|
[ספקות בשיטות המדעיות המסבירות את הקוסמוס] ואשר כבר ידעת, שכל העניין נוהג בסדר התנועות ותיאום מהלכי הכוכבים כפי הנראה *2 על שני יסודות: |
או גלגל הקף 3,
או גלגל מחוץ למרכזי, או שניהם יחד. |
|
והנני מעירך על שכל אחד משני היסודות מחוץ לכל הגיון 5 לגמרי, נגד כל מה שנתבאר במדעי הטבע 6.
תחילתן, קביעת גלגל סיבוב הסובב על גלגל מסוים, ולא יהיה סיבובו סביב מרכז אותו הגלגל הנושא אותו, כפי שהונח זה בירח ובחמשת הכוכבים, וזה מתחייב ממנו הגלגול בהחלט 7, כלומר: שיהא גלגל ההיקף מתגלגל ומחליף [רטז] לגמרי את מקומו, וזה הוא הבטל אשר ברחו ממנו שיהא שם דבר המשנה מקומו 8. ולפיכך אמר אבו בכר אבן אלצאיג 9 בדבריו הנמצאים לו בענייני התכונה, כי מציאות גלגל סיבוב בטל. ואמר חיוב זה 10, ואמר נוסף למה שמתחייב מכך מן הביטול, כלומר ממציאות גלגל סיבוב, שמתחייב ממנו דברים בטלים אחרים והנני מבארם לך. מהם, שיהא ההיקף לא סביב מרכז העולם. ובסיס המדע *10 הזה כולו, כי התנועות שלוש, תנועה מן האמצע 11, ותנועה אל האמצע 12, ותנועה סביב האמצע.13 ואלו היה שם גלגל סיבוב, הרי תנועתו לא מן האמצע ולא אליו ולא סביבו. ועוד שהצעות אריסטו במדעי הטבע כי הכרחי שהיא דבר קבוע 14 אשר סביבו תהיה התנועה ולפיכך חייב שתהא הארץ קבועה 15, ואילו היה מצוי גלגל סיבוב, הנה זו תנועה עיגולית לא סביב דבר קבוע. וכבר שמעתי כי אבו בכר 9 הזכיר שהוא המציא תכונה שאין בה גלגל סיבוב, אלא בגלגלים מחוץ למרכזים לא יותר, וזה לא שמעתיו מתלמידיו. 16 ואף אילו הצליח בכך, לא הרויח בכך רווח גדול, גם יציאתי מחוץ למרכז יש בו יציאה מן הכלל שקבע אריסטו 17 מה שאין להוסיף עליו. וזו הערה שלי, והיא, שגם ביציאה מן המרכז כבר מצאנו התנועה הסיבובית הגלגלית לא סביב האמצע אלא סביב נקודה דמיונית מחוץ למרכז העולם, וגם היא תנועה לא סביב דבר קבוע. ואם יחשוב מי שאין לו ידיעה בתכונה, כי יציאת המרכזים כיון שאותן הנקודות בתוך גלגל הירח כפי שנראה בעיון ראשון הרי היא תנועה סביב האמצע. ואנחנו נותר לו על היותה סביב נקודה באש או באויר 18 ואף על פי שאין התנועה סביב דבר קבוע, ונבאר לו שכבר נתבארו שיעורי היציאה מן המרכזים ב"מגסטי" כפי שהונח שם, והוכיחו האחרונים בהוכחה ברורה אשר אין בה ספק, כמה שיעור יציאת אותם המרכזים בחצי קוטר הארץ כפי שבארו כל המרחקים והגדלים. ונתבאר כי הנקודה היוצאת ממרכז העולם אשר סביבה סובבת השמש, אותה הנקודה מחוץ לשקע גלגל הירח בהחלט ולמטה מקימור גלגל כותב 19. וכן הנקודה אשר סביבה סובב מאדים כלומר: מרכז גלגלו היוצא, יוצא משקע גלגל כותב 19 ולמטה מקימור גלגל נוגה. וכן גם מרכז צדק היוצא הוא באותו המרחק עצמו, כלומר: בין גלגל כותב 19 ונוגה. אבל שבתאי הרי מרכז גילגלו היוצא יהיה בין גלגל מאדים וצדק. עתה ראה כמה יש בדברים אלו מן הריחוק מן העיון הטבעי, 20 וכל זה יתבאר לך אם תתבונן במרחקים ובגדלים אשר נודעו לכל גלגל ולכל כוכב, ושיעור כל זה בחצי קוטר הארץ, כדי שיהא הכל מיחס מסוים אחד 21, לא שנייחס יציאת כל גלגל אל גלגלו. ויותר מוזר מזה ושיבוש חמור יותר, שכל שני גלגלים שאחד מהם בתוך השני ודבק בו מכל הצדדים ומרכזם שונה22, הרי אפשר [ריז] שינוע הקטן בתוך הגדול והגדול לא ינוע, ואי אפשר שינוע הגדול על איזה