הארבעה בשורה אחת, השנים העולים והשנים היורדים ³⁶. עד שלמדו מכך כי רוחב הסולם היה כשיעור עולם ושליש ³⁷ במראה הנבואה, כי רוחב המלאך האחד במראה הנבואה כשיעור שליש העולם, שנאמר וגויתו כתרשיש ³⁸, ונמצא רוחב הארבעה עולם ושליש.

ובמשלי זכריה כאשר תואר ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחושת ³⁹, אמר בפירושו אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על [קפג] אדון כל הארץ ⁴⁰, והרי הן עילת כל מה שמתחדש. ומה שהזכיר נחושת, וכן אמרו נחושת קלל ⁴¹, סקר בכך שיתוף מסוים, ותשמע עוד הערה בכך ⁴².

אבל אמרם כי המלאך שליש העולם, והוא אמרם בבראשית רבה ³⁷ בלשון זה, שהמלאך שלישו של עולם, הוא פשוט מאוד, וכבר ביארנו את זה בחבורנו הגדול בהלכות ⁴³, כי כל הנבראים שלושה חלקים:

השכלים הנבדלים והם המלאכים,
והשני גופי הגלגלים,
והשלישי החומר הראשוני כלומר: הגופים תמידי השינוי אשר תחת הגלגל.

ככה יבין מי שרוצה להבין החידות הנבואיות, ויתעורר מתרדמת הפתיות ⁴⁴, וינצל מתהום הסכלות וירום אל העליונים.

אבל מי שטוב לו לצלול בים ⁴⁵ סכלותו וירד מטה מטה⁴⁶ אינו צריך ליגע גופו ולא לבו, יתרוקן ⁴⁷ מכל תנועה, והוא ירד למטה באופן טבעי.

ולכן הבן כל מה שנאמר ובחנהו.

הערות:

1. ובאופן מיוחד לעיל ח"ד פרק עב ד"ה ודע ובחלק זה פ"ה.
2. בראשית רבה פרשה י, ז.
3. איוב לח לג.
4. כלומר: מלבד השם הידוע לאותן שתים עשרה צורות דמיוניות של גושי כוכבים שהם נקראים מזלות.
5. פרשה י, ד. ורבנו הביא קטע מסורג מלשון המדרש.
6. כל עשב ועשב.
7. שהריח מיוחד באף, והטעם בחיך, וכדומה.
8. אפשר: יחידה אחת.
9. לעיל ח"א פרק עב.
10. יש שתמהו על שכתב רבנו "הפילוסופים" בעת שהמדובר הוא במדעי הטבע ולא בפילוסופיא במובנה המקובל. והם לא שתו לב לעיקר הרכב המילה, כפי שפירשה אבי נצר, הובא במאמר "תרגמה' אבי נצר", שהוא "העדפת החכמה" ולא חשוב מאיזה סוג שהוא. וכפי שכתב רבנו בספרונו מילות ההגיון שער ארבעה עשר.
11. "אקבאל" הופעת יפעה והצלחה, והכוונה בחציו הראשון של החידש. ובר"ש "עם הקדים הירח" וגרם לאפודי טעות בהבנה.
12. כי רק חצי מסלולו - גלגלו - מעל לאופק, רבע בעליה.
40. מעילות, והרבע השני בירידה.
13. בהתרחקה כשיזה מקום בנטיות הקיץ והחורף או בשקיעתה היומית.
14. בר"ש "אע"פ" ולא דק.
15. על ידי התנועה הכללית וכדלעיל ח"א פרק עב, ובהלכות יסודי התורה פ"ר הל' ו.
16. בר"ש "הנבוכים" וראה לעיל פ"ט הע' 12.
17. אפשר: ודחיסותו. ובר"ש "והתקבצו".
18. אפשר: כבדה תנועתה. ובר"ש "התאחרה תנועתה".
19. וכדלעיל [קפב] הע' 2.
20. לעיל ח"א פרק עב.
21. לעיל ח"ב פרק ד.
22. שם, ובפתיחת חלק זה הקדמה שלוש עשרה.
23. הציור המחשבתי.
24. התנועה.
25. אפשר: המשתלחים. ובר"ש הבאות תחילה.
26. בר"ש "המחצבים". והכוונה בעיקר למתכות לכל מיניהם.
21. לעיל ה"א פרק עב.
28. נצירת המין תמיד שמין הצומח למשל קיים על האדמה מאז הבריאה, ואילו נצירת פרטיו כל עץ או שיח זמן מסוים, אם שנים אחדות, או עשרות, או מאות.
29. אמרה זו כתבה רבנו בספרו הנהגת הבריאות מהד' מונטנר עמ' 44 בשם אפוקראט. וכיוצא בכך בשם גאלינוס, ובשם אבו בכר מחמד אבן זכריה אלראזי. וראה גם ספר הקצרת לרבנו מהד' מונטנר פרק יג עמ' 105 והלאה. וראה גם הפוליטיקה לאריסטו ספר א 8 שהרי אין הטבע כפי קחונו אומרים עושה מאומה לבטלה.
30. "כאלמהניה", כאלו מלאכת מחשבת.
31. כלומר: כל הכוחות הללו, הם אותו הדבר האלהי שהוטבע בתנועת הגלגל.
32. בכל נוסחי התנחומא שבידנו אין לשון זה.
33. בראשית כח יב.
34. ראה פרקי ר' אליעזר פ"ד. במדבר רבה פרשה ב ט.
35. כלומר: שעניין זה חוזר בהרבה מקומות בדברי חז"ל.
36. השווה לעיל ח"א פרק טו. ובהערה על המכתב המיוחס לרבנו אל ר' חסדאי הלוי הספרדי. והשווה יסודי התורה פ"ז הל' ג.
37. בראשית רבה פרשה סח יז. וראה חולין צא ב.
38. דניאל י,ו.
39. זכריה ו א.[קפג]
40. שם ו ה.
41. דניאל י,ו. יחזקאל א ז.
42. לקמן ח"ב סוף פרק כט. וסוף פרק מג.
43. "אלפקה" תורת הדינים וההלכות. והוא בהלכות יסודי התורה פ"ב הל' ג. ובר"ש "חבורנו הגדול בתלמוד".
44. "אלגפלה" פתיות, העלם, וכך מתרגם רס"ג בכל מקום. ובר"ש "השכחה" ואינו נכון כאן, וראה פירוש רבנו למשנה שבת פי"ט הע' 2 מהדורתי.
45. במקור "בחאר" ימים. לשון רבים,
46. על דרך הכתוב =דברים כח מג.
47. "יתכ'לי" יתרוקן, יתערטל, ישתחרר. ובר"ש "יניח התנועה" והדברים ברורים שאין הסכלות צריכה עשייה, והחידלון הוא עשייתה.

רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג

חלק שני - פרק [יא]

[חכמת התכונה מבוססת על השערות]
דע כי עניני התכונה האמורים הללו, אם קראם והבינם אדם למודי בלבד, ¹ יחשוב שהם הוכחה גמורה שצורת הגלגלים ומנינם כך הוא. ואין הדבר כך, ולא זו מטרת מדעי התכונה, אלא יש מהם דברים מוכחים שהם כך, כפי שהוכח שמסלול השמש מסלול נוטה מקו המשווה ² וזה דבר שאין בו ספק, אבל אם יש לו גלגל מחוץ למרכז, או גלגל סיבוב - לא הוכח. וזה ממה שאין בעל התכונה שם אליו לב, כי מטרת המדע הזה, הנחת תכונה שבה אפשר שתהא תנועת הכוכב אחת סיבובית, שאין בה לא מהירות ולא איטיות ולא שינוי, [קפד] ותהיה התוצאה מאותה התנועה מתאימה למה שנראה.

וישתדל עם זאת *² למעט את התנועות ומניין הגלגלים ככל האפשר, לפי שאם יכולנו דרך משל להניח תכונה שבה יתקיים הנראה מתנועת כוכב זה בשלושה גלגלים, ותכונה אחרת יתקיים בה אותו הדבר עצמו בארבעה גלגלים, הרי עדיף שנסמוך על התכונה מעוטת מניין התנועות ³. ולפיכך בחרנו בשמש יציאת המרכז על הנחת גלגל סיבוב כפי שהזכיר בטלמיוס ⁴.