קוטר שיהיה ולא ינוע הקטן, אלא כל זמן שנע הגדול ינוע הקטן בתנועתו בהכרח, אלא אם כן הייתה התנועה על הקוטר העובר בשני המרכזים. וכפי ההקדמה המוכחת הזו, וכפי שהוכח כי חלל ריק אינו מצוי 28, וכפי מה שהונח מיציאת המרכזים, מתחייב שכאשר נע העליון יניע אשר תחתיו בתנועתו וסביב מרכזו. ואין אנו מוצאים שהדבר כן, אלא אנו מוצאים כל אחד מהם המקיף והמוקף אינו נע בתנועת חברו, ולא על מרכזו, ולא על ציריו, אלא לכל אחד תנועה מיוחדת לו. ולפיכך לחץ ההכרח לסבור שיש גופים זולת גופי הגלגלים בין כל שני גלגלים. וכמה ספקות 24 יש גם בזה אם היה הדבר כך, והיכן לפי ההנחה יהיו מרכזי אותם הגופים אשר בין כל שני גלגלים, ותהיה גם לאותם הגופים תנועה מיוחדת. וכבר ביאר את זה "ת'אבת" 25 באחד מאמריו, והוכיח את מה שאמרנו, כי הכרחי שיהא גוף גלגל בין כל שני גלגלים. כל זה ממה שלא ביארתי לך כשלמדת לפני, כדי שלא אבלבל לך מה שהייתה מטרתי להבינך אותו. אבל עניין הנטיה והסטיה 26 האמורים ברחבי 27 נוגה וכותב, כבר ביארתי לך על פה, והראיתי לך מניעות הבנת מציאות דבר זה בגופים. ובפירוש אמר בטלמיוס 28 את חוסר ידיעתנו את זה כפי שראית, ואמר בלשון זה: |
ואל יחשוב אדם כי הכללים 29 הללו ודומיהם קשים להיות מחמת שהוא שם עיונו במה שהמשלנו כעיונו במה שהווה מן הדברים הנעשים בתחבולה ואומנות המלאכה והם קשים להיות לפי שאין ראוי להשוות לדברים האלוהיים את הדברים האנושיים.
|
|
זהו נוסח דבריו כפי שידעוה, וכבר העירותיך על המקומות אשר תברר מהן כל מה שהזכרתי לך, פרט למה שהזכרתי לך 30 מהתבוננות בנקודות האלה שהם מרכזי הגלגלים היוצאים היכן יהיו, לפי שלא ראיתי כלל מי שנתן דעתו על כך. וזה יתבאר לך על ידי ידיעת קוטר כל גלגל, וכמה יש בין שני המרכזים בחצי קוטר הארץ, כפי שבאר "אלקביצי" 31 במאמר הרחקים, שאם תתבונן באותם הרחקים יתברר לך אמתת מה שהעירותיך עליו.
התבונן נא עוצם הספק הזה 32, אם היה מה שאמר אריסטו במדעי הטבע הוא הנכון, אם כן אין גלגל סיבוב ולא יוצא מן המרכז, והכל סובב סביב מרכז הארץ, והיאך ימצאו לכוכבים התנועות השונות הללו, והאם יש שם אופן שאפשר עמו שתהא התנועה סיבובית אחידה שלמה ויראה בה מה שרואים כי אם באחד משני כללים 29 או בשניהם יחד. ובפרט שכל מה שהזכיר בטלמיוס מגלגל סיבוב הירח ונטייתו לצד נקודה מחוץ למרכז העולם ולמרכזו היוצא, מצוי חישוב כפי הנחת אותם הכללים, שאין אי דיוק אפילו דקה אחת 33, [ריח] ויעיד על אמתת דבר זה נכונות הלקיונות המחושבים לפי אותם הכללים תמיד, ודיוק זמניהם וזמני קדרותם ושיעוריו. ועוד היאך תתכן חזרת הכוכב עם שאר תנועותיו בלי גלגל סיבוב. ועוד היאך אפשר לתואר שיש שם גלגול או תנועה לא סביב מרכז קבוע. זו היא המבוכה באמת, וכבר ביארתי לך על פה שכל זה אינו מחייב בעל התכונה, לפי שאין מטרתו להודיענו צורת מציאות הגלגלים היאך היא, אלא מטרתו להניח תכונה שבה אפשר שיהו התנועות סיבוביות ואחידות ותואמות את הנישג לעין, יהיה הדבר כך או לא יהיה *33. וכבר ידעת כי אבא בכר אבן אלצאיג34 בדבריו בטבעיות מסופק אם ידע אריסטו יציאת מרכז השמש ושתק מכך ועסק במה שמתחייב מן הנטיה מפני שפעולת יציאת המרכז אינו נבחן 35 מפעולת הנטיה, או שלא השיגו. והנכון שהוא לא השיגו ולא שמע עליו כלל, כי המדעים לא הגיעו לשלמות בזמנו, ואלו שמעו היה מכחישו בתוקף רב, ואלו נתברר לו היה נבוך בכל מה שהניח במין הזה מבוכה גדולה. ואשר אמרתי מקודם 36 הוא שאני חוזר עליו עתה, והוא, שכל מה שאמר אריסטו מתחת לגלגל הירח נוהג לפי הגיון, ונאמרו דברים ידועים בטעמיהם חיוביים זה לזה, ונקודות החכמה בהם וההשגחה הטבעית פשוטה וברורה. אבל כל מה שבשמים לא הקיפה ידיעת האדם מאומה מהם, פרט לזה השיעור הלימודי המועט 37, והנך רואה מה שיש בו. והנני אומר על דרך המליצה הפיוטית השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם 38, כלומר: שה' לבדו יודע אמתת השמים וטבעם ועצמם וצורתם ותנועותיהם וסיבותיהם בשלמות, אבל מה שתחת השמים כבר נתן אפשרות לאדם לדעת אותו, לפי שהוא עולמו ומדורו אשר הונח בו, והוא חלק ממנו. וזהו האמת, כי סיבות הלמידות על השמים נמנעים אצלנו, וכבר רחקו ממנו ונעלו במקום ובמעלה, והלמידות הכללית ממנו 39 היא, שהוא הורנו על מניעו 40, לדבר 41 שלא יגיע שכל האדם לידיעתו, והוגעת המחשבה במה שלא תגיע להשגתו ואין לה הכלים שתגיע בהם אינו אלא מגרעת טבעית או מין שיגעון. ולכן ניעצר בגבול יכולתו ונמסור הדבר במה שלא יושג בהגיון למי שבא לו השפע האלוהי העצום, עד שהוכשר שייאמר עליו פה אל פה אדבר בו 45. זהו כל מה שיש בידי בשאלה זו, ואפשר שתהא בידי זולתי הוכחה יתבאר לו בה אמתת מה שהוקשה לי, ותכלית החשבת האמת אצלי הוא, שאני הודעתי בפירוש את מבוכתי בעניינים אלה, ושאני לא שמעתי הוכחה על שום דבר מהן, ולא ידעתיו. |
הערות:
1. בר"ש "קראתו עמי" ולא דק. 2. חבורו הגדול של קלוידיוס פטולימיאוס בתכונה. ורבים מזהים אותו בטעות עם תלמי המלך. *2 כפי הנראה וכהיתקף לעיני בני אדם. 3. גלגל קטן הסובב לעצמו בתוך גלגל גדול. וכמו שכתב רבנו בהלכות יסודי התורה פ"ג הל' ד כל הגלגלים האלו המקיפין את העולם הן עיגולים ככדור והארץ תלויה באמצע, ויש למקצת מן הכוכבים גלגלים קטנים שהן קבועים בהן ואין אותם הגלגלים מקיפין את הארץ אלא גלגל קטן שאינו מקיף קבוע בגלגל הגדול המקיף. ובהלכות קידוש החודש פי"ד הל' א "הירח עצמו מסבב בגלגל קטן שאינו מקיף את העולם כולו.... והגלגל הקטן עצמו מסבב בגלגל גדול המקיף את העולם". וצדק רבנו שכתב כפי הנראה, כי ההנחות האלה כבר השתנו תכלית שינוי. 4. למרכז העולם. 5. בר"ש "הקש". 6. על השמים ספר ד פ"ה ובפיזיקה ספר ד פ"ה של אריסטו. 7. כלומר: שיתגלגל על כל היקף הגלגל הגדול וישנה [רטו] את מקומו. 8. אריסטו, על השמים ספר א פ"ט. וכדלעיל פרק ד מחלק זה. 9. הזכירו רבנו לעיל ח"א פרק עד ד"ה הדרך השביעי, וח"ב פרק ט. 10. שהגלגל הקטן עוזב את מקומו שזה מוכחש לפי אותם ההנחות. *10. כלומר: מדע התכונה. ולפי מ' "העולם" וכך היה לפני ר"ש. 11. תנועת האש והאויר למעלה. 12. תנועת המים והעפר למטה. 13. תנועת הגלגל. 14. "ת'אבת" ובר"ש "קיים" ולא דק. 15. וכך הייתה שיטת פטולימיאוס, דבר שהוכחש במשך הזמן גם על ידי קופרניקוס. וראה גם זוהר ויקרא לפסוק ואם זבח שלמים קרבנו... ובספרא דרב המנונא סבא (דפוס ווילנא דף י. א). 16. אשר למדתי אצלם תורת התכונה. וכדלעיל פרק ט. 17. סדירות השתלשלות הגלגלים. 