ולפי העניין הזה כאשר השגנו תנועות כל הכוכבים הקבועים תנועה אחת בלתי משתנית, ואין מקומותיהם משתנים זה מזה ⁶, הנחנו שכולם בגלגל אחד. ואינו נמנע שיהא כל כוכב מהן בגלגל ⁶ ויהיו כל תנועותיהם שוות, וכל אותם הגלגלים על צירים שווים ⁷, ויהיו אם כן השכלים כמניין הכוכבים, כמו שנאמר היש מספר לגדודיו ⁸ כלומר: לריבויים, לפי שהשכלים והגופים השמימיים וכל הכוחות הכל גדודיו, והכרחי שיסוכמו מיניהם במניין ⁹.

ואפילו אם יהיה הדבר כך, ¹⁰ לא ישתבש הסדר שקבענו במה שמנינו גלגל הכוכבים הקבועים עיגול אחד, כמו שאנו מנינו חמשת גלגלי כוכבי הלכת¹¹ על אף ריבוי גלגליהם עיגול אחד, כי כבר הבנת את המטרה, שהיא:
למנות כל הכוח ¹² אשר השגנו במציאות השגה כללית, מבלי להתעכב בדיוק אמיתת ¹³ השכלים והגלגלים.

[בבריאה שלושה חלקים]
אלא כל המטרה, שכל הנמצאים מלבד הבורא יתעלה, נחלקים לשלושה חלקים:
האחד השכלים הנבדלים,
והשני הגופים הגלגליים שהם נושאים לצורות קבועות שאין הצורה עוברת בהם מנושא לנושא, ואין אותו הנושא משתנה בעצמו,
והשלישי אלו הגופים ההווים הנפסדים אשר חומר אחד כולל את כולם ¹⁴, ושההנהגה שופעת מאת ה' יתעלה על השכלים לפי מעלותיהם, ומן השכלים שופע מהם ממה שקיבלו טובות ואורות על גופי הגלגלים, ושופע מן הגלגלים כוחות וטובות על זה הגוף ההווה הנפסד בעוצם מה שקבלו ממקורם ¹⁶.

ודע, שכל משפיע טוב מסוים בדירוג הזה, אין מציאות אותו המשפיע ומטרתו ותכליתו השפעת זה המושפע בלבד, כי יתחייב מזה דבר בטל בהחלט, לפי שהתכלית יותר נעלה מן הדברים שהם בגלל התכלית, ואם כן היה מתחייב שתהא מציאות היותר נעלה ויותר שלם ויותר נכבד בגלל היותר שפל, ודבר זה לא ידמהו משכיל ¹⁶.

אלא הדבר כפי שאבאר, והוא, שהדבר השלם באיזה אופן של שלמות יש שאותה השלמות בו כדי שלמות עצמו [קפה] ולא תעבור ממנו שלמות לזולתו, ויש שתהא שלמותו בכדי שתעדף ממנו שלמות לזולתו.

כאלו תאמר על דרך המשל, שיש אדם שיהא לו ממון מה שממלא צרכיו בלבד ולא יעדף לו ממנו מה שישפיע בו לזולתו, ואחר יש לו ממון מה שיעדף לו ממנו כדי להעשיר אנשים רבים, עד שהוא נותן לאדם אחר שיעור שיהא בו גם אותו אדם עשיר, ויעדף לו מה שיעשיר בו אדם שלישי.

[הנהגת ה' משפיעה על השכלים ומהם לעולם]
כך הוא הדבר במציאות: שהשפע המגיע ממנו יתעלה להמצאת שכלים נבדלים, שפע ¹⁷ גם מאותם השכלים כהמצאת זה את זה עד השכל הפועל ¹⁸, ושם נפסקה המצאת הנבדלים. וכל נבדל שפעה גם ממנו מציאות מסוימת ¹⁹, עד שנסתיימו הגלגלים אצל גלגל הירח, ואחריו הגוף הזה ההווה הנפסד ²⁰, כלומר: החומר הראשוני ²¹ ומה שהורכב ממנו, וכל גלגל מגיעים ממנו כוחות אל היסודות, עד שנפסקה שפיעתם עם תכלית ההוויה וההפסד ²².