18. אשר שני אלה סמוכים לגלגל הירח וכפי שפירט רבנו את התאוריות הללו בהלכות יסודי התורה פ"ג הל' י--יא. כלומר: ואע"פ שמרכז העולם אינו באמצע הרי הוא בכל אופן בתווך העיגול שבו מרכז העולם. הנה נוכיח לו שאין זה נכון אלא נקודת הציר של גלגל השמש מחוץ להיקף גלגל הירח. 19. כוכב. ונקרא גם כוכב חמה. 20. של אריסטו. 21. ציר הארץ. 22. וזה לא יתכן אלא כשאין עובי גוף הגלגל הגדול בכל היקפו אחיד אלא חלק עבה וחלק דק. אבל אם היה גוף הגלגל הגדול אחיד, והקטן צמוד בו מכון צדדיו לא יתכן שיהא צירם שונה, ואם אין צירם שונה הרי כשם [ריז] שאפשר שינוע הקטן בלעדי הגדול כך אפשר שינוע הגדול בלעדי הקטן. 23. שאילו היה חלל ריק בינתים היה אפשר שינוע אותו החלק העב של הגלגל בתוך החלל הריק ולא יגרור עמו את הקטן, ולבעית חלל ריק ראה לעיל ח"א פרק עג ההקדמה השניה. ובהלכות יסודי התורה פ"ג הל' ב: וכולן אין ביניהן מקום פנוי. 24. אפשר: קושיות. 25. ת'אבת אבן קרה, תוכן רופא ופילוסוף ידוע נולד בחרן חי בבגדאד בסביבות שנת דת"ש. וספרו "רסאלה' אלאבעאד" הזכיר רבנו לקמן ח"ג פרק יד הוא גם פירש כמה חיבורים יווניים במדעים שונים ובפרט במדעי התכונה. 26. "ואלאנחראף" ובר"ש הושמט כדרכו להשמיט כל הנראה לו כפילות מיותרת. 21. נטייתם מקו המשווה. 28. בספרו אלמגסטי יג ב. 29. אפשר: היסודות. 30. בר"ש הושמטו ארבע תיבות הללו בגלל טעות בין דומות. 31. שמו הפרטי עבד אלעייז, מפורסם יותר בספרו "המבוא למלאכת משפטי הכוכבים" שנתן אותו מתנה למושל חלב שבסוריה. חבר כמה ספרים בתכונה. מת בשנת 967 . 32. אפשר: עוצם הקושי הזה. 33. כל משפט זה נכתב בר"ש בגימגום. וכוונת רבנו שכיון שיש בידינו חשבון שאנו מחשבים בו לקיונות הירח ויתר הכוכבים לפי הנחות הללו של יציאה חוץ למרכז ושל גלגל סיבוב ויוצאים למעשה מדוייקים יש להניח שהנחות הללו נכונות. אם כי כבר הקדים רבנו לעיל תחילת פרק יא שאין דיוק החישובים הללו מראים על נכונות ההנחה וכל שכן שיוכיחוה. ראה [ריח] שם הע' 1. וכפי שממשיך רבנו לקמן. *33. וראה לעיל בחלק זה פרק יא הע' 1, 34. ראה לעיל הע' 9. 35. אפשר: ניכר. 36. לעיל ח"ב פרק כב. 37. חישובי התכונה - האסטרונומיא המקובלים שחישוביהם תאמו את מפגשיהם למעשה. 38. תהלים קטו טז. 39. מן הגלגל. 40. וכדלעיל ח"א פרק ט מדוע נקראו השמים כיסא. 41. כלומר: מציאות הבורא. וכדלעיל פרק יט, וראה שם הע' 52. ור"ש הוסיף משלו וכתב "אבל שאר ענינם הוא עניין לא יגעו שכלי האדם לידיעתו" והוא שיבוש שנגרם מחמת אי הבנת העניין שנדמה לו שדברי רבנו צריכים "תיקון". 42. במדבר יב ח. ולמושג זה ראה בהלכות יסודי התורה פ"ז הל' ו. |
|
[מפסוקי המקרא אפשר גם להניח קדמות] וגם אין דרכי הביאור נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו בעניין חידוש העולם. אלא יכולים היינו לבאר אותם כדרך שעשינו בשלילת הגשמות, ויתכן שזה היה יותר קל בהרבה, והייתה לנו יכולת רבה לבאר אותם הכתובים ונקיים קדמות העולם, כדרך שביארנו הכתובים 3 ושללנו היותו יתעלה גוף. [הסיבות להעדפת אמונת החידוש] האחת כי זה שאין האלוה גוף - הוכח 5, וחובה בהחלט לבאר כל מה שפשטו נגד ההוכחה ויוודע שיש לו ביאור בהחלט 6. וקדמות העולם לא הוכחה 7, ולכן אין ראוי לדחות את הכתובים ולבארם למען הכרעת השקפה אשר אפשר להכריע הפכה בסוגי הכרעה רבים. זוהי סיבה אחת. והסיבה השניה כי סברתנו 8 שאין האלוה גוף, אינו סותר לנו מאומה מיסודות התורה, ואינו מכחיש דברי שום נביא, ואין בו אלא מה שמדמים הסכלים שיש בכך נגד הכתוב ואינו נגדו כמו שביארנו 9, אלא הוא כוונת הכתוב. [אריסטו סותר את כל התורה] אלא אם כן 12 נבאר גם את הניסים כדרך שעשו בעלי הסוד המוסלמים 13, ותהיה התוצאה סוג מן ההזיות 14. אבל אם יסבור אדם את הקדמות לפי ההשקפה השניה אשר ביארנו, 15 והיא השקפת אפלטון, והיא שגם השמים הווה נפסדות, הרי אין אותה ההשקפה סותרת יסודות הדת ולא ימשך ממנה הכחשת הניסים אלא אפשרותם16, ואפשר לבאר את המקראות לפיה וימצאו לה דמויים 17 רבים בפסוקי התורה וזולתה, שאפשר להתלות בהן ואף ללמוד מהן, אבל אין שום דוחק שיביא אותנו לכך, אלא אילו הוכחה אותה ההשקפה, אבל כיון שלא הוכחה, לא השקפה זו 18 נטה אליה, ולא לאותה ההשקפה האחרת19 נפנה כלל, אלא ניקח 20 את המקראות כפשוטם, ונאמר כי התורה הודיעה לנו דבר אשר לא יגיע כוחנו להשגתו 21, והניסים מעידים על אמתת דברינו. ודע כי עם הדעה בחידוש העולם יהיו כל הניסים אפשריים, ותהיה התורה אפשרית, ותיפול כל שאלה שתשאל בעניין זה. עד שאם ייאמר - מדוע השרה ה' נבואה על זה ולא השרה על זולתו 22, ומדוע נתן ה' תורה זו 23 לאומה מיוחדת ולא נתן לזולת, ומדוע ציווה בזמן זה ולא ציווה לפניו ולא לאחריו 24, ומדוע [רכ] ציווה מצוות אלה והזהיר על עברות אלה 25, ומדוע יחד הנביא בניסים אלה האמורים ולא בזולתם, ומה מטרת ה' בתורה זו, ומדוע לא נטע את הדברים הללו שציווה בהן ושהזהיר מהן בטבענו, אם היו אלה בכוונתו 26. תשובת כל השאלות הללו היא לומר, כך רצה, או כך חייבה חכמתו, כשם שהמציא את העולם בעת שרצה בצורה זו, ואין אנו יודעים את רצונו בכך ולא אופן החכמה בייחוד צורותיו וזמנו, כך לא נדע רצונו או הכרעת חכמתו בייחוד כל מה שקדמה השאלה עליו. ואם יאמר אדם כי העולם נתחייב כך, הרי צריך בהכרח שישאלו כל אותן השאלות, ואין להמלט מהן כי אם בתשובות רעות הכוללות הכחשה וכפירה בכל פשטי התורה, אשר אין בהם ספק אצל מבין שהם כפי אותם הפשטים. ומחמת זאת היא הבריחה מן ההשקפה הזו 27. ולפיכך כלו ימי החסידים ויכלו במחקר בשאלה זו 28: כי אילו הוכח החידוש, ואפילו לפי השקפת אפלטון, היה נופל כל מה שהעזו בו הפילוסופים נגדנו. וכן אילו נתקיימה להם הוכחה על הקדמות29 כפי השקפת אריסטו, הייתה נופלת כל התורה ויעבור הדבר להשקפות אחרות. הנה ביארתי לך שכל הענק תלוי בחקירה זו דעהו. |
|
הערות:
1. "מן אלקול" תרגם מלולי "מן האמירה" וכבר העירותי כמה פעמים שאינה סתם אמירה אלא דעה נריט] סברא והשקפה. 2. בראשית א א. 3. בחלק הראשון פרקים א-ל. 4. שהעולם קדמון. 5. לעיל פרק א מחלק זה. 6. השווה רס"ג בהקדמתו לספרו האמונות ודעות פרק ה. ראה שם מהדורתי. 7. וכדלעיל פרק טו והלאה. 8. "אעתקאדנא" הדעה שהושגה לנו. 9. ראה לעיל ח"א פרק לו. ופרק נא. וראה עוד על "חכמי ישראל" אלה בדברי רבנו בפתיחתו למאמר תחית המתים. 10. לעיל פרק יג מחלק זה ההשקפה השלישית. 11. כיון שעולם כמנהגו נוהג ביאורח טבעי ללא השגחת משגיח מדעת אלא חוקים טבעיים על פיהם העולם מתנהג, וכביכול אין להקב"ה שום השפעה על העולם ואף להוסיף "כנף לזבוב" אין ביכולת מציאותו וכדלעיל פרק כב מחלק זה. 12. ראה לעיל פרק כב הע' 22. 