וכל הדברים הללו כבר ביארנו ²⁸ שאינם סותרים מאומה ממה שהזכירו נביאנו ונושאי תורתנו, לפי שאומתנו אומה חכמה שלמה, כמו שפירש יתעלה על ידי האדון ²⁵ אשר הביא לשלמותנו ואמר, רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ²⁶.
אלא שכאשר כילו טובותינו רשעי *²⁶ העמים הסכלים, והשמידו חכמותינו וספרינו, והאבידו חכמינו, עד שחזרנו להיות סכלים כמו שיעד לנו בחטאינו ואמר, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר²⁷, ונתערבנו בהם, ועברו אלינו השקפותיהם כמו שעברו אלינו מידותיהם ומעשיהם. וכמו שאמר בדמיון המעשים, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ²⁸, כך אמר במה שעברו אלינו השקפות הסכלים: ובילדי נכרים ישפיקו ²⁹, תרגמו יונתן בן עוזיאל ע"ה ובנמוסי עממיא יהכון ³⁰.
וכאשר גדלנו עם הרגל השקפות הסכלים ³¹, באו הדברים האלה הפילוסופיים כאלו הם זרים לתורתנו כזרותם מהשקפות הסכלים, ואין הדבר כן.

והואיל וכבר הזכרנו בדברנו כמה פעמים השפע מאת ה' ומן השכלים, ראוי שנבאר לך אמיתתו, כלומר: העניין שמכנים אותו שפע, ואחר כך אעסוק בדברים בחידוש העולם. [קפו]

הערות:

1. כלומר: אדם היודע תכונה מעשית וכמו שכתב רבנו בפירושו לראש השנה פ"ב ח"ז "לפי שרוב בני אדם ואולי כולם אינם יודעים אלא פעולת הסיכום בלבד כלומר: לצרף מספר אל מספר". ואינם יודעים על מה אדני החשבונות האלה הטבעו, וחושבים כי באמת מהלך הירח הוא כך ונטייתו כך, וכך יתר העצמים השמימיים. ואין הדבר כן ולא עלתה זאת על לב מיסדי החשבונות הללו, וכל מטרתם בהם הוא לקבוע לנו חוקים וסימנים קצובים, מתי מגיע כוכב זה לנקודה זו, ואע"פ שאנו קוראים אותו מהלך הכוכב, לא אכפת לנו אם הוא באמת מהלך הכוכב, או שהארץ היא הנעה, או שצירופים שונים גרמו אותם המפגשים הקבועים, כמו שאנו קובעים חידשה של לבנה כט יב תשצג, בעוד שבאמת הוא רק כז ומשהו, וסכום זה הוא בצירוף תזוזת הארץ. משל למי שראה שהאוטובוס מגיע מירושלים לת"א בכל שעה, וחילק את נקודות המרחק מתי מגיע לשער הגיא- ומתי לרמלה. ולא אכפת לו אם האדמה היא המתגלגלת מתחת לאוטובוס כפי שנראה ליושב בתוכו, או שהגלגלים מתגלגלים תחתיו והוא עומד במקומו, או שמי שהוא סוחב אותו ומזיזו. וכן קובע המרחקים לפי חלוקת היום, ולא אכפת לו אם הוא מאיט בעליה ומחיש בירידה, העיקר הוא לדעת שבמשך כך וכך דקות הוא נמצא בנקודה פלונית. והארכתי מפני שראיתי מי שהטה דברי רבנו מפשוטם. וראה לקמן בחלק זה פרק כד הע' 33.
2. "מעדל אלנהאר" רגילים לתרגמו "קו המשווה" כפי שתרגמתי. ורבנו בהלכות קידוש החודש פי"א הל' יז קראו "קו השווה המסבב באמצע העולם". וכך בכל מקום שם קורא אותו "קו השווה". ור"ש כתב כי רבנו הציע לנו לתקן בתרגומו "דרך נוטה מן הקו השווה המהלך באמצע העולם". ואיני מאמין שרבנו הציע מילת "דרך", בעוד שבחבורו משתמש במילת "מסלול", וכך השתמשו כל התוכנים של אותם הימים. וכך נוהגים לתרגם גם [קפד] "כ'ט אלאסתוי" "קו המשווה" ושני מושגים הם, ואין כאן המקום לבארם.
*2. גם כאן כתב ר"ש כי רבנו תקן בתרגומו "ויתכוון עם זה". ונכון הוא, והכוונה שישאף לכך ותהיה מטרתו לקראת כך.
3. רק כדי למעט בטרחת החשובים והסכומים. כי בכל אופן אין אנו יודעים את האמת כפי דיוקה, וכיוצא בזה כתב רבנו בהלכות קידוש החודש פרק יא הל' ה-ו, ע"ש.
4. אלמגסטי ספר ג פרקים ג-ד.
5. אין אנו רואים אותם פעמים מתרחקים זה מזה ופעמים מתקרבים זה לזה.
6. בגלגל בפני עצמו ובמסלול מיוחד לו.
7. שאין להם נטיות שונות ואין ביציות ולא אצטרוביליות בגלגלם. ובר"ש "על קטבים אחרים" ואינו נכון. ושמא צ"ל על קטבים אחידים.
8. איוב כה ג.
9. כפי שכבר קדם בפתיחת חלק זה בהקדמה השניה, שמציאות עצמים שאין סוף למנינם בטל.
10. שהם רבים מאד.
11. בר"ש "הנבוכים". וראה לעיל פ"ט הע' 12.
12. "אלקוה" והכוונה הכוח הכללי המתפצל לכמה כוחות ובנות כוחות.
13. מבלי להתעכב על מספרם המדוייק של השכלים והגלגלים.
14. ובהלכות יסודי התורה פ"ב הל' ג סכם רבנו דברים הללו ממטה למעלה וז"ל: כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלושה חלקים, מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה והם הווים ונפסדים תמיד, כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות. ומהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה, אבל אינן משתנים מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים, אלא צורתן קבועה לעולם בגולמם, ואינן משתנים כמו אלו והם הגלגלים והכוכבים שבהן, ואין גולמם כשאר גולמים ולא צורתם כשאר צורות. ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים, שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו.
15. בר"ש "מהתחלותיהם"
16. לא יעלה בדמיונו של משכיל. והדברים מכוונים בעיקר נגד רס"ג בספרו [קפה] האמונות והדעות מאמר רביעי פרק ב, רשה שם מהדורתי.
17. שין קמוצה ופא פתוחה.
18. ראה לעיל ח"ב פ"ד והע' 28 תרגום דברי אבי נצר השייכים לעניין זה.
19. אפשר: המצאת דבר מה.
20. על דירוג הבריאה ראה גם הלכות יסודי התורה פ"ג הל' א והל' י.
21. כל אחד מארבעת היסודות בפשטותו.
22. בפעולת ההוויה וההפסד שבכדור הארץ.
23. לעיל ח"ב פרקים ה--י.
24. אפשר: וחכמי.
25. משה רבנו. וכבר העירותי לעיל ח"א פרק כז הע' 8 שאין ממש בהערת אברבנאל שם על אמירת רבנו "אדון" ביחס לאנקלוס.
26. דברים ד ו. וראה לקמן ח"ג פרק לא. ובפירושו לסנהדרין פ"י מ"א מהדורתי עמ' רא.
*26. לפי כ"י ס. ק, "צרות" והכוונה היסורין והצרות שהמיטו עלינו והרדיפות שרדפונו.
27. ישעיה כט יד. וראה גם הקדמת רבנו לזרעים מהדורתי עמ' כא, שם מנה סיבות אחרות לאובדן חכמתה, וז"ל כל שכן אנחנו שעם אובדן המדע והחכמה מאתם כמו שיעד לנו יתעלה: לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינה נבוניו תסתתר, נתיחדו בכל אחד ממנו ארבעה דברים: חולשת שכל, והתגברות התאוות, והעצלות מללמוד, והחריצות לרדיפת עניני העולם הזה, ארבעת שפטי הרעים. וראה אגרת תימן מהדורתי קטע שלישי.
28. תהלים קו לה.
29. ישעיה ב ו.
30. ולעיל ח"א פרק ז העתיק "אזלין". וראה גם שם בתחילת פרק ע"א.
31. והרי תמצית דברי רבנו בסוף מאמרו על הקצרת בקשר לנזקי ההרגל: אמר אלכסנדר אלאפרודיסי, סיבות המחלוקות בכל העניינים שלוש,
האחת אהבת ההתגדלות והניצוח המונעים את האדם מלהבין הדבר כפי שהוא.
ב, עומק הדבר המושג ודקותו.
ג, סכלות המשיג וחסרונו.
ואני אומר שיש עוד סיבה רביעית שלא הזכירה אלכסנדר מפני שלא הייתה בזמנו, והיא ההרגל והגדילה בדעה מסוימת, לפי שהאדם נוטה בטבעו למנהגותיו והרגליו בין במעשים ובפעולות בין בדעות ובהשקפות. [קפו]