13. קבוצות רבות של בעלי סוד ואליגוריסתים קמו באיסלאם ואיני יודע למי מהם כוונת רבנו. 14. אם נבאר בדרך האליגוריה את כל הניסים והמופתים החורגים מן הנוהג הטבעי, ונעקם את ביאורן כדי שיתאימו לחוקים הטבעיים לפי שיטת אריסטו, תהיינה ההסברות הזיות הבל. 15. לעיל פרק יג מחלק זה. 16. ראה רס"ג בספרו האמונות ודעות מאמר א פרק א. 17. דמויי ראיות שאין השמים נצחיים כגון אותן שהזכיר רס"ג שם, או בישעיה נא ו ושמים כעשן נמלחו, וראה פירוש רבנו לפסוק זה לקמן פכ"ט. ואין דברי קרשקש כאן נכונים. 18. של אפלטון. 19. של אריסטו, שהיא השלישית לעיל בפרק יג. 20. אפשר: נתפוש, נפרש. ובר"ש "נבין". 21. שהעולם מחודים. 22. הקושי עם אמונת הקדמות הוא רק מדוע ניבא זה ולא זה. מפני שעצם הנבואה אינה מוכחשת ע"י אמונת הקדמות. וכדלעיל פרק טז מחלק זה. כי גם היא לאותה שיטה טבע חיובי בהמצא כל גורמיו, כמושכל מן השכל. 23. בר"ש "תורתו" ואינו נכון. כי באמת כבר נתן תורה לבני נח (שבע מצוות) וגם היא תורתו. 24. בשאלה זו דן רס"ג בהקדמת פירושו לתהלים. ראה שם מהדורתי עמ' כד ד"ה [רכ] ודע ייטיב לך ה'. 25. יתכן שכוונת רבנו על סוג מצוות ועברות הנקראים בפי אחרים "שמעיות". כי אותם הנקראים "שכליות" הרי טעמן גלוי. 26. אפשר: אם הייתה זו מטרתו. וכוונת רבנו בהצבת שאלות אלה מבחינת ההרהור המחשבתי הכללי. ולא להקשות לפי השקפת הקדמות של אריסטו כי זה מסוג הנמנעות. וראה לעיל הע' 11 27. קדמות העולם והוייתו על דרך החיוב. 28. חידוש העולם. 29. "עלי אלקדם" ובר"ש הושמט. |
|
[בריאת העולם בפרקי דרבי אליעזר] והוא, שהוא אמר דברים, שמע לשונו. אמר: 2 |
שמים מאי זה מקום נבראו? מאור לבושו לקח ונטה כשימלה, והיו נמתחין והולכין שנאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה 3.
הארץ מאי זה מקום נבראת? משלג שתחת כיסא כבודו לקח וזרק שנאמר כי לשלג יאמר הוא ארץ 4 |
|
זהו נוסח לשון, זה האמור שמי ומי יתן וידעתי מה סובר חכם זה, האם סבור הוא כי בטל הוא שימצא יש מן האין, ויש הכרח שיהא שם חומר יתהווה ממנו כל מתהווה, ולפיכך ביקש לשמים ולארץ מהיכן נבראו? ומה הדבר שהושג בתשובה זו?! הרי מתחייב לומר לו ואור לבושו מהיכן נברא? ושלג שתחת כיסא הכבוד מהיכן נברא? וכיסא הכבוד עצמו מהיכן נברא? ואם הייתה כוונתו ב"אור לבושו" דבר בלתי נברא, וכן כיסא הכבוד בלתי נברא, יהיה זה מוזר מאוד, שנמצא שהודה בקדמות העולם, אלא שהוא כהשקפת אפלטון 5. אבל היות כיסא הכבוד מן הנבראים הרי בפירוש אמרו חכמים כן, אלא באופן [רכא] נפלא 6, אמרו שהוא נברא קודם בריאת העולם 7. אבל לשונות הכתובים לא הזכירו בו בריאה כלל, פרט למה שאמר דוד ה' בשמים הכין כיסאו, 8 והוא לשון הסובל מאוד את הביאור. אבל נצחיותו הרי כתוב אתה ה' לעולם תשב כיסאך לדור ודור 9. ואם היה ר' אליעזר סבור קדמות הכיסא, הרי הוא אם כן תואר לה' לא גוף נברא, והיאך אפשר שיתהווה דבר מתואר. והיותר תמוה אמרו אור לבושו. כללו של דבר הם דברים המשבשים דעתו של המלומד הדתי מאוד מאוד, ולא נתברר לי בו ביאור מספיק 10, ולא הזכרתיו לך אלא כדי שלא תטעה בו. אבל בכל אופן כבר הועיל לנו בו תועלת גדולה, שהוא ביאר כי חומר השמים זולת חומר הארץ, ושהם שני חומרים שונים מאוד 11, האחד מיוחס לו יתעלה מחמת עליונותו ורוממותו, והוא מאור לבושו, והחומר השני רחוק מאורו יתעלה וזוהרו והוא החומר התחתון ועשאו משלג שתחת כיסא הכבוד. וזהו אשר הביאני לבאר מה שאמרה התורה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר 12, שהם השיגו באותו מראה הנבואה אמתת החומר הראשוני התחתון 18. כי אונקלוס פירש רגליו מוסב על הכיסא כמו שביארתי לך 14, וזה ביאר כי אותו הלובן אשר תחת הכיסא הוא חומר הארץ. וכבר חזר ר' אליעזר על עניין זה עצמו בפירוש, כלומר: שהם שני חומרים עליון ותחתון, ושאין חומר הכל אחיד, וזה סוד גדול, אל תקל בביאור גדולי חכמי ישראל בו, לפי שהוא סוד מסודות המציאות וסתר מסתרי תורה. בבראשית רבה 15 אמרו, ר' אליעזר אומר כל מה שיש בשמים - בריאתו מן השמים, וכל מה שיש בארץ בריאתו מן הארץ. התבונן היאך ביאר לך חכם זה כי חומר כל מה שבארץ חומר אחיד משותף, כלומר: כל מה שתחת גלגל הירח, וחומר כל השמים ומה שבהם חומר אחר זולת זה. ובאר בפרקיו נקודה נוספת זו כלומר: רוממות אותו החומר וקרבתו אליו, ומגרעת זה, והגדיר גם את מקומו. דע זאת. |
|
הערות:
1. בר"ש "מעולם". 2. פרקי ר' אליעזר פ"נ וכנוס' כ"י תימן, כי בנדפסים הוסיפו ובלבלו כל הקטע. 3. תהלים קד ב. 4. איוב לז ו. ויורשה לי להביא מה שמצאתי בפירוש כ"י מתימן לאיוב, "הוא" כתוב באלף ואלו היה עניין הוויה ויצירה משפטו היה בהא. ועוד שאין בכל הכתובים בפרק זה מעניין מעשה בראשית אלא דברים הנוהגים תמיד. ולכן נראה לפרשה כהוראתה בערבית שענינה "רד" שברצון ה' הגשם והשלג יורדים על פני הארץ. 5. כלומר: מציאות חומר קדמון, היולי, שה' אמנם סיבת מציאותו אך מעין מציאות חיובית, וממנו ברא יש מיש, וכדלעיל פרק יג מחלק זה בהשקפה השניה. ומה שהניח [רכא] רבנו בקושיא לא הסס הרמב"ן לקבוע בפירושו לשיר השירים ג ט שכך היא דעת ר"א וכך היא דעת שלמה המלך "בחכמתו הברה ובמחשבתו הנכונה ברוח הקדש" שהחומר הקדמון הוא "עצי הלבנון" האמור שם, ע"ש. וסבי זצ"ל כתב "נראה לענ"ד כוונת ר"א באומרו מאור לבושו, ברוב כוחו יתעלה ועוצם גאותו ויכולתו המכונה בכתוב לבוש שנאמר ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז. (וכדלעיל ח"א סוף פרק ע) וכך נקרא העוז והחוזק שנאמר לבשי עוזך ציון עורי לבשי עוז, כלומר: שביכולתו ברא העולם יש מן האין המוחלט. והרצון יקרא אור, שנאמר ואור פני לא יפילון, שפירושו לא יעברו על רצוני. ושלג שתחת כיסא הכבוד כלומר: שעל ידי תנועת הגרמים השמימיים שנקראו כיסא שני השמים כיסאי מתהווה כל המתהווה מן היסודות וכפי שכתב רבנו בהלכות יסודי התורה פ"ד הל' ו. ע"כ, ולדעתי פירוש נאה הוא. ואין צורך למ"ש הרש"ט. 6. בר"ש "על פנים זרים" ומקום הפלא הוא "קודם" בטרם היות סדר זמנים. 7. בראשית רבה פרשה א ה. פסחים נד א. נדרים לט ב. וראה לעיל ח"א פרק ט. 8. תהלים קג יט. וראה רס"ג בספרו האמונות ודעות מאמר ב פרק יג. 9. איכה ה יט. וראה גם לעיל ח"א פרק ט. ופרק יא. ולקמן פרק כז. 10. ראה ביאורו של סבי זצ"ל לעיל הע' 5. 11. ראה לעיל פרק ב מחלק זה והע' 1 שם. וחוקרי זמננו סבורים מוצדק רס"ג. 12. שמות כד י. 13. הגולם אשר קיבל ארבע צורות, ארבעת היסודות וכמ"ש רבנו בהלכות יסודי התורה פ"ג הל' י. 14. לעיל ח"א פרק כח. 15. פרשה יב יא. וראה יומא נד ב. [רכב] |
|
[העולם עשוי להתקיים לעולם] ושמא תאמר, האם לא הוכח שכל הווה נפסד, ואם הוא נתהווה הרי הוא נפסד? דע שאין זה מחייב אותנו, לפי שלא אמרנו שהוא נתהווה כמשפט התהוות הדברים הטבעיים, שהם חיוביים לסדר הטבעי 2, כי אותו המתהווה כפי הנוהג הטבעי חיובי הפסדו בהכרח כפי הנוהג הטבעי 3, כי כמו שטבעו חייב שלא היה מצוי כן 4 ואחר כך נהיה כן, כך בהכרח מחייב שלא יהיה מצוי כן לעולם, כי כבר נתבאר שזאת ההוויה אין תמידותה חיובית לה כפי טבעה. אבל לפי דברנו התורני 5 שהוא, מציאות הדברים ואובדנם כפי רצונו יתעלה, לא על דרך החיוב, הרי לפי השקפה זו, אינו חיובי שכל שהמציא יתעלה דבר שלא היה מצוי, שייפסק אותו המצוי בהכרח, אלא הדבר תלוי ברצונו, אם רצה מפסידו ואם רצה מקיימו. או כפי שתחייב חכמתו. והנה אפשר שייקמו לנצח נצחים ויתמידו כתמידותו יתעלה. כבר ידעת שכיסא הכבוד אשר אמרו חכמים שהוא נברא6, לא אמרו כלל שהוא יעדר, ולא נשמע כלל בדברי נביא ולא חכם שכיסא הכבוד ייפסד או יעדר, אלא בא הכתוב בנצחיותו 9. וכן נפשות החסידים שהן לפי השקפתנו ברואות ולא יעדרו לעולם 8. ולפי מקצת השקפות מי שהולך אחר פשטי המדרשות, הרי גם גופיהם יהיו מתעדנים תמיד לנצח נצחים 9 כפי דעת מי שידועה דעתו על אנשי גן עדן 10. כללו של דבר, העיון מורה שאין הפסד העולם חיובי בהחלט. ולא נשאר אלא לפנות לסיפורי הנביאים והחכמים, האם נאמרה ידיעה שהעולם הזה ייפסק על כל פנים, אם לאו. והנה רוב המוננו סוברים כי יש הודעה על דבר זה, ושהעולם הזה עתיד להפסד כולו.11 ואני אבאר לך 12 שאין הדבר כן, אלא מקראות רבים נאמרו בנצחיותו, וכל פשט שנאמר שנראה ממנו שהוא עתיד להפסד, הרי הדבר בו פשוט מאוד שהוא משל כמו שאבאר 12. ואם ימאן בכך אחד הפשטנים ויאמר שהוא מוכרח לסבור הפסדו, אין להקפיד עליו בכך, 13 אבל צריך להודיעו שאין הפסדו הכרחי מחמת שהוא מחודש 14, אלא יהיה בדעה זו כפי מחשבתו, מתוך האמנה למי שאמר אותו המשל אשר פירשו הוא כפשוטו, ואין הפסד בכך בתורה בשום פנים ואופן. |
|
הערות:
1. לעיל סוף פרק כה מחלק זה. 2. שהם מתרכבים מן היסודות ומיזוגם זה בזה זה מזה וזה לזה, כי הוייה זו היא שהוייתה מוכרחת להתפרק ולהפסד. וכמ"ש בהלכות יסודי התורה פ"ד הל' ג "וכל שנתחבר מהן אי אפשר שלא יפרוס להן". ואשר אין הפסדו הכרחי הוא עצם הגולם שקיבל צורת ארבעת היסודות. 3. אפשר: כפי נוהג הטבע. 4. בר"ש חסר "כן" ושיבוש הוא, כי הכוונה שלא היה מצוי בצורתו הנוכחית, ובכל אופן מצוי הוא. 5. תרגום מלולי: טענתנו התוריית. 6. ראה לעיל פרק כו הע' 7. 7. שם ציון 9. 8. ראה לעיל ח"א פרק מא. ולמושג "ברואה" ראה הלכות יסודי התורה פ"ד הל' ט. והשווה הלכות תשובה פ"ח הל' ב-ג. 9. תרגם יונתן בישעיה נח יא ועצמותיך יחליץ -וגופך ייחי בחיי עלמא. 10. נראה לי ברור שכוונתו לרס"ג בספרו האמונות והדעות המאמר השביעי. ראה שם מהדורתי כי הוא שונה תכלית שינוי מן הנוסח הידוע בדפוסים. וראה גם דברי רבנו במאמר תחית המתים מהדורתי סוף קטע ב. 11. כי הארץ כבגד תכלה. ישעיה נא ו. וראה ביאור רבנו לקמן פכ"ט מחלק -זה. 12. לקמן בסמוך בפרק כח. 13. "פלא ישאח" ענינה קפידה והתנגדות לדעותיו. וכך כתב ר"ש שגם רבנו הציע לתרגמה קפידה. 14. שהכלל "כל הווה נפסד" אינו חל על עצם גלמו. [רכג] |
